למה ספרים עולים כסף?

לא, לא שכחתי שהתכוונתי לכתוב פוסט חדש בכל יום בשבוע הספר, אלא שהפוסט שהתחלתי לכתוב אתמול התארך והתארך, עד שהיה זמן לצאת ליריד, ולא רציתי להעלות אותו בלי לקרוא אותו שוב. כי הפעם זה פוסט חשוב.

בשבוע האחרון טיפטפתי פה ושם באינטרנט כמה מילים על המשבר בשוק הספרים בארץ. כתבתי פה ושם תגובות בפייסבוק, דיברתי על זה נונסטופ (כי זהו כמעט הנושא היחיד המעסיק בימינו את כל מי שעובד בתעשיית הספרים, ובכלל זה מרבית החברים שלי) אבל בשום מקום לא ריכזתי את כל המחשבות, הלבטים וההסברים כך שיהיה אפשר לקשר אליהם – ולשם כך נועד הפוסט הזה.

מה נשתנה השנה לעומת שנים קודמות?

המשבר בשוק הספרים הוא לא חדש – יש האומרים שתחילתו לפני עשרים שנה ויותר – אבל הוא מאוד אמיתי, ובתחילת השבוע הזה הוא הגיע לנקודת שיא חדשה. אולי אפילו זה הקש ששובר, ברגעים אלה, את גב הגמל. כבר לפני שנה וחצי כתבתי כמה מילים על חנויות הספרים העצמאיות שנפלו קורבן למשבר זה, והחלו נסגרות כמטריות אחר הגשם. (הקרדיט על הביטוי המבריק הזה מגיע לגיסתי שרית.) אינספור פיקסלים הוקדשו לכתיבה על מה שכונה "פולמוס צומטסקי", ולא אלאה אתכם כאן בהתגלגלות הדיון הזה (אבל המעוניינים מוזמנים לקרוא את מקבץ הפוסטים בחדר 404, את הפוסט המצוין שהעלתה אמש ורד טוכטרמן בפייסבוק, קישורים מ-ynetישראל היוםדה מרקר, ועוד ynetוהארץ, וכו' וכו'… כראוי לנושא חדשותי).

הבעיה והסיבה שיש משבר עכשיו בארץ, היא כי את המחירים בפועל קובע דואופול קמעונאי, בלי התחשבות בעלויות ליצרן. בשבוע הספר הנוכחי גם ממש טמנו לנו פח. לקראת שבוע הספר הזמינו מאיתנו כמה אלפי עותקים של ספרים, בהבטחה שהם יימכרו ביוני לפי אותו מבצע שנמכרו בחודש מאי – 3 ספרים ב-96 שקלים. לא הסתפקנו בהבטחה הכללית, ולפני שמיהרנו להדפיס עוד ביקשנו הבהרה והתחייבות מצד רשת סטימצקי למבצע הזה. את התשובה קיבלנו בעל פה ולא בכתב: עכשיו גם ברור לנו למה. פתאום ביום ראשון השבוע – הפתעה. לא, לא 3 ספרים ב-96 שקלים, כי אם 4 ספרים ב-100. כי ככה. ואם לא מוצא חן בעיניכם, לכו תמכרו את הספרים שלכם במקום אחר. "שוק חופשי".

אני מזכירה שוב: סטימצקי וצומת ספרים אחראיות ביחד ל-80% ממכירות הספרים בארץ. מו"ל שמסרב לעבוד איתן, צריך תוכנית מאוד מאוד מקורית אם הוא רוצה לשרוד בשוק. הרשתות יודעות שכל הכוח בידיהן, והן חונקות את המוציאים לאור טיפין טיפין כבר שנים. השנה נחצה גבול חדש בכך שהמבצעים הקטלניים הונחתו בהפתעה, ברגע האחרון, וככול הנראה לא בתום לב.

אילו ידענו מראש את תנאי המבצעים, לא היינו מדפיסים את כמות הספרים שהדפסנו. אבל הוּלכנו שולל, השקענו, ואת הנעשה אין להשיב. את ההפסד הגדול כבר ספגנו. בדקה התשעים, כשסטימצקי מחזיקה אותנו בביצים (וכמובן גם רשת צומת ספרים מיהרה להכריז על מבצע זהה), נאלצנו להחליט אם שוברים את הכלים ולא משחקים ונשארים עם כל הסטוק הזה (סוג של התאבדות), או מסכימים בלית ברירה למכור כמה מהספרים במחירי הפסד, כדי לצמצם את ההפסדים שלנו (התאבדות איטית יותר). וזאת הסיבה שהמו"לים השנה יותר ממורמרים מהרגיל.

ספרים זולים זה דבר טוב. מי רוצה לשמוע את הקיטורים שלכם?

בכל פעם שמישהו מקשר לאחת הכתבות שבהן הסופרים, המו"לים וחנויות הספרים העצמאיות זועקים את זעקת השבר שלהם לנוכח העושק של רשתות הספרים, לא מאחר לבוא החכם שמגיב באיזה טוקבק, ומסביר לנו ששוק הספרים מעולם לא היה חי ושוקק יותר, ושככה זה בשוק חופשי, ושאם קשה לנו כנראה זה כי אנחנו פשוט לא מספיק טובים, ושספר לא צריך לעלות יותר מ-25 שקלים, ושאנחנו סתם קוטרים מלאי רחמים עצמיים.

למרבה הצער, כזהו השיח התרבותי בארץ ישראל. כל מי שמתלונן על מצבו הוא בכיין, כל מי שקשה לו הביא את זה על עצמו, כל אחד הוא מומחה בתחומי העיסוק של אנשים אחרים ויודע יותר טוב מהם למה הם נכשלים, כי עובדה – לו אישית זה לא מפריע, אז לא ייתכן שבאמת יש בעיה.

אני אומרת מראש שלא תהיה לי סבלנות למגיבים כאלה. לכו תקנו לכם את הארבעה ספרים במאה שלכם, ותשמחו שהם זולים כל כך ושאנחנו חיים בתקופה נהדרת כל כך, ותחיו לכם בהנאה בגן עדן של שוטים שעומד להתמוטט בין אם אתם מאמינים לי ובין אם לא. לכו תנחמו את עצמכם בדמגוגיה שלכם שמאפשרת לכם להמשיך בדרככם בלב שקט, אבל בבקשה תעזבו אותי כאן בבלוג, כי אין לי אפילו כוח להתווכח איתכם. אני עסוקה מדי בהישרדות. את הפוסט הזה אני כותבת בשביל אותם קוראים ומגיבים שבאמת ובתמים אוהבים ספרים, רוצים לראות בהמשך מפעל הספרים בישראל, ורוצים להבין את המצב ולתמוך באופן כלשהו באנשים העוסקים בדבר.

כמה בעצם שווה ספר?

שאלו אותי כאן כיצד מתמחרים ספרים, ומדוע הספרים בארץ יקרים כל כך. לכאורה הם יקרים: למעשה מעט מאוד ספרים נמכרים במחיר הקטלוגי המלא שלהם. המחירים הקטלוגיים מנופחים כי הם מראש מגלמים בתוכם את כל ה"הנחות" וה"מבצעים". בכל פעם שאתם קונים ספר במחיר קטלוגי מלא, אתם משלמים לא רק על הספר עצמו, אלא גם איזו תוספת קיום שמפצה את המו"לים על כך שאת רוב הספרים שלהם הם מוכרים בהפסד. אני לא יודעת מה בדיוק היחס, אבל לא אתפלא אם אנחנו מוכרים בערך עשרה ספרים במחיר שלא מכסה או שמכסה רק בקושי את העלויות שלנו, על כל ספר שמכירתו מניבה לנו רווח.

מהי העלות האמיתית של ספר? קצת קשה לענות בדיוק, כי זה מורכב, וגם משתנה. נתחייס לרגע לעלויות הדפוס בלבד. יש ספרים ארוכים, וספרים קצרים. יש סוגי נייר יקרים יותר ויקרים פחות (ספציפית בימים אלה יש מחסור בנייר לדפוס, וכל סוגי הנייר התייקרו משמעותית). אם אנחנו מדפיסים מהדורה קטנה, העלות לכל עותק גבוהה יותר מאשר אם אנחנו מדפיסים מהדורה גדולה. הדפסה של כריכה יכולה להתייקר מאוד אם אנחנו מכניסים בה "השבחה": הבלטות, למינציה כזאת או אחרת, דשים מתקפלים, דיו מתכתית וכן הלאה. עם זאת אנחנו לא משנים את המחיר הקטלוגי בכל פעם שאנחנו מדפיסים מהדורה חדשה של ספר. אנחנו מתמחרים את הספר לפי אומדן כלשהו, בידיעה שאותו ספר ממש לפעמים יהיה זול יותר להפקה, ולפעמים מעט יקר יותר. כך שכל מי שאומר לכם שספר עולה לא יותר מחמישה שקלים להפיק – טועה ומטעה.

מעבר לעלויות המידיות של הדפסת הספרים, יש גם עלויות אחרות מאחורי הקלעים (וזאת הסיבה שגם ספרים אלקטרוניים עולים כסף). בכל ספר אנחנו משקיעים השקעה מסוימת מראש. זה מתחיל בכסף שמושקע לרכישת זכויות, שנהוג להתייחס עליו כמקדמה על חשבון תמלוגים עתידיים. הסכום הזה יכול לנוע בין כמה מאות דולרים בשביל ספר ישן ולא ידוע, לאלפי דולרים ואף יותר לספר חדש של סופר רבי-מכר פופולארי. אחר כך יש עלויות כגון תרגום לספרים שנכתבו בשפה זרה, ועריכה ברמות שונות: מעריכה ספרותית של יצירת מקור שיכולה להימשך חודשים ארוכים ולהתנהל כמו משהו בין סדנת כתיבה למפגש עם פסיכולוג, המשך בעריכה לשונית, הגהה וקריאה אחרונה לפני דפוס. הרבה אנשים מלבד הסופר מעורבים בהפיכתו של כתב יד ראשוני למשהו שראוי לראות אור, ואת כולם צריך לתגמל (ואגב, רובם לא זוכים לגמול שמגיע להם). יש גם עלויות עיצוב: לפעמים צריך לרכוש זכויות לדימוי מסויים, אפילו לפונט חדש, וצריך לשלם לגרפיקאית על העבודה שלה, וכן הלאה.

נניח שכבר השקענו את כל הכסף הזה, והספר מוכן לדפוס. איך מחליטים כמה עותקים להדפיס? זאת החלטה לא פשוטה. יש בה מרכיב של ניבוי: כמה עותקים אנחנו חושבים שנצליח למכור. חבל להדפיס פחות מדי עותקים, כי ככול שמדפיסים יותר, ככה העלות פֶּר עותק נמוכה יותר. אבל מאוד לא כדאי להדפיס יותר מדי עותקים, כי את הכסף הזה לא נראה חזרה, וגם האחסון של הספרים עולה כסף, ולפעמים אין ברירה וצריך לגרוס עותקים שלא נמכרו, וזה מכמיר לב. צריך גם להשאיר שוליים של ביטחון לעותקים פגומים. וצריך להביא בחשבון עותקים שיחולקו חינם למטרות קידום וביקורת. ומה מצב הנזילות שלנו בחשבון הבנק? בקיצור, יש הרבה מאוד משתנים, ולא פעם אנחנו קובעים את גודל המהדורה לפי תחושת בטן. זה מדע מאוד לא מדוייק.

מחיר הספרים שאנחנו קובעים משקף גם את שולי הביטחון שאנחנו מוכרחים לקחת על הספרים שלא נצליח למכור. שימו לב שזהו אחד ההבדלים המשמעותיים בין שוק הספרים בישראל לשוק הספרים באנגלית. נניח שלהדפיס מהדורה של 2000 עותקים עולה בדיוק אותו דבר בישראל ובארה"ב. אלא שבישראל הרבה יותר קשה למכור 2000 עותקים מאשר בארה"ב, מהסיבה הפשוטה שאנחנו מדינה קטנה כל כך. כמה קוראי עברית כבר יש? באחד הירידים בחו"ל, דיברתי עם סוכנת אמריקאית, וסיפרתי לה על ספר שלנו שיצא לאור בתזמון אומלל, ערב מלחמת לבנון השנייה. התזמון הזה די הרג את המכירות, כי בזמן המלחמה אף אחד לא קנה ספרים, ואחרי המלחמה הספר כבר נחשב "ישן" והרשתות לא רצו להחזיק בו. הסוכנת האמריקאית הביטה בי בעניין ואמרה שמעולם לא חשבה עד כמה דברים כאלה יכולים להיות משמעותיים במדינה קטנה. "גם אצלנו," סיפרה לי, "אחרי הסופה קתרינה, לא יכולנו במשך כמה שנים למכור ספרים בניו אורלינס. אבל זאת לא היתה מכת מוות, כי מכרנו אותם בערים אחרות." בשביל לשתק את שוק הספרים האמריקאי צריך קטסטרופה הרבה יותר גדולה מסתם מלחמה קטנה או אסון טבע. בישראל המצב שונה.

אז נניח שהגענו לאיזשהו אומדן של עלויות הפקת ספר, והוספנו לזה איזשהו סכום שמשקף את הצורך להחזיר את ההשקעה שהשקענו בספר, ולבטח את עצמנו מפני כישלון מסחרי של הספר הזה ושל ספרים אחרים, ולשלם הוצאות תקורה כאלה ואחרות שיש לנו כעסק פעיל, ואולי, טפו טפו, אפילו להרוויח איזה גרוש וחצי. ונניח שקבענו שהסכום הזה הוא X.  עכשיו צריך להביא בחשבון את העמלות שגובים מתווכים שונים לאורך הדרך. חנויות הספרים גובות לא פחות מאשר 50% מההכנסה על הספרים שהם מצליחים למכור, ולא משנה בכמה כסף מכרו אותם. בסטימצקי זה אפילו יותר, כי בנוסף לעמלה שלהם הם גובים גם עוד איזה שקל ומשהו על עלויות "שינוע" מהמחסן המרכזי של סטימצקי לסניפים השונים (ולא, הם לא מאפשרים לנו לחלק את הספרים לסניפים בעצמנו במחיר תחרותי). מהחצי הנותר, רבע הולך למפיץ שלנו: אותו עסק חיוני שמספק לנו שירותי אחסון, מעקב מלאי, פיזור, הובלה וקישור אל חנויות. אז לכאורה אנחנו צריכים לקבוע לספר מחיר קטלוגי, Y, ככה ש:

Y/2 * 3/4 = X

כלומר המחיר הקטלוגי צריך להיות קצת יותר מפי שניים וחצי (8/3, או 2.67) מהסכום שהוצאת הספרים צריכה רק כדי לא להפסיד.

מחיר קטלוגי של 94 שקלים פירושו שהוצאת הספרים מקבלת בערך 35 שקלים לספר שנמכר בחנות חיצונית. 35 שקלים זה יותר ממה שאנחנו צריכים, אבל כאמור, המחיר הקטלוגי מנופח כדי לשקף את העובדה שאנחנו כמעט אף פעם לא מוכרים ספר במחיר קטלוגי מלא. (מתי הפעם האחרונה שאתם קניתם ספר שלא היתה עליו שום הנחה?) כשהספר נמכר במבצע 4 ב-100, כלומר ב-25 שקלים, ההוצאה מקבלת רק קצת יותר מתשעה שקלים לעותק. נכון להיום, תשעת השקלים הללו בקושי רב מכסים את עלויות הדפוס והשינוע של הספר, שלא לדבר על החזר השקעה, תקורה ושולי ביטחון. רווח אין בכלל. לפי אומדן שלנו, כל ספר שנמכר במחיר כזה השבוע משאיר אותנו בהפסד של כשני שקלים לעותק.

כיצד משפיעים מבצעי הרשתות על שבוע הספר?

שבוע הספר הוא שבוע מאוד חשוב להוצאת גרף, כי בשבוע הזה אנשים קונים הרבה יותר ספרים, והם קונים רבים מהספרים ישירות מאיתנו, כך שאנחנו לא צריכים להפריש חצי לטובת החנויות. היכולת שלנו לעמוד בדוכן ולהמליץ על הספרים שלנו מובילה לכך שבשבוע הספר אנחנו מצליחים למכור ספרים שכל שאר השנה נמקים על המדף, אם בכלל חנויות הספרים נאותות להפריש מקום על המדף לכבוד ענתיקות בנות שנתיים ויותר. ספר כמו "סבריאל" הנפלא של גארת' ניקס, שכל השנה מוכר רק עותק או שניים לחודש, בשבוע הספר נהיה כוכב ואנחנו מצליחים למכור 80 עותקים ויותר (וקוראים רבים חוזרים אחר כך להודות לנו על ההמלצה). בסה"כ המכירות בדוכן שלנו בשבוע הספר שקולות למכירות של חודשיים לאורך השנה. המכירות בשבוע הספר הן קריטיות בשבילנו.

ידענו מראש שיהיו מבצעים קשים ברשתות (גם 3 ב-96 זה לא נפלא בשבילנו) וערכנו חשבונות בהתאם. בהתחשב בעלויות הנייר הגבוהות במיוחד השנה, ובניבויים שלנו לגבי הצלחת הספרים, ובמצב חשבון הבנק שלנו, קיצצנו בכל מיני הוצאות. היו לנו כמה כותרים חדשים מוכנים לדפוס, שלמרבה הצער החלטנו לא להוציא אותם לאור עכשיו. במקום זאת השקענו במהדורה גדולה יותר של "צל הנחש" של ריק ריירדן, בידיעה שזה יהיה רב-מכר כמעט בטוח. הדפסנו ספרים מסויימים בלי השבחה בעטיפה – בלי הבלטה ודשים. ויתרנו על הדפסת קטלוג. ויתרנו על פירסום בעיתונים. שקלנו לפתוח יותר מדוכן אחד בשבוע הספר, אבל הגענו למסקנה שזה לא יהיה כלכלי לנו. עשינו הרבה ויתורים, כואבים יותר וכואבים פחות, כדי להגיע למצב שאולי נוכל להרוויח על ספרים בשבוע הספר. ואז נחתה עלינו במפתיע מכת ה-4 במאה.

למה שמישהו יבוא לקנות ביריד בשבוע הספר, אם המחירים בדוכנים לא תחרותיים מול המבצעים המטורפים של הרשתות, שמתקיימים כל השנה? הפיתרון שלנו הוא לא לאשר הכנסתם של ספרים מסויימים למבצע, לדוגמה "צל הנחש" החדש של ריק ריירדן. את "צל הנחש" לא תקנו כרגע יותר בזול בשום מקום בארץ, מאשר במבצע 1+1 בדוכן של גרף.

אבל אפילו אם ספרים ספציפיים זולים יותר רק אצלנו, ואפילו אם רק בדוכני שבוע הספר אפשר להשיג ספרים  שמבחינת הרשתות כבר פג תוקפם, ואפילו אם רק בשבוע הספר אפשר לפגוש את האנשים מאחורי הספרים ולקבל בחינם דוגמיות של חטיפים ויוגורט ושוקולד – כל החגיגיות והחשק לקנות יצאו השנה מהיריד, ברגע שמבצעים פרועים מתקיימים מסביב לפינה וכל השנה. השפעת המבצעים על היריד גלויה לעין. בהשוואה למכירות בשני הערבים הראשונים של שבוע הספר בשנה שעברה, אנחנו מדברים על ירידה של כ-30% במכירות בדוכן.

אני יודעת שאתם רוצים לקרוא ספרים, ושמחירם המלא יקר לכם. תאמינו לי שכשבאים הילדים עם העיניים הבורקות לדוכן שלנו, מתחשק לי לתת לכולם את הספרים במתנה. אבל העובדה העצובה היא שהוצאת הספרים שלנו לא יכולה להתקיים ממכירת ספרים ב-9 שקלים לעותק. וכפי שכתבה ורד טוכטרמן, שולי הרווח הזעומים עד שליליים שלנו כבר השפיעו על ההיצע שאנחנו יכולים לספק לכם. מוכרחים למצוא דרך אחרת.

חוק הספרים שעומד עכשיו לדיון לא יפתור את הבעיה. זהו חוק מסורס שמפספס את כוונתו המקורית. על כך בפוסט נפרד. עד שהממונה על ההגבלים העסקיים לא יפסיק להעלים עין בעקשנות מהעיוות בשוק, הוצאות הספרים הקטנות, חנויות הספרים העצמאיות והיוצרים נמצאים בבעיה אמיתית – וגם הרשתות עצמן, שאחראיות לבלגן הזה, מתחילות לסבול.

אנחנו בהוצאת גרף חושבים טוב טוב איך להיגמל מהתלות ברשתות הספרים. זאת אחת הסיבות שאנחנו מחלקים, לכל מי שבא לקנות בדוכן שלנו, ספרים אלקטרוניים במתנה, באמצעות אתר מנדלי מוכר ספרים. אנחנו מאמינים שעתידנו הוא בספרים הדיגיטליים, וברור שהמעבר לספרים דיגיטליים ידרוש תהליך למידה, גם מאיתנו וגם מהקוראים. בואו השתתפו בחגיגה שלנו ביריד של שבוע הספר. עזרו לנו להביא לכם את הספרים שתאהבו לקרוא.

פוסט זה פורסם בקטגוריה Uncategorized, עם התגים . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

102 תגובות על למה ספרים עולים כסף?

  1. yosh הגיב:

    שלום גילי
    פוסט מעניין מאוד. לדעתי, הכיוון של ספרים דיגיטליים הוא הכיוון הנכון וטוב לראות שגרף מבינים את זה.
    את מתארת פה כמה סיבות, שכולן יכולות להיות פחות הרסניות, עם המעבר לספרים דיגיטליים: התלות במחירי נייר ודפוס, ההפסדים שנגרמים אם ההערכה של כמויות הדפסה לא היתה נכונה, תלות ברשתות שיווק בודדות ונצלניות.
    להוצאות הספרים צריך להיות ענין גדול מאוד בקידום של המדיה הדיגיטלית, אבל לצערנו הן עסוקות בעיקר בהתגוננות ובפרנויה.

    • בועז כהן הגיב:

      כבר עכשיו, בעולם, מכירות הספרים הדיגיטלים עוברות את מכירות הספרים המודפסים. ב-2015 זה יהיה עוד יותר קיצוני. זה טוב לעצים, טוב לאקולוגיה, זה (אולי) יהיה טוב יותר גם לסופרים. אפשר יהיה לקנות ישירות את הספר שאתה רוצה, בלי כל המתווכים והעלויות שהופכים את הספר ל"מוצר" יקר.

      • Rani Graff הגיב:

        בועז: לזה אנו מחכים בכיליון עיניים. כרגע זה אולי קורה בעולם, אבל עדיין לא בארץ. לפחות לא באופן שיעודד קריאה מאסיבית באמצעים אלקטרוניים. למרבה האירוניה, גם לכישלון (הזמני) של הספר האלקטרוני בארץ אחראית סטימצקי במידה מסוימת. המכשיר שהם משווקים יקר להחריד ונחות מבחינה טכנולוגית (עולה כ 800-900 ש"ח) וניתן לקרוא בו בעיקר ספרים של הוצאות הקשורות לקבוצת ידיעות (בנוסף לגרף ועם – עובד), בשעה שההוצאות הקשורות לקבוצת צומת לא מעניקות את הספרים שלהן לפרוייקט. התוצאה: מכשיר נחות ויקר שניתן לקרוא בו פחות ממחצית הספרים היוצאים לאור בארץ. לשם השוואה: הקינדל של אמאזון, מכשיר נהדר מבחינת נוחות השימוש בו, עולה בין 100 ל 150 דולר ומסוגל לקרוא כמעט כל ספר שנמכר באמאזון. קבוצת צומת, אגב, עדיין לא הוציאה מכשיר משלה, אבל אני מקווה שכשיצא אחד כזה ישווקו בו גם ספרים שאינם קשורים אך ורק לקבוצת צומת.

      • דודי הגיב:

        הבעייה עם ספרים דיגיטליים בעברית היא מורכבת גם מהסיבה הפשוטה שהספרים הדיגיטלים הנמכרים ב"עברית" הם יקרים הרבה יותר מאשר אותם הספרים בחנות (גם ללא קשר למבצעים המטורפים שיש בזמן האחרון).
        אני חושב שמה שייגרום לשינוי משמעותי בתחום יהיה אם יאמצו מודל כמו נטפליקס (או כמו ספרייה) לספרים דיגיטלים, אתה משלם X כסף וקורא ספרים בלי הגבלה, אך כדי שזה ייקרה צריך שמישהו יוכל לגייס את כל ההוצאות שיעבדו איתו, במחיר סביר להוצאות הפצה.
        אגב, אמאזון מאפשרת השאלת ספרי קינדל לחברי רוב הספרייות העירוניות בארה"ב.
        אני מאוד מופתע מכך שגם ספרים מוקלטים לא חדרו לישראל כמעט מכיוון שלגבייהם אין את המשוכה הטכנולוגית של תמיכה בעברית.

      • gilibug הגיב:

        ספרים מוקלטים: אין משוכה טכנולוגית, אבל השוק לספרים מוקלטים בעברית קטן עוד יותר מהשוק לספרים בעברית, בעוד העלויות גבוהות הרבה יותר – זה פשוט לא משתלם. תשאל פעם את הוצאת "ספרים בעליית הגג" כמה הפסידו על ערכת הסי-די שבה אריק איינשטיין מקריא את הארי פוטר (המון).

  2. Ronen Leshem הגיב:

    ההסבר ברור, צלול וכל כך נכון, אך "אבירי השוק החופשי" העיוורים ו\או טפשים (כמובן "ו", נכון?) יתעקשו לא להבין, לטעון שעכשיו מוכרים הרבה יותר ספרים, עם ישראל חוגג וכו'. לפתע גם נתניהו בעד חוק הספרים (אחרי לבנת), ועובדה זו לבדה מטילה צל על חוק חיוני זה. הלוואי ואתבדה.
    בהצלחה לגרף ולמו"לות הישראלית.
    רונן

  3. פינגבאק: עוד על מחירי הספרים « Lexi Toxon

  4. שוֹעִי הגיב:

    תודה גילי, מרתק במיוחד משום שיש לכמה חברים שלי כבר זמן ארוך רעיון להקים הוצאת ספרים קטנה ואיכותית
    שתתמחה בספרים שחסרונם מורגש. הם מייד מזכירים את "רסלינג", "נהר" ו"סמטאות". ואני אומר להם שאם הוצאת ספרים גדולה לא תיקח על זה חסות הם יגיעו לכל מני פשרות שלא העלו על דעתם בתוך מספר חודשים, ויצטרכו להוציא ספרים קצת יותר "מכירים" כדי לשרוד, אם בכלל.
    "גרף" אני חושב היא כיום ההוצאה לאור העצמאית המצליחה ביותר בכל הנודע לספרות ילדים ונוער. נפגשת אתמול שוב בדוכן עם בתי הגדולה. העובדה שהיא רצתה להתחיל את הסיבוב מן הדוכן שלכם. כך אמרה לי כל הדרך לכיכר. וכמה שאני יודע גם רבים מחברותיה קוראות את הספרים של "גרף".
    העובדה לפיה התמונה המצטיירת היא שגם "גרף" מתמודדת בקושי עם תאגידי הספרים, רק מעלה בדעתי מה רע המצב בהוצאות קטנות יותר, המוכרות לכתחילה ספרים הנועדים לקהל קטן ומצומצם של שוחרי ספרוּת איכותית של יוצרות/ים ששמען/ם אינו די נודע.

    • gilibug הגיב:

      אכן. הוצאת גרף הצליחה עד כה להלך בין הטיפות, לא מעט בזכות מזל. גם קצת סטינו מהחזון שלנו ואנחנו מתמקדים בספרי הנוער המסחריים ביותר: לא בהכרח הספרים היחידים שהיינו מוציאים אם הכסף לא היה שיקול. מאז שבוע הספר האחרון הוצאנו חמישה ספרי נוער ורק אחד למבוגרים. זאת לא היתה התוכנית המקורית.

  5. אילן מעיין אשכולי הגיב:

    אם כל מה שאת אומרת, נראה לי שהרווח על הדפסה של מספר גדול של עותקים הוא זניח יחסית להפסדים הכרוכים בלהתקע עם מלאי, שלא לדבר עם אחסון, ביטוח ושנוע והפגיעה בנזילות הכספית של ההוצאה. בעיקר עם העלייה במחירי הנייר ובעיקר כשמתחשבים בעובדה שכל הוצאת ספר שאיננו חלק מסדרה מצליחה זה הימור פרוע. נראה לי שכאשר לא מדובר ברב מכר בטוח כמו ריק ריירדן דווקא עדיף להדפיס כמות קטנה יותר ולבדוק איך היא מתקבלת בשוק. בנוסף האם גרף מוכרים ספרים ישירות מאתר ההוצאה?

    • gilibug הגיב:

      או לא להדפיס בכלל, כפי שעשינו עם כמה ספרים שהקפאנו עכשיו. וחבל, כי מדובר בספרים שהם במובנים רבים טובים יותר מאלה שהדפסנו, אבל פחות פופולריים/מסחריים. באשר למכירת ספרים ישר מאתר ההוצאה: אנחנו עובדים על זה, אבל זה מחייב אותנו גם בהקמת תשתית הסלקה, משלוחים וכן הלאה, תחומים שעוד לא התנסינו בהם. יש פער בין לזהות את הצורך לבין לדעת כל מה שצריך על מנת לתת לו מענה.

  6. kitty הגיב:

    גילי,

    א. את נהדרת.
    ב. למה התעלמת משכר הסופרים? בכוונה?
    ג. הייתי באה השנה לקנות בדוכן של גרף (אחת ההוצאות האהובות עלי) אלמלא גם בית האב שלי בקיצוצים.
    ד. מחכה לפוסט על חוק הסופרים, זה מסקרן ומעניין לשמוע את דעתך בעניין.

    • gilibug הגיב:

      א. תודה. (-:
      ב. כתבתי על מקדמה על חשבון תמלוגים, אולי לא הבהרתי שבכך הכוונה גםצלרכישת זכויות תרגום וגם, במקרה של ספר מקור, לשכר הסופרים הראשוני. התמלוגים מחושבים כאחוז מתוך התקבולים על ספר, אבל לפני שמתחילים לשלם אותם צריך להחזיר את המקדמה. כשמדובר בספר שלא מחזיר את ההשקעה הראשונית שלו, בדרך כלל גם הסופרים לא רואים תמלוגים מעבר למקדמה שקיבלו. וגם בספר רווחי, אם הרווחים קטנים מאוד, חלקו של הסופר קטן בהתאם. הסופרים ללא ספק סובלים ממצב השוק.
      ג. מותר לבקר ולא לקנות. אבל אני מבינה.
      ד. למעלה יש קישור למה שרני גרף כתב על הבעייתיות של חוק הספרים. אני מסכימה עם מה שכתב היום פרי בהארץ, ההתערבות צריכה להבטיח שחלקו של המו״ל לא ירד מתחת לסף מינימום, ואם הרשתות רוצות לערוך מבצעים – שתתכבדנה לקצץ בחלק שלהן, לא בחלק של היוצרים והעוסקים במלאכה.

      • kitty הגיב:

        ג. לצערי, אין לי את המשמעת העצמית או את כישורי גיבורת-העל הנחוצים ללראות ולהריח ספר ולא לקחת אותו הביתה.
        ה. האופציה של קנייה ישירות מההוצאה היא נפלאה, במיוחד במקרים (הרבים) שבהם ספר הוא "ישן" (כלומר, בן שנה ומעלה, רחמנא ליצלן) ואי אפשר להשיג אותו בשום מקום. כך קניתי את "מלבד הכלב" מהאתר של זמורה ביתן.

  7. רוני ה. הגיב:

    תודה על הרשימה הכנה, ואני מזדהה עם הכאב הקיים היום בהוצאות הספרים.
    אני חושב שהבעיה הכלכלית מתחילה בכך שספרים הם היום מוצרי צריכה המונית. לא במובן שהם בעלי איכות נמוכה, אלא במובן שאין חסמי כניסה לשוק הספרים וכל אחד יכול להוציא ספר ולהפוך למו"ל. את ה"בעיה" הזאת אי אפשר לפתור לדעתי במסגרת השוק החופשי, ולכן המצב באופן בסיסי לדעתי לא ישתנה. כתבתי "בעיה" במרכאות, כי לדעתי מבחינת הקונים המצב היום הוא די טוב, למרות מה שאת אומרת.
    רציתי להעיר לעניין הספרים האלקטרוניים – לדעתי הם רק יחמירו את הבעיה של המו"לים ולא יפתרו אותה. בספרים אלקטרוניים סף הכניסה לשוק הוא עוד יותר נמוך מספרים מודפסים והמונופול של רשתות השיווק הוא עוד יותר חזק. ברגע שתיכנס לפה אמזון (חנות הספרים הגדולה בעולם), אני חושב שההוצאות יתגעגעו לימים של צומתסקי.

    • gilibug הגיב:

      אולי. אני מאוד מקווה שאתה טועה.

    • קורא מסור הגיב:

      אתה טועה וצודק כאחד.
      הוצאות שלא ישכילו להתסתגל לעידל הגיגיטלי – יעלמו. אם הם ימשיכו להדפיס כמויות ולידרוש מחירים מופרזים. הוצאות שישלבו את הספר האלקטרוני בשווק שלהם, בצורה נכונה יכולות כבר היום:
      א. לקבוע את מחיר הספר באתר במכירה
      ב. לקבל כ 70% מהכנסות המכירה שלהם לידיהם (כך באמאזון ולהבדיל ב "מנדלי", שם נמכרים ספרי גרף).
      ג. לחתוך דרמטית בעלויות ההדפסה אחסנה והפצה של חלק הנייר בהדפסה.
      כל אלה יעלו רווחיות בצורה מדהימה.

  8. Rani Graff הגיב:

    על הבעייתיות של חוק הספרים בגירסתו הנוכחית (וזו הגירסה שעומדת לעבור) ניתן לקרוא בפוסט שלי שפורסם לפני כמה שבועות:
    http://room404.net/?p=51808

  9. Yaniv הגיב:

    את האמת אני לא קונה הרבה ספרים, וחוץ מספרי ילדים שאני קונה בחנויות רגילות ולא ברשתות, את הספרים שלי אני קונה ישירות מההוצאות מכמה סיבות ׃
    א. הרשתות באמת עושקות את ההוצאות והסופרים.
    ב. בד"כ אני לא מוצא את הספרים שאני רוצה ברשתות כי הם לא חדשים וקשה לאתר אותם
    ג. בהוצאות בד"כ זול🙂

    לדעתי ההוצאות צריכות לרתום את האינטרנט ולבנות אתרים שקל להזמין מהם ספרים, לקדם מעירות בפייסבוק והטוויטר וכו'
    אתם חייבים למצוא ולהמציא ערוצי הפצה חדשים עוקפי רשתות, אני לא רואה ברירה אחרת, ואל תבנו על רשות ההגבלים, הם לא עשו כלום לא בתקשורת, לא בענף הבניה, ואת האמת לא באף מקום שהיו צריכים לצאת נגד טייקונים…

  10. נטע הגיב:

    שלום גילי,
    יש ספריות בעולם, הוצאת ספרים אינה ספריה ולא כל ספר שקוראים צריך לעבור לגור אצלך בבית. מי שיקר לו לשלם על ספר מחיר שיפרנס בכבוד את העושים במלאכה מוזמן לסור לשם במקום להציק לך. הרבה יותר יעיל.
    אני קוראת המון ומשכורתי מעטה😦 , לכן אני משתדלת לקנות רק ספרים שארצה לפגוש שוב ושוב במהלך השנים, את אלה אני קונה רק דרך ההוצאות, חנויות יד שנייה או חנויות עצמאיות. אני קונה ממוכרים שאוהבים את ממלכתם ועוזרים לי לגלות אוצרות (וגם המון זבל כמובן…) שלא הייתי מוצאת לבד.
    הייתי שמחה אם היה אפשר לרכוש ספרים ישירות מהאתר שלכם, אני לא מתחברת לספרים אלקטרונים. (כן אני יודעת יערות שלמים רובצים על מצפוני…)

  11. ארנון הגיב:

    בדרך כלל איני מגיב בבלוגים בהם איני מבקר קבוע, והפעם אני חורג ממנהגי כי עניין הקריאה קרוב מאוד ללבי. עדיין, זכורה לי חווית ביקור ב"צומת ספרים" לפני מספר שנים, כאשר התעניינתי בספר מסוים והמוכרנית האדיבה הסבירה לי שהוא "לא במבצע", וכדאי לי לבחור ספר מן המבצע. כשהתעקשתי על זכותי הצרכנית לקנות ספר אותו אני *רוצה* לקרוא, וכשהיא ראתה שאין לה סיכוי – היא נטשה אותי בפרצוף עקום… נדמה לי שאחת הבעיות הקשות שיצרה קדחת המבצעים של השנים האחרונות היא השטחה (שלא לומר העלמה) של תרבות הקריאה בישראל. ספר לא בוחרים (רק) לפי מחירו, אלא בעיקר לפי מידת העונג/אתגר/עניין (כל התשובות נכונות) שיעניק לקוראו. האבסורד שנוצר בשוק הספרים בארץ הוא שהוא שוק של מוכרים בלבד, כאילו לצרכנים אין מילה בנושא. לצערי, הקוראים הצטרפו לגל הנורא הזה והתחילו לבחור את הספרים אותם הם קונים לפי מחירם בלבד. כצרכן, אין לי בעיה גדולה עם זה שאת הספר שאותו אני *רוצה* לקרוא אני יכול לקנות בזמן מסוים ובמקום מסוים בזול יותר מאשר בזמן אחר ובמקום אחר (והלוא זה היה היתרון הגדול של קנייה באינטרנט בזמנו). כמי שחרד לתרבות הקריאה, יש לי בעיה גדולה עם זה שאנשים בוחרים את הספרים שהם קוראים לפי מחירם. נכון, ספרים הם מצרך יקר, אבל אף אחד גם לא אמר שצריך לקנות כל ספר שרוצים לקרוא. הספריות הציבוריות (נקודה כואבת נוספת) יכולות בהחלט למלא תפקיד חשוב כאן. ולסיכום: יקנה כל אדם את הספר שהוא מעוניין לקרוא בו, במידת יכולתו, ואם אינו יכול – יסתייע בספריה הציבורית במקום מגוריו. נשמע אוטופי למדי, אני יודע. מישהו צריך לכתוב על זה ספר מד"ב (אבל רק כשהמצב ישתפר)…

    • אסתי סגל הגיב:

      ארנון, המצב היום גרוע יותר משאתה מתאר
      אנשים לא קונים ספרים. אנשים קונים מבצעים.

      • בועז כהן הגיב:

        בילדותי ובנעוריי, "שבוע הספר" היה שבוע של חגיגה.

        במשך השנה (כמעט ו)לא קנינו ספרים.
        לקחנו אותם לקריאה, בהשאלה, מחברים, מספריית בית הספר, מהספריה הציבורית. ב"שבוע הספר" היינו מגיעים לככר מלכי ישראל, מסתובבים בין הספרים, וקונים ספרים שממש ממש רצינו שיהיו בבית. היתה לכל ספר, לכל כותר, משמעות גדולה.

        לא באנו עם עגלות של סופר כדי להעמיס סחורה.
        לא יצאנו עם חמש שקיות מפוצצות בספרים.
        שלושה ספרים, בשבילי, היו בהחלט משהו משמח ומרגש.

        הוריי קראו יותר ספרים, כל הזמן קראו ספרים, המון ספרים, אבל הספריה הביתית שלנו השתרעה על פני שניים וחצי מדפים בלבד.

        כל ההוצאות כולן ביחד הוציאו בשנת 1977 1100 כותרים בלבד.
        היום, לדעתי, רק "כנרת זמורה" מוציאה יותר- ויש הרבה יותר הוצאות ספרים ומדפיסים פי 6 יותר ספרים מדי שנה.

        לדעתי, זה לא עומד בשום פרופורציה , ההשתוללות המו"לית הזו, מול קהל קוראים שאינו גדל, אלא להיפך, והדפסת הספרים האובססיבית הזו לא קשורה בשום פנים ואופן למצב הכלכלי, שהוא גרוע מאוד ומקשה מאוד על רוב הישראלים לרכוש ספרים במחיר מלא.

        הפתרון הוא לא פשוט והוא מורכב מהתערבות של כמה גופים יחד.

        1
        דרושה התגייסות צרכנית, לחזק את חנויות הספרים ואת הוצאות הספרים העצמאית.
        2
        דרושה תמיכה של המדינה בספריות הציבוריות והקצאת כספים לרכש ספרים ועידוד אנשים להירשם לספריות.
        3
        דרוש בדק-בית של הוצאות הספרים הגדולות, שמדפיסות עוד ועוד כותרים, ללא שום היגיון. במקום להוציא 1000 ספרים, תוציאו 300 ספרים בשנה, אבל תשקיעו את המיטב בלהוציא לאור את המיטב, ולשווק אותו בצורה שפויה וטובה.
        4
        דרושה מהפכה אמיתית בתחום הספרים הדיגיטלים. כניסתה של אמזון לישראל תקרה מתישהו. צריך לאפשר למי שרוצה לקבל את כל הספרים שהוא רוצה לקרוא ישירות, כקובץ תמורת תשלום, לעשות זאת
        5
        ו"חג הספר" צריך להיות באמת חג. הזמן שבו מוכרים כותרים שלא מוצאים ולא רואים בחנויות. כמו שאני רואה וחווה את זה, בשנים האחרונות, מעודדים אנשים "לקנות" ספרים, ולאו דווקא "לקרוא ספרים".

      • ארנון הגיב:

        זה פחות או יותר מה שהתכוונתי… תודה על חידוד המסר🙂

    • Nadav Har'El הגיב:

      ארנון, לדעתי אתה מגזים. אם יש מגוון של מאות ספרים במבצע (כמו שיש היום בצומת ספרים, אבל לא בסטימצקי אגב, שם המבחר במבצע מאוד קטן) – ומישהו בא ובוחר מתוכם כמה שהוא אוהב, מדוע זאת רדידות וחוסר תרבות? האם לדעתך מתוך מאות הספרים שבמבצע אין 4 ספרים מעניינים?? האם לכל אחד חייב להיות ספר *מסוים* שהוא מחפש אותו, ורק אותו?

  12. רונית ש. הגיב:

    לדעתי אחד הפתרונות צריך להיות תמיכה ממשלתית בהוצאות ספרים, ממש כפי שקיימת תמיכה באופרה, בתזמורות, תיאטראות, סרטים ישראליים, מוזיאונים, וכו'. הוצאת ספרים היא מדיום תרבותי בדיוק כמו אופרה, אבל כמה יצירות מקוריות בעברית נכתבות לאופרה? עד כמה משפיעה האופרה על השיח התרבותי? מתי ביקרתם לאחרונה באופרה? (אני לפני שנים. מחיר זוג כרטיסים +חניה + בייביסיטר הופך את הבילוי הזה ללא נגיש עבורי). ספרות היא מדיום נגיש לכל העשירונים (באמצעות ספריות עירוניות וספריות בתי ספר), ולכן דווקא בו צריכה להיות תמיכה משמעותית. מתמיכה באופרה ובתיאטרון נהנים בסופו של דבר דווקא העשירונים העליונים שיכולים להרשות לעצמם לרכוש כרטיסים. התמיכה צריכה, כמובן, להיות מחולקת לפי קריטריונים של איכות. לא כל הוצאה שמוציאה ספרים במימון המחבר צריכה לקבל עזרה במימון מהמדינה.

    • yosh הגיב:

      אבל הוצאות ספרים הן חברות עסקיות. את יודעת כמה מרוויחים בכירים בהוצאות הספרים הגדולות? את יודעת שאחת הרשתות הגדולות מהשתיים שייכת בעצם להוצאת ספרים? מדוע הן צריכות תמיכה ממשלתית?
      אם כבר, הכותבים עצמם זקוקים לתמיכה כזו. כי גם מההוצאות שבוכות עכשיו על מצבן העגום, הם לא ממש מקבלים תמורה הולמת לעבודתם. אסור לשכוח שהכותבים יכולים לפרסם ללא מו"ל, אבל למו"ל אין זכות קיום בפני עצמו.

      • רונית ש. הגיב:

        הוצאות ספרים אינן חברות עסקיות לכל דבר, הן סוכנות תרבות. הן מוציאות גם ספרות יפה, קלאסיקות, שירה, מחזות, שקהל הקוראים שלהם קטן מאוד. אם היה מדובר בחברות עסקיות הן היו מוציאות רק "יומנו של חנון" ורבי מכר. המצב כיום הוא שבזכות יומנו של חנון ודומים לו, להוצאות יש כסף להוציא ספרות יפה.

      • yosh הגיב:

        ועדיין, מנכ"ל ההוצאה הגדולה משתכר היטב בעוד הסופרים שלו – לא.

  13. yaara הגיב:

    אני חושבת שהדיונים על חוק הספרים מפספסים תמיד את הנקודה הכי חשובה. מה שקרה בשוק הספרים איננו ייחודי לו. זו פשוט תוצאה של תרבות המונים ושל קפיטליזם קיצוני שרווח גם בענפים אחרים. אין שום דבר בשוק הספרים, כמוצר, שלא קרה בשווקים של מוצרים אחרים.

    השאלה בעיני איננה בעד או נגד חוק הספרים ופירוק הדואופול. בעיני השאלה היא למה ארבעה ספרים במאה שקל זה בעיה, וארבע חולצות במאה שקל זה בסדר? מבצעי הוזלה בתחום הביגוד (למשל, אפשר לחשוב על דוגמאות נוספות) לא זכו כמעט לביקורת, למרות שהם ותיקים יותר (כלומר אמורים להפריע לנו יותר זמן) ואף ח"כ לא יזם התערבות בתחום באמצעות חקיקה, וזאת למרות שכולנו יודעים היטב איך מצליחים יצרני הבגדים להרוויח ברמת מחירים כזו.

    יכול להיות שזה בגלל שהמעורבים בתחום ההוצאה לאור (סופרים, עורכים, מתרגמים ומוציאים לאור) הם ישראלים ויהודים, אזרחיה השבעים של המדינה הזו ובעלי קשרים, ולכן ראויים להגנה והם גם בעלי כישורי לובינג טובים, בזמן שפועלי סדנאות הידע, בסין, בירדן ובנווה שאנן הם אנשים שלא ראויים להגנה? מי שמשתמש בנימוק על מעמדה הייחודי של הספרות שהופך את הספר ראוי להגנה כדאי להבין שלסדנאות היזע יש גם כן ערך תרבותי ולטעמי רב לאין שיעור מערכו של ספר.

    אוהבי ספרים (ואין בכלל שאלה, אני מאלה) פונקו בשנים האחרונות במבצעים שאפשרו להם לקרוא המון. אצלי העודף הביא לגמילה מהתמכרות רבת שנים. בהתחלה נהניתי אבל בהמשך התפתח כעס לא צפוי. גם על כך שהקריאה שלי כבר איננה מונחית על פי סקרנות אישית אלא לפי מבצעים שחתמה הרשת עם הוצאות חזקות (תחשבו על זה, זו התערבות מקוממת בעולם הפנימי) וגם מפני שאיכות התרגום והעריכה צללה לתהומות. לפעמים אלו טעויות לשון צורמות ממש ולפעמים סתם טעויות הקלדה. לא קניתי ספר יותר משנה. אני שואלת בספריה, בבית אריאלה ההשאלה חינם לתושבי תל אביב, או שאני מחליפה עם חברים. זה אקולוגי, קהילתי וזה נאמן לצורך שלי בקריאה אינטימית ופרטית.

    • איתי הגיב:

      מה לעשות, לא כולם צדקנים שנורא דואגים לפועלים בירדן. חלק מאיתנו בכל זאת מעדיפים לדאוג קודם לעניי עירנו

  14. איציק ש. הגיב:

    כמו שכתבו כאן לפניי – שווה לבדוק את האופציה של שיווק בדרכים אחרות. דווקא בימים אלו כשמתחילה להיכנס לציבור הרחב המודעות לכל העניין…. עם התפתחות האינטרנט יש כבר כללי משחק שונים ביותר.

  15. אסתי סגל הגיב:

    כל מילה שלך שוב קרעה את ליבי.
    אני עומדת לכתוב עכשיו פוסט על הריכוזיות בענף הספרים ומודה שאני בקריזה כי הקשבתי היום לראיון שעשיתי עם הממונה הגב' קן בשנת 2008ף, ורק להקשיב לזה שוב עם כל הידע הכלכלי שצברתי מאז יולי 2011 – מוציא לי את העשן מהאזניים.
    והוצאת לי את המילים מהמקלדת כשהזכרת את כל הטקובקיסטים החמודים עם האמירות החינניות על התחרות וכו'. בעיקר אני אוהבת אותם כשהם מגיעים מ"קהילת המחאה" ויודעים נורא יפה לצעוק במלוא ראותיהם "צדק חברתי"

    • חוסר אחריות של המדינה. של משרד החינוך. של כל מי שממונה על התרבות. חוסר אחריות.

      פעם קראו יותר ספרים, אבל קנו פחות ספרים. היו ספריות ציבוריות שקנו וסיפקו את הצורך של הקהל לקרוא ספרים חדשים, ולא לקנות ספרים חדשים.

      • אסתי סגל הגיב:

        בדיוק זו הנקודה.
        מי אמר שחייבים לקנות ספרים?
        ואם וצים לקנות ספרים, אז תעשו את סדר העדיפויות. זה מה שאני עשיתי כל חיי. לא קניתי בגדים חדשים, לא בזבזתי על בתי קפה ופאבים, אבל קניתי ספרים ודיסקים.
        עניין של סדרי עדיפויות. למה מישהו צריך לעבוד בחינם בשביל החמדנות של איתמרים למיניהם.

  16. איתמר הגיב:

    "כמה בעצם שווה ספר?"
    התשובה מאוד ברורה ויותר קצרה משלך : ספר שווה את המחיר אותו אנשים מוכנים לשלם עבורו. אנשים לא מוכנים לקנות במחירים יותר גבוהים (אחרת החנויות היו מעלים את המחיר), לכן המסקנה היא שהם נמכרים במחיר אותו הם שווים.
    http://www.jims-israel.org/heb/pdf/PPbooks.pdf

    • gilibug הגיב:

      שטויות במיץ. הדרך לבדוק כמה אנשים מוכנים לשלם היא להעלות מחירים, לא להוריד אותם. אין לנו שום בעיה של מכירות, ולא היתה גם לפני המבצעים: הבעיה היא שאנחנו לא מרוויחים מהמכירות המצוינות. הורדת המחירים על ידי הרשתות היא צעד שנכפה עלינו. למה הם עושים את זה? אולי הם רוצים בכוח להרוס את שבוע הספר, ולחסל את התחרות המעטה שמספק להם יריד המו״לים. ההנחה הרווחת יותר: הרשתות מנסות לדפוק זו את זו, בגלל יריבות אישית בין המנכ״לים. ואולי הם פשוט נקלעו לבעיה מיידית וצריכים הרבה כסף מהר, ולעזאזל העתיד. ככה או ככה, על הדרך הם פוגעים פגיעה אנושה בחנויות הקטנות, במו״לים הקטנים והבינוניים, ובסופו של דבר גם בקוראים. הטענה שהמחירים הם נמוכים כי רק ככה אפשר למכור לא מחזיקה מים. היא לא מביאה בחשבון שאנשים מקבלים החלטות לא רק משיקולים רציונליים, אלא גם כדי לחסל תחרות, להפגין כוח, לנקום וכן הלאה. ואם הממונה על ההגבלים מסרב לראות את הבריונות שבכך, הוא רק מעודד את המשך הבריונות.

      • איתמר הגיב:

        לטענתך, הם לא מונעים כלל מרדיפת רווח כלכלי, אלא ממניעים אישיים לא רציונלים והמעשים שלהם אפילו יהרסו את העסק ממנו הם חיים.
        מצד שני, אתה אדם שהמניעים שלו טהורים ודואג רק לספרות.
        אתה מבין כמה זה מופרך? הנחת היסוד הבסיסית היא שאנשים רוצים לעשות כסף וזה מה שמעניין אותם. מנכ"ל של רשת חנויות ספרים לא היה מגיע למעמדו אם הוא היה טיפש כמו שאתה מציג אותו. המנכ"לים הגיעו למעמדם בזכות היכולת שלהם לדאוג לאינטרסים הכלכלים של החברות. האינטרס הכלכלי של כל חברה הוא למכור ביותר כסף, אבל הציבור פשוט לא יקנה.
        אם החוק יעבור יכולים מספר דברים :
        1. אנשים לא יקנו ספרים בשנה הראשונה.
        2. יתפתח שוק שחור, ככל הנראה של פרסומים אלקטרונים.
        3.סופרים לא מוכרים לא יפרסמו ספרים, כי אף אחד לא יקנה ספר חדש של סופר לא מוכר במחיר מופקע.

        אין אף חוק שיכול להיות יותר חזק מכוח השוק. אם אנשים לא מוכנים לשלם עבור הספרים האלה מחירים שנראים לך "הוגנים", אז הם לא ישלמו.. גם אם אתה ממש, אבל ממש ממש מרגיש שמגיע לך.

    • gilibug הגיב:

      מגיבה כאן כי אין אפשרות טכנית להמשיך את השרשור, אבל עכשיו הכול ברור לי. אתה פשוט לא קראת את הפוסט, או שאתה לוקה בבעיה קשה של הבנת הנקרא. לדוגמה, השורה: "חוק הספרים שעומד עכשיו לדיון לא יפתור את הבעיה". אתה פשוט מתווכח רפלקסיבית נגד עמדה שהדבקת לגבר כלשהו שאתה מדמיין.

      ובאשר למנכ"לים של החברות: אין ספק, כל מי שמגיע לעמדה של מנהיגות כנראה ראוי להנהיג. לכן גם המדינה שלנו נראית נפלא כל כך. עם הדטרמיניזם הזה לפיו מי שיש לו כוח הרוויח את הכוח בזכות ומי שסובל הביא את הסבל על עצמו אמרתי מראש שלא אתווכח.

      • איתמר הגיב:

        מודה בטעות שלי, מיהרתי לשפוט והתגובה שלי לא הייתה לעניין.
        כנראה בגלל שרוב האנשים שמתנגדים למבצעים הם אותם האנשים שתומכים בחוק.

        עדיין, המחלוקת העקרונית שהעלתי לא משתנה – האם המבצעים הם דבר שלילי או חיובי ומה הסיבה למבצעים.

      • gilibug הגיב:

        ניסחתי תשובה ארוכה ואז קלטתי, אני סתם חוזרת על דברים שכבר אמרתי. ספרים זולים זה יופי. התרוששות של מו"לים קטנים ושל חנויות עצמאיות לטובת מיינסטרים ריכוזי חזק ובינוני, בעיני היא דבר עצוב, וחוץ מזה היא גם פוגעת אישית בי ובפרנסתי. אני מעריכה את העובדה שאתה מודה בטעות קטנה. לדעתי אתה גם טועה בגדול, אבל הוויכוח נראה לי עקר. הפרנסה שלי תלויה בזה, שלך לא. מבחינתך השאלה היא רק אם אתה קונה ספרים בזול או ביוקר, וברור שתעדיף לקנות בזול.

  17. עורך: טיפול שורש הגיב:

    בתור חובב דפים, חושב שבכל מקרה ישאר את החלק של הפרינט ואפילו הוא יתעצם בעוד מספר עשורים (אחרי מיצוי הפונטציאל של האלקטורני) אבל יוזמה חשובה ולוואי וירבו כמותה שיאפרו לצרוך ספרות טובה במחיר נורמלי ולא כדי לממן תאגידי ענק

    • בועז כהן הגיב:

      קשה לי להאמין, למרות שהייתי רוצה שכך יהיה. אישית, קשה לי לקרוא ספר אלקטרוני. אבל אני כבר קשיש ואני רומנטיקן. הדור שגדל עכשיו כבר יתרגל לכך שספר-הוא-קובץ. ממש כמו שאי אפשר יהיה להחזיר את הקניה המאסיבית של תקליטים ודיסקים כפי שזה היה במאה ה-20, כך יקרה גם לספרים

      • עורך: טיפול שורש הגיב:

        זה לא יהיה אותו דבר, אבל זה ישאר ויזכה לצורה יחודית משלו, לדעתי

    • Rani Graff הגיב:

      אתה טועה. כבר היום, בארצות בהן הספר האלקטרוני חדר באופן מאסיווי (למשל: ארה"ב) מכירותיו כבר עולות על אלו של הפרינט. זה לא אומר שהפרינט יעלם. ממש לא. ספרי נייר ישארו איתנו לעוד זמן רב. אבל לא בכמות שאנו רואים כיום.

      • עורך: טיפול שורש הגיב:

        ארה"ב היא לא דוגמה לכלום, רק 3% מכלל האוכלוסייה קוראת משהו שם, זו חברה מפגרת מאוד במובנים האלו

      • Rani Graff הגיב:

        לטיפול שורש: אני מגיב כאן כי המערכת לא מאפשרת לי להגיב ישירות אליך. אני התייחסתי לאחוזי מכירות הספרים של אלה שכן קוראים (לא משנה אם הם מהווים אחוז אחד או תשעים אחוזים מהאוכלוסייה הכללית). גם בארץ אחוז הקוראים (בניגוד לקונים – יש להבדיל בין השניים) אינו מאד גדול. בין אלה שכן קוראים בארה"ב (3% או 70%, זה – כאמור – לא משנה) אחוזי מכירות הספר האלקטרוני כבר עברו את ה 50%. והמגמה הזו בולטת בארצות רבות נוספות. וזה דבר טוב, כי הוא ישחרר את המו"לים מעריצות הדואופסון של הרשתות. הכיוון כבר כאן, וגם אם הדור הנוכחי עדיין לא אימץ אותו במלואו, הדור הבא כבר לא יקרא אחרת. כמי שמוציא (יחד עם גילי) ספרי נוער ונמצא בקשר עם בני נוער, אני כבר רואה את זה קורם עור וגידים.

  18. Ido moria הגיב:

    מצטער לשמוע גילי, אבל אתם חיים על זמן שאול. כי לחנויות הספרים עצמם אין זכות קיום והן נאלצות להפוך לחצי חינם.
    במלבורן מקום מגוריי נסגרו השנה 2 רשתות כולל בורדרס הגדולה. הסיבה יש פחות אנשים שקוראים ויותר שרואים סרטים. ונכון לאוסטרליה יותר קל לקנות מאמזון ישר לקינדל. אגב קינדל לכל תושב כדור הארץ צריך להיות ברור שספר מנייר שייך לעבר !

    אני גם יכול להעיד על עצמי שספרים מהמבצעים שבחרתי על פי העטיפה סתם תופסים לי מקום במדף ואפילו הספרי. המקומית לא מקבלת אותם בגלל חוסר ערך.

    אז מה תעשו:
    1. תתאגדו כל ההוצאות ביחד דרך מקבילה של אמזון העברית עם קינדל והכל למעבר לספרות דיגיטלי מלאה. האתר צריך להיות על כל הכותרים כולל יד שניה, ממש כמו אמזון…
    2. תהיו עוד יותר בררנים בהדפס הספרים . רוב מה שמודפס לא ראוי דפוס. ספר שמודפס במאה ה21 צריך להיות ראוי. אתם חייבים להבין שאנחנו הקוראים כבר עברנו לקינדל ברובנו ותוך 25 שנה זה כבר יהיה כולם.
    3. כחלק מהדיבור עם שאר ההוצאות תקבעו מחיר מינימום לספר. חוזה של 50% מהספר מול סטימצקי מכל מחיר שלהם הוא ריווחי רק לסטימצקי, שחייה כאמור ספורים. כי הקינדל שתעשו בסעיף 1 יהרוג אותם.
    4. אם אתם לא תשכילו לעשות את הקינדל העברי משהו אחר יעשה את זה…

    • הלה, סידני, אוסטרליה הגיב:

      עידו יקר,
      מסכימה עם כל מילה, הבעיה היא שאנגלית היא שפה נפוצה קצת יותר מעברית, ואינה קשורה ללאומיות מסוימת…
      אמזון לא מוכרים בעברית. קינדל לא תומך בעברית. היה תומך – הייתי קונה.

  19. פינגבאק: דברים שעושים לי לבכות על הבוקר « קוטריניו

  20. איתי הגיב:

    הבעיה היא שברגע שהקריאה תעבור לקריאה דיגיטלית, מיד תיפרץ כל הגנה שתהיה על העותקים, ואף אחד (נו טוב, רוב האנשים) לא ישלמו להוצאה אלא יורידו עותק גנוב

    • Rani Graff הגיב:

      זה תלוי בנגישות ובמחיר. לרוב האנשים יהיה קל יותר לקנות במחיר סביר (שלא שוחט את המו"לים) אם זו תהיה חווית קנייה קלה יותר מאשר להתחיל לחפש עותקים גנובים. גם זה לקח שצריך ללמוד מתעשיית המוזיקה והסרטים.

  21. פינגבאק: למה ספרים זולים ? | צדק 2.0

  22. דנה רוזנאי הגיב:

    מאד עצוב המצב הזה, מאד! בתור מישהי שמאד אוהבת לקרוא וגם לכתוב, זה אפילו מקומם. אני מבינה לחלוטין את השיקולים הכלכליים שלכם כהוצאה. בעצם, לכל עסק יש עלויות עצמות שהלקוח לא מודע להן אפילו, או שלא רוצה להיות מודע להן. אולי צריך לעשות איזושהי מחאה, כמו שהיה בזמנו עם הקוטג' – להחרים את "סטימצקי" ו"צומת ספרים" ולרכוש ישירות דרך ההוצאה עצמה. או, שכנראה שהמעבר לספרים דיגיטליים הוא הפתרון, כפי שקורה בהרבה מקומות בעולם. אבל את יודעת, לאחרונה כשאני קוראת את כל הכתבות הללו, ליבי יוצא בעיקר אל הסופר עצמו. אותו אדם אשר בלעדיו שום ספר לא היה נולד. אותו אדם מוכשר אשר ישב שנים על גבי שנים, כי הרי ספר טוב לא נכתב בחודש וחצי, ושקד על הבייבי שלו, חווה בטח לילות ללא שינה, תקופות של חסימה, ילודת גיבורים, פרקים ועלילות ולבסוף הוא צופה ביצירתו נמכרת כמו קציצת המבורגר ב1.90. על זה עצוב לי יותר מהכל.

  23. קורא הגיב:

    הבעיה היא שהמחיר הקטלוגי באמת מקשה על אנשים לבחור את הספרים שהם באמת רוצים. כמעט תמיד אני מוצא את עצמי בצומת ספרים רוצה ספר חדש שיצא, שלא משתתף במבצעים, והמחיר שלו הוא לא רציונלי, באיזור ה-100 שקל. המחיר האמיתי של ספר כזה, אם הוא לא היה מקזז את ההפסדים של ההוצאה על הספרים במבצע, היה 70 שקל, וזה בהחלט מחיר שהייתי מוכן לשלם, אבל במחירים האלה קשה מאוד לקרוא.

    • Rani Graff הגיב:

      ואין לי אלא להסכים אתך. מחירו הקטלוגי של ספר כיום (מחיר שאף אחד כמעט לא רוכש בו את הספר) נקבע כתוצאה ישירה של המבצעים. כיון שחלקו של המו"ל בתקבולים מהמבצעים הוא גם נגזרת של המחיר הקטלוגי, למו"לים אין ברירה אלא לקבוע מחיר קטלוגי גבוה כדי שגם לאחר כל הקיזוזים ישאר משהו בכיס שלו כדי שיוכל לשלם לכל שרשרת העבודה: תמלוגים, תרגום, עריכה, הגהה, יחסי ציבור ודפוס.

  24. פינגבאק: ריכוזיות – אנטומיה של ריסוק ענף (הספרים) | מילים מילים

  25. אסתי סגל הגיב:

    וזו התרומה שלי לדיון הזה:
    ריכוזיות – אנטומיה של ריסוק ענף (הספרים)
    http://2nd-ops.com/esty/?p=73989

    • Rani Graff הגיב:

      ומה שמרתיח בתשובותיה של רונית קן (ואני מניח שדוויד גילה, הממונה הנוכחי, סבור כמוה) הוא שהיא מתייחסת רק להוראות חלק מהחוק, ולא החוק כולו. ואני מתייחס לחוק ההגבלים שמסדיר את עבודת הממונה על ההגבלים. ואני מצטט את דבריו של מנחם פרי כפי שהתפרסמו אתמול ב"הארץ":

      לטענת פרי, שני הממונים האחרונים על ההגבלים העסקיים קוראים קריאה סלקטיבית אפילו את חוק ההגבלים. הוא מצטט מתוך מכתב של קן שבו כתבה כי "החוק נועד להגן על התחרות כאמצעי היעיל ביותר להשאת רווחת הצרכנים בהיבטים של מחיר, איכות והקצאה מרבית של משאבי החברה". לדבריו, "הבעיה היא שקן גמרה לקרוא את המשפט אחרי המלה 'מחיר'. האיכות וההקצאה המרבית של משאבי החברה ­ שפירושם בספרות מגוון אמיתי, בחירה חופשית של הקוראים ללא מניפולציות, איכות של עריכה ותרגום ­ מעניינות אותה כקליפת השום.

      • אסתי סגל הגיב:

        רני, היית רותח עוד יותר אם היית שומע את ההקלטה של הראיון שלי איתה.

        ואגב, מעניין שגם מנחם פרי וגם אני ציטטנו את אותה הפיסקה שלה שהאבסורד שבתוכה פשוט מטריף את המוח..

  26. lizzy הגיב:

    ליבי יוצאת לקראת הסופרים שמשקיעים כ"כ הרבה ביצירות אומנותם, ואינם יכולים להתפרנס מהם. אמי סופרת, וגם חמותי. אבל הקטע הזה הציק לי ממש, וחשבתי על זה הרבה זמן. כמי שקונה ספרים כמעט ורק במבצעים (כי מה לעשות, אני לא עשירה, לולא המבצעים לא יהיו לי ספרים בבית- ואני בעיקר קונה ספרי ילדים לילדים שלי), אני לא חושבת שזה ראוי לבוא לקהל הקונים ולבקש מהם לשלם פי 2/3 על ספר, ולא לקנות ספרים כשנוח ומזדמן כי כבר נמצאים במרכז קניות/קניון, אלא לנסוע במיוחד לחנויות ספרים עצמאיים שייתכן מאוד שלא יהיה להם מבחר גדול… כדי שהסופרים יוכלו להרוויח יותר? באמת שליבי יוצאת לסופרים שמשקיעים כל כך הרבה בספריהם, ולא זוכים להנות מרווח כספי, אבל אם כל הסופרים כ"כ "נדפקים"- למה שלא יתאחדו ויעשו חרם בעצמם על הרשתות? שיריצו קמפיין רציני למכירת ספרים באינטרנט? אני לא אומרת שזה קל, רק שזה בקשה יותר הוגנת לטעמי מאשר להפיל את הכל על הקונים המסכנים שגם מתאמצים למען פרנסתם. אומנות זה תחום קשה- רק המצטיינים מרוויחים- באסה למי שלא, אבל ככה זה. גם במוסיקה וגם בספרים- בד"כ לא מרוויחים על מכירת ספר.דיסק, אלא על מה שבא אח"כ- הרצאות/הופעות וכו', ורק המצטיינים מקבלים הרבה.

  27. Rani Graff הגיב:

    ליזי: ואם כל הסופרים האהובים עלייך יצאו מהמבצעים גם אז תיאלצי לרכוש את ספריהם במחיר מלא, אלא אם כן את מאלה שקונים ספר על פי מחיר ומשקל ולא על פי שיקולי איכות. אגב: רק אתמול יצאה קבוצה של סופרים בולטים (עוז, גרוסמן ועוד) שקראה לרשתות ולהוצאות להוציא את ספריהם מהמבצעים. כך שזה בעצם כבר קרה.

    אבל מעבר לכך: חשבת פעם מדוע מחירו הקטלוגי של ספר גבוה כל כך? הרי אף אחד לא באמת רוכש – בגלל המבצעים – את הספר במחיר הזה. אבל כיון שלמו"לים נשארות פרוטות לאחר כל הורדות המבצע, וכיון שהפרוטות הללו הן נגזרת של המבצעים שהם נגזרת מהמחיר הקטלוגי, כולם מעלים לפתע את המחיר הקטלוגי כדי שיהיה ממה לחתוך, וכדי שהבודדים שכן קונים במחיר מלא יסבסדו גם את ההפסדים על שאר הספרים שבמבצעים. לו לא היו המבצעים הללו, מחירם הקטלוגי ההתחלתי של הספרים היה נמוך יותר. הרבה יותר.

    ועוד משהו: חשבת מדוע הרשתות עורכות את המבצעים הללו בתכיפות הולכת וגוברת? הרי גם הן מפסידות. ולכן הן רוצות להגדיל את המחזור שלהן ולמשוך כמה שיותר אנשים שיקנו במחירים הפסדיים. איזה גוף כלכלי מתנהג כך? גוף כלכלי שנמצא במצוקה תזרימית או אחרת. וגוף כזה שנמצא במצוקה כזו יתכן שימיו, שבועותיו או חודשיו ספורים. ואז, אם רשת אחת תתמוטט, השניה תפסיק את המבצעים כי כבר לא תיהיה לה סיבה להתחרות באחרת במחירי רצפה. ומי ישלם? הקונים.

    כבר היום נשמעים דיבורים הולכים וגוברים בקרב המו"לים על כך שימשכו את ספריהם מהמבצעים (ולמעשה גרף עצמה עשתה זאת בנוגע לספר מסוים). ברגע שתיהיה מסה קריטית יפסקו המבצעים והצרכן ישלם.

    עדיף כבר להסדיר הכל בחוק עוד לפני שזה קורה. הבעיה היא שגירסת החוק הנוכחית היא מאד בעייתית בפני עצמה, אבל זה כבר נושא לפוסט נפרד.

  28. galicolagfb הגיב:

    שאלה: כתבת שסטימצקי הבטיחו לכם, בע"פ אמנם, מבצע אחד ואז יצאו באחר. האם אין דרך משפטית לחייב אותם למה שהם הבטיחו לכם? [ואם אתם יודעים שזה הנוהג שלהם, מדוע אתם לא מקליטים את אותן שיחות בע"פ?]
    הרי המודל העסקי שלכם מבוסס על מה שהם הציעו לכם. לא יתכן שהם יעשו מה שהם רוצים!

    ולעניין מכירות דרך האתר – מדוע לא להתחיל עם פייפאל? למה צריך להקים משהו חדש?

    ולגבי שבוע הספר – אני מבין את העניין הכלכלי של עלות דוכן מול מכירות בדוכן. מצד שני, לנסוע לת"א במיוחד בשביל לקנות ספרים ישירות מהדוכן זו טרחה רבה מדי עבורי – רק עלות הנסיעה היא גבוהה מדי מכדי שזה יהיה כדאי כלכלית. האם לא ניתן לצמצם חלק מעלויות הדוכן ע"י שימוש במתנדבים (דרך האגודה למד"ב, למשל), שיקבלו ספרים במקום משכורת… או להקים דוכנים "פיראטיים" (כלומר לא במתחמי שבוע הספר הרשמיים) אותם תפרסמו דרך פורומים, רשימות תפוצה וכדומה.
    הי, אתם יכולים לעשות bookmobile.

  29. Rani Graff הגיב:

    לצערי מה שאתה מציע לא כל כך מעשי. אתה צודק בהנחה שלך שמה שסטימצקי עשו השבוע אינו "כשר" (מחוסר רצון שלי להשתמש כאן במילים חריפות יותר), ואכן יש פה סממנים של הפרה, חוסר תום לב ומה שלא תרצה. הענין הוא שסטימצקי מכסה כרגע קרוב ל 50% משוק הספרים, ובמידה ונתבע אותם קיים סיכוי לא רע שיוציאו את הספרים שלנו מהחנויות שלהם, גם את אלה שלא משתתפים במבצעים, וזו תיהיה מכת מוות להוצאה. אז אולי נצא צודקים, אבל לא כל כך ניהיה.

    מכירות באתר אינן רק עניין של סליקה, אלא גם לוגיסטיקה של משלוחים. פייפאל אינו נותן מענה לסוגיה הזו.

    ובנוגע לדוכנים: שכר העובד היחיד שיש לנו בדוכן התל אביבי אינו זה שמכביד על על התקציב. שכירת הדוכן היא שמכבידה על התקציב. ובעוד שבכיכר רבין יש מספיק תנועה שתצדיק זאת, בערים אחרות אין. גם אם מי שיעבוד בדוכן יעשה זאת בהתנדבות.

    הלוואי והיו לי תשובות אחרות עבורך, אבל זה המצב.

    • galicolagfb הגיב:

      תודה על התשובה. אז בעצם, כולם נכנעים לבריון השכונתי. ומה אם מספר (רב של) הוצאות קטנות יתאגדו לתביעה משותפת? האם סטימצקי יחליטו לוותר על הספרים של כל ההוצאות? איכשהו, חייבים בסופו של דבר לעמוד מולם ולומר מספיק!

      לגבי לוגיסטיקה של משלוחים – אני מסכים שזה מערך שצריך להקים (לא מסובך מדי לפחות בהתחלה כשיהיו יחסית מעט מכירות) אבל זה יהיה שווה את זה. באמת שלא ברור לי איך, במצב האינטרנט היום, לא הקמת חנות מקוונת כבר לפני 5 שנים…

      ומה לגבי שיווק ממוקד? אני זוכר כשרק הקמת את ההוצאה ערכת מבצעים דרך האגודה למד"ב. היעילות היתה נמוכה (אז מכרת רק כ-10 ספרים, אאזנ) אבל זה 10 ספרים שאתה לא משלם עליהם עמלה… ואולי עם ספרים פופולריים יותר כמו ריירדן תוכל למכור הרבה יותר דרך האגודה. [אמ

      • Rani Graff הגיב:

        לצערי התשובה שוב חיובית. כן, כולם נכנעים לשני הבריונים השכונתיים. אפשר גם לקרוא לזה מאפיה, יאקוזה, מה שתרצה. ומדוע לצערי? כי עד שלא תקום קבוצת מו"לים משמעותית ותוציא את ספריה מהמבצעים יחד – כך שההשפעה תורגש ברשתות – לא יזוז כלום. לצערי כל המו"לים מפחדים לעשות את הצעד כקבוצה (שלא לדבר על כך שלחלקם יש אינטרסים נוגדים – ושוב אני לא מדבר דווקא על צןמת, אלא על שני הצדדים). היום התראיינתי יחד עם קבוצת מו"לים נוספת, מהגדולים בשוק, לכתבה בעיתון כלכלי. בשלב מסוים הצעתי שאם כבר כולנו בחדר אחד יחד, אולי במקום להתלונן על המבצעים פשוט נחליט כאן ועכשיו שמוציאים מהמבצעים ברגע זה. נו, ישר מיהרו להסיט את נושא השיחה למקום אחר.

  30. Nadav Har'El הגיב:

    שלום גילי, יש לי מספר בעיות עם התזה שאת מעלה.

    ראשית, את מציינת שהמחיר של 25 שקלים הוא מופרך מכיוון שממנו ההוצאה מקבלת רק 9 שקלים, ואותו 9 שקלים (לא 25 שקלים) הוא פחות מדי. מדוע, אם כך, שההוצאות לא ימכרו את הספרים שלהם ב 25 שקלים בדוכני שבוע הספר ויקבלו את כל הסכום (או רובו, כי יש גם שם הוצאות מסוימות) במקום שצומת ספרים וסטימצקי יקבלו אותו? תאמיני לי שאם היה פרסום שבדוכני שבוע הספר כל הספרים נמכרים ב 25 שקלים, כל אותם עדרים של אנשים שראיתי אתמול בצומת ספרים (בה המבצע מוצלח ומקיף בהרבה מאשר בסטימצקי….) היו מגיעים לשבוע הספר – כפי שהיה לפני 10 שנים.

    שנית, את מציינת ששורש הבעיה הוא ה"דואופול" של צומת ספרים וסטימצקי. אם את זוכרת, צומת ספרים נולד מתוך רצון לשבור את המונופול שהיה אז של סטימצקי – שלוש הוצאות ספרים הקימו חנות – ואז עוד סניף ועוד סניף – שבה מכרו בעיקר את הספרים שלהם, במחירים זולים (זוכרים את המדבקות הצבעוניות של 30, 25, 20 ו 10 שקלים?). מה מונע מהוצאות הספרים היום לעשות דבר כזה שוב? מה מונע מכן למכור באינטרנט, בחנות אינטרנטית קיימת – או חדשה?

    שלישית, את אומרת שהמחירים על הספרים, שהם לרוב היום כ 90 שקלים, הם הכרח שנובע מהמבצעים. בתור לקוח ספרים כבד (ולא מישהו מהתעשייה, כמוך) אני חייב לומר לכם: תתעוררו! אתם טועים! זה בדיוק להפך – המבצעים הם הכרח שנובע מהמחירים שאתם מדפיסים על הספרים! פעם, כשהמחירים הקטלוגיים של הספרים היו שפויים, הייתי קונה ספרים במחיר מלא, וכדי לחסוך הייתי קונה חלק מהם בשבוע הספר בהנחה של אולי 20%, וחלק מהם בתלושי מתנה וכד'. היום, אני פשוט לא מסוגל להביא את עצמי לשלם מחיר קטלוגי על ספר – לא כי אין לי כסף, אלא בגלל הרגשת ה"פראיריות" – אני יודע בדיוק כמוך ש 90% מהאנשים לא משלמים את המחיר שמודפס, ושאין שום קשר בין המחיר "88 שקלים" שמודפס על הספר האחרון שקראתי לבין המחיר שמשלים הקונים, שהוא פחות מחצי מכך. לכן, בתקופות בהן חנות הספרים משום-מה מתעקשת שאשלם 88 שקלים על אותו ספר אני אומר תודה – אבל לא תודה – אחכה קצת. ואז, כשיש מבצע אני קונה – לכל השנה. השבוע קניתי 11 ספרים, אותם אקרא בחודשים הקרובים. מי שרואה בקניית 11 ספרים זלזול או זילות ("ספרים בקילו") לא מבין על מה הוא מדבר – העובדה שקניתי 11 ספרים, שנוספים על מאות רבות (!) של ספרים שכבר יש לי בבית, מראה על אהבה וכבוד שלי לספרים – לא זילות. ותאמינו לי, אני קורא את כולם.

    • gilibug הגיב:

      נדב, אתה מעלה לכאורה שאלת ביצה ותרנגולת. אני טענתי שהמחיר הקטלוגי גבוה בגלל המבצעים, אתה טוען שהמצבעים נחוצים בגלל המחיר הקטלוגי. המרכיב שחסר לך הוא שיחס הכוחות בין הרשתות לבין המו"לים לא שוויוני. למו"לים אין כרגע שום כוח לקבוע מחירים, ועל כן כל מה שהם עושים הוא תגובה לרשתות. אני לא יכולה להעיד לגבי כל ההוצאות, אבל לפחות בהוצאת גרף, שבאה אל העולם אחרי שכבר היה קיים דואופול צומת-סטימצקי (הסבירו לי שבעצם יש להגיד "דואופאסון": מצב של שני קונים ששולטים בשוק), העלאת המחירים היתה חד משמעית תגובה להנחתות מהרשתות.
      את שבוע הספר הנוכחי אנחנו שורדים בזכות "צל הנחש" מאת ריק ריירדן. בדוכן שלנו אפשר לקנות אותו ב-70 שקלים, או שאפשר לקנות אותו פלוס ספר נוסף במחיר הקטלוגי שלו של 94 שקלים. ברשתות הספרים אפשר לקנות את "צל הנחש" בשבעים שקלים, אבל אם אתה רוצה ספר נוסף ב-24 שקלים אתה צריך לקנות עוד ארבעה במאה. ת'כלס, עבור מי שקונה אצלנו את "צל הנחש" וספרים נוספים שאינם במבצע (ויש כאלה), הקנייה בדוכן עדיין משתלמת יותר. ומי שמעוניין לקנות רק את ספרינו שבמבצע: אני לא אזקוף זאת לחובת אף אחד אם יעדיף לקנות ברשתות.
      יש מידת צדק בדברייך, שהרי אילו היינו מוכרים את כל הספרים בדוכן ב-25 שקלים לספר, היינו מרוויחים יותר עליהם מאשר ממכירתם ברשתות באותו מחיר. אבל אם נעשה זאת, זה יהיה שקול כביכול להודאה בכך שהספרים לא שווים יותר מזה, דבר שאינו נכון. לעולם לא נוכל שוב לגבות מחיר גבוה יותר על ספרינו. ובכל זאת אנחנו צריכים לכסות את ההוצאות שלנו איכשהו. ההחלטה היא לא החלטה שאני יכולה לקבל בעצמי, שכן היא משליכה גם על מוציאים לאור אחרים שמייוצגים על ידי אותו מפיץ שעובד איתנו. והאמת – גם לנו יש כבוד. גם לנו כואב בעצם של הפראייר, לדעת שלמעשה אנחנו מממנים מכיסנו את המבצעים הללו.
      כפי שציינת בעצמך, אחת הרעות הכי חולות שיוצאות מעניין המבצעים, היא שהמבצעים הללו מקרינים על הערך הנתפש של ספרים ומקלקלים את חווית הקנייה. ממליצה בעניין זה לקרוא את הפוסט החדש של אריאלה רביב:
      http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=11491&blogcode=13306785
      המבצעים חייבים להפסיק, בין היתר, כי אין לאן לרדת מהם. אין לנו דרך לצ'פר את הקוראים שלנו עוד יותר מהרשתות, מלבד לחלק להם ספרים חינם. (אגב, אנחנו מחלקים שני ספרים אלקטרוניים חינם לכל מי שקונה בדוכן שלנו בשבוע הספר.)
      באשר להקמת חנות אינטרנט, אם תביט בתגובות שלמעלה, תראה שכתבתי שאנחנו אכן מתעתדים להקים אחת כזאת. אבל אנחנו מעדיפים להשקיע בעניין מחקר ומחשבה ולעשות את זה טוב, מאשר לפתוח משהו בהול וגרוע. בינתיים אפשר לרכוש רבים מספרי הוצאת גרף דרך חנות "מנדלי מוכר ספרים" שיש גם לה הנחות אטקרטיביות לשבוע הספר. (ואת אלה שעוד אי אפשר לרכוש, בקרוב אפשר יהיה.)
      בסיכומו של דבר, אין לי תשובות מספקות לתת לך. המצב דפוק, וגם אתה כקונה נדפק. אבל אם תסתכל על התמונה הגדולה ותנסה לבדוק מי עושה קופה על חשבון מי, אולי תבין למה אני מפנה את האצבע המאשימה דווקא אל הרשתות.

      • taz הגיב:

        וכאן מגיע עוד נושא כאוב. עד שמגיע שבוע הספר, בחלק מהערים הגדולות (ביניהן ראשל"צ) הוצאות לאור העדיפו שלא להקים דוכנים ובכך נתנו לסטימצקי את המכרז לפתיחת הדוכנים ולהשתלטות שלה על שבוע הספר.

  31. May הגיב:

    דוגמא לשוק שעובד אחרת:

    במגזר החרדי יוצאים המוני ספרים מידי שנה, ויש אכן מבצעי שבוע הספר – אבל לא '4 ב-100'

    אני אישית מכירה סופרות שמתפרנסות מכתיבה נטו.

    איך עושים את זה:

    1. יש הוצאות שנותנות תמלוגים גבוהים יחסית. מלבד זאת מקובל גם שסופר מוציא לבד את הספר ואז מוכר את כל העותקים לחברת הפצה/רשת ספרים = רווח מובטח. (כמובן שזה עובד רק עבור סופרים שהוכיחו את עצמם)
    2. אין מבצעים מטורפים.
    3. זה אמצעי הבידור ה'כשר' כמעט היחיד בקהילה.
    4. בשבת אסור לשמוע מוזיקה, להדליק מחשב, או אפילו (במקרה שלי…) להשתמש בקינדל. ספרי הנייר נשלפים מהמדפים בכל הבתים…

    המסקנות לגבי היכולת לקיים שוק ספרים נורמלי? צריך מו"לים נדיבים, סופרים שמעזים להיות גם מפיקים, וקהל שבוי, שבו גם מי שעני למדי ומעדיף לשאול ספרים מהספריה או מהשכנה, תמיד-תמיד גם רוכש ספרים בעצמו.

    במילה אחת: אוטופיה…

  32. ניר הגיב:

    אני חושב שברגע שהקינדל יגיע לארץ המהפכה תהיה גדולה יותר ממה שאנחנו חושבים. סופרים ישתמשו בפלטפורמה הזו כדי למכור את הספרים שלהם ישירות לבעלי הקינדל וידלגו על חנויות הספרים ועל המו"לים בקפיצה גדולה… משהו בדומה למה שקורה עכשיו בחנות האפליקציות של אפל.

    תשעים ותשעה סנט לספר – שלושים אחוזים ילכו לאמזון ושבעים לסופר.

    האתגר כאן (של הקוראים בעיקר..) יהיה להתגבר על ערימות הזבל הדיגיטלי שיפורסם ברשת וכאן ייכנסו מנגנוני המלצות ודירוגים מבוססי ביקורות של קוראים.

    יהיה מעניין…

    • Nadav Har'El הגיב:

      ניר, אני לא בטוח שהתחזית שלך לגבי אמזון מדויקת. לשם דוגמה, הספר האחרון שקראתי (בסוף השבוע) היה "מהלך מוטעה" של הרלן קובן, שקניתי בשנה שעברה ב 25 שקלים (ועד השבוע חיכה בסבלנות על המדף שלי). מחיר הספר (one false move) הפיזי בכריכה רכה באמאזון הוא $6 – בערך 25 שקלים. המחיר בקינדל? $10.66. לקרוא ולא להאמין! אפשר להגיד הרבה דברים טובים על קינדל, אבל מחירים נמוכים ושפויים הוא לא מבשר. בדיוק להפך… אני לא יודע איפה מצאת ספרים בתשעים ותשעה סנט לספר…

      • ניר הגיב:

        מסכים אתך לגמרי לגבי הזמן הקרוב. אני מסתכל כאן כמה שנים קדימה (לפחות מנסה לנחש.. יכולת הנבואה לא ניתנה לי לצערי)

        כשהמשקל של הספרים החדשים יעבור למדיה דיגיטלית והקלות של פרסום ספר יהיה שקול ל "קליק ימני" בתוכנת וורד שיעלה את הספר ממעבד התמלילים של הסופר ישירות לאתר אמזון כולל דיאלוג קצר בתפריט זריז בו הכותב קובע את מחיר הספר וגודל העמלה… או אז השוק יחווה את המהפכה האמתית.

    • taz הגיב:

      כשאני שומע אנשים מסביב מעבירים ביניהם קבצי ספרים באנגלית, אי אפשר שלא לחשוב על הקלות בדבר כשזה יגיע לקהל הישראלי. לא בטוח שמהקינדל תצא הישועה.

      • ניר הגיב:

        מצד שני האם היום יש ישועה לסופר "טרי" שאינו בן דוד של עורך בהוצאה או ששם משפחתו "לפיד" או "שלו"….

        הסיכוי של סופר לא ידוע לצאת לאור שואף ל 0. וגם אם קרה נס והוא הצליח להוציא לאור – כסף הוא לא יראה מזה.

        אז בכל זאת רעיון הקינדל נשמע לא רע… אני מוכן למכור ספר שלי בחמישה שקלים (פרובוקטיבי – בכוונה..). שני שקלים יקבלו אמזון ושלושה ילכו אלי. נניח שאמכור אלף ספרים (אופטימי ללא תקנה..) אז הרווחתי שלושת אלפים שקלים לפני מס – יותר ממה שאראה מהוצאה🙂

    • Rani Graff הגיב:

      יוכלו אולי לדלג על הרשתות, אבל לא על המו"לים. ללא מו"לים אין עריכה (ואני מדבר על עריכה מלווה), אין שיווק (גם ברשת צריך שיווק) או יחסי ציבור. מו"לים אינם ספקי שירות (לפחות לא אלה שאינם דורשים מהמחברים – שזו גירסה זנותית משהו של מו"לות) אלא חלק אינטגרלי מתהליך יצירת הספר.

      • ניר הגיב:

        סוכן נסיעות וסוכן ביטוח הם מקצועות שייעלמו עם הזמן. מו"לים לא ייעלמו אבל בהחלט יתחילו להיעקף. התופעה כבר מתחילה בחו"ל וכמו כל דבר שמתחיל בחו"ל – תגיע גם לכאן.

        נכון – חלק מהספרים שיפורסמו ללא עריכה יהיו קקה.

        אבל

        חלקם יהיו נפלאים. אולי רק אחוזון קטנטון. והאחוזון הקטנטון הזה ירוץ מפה לאוזן וימכור יופי גם בלי יחסי ציבור של מו"ל….

      • gilibug הגיב:

        לניר:
        הוצאת גרף ממילא עוסקת רק בספרים מתורגמים, שעברו כבר כמה וכמה שלבי מיון לפנינו. אבל כמי שעבדה לשעבר בהוצאת כתר, אני לא חושבת שאתה מעריך עד כמה נדירים הם כתבי היד הראויים בכלל לטיפול של עורך. וספר שאפשר להוציאו לאור בלי עריכה כלל… אני מצטערת, אני לא מאמינה ביצור המיתולוגי הזה.

      • Rani Graff הגיב:

        לניר (מגיב פה כי אין אפשרות להגיב ישירות אליך): התושב לסוגיה שהעלית בגוף השאלה. אתה עצמך אמרת: "חלקם יהיו נפלאים. אולי רק אחוזון קטנטון. והאחוזון הקטנטון הזה ירוץ מפה לאוזן וימכור יופי גם בלי יחסי ציבור של מו"ל…."

        והנתונים מחו"ל אכן מלמדים כי מדובר באחוזון קטנטן, כל כך קטן שאינו אלא היוצא מן הכלל שמעיד על הכלל. רובם הכמעט מוחלט של הספרים הנמכרים היטב, ובוודאי של רבי מכר, יוצא גם בחו"ל (שם מכירות הספרים האלקטרונים גדול פי כמה וכמה מישראל) דרך מוציאים לאור.

      • ניר הגיב:

        לגילי ורני – מגיב פה כי אי אפשר ישירות….

        מסכים ושוב מסכים🙂 אבל בטווח הארוך דברים יהיו שונים.

        תסתכלו על יוצרי מוסיקה – כובד המשקל עובר במהירות לרשת – ישירות מהיוצר לצרכן עם עמלה ל Itunes.

        תסתכלו על יוצרי תוכן אפליקטיבי. פעם רק דרך חברות גדולות יכולת להגיע לצרכן הקצה והן גזרו כמעט את כל הרווח. היום הרבה אנשים מוכרים ישירות ללקוחות הקצה.

        בנושאי ספרים וסופרים העולם איטי יותר… אנשים אוהבים להריח את דפיו של ספר טרי… אבל בסופו של דבר, לאט לאט, מקצוע העורך יהפוך למעין "פרילנס" ומשקל ההוצאה ילך וירד.

        הכותבים ישלמו ישירות לעורכים ויפיצו ישירות לצרכן הקצה.

        זה ייקח כמה שנים (חמש? עשר?) אבל זה יקרה.

        ושוב – זה מה שאני חושב… יכול להיות שאני טועה לחלוטין🙂

  33. taz הגיב:

    שאלה מתוך סקרנות. איך הוצאת ספרים מבורכת כמו אופוס (שאני מעריץ אותה!) לא משתתפת באף אחד מהמבצעים של שתי הרשתות הגדולות ועדיין ספריה נמכרים בחנויות?
    מה הם עושים שונה ממו"ל אחר?
    נכון שהמחיר יקר כשאהבה הגדולה היאמד"ב ופנטזיה, ואופוס היא הבסיס לז'אנר הזה מבחינתי. אבל ההמתנה לספרים בהוצאתה וכל שקל מתוך ה-80 ש"ח פלוס לספר, שווה הכל.

    • gilibug הגיב:

      אתה לא יודע איך היו נראות המכירות של אופוס אילו כן השתתפו במבצעים.

      ספרים נמכרים גם בלי מבצעים. הם נמכרים יותר עם מבצעים, אבל תמורת פחות כסף. הסוד בתעשייה הזאת הוא למצוא את האיזון: לדעת באיזה מחיר למכור איזה ספר, ומתי. הרשתות גוזלות מאיתנו המו"לים את החופש לקבוע מחירים לספרים שלנו: הן כופות עלינו מבצעים בלי קשר לעלויות הספציפיות או לפוטנציאל המכירה של כל כותר. גם לנו מבצעים עוזרים לפעמים, אבל זה צריך להיות המבצע הנכון בזמן הנכון.

      • GilTagar הגיב:

        מאת גיל תגר מו"ל אופוס הוצאה לאור
        אני כן יודע את היקף המכירות שלנו באופוס, ללא מבצעים דרקוניים, אשר שוחקים, הצחקתם אותי, על כל מכירה וזאת על פי משנתו הסדורה של מר רני גרף אשר הועיל בטובו לפרט לנו כמה יפסיד כל ספר במבצע מטורף אשר מותיר בידו של המו"ל המשתתף בו קמצוץ של שקלים אשר אינם מכסים את עלותו הבסיסית של יצירת ספר.

        בתחשיבים הכלכליים שאנו מחשבים כל הזמן, עלותו של ספר אינה מסתכמת בזכויות, תרגום, עריכת תרגום, עריכה לשונית, הגהה ראשונה ושניה, עימוד הספר, לוחות, נייר, הדפסה, כריכייה, ועיצוב עטיפה והדפסתה, בל נשכחה את הלמינציה הרגילה או למינציה מיוחדתבמקרה של "ריקוד עם דרקונים"… על כל אלו יש להוסיף הוצאות קבועות של כל עסק כמו הנהח"ש, שכ"ד, ארנונה, מזכירות, הנהלה, כן גם המו"ל עצמו צריך להתפרנס הלא כך? אז אני מציע להוצאות לאור לעשות חשבון נכון, ולא להוריד את המכנסיים ושאר חלקי ביגוד ולנפנף בדגל המכירות המוגברות בהפסד ובהספד על כל ספר שנמכר ללא רווח המאפשר קיומו של עסק לשנים רבות.

        ובאופוס קיים כבר הרבה שנים מנגנון מכירה ישירה לקוראים כל השנה בהנחת אתר ובשבוע הספר הנחה מיוחדת של 40% מהמחיר הקטלוגי בתוספת דמי משלוח, והיענות רבה, רבה עד מאוד.

        בבוא הזמן ניערך עצמאית למכירה דגיטלית של ספרים ישירות מהאתר שלנו http://www.opus.co.il אבל היום בדרך נוצרים גופים דמוי (אהבתי) צומסקי למינהם מנדליה ועברית אשר מנסים שוב ללאחוז בגרונם של המולים ולהעניק פיתרון דיגטלי יקר להחריד אשר שוב מותיר אגורות בכיסו של המו"ל.

        א

      • ניר הגיב:

        טוב שאתם חושבים בכיוון. ואני לא אומר את זה בציניות. עם הזמן מו"לים חכמים יתמקדו במציאת חומר טוב, עריכה ופרסום. כל העבודה ה"טכנית" של ייצור ספר תלך ותרד והחנויות הדיגיטליות של ההוצאות ייפתחו כמטריות עם בוא היורה.

        חנות דיגיטלית כזו לא תהיה רק ערוץ בכיוון אחד מההוצאה לקורא אלא תיתן פלטפורמה לקוראים להמליץ ולדרג ספרים ועוד כיד הדמיון הטובה…

        זה לא יקרה מחר.

        אבל זה יקרה.

  34. אורי רדלר הגיב:

    הקרדיט על "נסגרות כמטריות אחר הגשם" מגיע לשרית, אבל היא תצטרך לחלוק אותו עם אחד, אפרים קישון, שהגה אותו כמה עשרות שנים לפני כן.

  35. רחמים מלמד הגיב:

    התחזיות ביחס למעמדו של הספר האלקט' נראות לי אופטימיות בכל הקשור בספר העברי:
    אחוז גדול מקוראי/קוני-ספר הם שומרי שבת או מבוגרים (שהתחנכו לקרוא – מה שחסר לצעירים היום) שקשה להם להתעסק במערכת הקריאה הממוחשבת.
    לגבי מבוגרים – הדבר ידוע לי , מנסיון.
    לגבי שומרי שבת – ראו נא היכן היו, לפי הידיעות בימים האחרונים לקראת שבוע הספר , שיאני הקריאה בארץ?
    ומה יקרה בבית שיש בו כמה קוראים- יוסיפו מסכי-מחשב לכל אחד או יריבו על הזכות לקרוא?

  36. עידית שורר הגיב:

    שאלה: אבל למה גם בדוכן של גרף (לצורך העניין, כי כך זה גם בדוכנים אחרים, כמובן) מוכרים במבצע = 1+1? למה לא לתת לאנשים את הזכות הבסיסית לקנות ספר אחד, בדיוק את זה שרוצים, בלי להרגיש פראיירים? מנהג מגונה. הרי תסכימי איתי שספר זה לא פסטה, וגם בסופר זה מנהג מגונה, המנהג לחייב את הקונים לקנות יותר כדי לא לצאת פריירים.

    • gilibug הגיב:

      תודה לך, השלמת לי סריה. עכשיו אני יודעת שאנחנו לא בסדר גם כי אנחנו לא נותנים מבצעים, וגם כי אנחנו כן נותנים מבצעים. כמו שאנחנו לא בסדר גם כי אנחנו לא תומכים בחוק הספרים, וגם כי אנחנו כן תומכים בחוק הספרים.

      יש מבצעים ויש מבצעים. הנה לך שתי דוגמאות של מבצעים שקיימים עכשיו:

      ברשת שמוכרים בה 4 ב-99, אני יכולה לרכוש עותק אחד של "פיטר פן" שתרגמתי במחיר המלא של 98 שקלים. אם אוסיף רק שקל אחד, אני יכולה לקבל עוד שלושה עותקים של אותו ספר. זה, בעיני, אבסורד, ומי שקונה עותק אחד בלבד הוא באמת פראייר.

      לעומת זאת, מי שבא הערב לדוכן של גרף יכול לרכוש את "צל הנחש" בהנחה של 25% (זה יוצא 70 שקלים במקום 94), או להוסיף עוד 24 שקלים ולקבל ביחד איתו גם את "סבריאל", או ספר אחר שהמלצנו עליו, או אפילו עוד עותק של "צל הנחש". מבצע כזה משתלם גם לנו, וגם לקונים. כמו שזול לנו יותר פר עותק להדפיס כמות גדולה מאשר להדפיס כמות קטנה, כך גם זול לנו יותר פר עותק למכור כמה עותקים ביחד מאשר רק אחד, ולכן קל לנו לתת את התמריץ הזה, שעוזר לנו להזיז ביחד עם הלהיט של הרגע שעוד יומיים ישכחו אותו, גם ספרים ישנים יותר (אבל לא פחות טובים).

      מבצע של 1+1, במהלך שבוע הספר, בדוכן ההוצאה, הוא מבצע הגיוני. מי שמתעקש להרגיש בגינו פראייר – זו כבר בעיה שלו.

      • nettast הגיב:

        לחילופן את מוזמנת להשאיל את אחד מהעותקים שלי. לא ברור איך ולמה אבל יש לי שלושה…
        תרגום מקסים🙂

      • Nadav Har'El הגיב:

        אני רוצה להציג לך דעה הפוכה על איזהו מבצע "הגיוני", מבחינת הקורא:

        מבצע כמו שיש היום בצומת ספרים, בו אני צריך לבחור ארבעה ספרים מבין כמה מאות (!) ספרים בתחומים מאוד מגוונים (כולל רבי-מכר מצד אחד וספרי עיון וספרות איכותית מצד שני, ספרים חדשים וספרים ישנים, ספרי מבוגרים וספרי ילדים, וכן הלאה) – הוא הגיוני. אני הצלחתי למצוא השנה 7 (!) ספרים שמאוד רציתי כבר מקודם לעצמי (ואני מבטיח שלא סתם קניתי אותם בגלל המחיר), ועוד ספרים לילדים.

        מבצע בו אני צריך לבחור שני ספרים מתוך מגוון מצומצם של הוצאה קטנה יחסית – כאשר מראש היה רק ספר אחד שרציתי – הוא בעייתי מבחינתי כקורא. לא אחת קרה בעבר בשבוע הספר שבגלל מבצע כזה, *לא* קניתי בהוצאה מסוימת – כי ספר בודד היה מאוד יקר, ורציתי ספר שני של הוצאה אחרת ולא של אותה הוצאה.

        אני זוכר כשהייתי נער, הייתי מסתובב שעות בשבוע הספר, עושה לעצמי רשימות של ספרים שאני רוצה, ובסוף נאלץ (בגלל התקציב המוגבל) לבחור 2-3 ספרים. הסיכוי ששני הספרים שבחרתי היו מאותה הוצאה היה נמוך.

      • mortana0shephard הגיב:

        אם כבר בתרגומים עסקינן, לאחיינותיי, תאומות בנות חמש וחצי, יש את "קולין וארגז הנמנומים" ואני מתה!! עליו. אני מנסה לאנוס אותן להקריא אותו תמיד לפני השינה. לא תמיד אני מצליחה… (;

      • עידית שורר הגיב:

        הטיעון הזה דומה בדיוק לזה של הסופרמרקטים. גם להם יותר כדאי. זה אחד הדברים שהופך ספר למוצר צריכה כמו כל מוצר אחר. וצודק אם כן נדב הראל שכתב אחרי, אם ככה, למה לקנות אצלכם? למה לא בצומצקי? עוד יותר כדאי. אני יכולה להבין שנותנים הנחה קטנה לספר נוסף, אבל בצורה הזאת, זה מוזיל את רעיון הספר. ואני דווקא בעד חוק הספרים, מטעמים מובנים מאליהם, ספרים הם מטה לחמי. אבל אם כבר, צריך להיות עקביים.

  37. פינגבאק: פרדוקסים בכיכר: שבוע הספר בכיכר רבין « ייסורי הדעת

  38. arnevet הגיב:

    גילי שלום!

    תודה על פוסט מאיר עיניים שמציג מעט מ"מאחורי הקלעים" של מחירי הספרים.
    אני חושבת שיש עוד משתנה, הדבר שטים הרפורד מכנה "מחיר מטרה". אני אנסה להדגים את זה באמצעות המחיר המלא כפי שמופיע באתר של בלומסברי לספרים שונים מסדרת הארי פוטר: שלושה הספרים הראשונים קצרים משמעותית מהארבעה האחרונים (וכרגע אף אחד מהם לא ממש חדש). ואכן, כל ספר מהשלושה הראשונים מתומחר בכשבעה פאונד, וכל אחד מארבעה האחרונים בכתשעה. אני אתייחס לזה כהפרש שנובע ברובו (אף כי לא כולו) מעלות חומרי הגלם. אבל אם נסתכל עם מחירי הספרים בגרסת ה-large print (מה שאומר שהם משתרעים על הרבה יותר דפים, וגם, מן הסתם, נמכרים הרבה פחות) נראה משהו מעניין: שני הספרים הראשונים מתומחרים בכ-19 פאונד לספר. הספר השלישי (קצת יותר ארוך) ב-20. הספר הרביעי (משמעותית יותר ארוך) ב-25, הספר החמישי (הארוך ביותר) והששי (קצר לא רק מהחמישי אלא גם מהרביעי) ב-30 פאונד, והספר השביעי ב-40. אם ההבדל היה נעוץ בעיקר בעלות חומרי הגלם (ונניח שיש עוד העמסה שהיא פרופורציונית למחיר הספר) היינו מצפים שהספר החמישי במהדורה הזו יהיה היקר ביותר. אבל, אני חושדת, ההוצאה מניחה שהקוראים יסכימו לשלם יותר עבור הספרים המתקדמים בסדרה בהשוואה למוקדמים יותר גם ללא קשר ישיר לאורך הספר. לכן, הספר הששי יקר יותר (ולא במעט) מהרביעי ולכן, אני חושבת, הספר השביעי הוא היקר ביותר, ושוב, בהפרש משמעותי.
    גם בשוק הישראלי המחיר שספר יוצא בו לשוק נגזר לא רק מכך שמעבר לחודש-חודשיים הראשונים הספר כמעט לעולם לא יימכר במחיר מלא (ועלויות הייצור, ושכר סופרים, ושאר ירקות) אלא גם מאיזשהו הימור לגבי השאלה מה המחיר (המלא) שהצרכן יסכים לשלם עבור הספר.
    ואגב מבצעים, באחת הרשתות הקטנות לא מחייבים לקנות ארבעה ספרים כדי לקבל הנחה: אפשר באמת לקנות ארבעה ספרים במאה שקלים. אבל אפשר גם לקנות ספר אחד (מאותם ספרים) ב-40, שניים ב-70, וכו'

  39. bar הגיב:

    פשוט עצוב.
    בתור מוכרת בסטימצקי (לא להרוג אותי, אני צריכה להתפרנס) אני רואה איך אנשים מחפשים עוד ועוד ספרים מעבר למה שהם באו עבורו, או אפילו מוותרים על הספר המבוקש כי הוא לא במבצע.

    • ניר הגיב:

      שכה יהיה לי טוב… היום עברתי בסטימצקי לקנות חוברת קומיקס מתנה לאחייני החביב ומה שהלך שם פשוט לא יתואר. גל אנשים בהתנפלות על ספרים מול שלוש מוכרות חביבות שניסו לעמוד בפרץ בקושי רב.

      האישה שלפני בתור העבירה שש פעמים את הויזה שלה (כי צריך לקנות כל ארבעה ספרים בנפרד) ואת הספר היחידי אותו רצתה מלכתחילה – השאירה בסופו של דבר בחנות כי הוא לא היה במבצע.

  40. פינגבאק: הרולר (15.6.12) | עין עצלה

  41. פינגבאק: קראו נא, יוני 2012 | קצה הקרחון | אורי צציק

  42. אייל הגיב:

    אמנם חודש אחרי שהפוסט פורסם, אבל בהחלט הארת את עיני למספר דברים, שאני עדיין מצליח לתפוס.

    ברור לי שישראל היא מדינה קטנה והיחס עלות-רווח הוא קטן יותר, אבל הבעיה היא שלא מעט הוצאות ספרים מביעות תרעומת על המצב – ולא באמת פועלות כדי לשנות אותו.

    שוק הספרים בישראל נמצא, בערך כמו שוק המוזיקה ושאר תחומי הבידור – 10 שנים אחורה. רכישת תכנית אונליין? מפוזר בכל האתרים בארץ, אם בכלל. עותק דיגיטלי? עדיין לא הגענו לשם.

    אם הבעיה היא רחבה ונוגעת לכלל הוצאות הספרים – אז למה לא להרים אתר משותף, דמוי אמזון, ולמכור את הספרים ללא מתווך שגוזר רווח ניכר בדרך?
    בהנחה שמרימים אתר מקצועי, עושים קצת פרסום (לא מהסוג היקר, אלא מהסוג שבאתרים הקיימים של הוצאות הספרים) – ואין שום סיבה שהוא לא יתפוס.

    שלא נדבר בכלל על תחום הספרים דיגיטליים… לא משלמים עלויות הדפסה, כריכה, שינוע, מחסן, ומה לא בעצם? לומר ש"evrit" ו"מנדליה" מנסים לעשוק את המחירים זה בדיחה. מי אמר שספרים צריך למכור דרך מתווך? אפשר למכור דרך האתר של הוצאת הספרים.

    לגבי המחירים, תמחור של ספר מתורגם ב89 ש"ח זה לזלזל בקוראים. יש לא מעט אנשים היום שהתברכו ביכולת לקרוא באנגלית, לקוחות פוטנציאליים, כמוני, שפשוט עברו לקרוא באנגלית, לשלם מחיר מלא על ספר, ועדיין לשלם חצי מהמחיר שלו בארץ (ואפילו לזכות לקריאה בשפת המקור שלו). אז למה לי לרכוש תרגום עברי במקרה כזה?
    למה לא למתחר ספרים עבריים במחיר הוגן יותר, ולא לעשות מבצעים? (תמכרו את הספר ב-60 ש"ח, ותעשו מבצע של 50 ש"ח).

    אחת הדוגמאות שלי זה הספרים הראשונים של רובין הוב שיצאו בהוצאת אסטרולוג, הספרים כבר ישנים (הראשון יצא ב95), ועדיין נמכרים ומתומחרים במחירים מופקעים של 89 ש"ח לספר. ספרים שלא עברו הגהה, לא עריכה לשונית, מלאים בשגיאות כתיב (שאפילו word היה מתריע עליהם), השמות של הדמויות משתנות בין התרגומים, ועד היום אף אחד אפילו לא טרח לתקן אותם (אפילו search-replace בסיסי כדי לתקן את השמות). האם המחיר מוצדק? ממש לא.

  43. נוריאל הגיב:

    שלום,

    הפוסט הזה האיר את עיני בכמה דברים,
    דברים שמצד אחד הם אינטרס של הצרכן ומצד שני… הם נוגעים בכבוד למילה הכתובה.
    אז אמנם מבצעים שמשאירים ספר במחיר של 25 שקלים הם מאוד נוחים לציבור הקורא, ולפעמים גם לזה שאינו קורא (כי אם כבר יש מבצע כזה אז למה לא לקנות).

    אבל שכחנו מה הפסדנו…
    הספריות העירוניות, שפעם היו מקום מפגש לאנשים שרצו להרחיב אופקים או סתם לשבת ולהירגע עם ספר טוב, הולכות ומתרוקנות.
    ספרים איבדו את היוקרה שהיתה להם.
    ועוד כהנה וכהנה…

    ועם זאת, נראה כי בניגוד לכל תחזית, כמות האנשים שקונים ספרים אינה גדלה עם המחיר שיורד אלא להיפך.

    אז כמו שכתב זה שמעלי, האמת נמצאת איפשהו באמצע,
    40-60 ש"ח לספר (תלוי בגודל, בשנה, בז'אנר וכו') יהיו פתרון טוב ובמחיר עדיין שווה לכל נפש.

  44. fsdfkjn הגיב:

    מדהים ועצוב כאחד.

    המצב שאת מתארת נשמע לי כל כך מוזר, עד כי מופרכות.
    אני מגיע מתחום הקמעונאות. ממש קשה לי לדמיין מצב בו הלקוח יכתיב לספק את התנאים, כך שבסופו של דבר הלקוח ימכור באיזה סכום שבא לו, וממנו יפריש לספק.
    המצב הכלכלי האמיתי הוא שהספק קובע מחיר. אם מתאים ללקוח, הלקוח קונה (ולספק קיימת זכות להרים את המחיר). אם לא מתאים, הספק יוריד את המחיר עד שהלקוח יסכים לקנות. לדבר המאוד פשוט הזה קוראים היצע וביקוש, ואני לא מצליח להבין למה זה לא קיים בתחום הספרים, על כל רמותיו (החל מהסופר ועד למוכר הספרים) , כשבשתי דקות חשבתי על שלושה מנגנונים שיכולים להחליף את המערכת המוזרה הקיימת כאן. אבל כמו שכתב מישהו לפני, אתם חייבים קצת אומץ. לא צריך לפחד מסטימצקי וצומת ספרים, הן כולה חברות, גדולות, אבל עדיין חברות.

    לגבי מערך הסליקה, מנסיון, אין כיום צורך לדעת דבר וחצי דבר על מכירה ברשת. כמעט כל תוכנת הנה"ח (למעשה ERP) שמכבדת את עצמה מכילה יכולת כזו או אחרת למכירה ברשת.
    כמה ספרים אתם מוכרים בשנה? 20,000? אם נתייחס רק לעמלת ההובלה המונפצת של סטימצקי (שיובילו על הגב מצידי, אבל שיתמחרו את עצמם ולא יגבו מהמו"ל) שזה 20,000 ש"ח בשנה – בהחלט סכום נמוך מאשר להקים אתר סביר (שוב, יש חברות שזו מומחיותן, ואין צורך לדעת כלום בנושא), ואולי גם יספיק לרכוש את מודול הסליקה. אם תוסיפו לכך את שאר העמלות ואובדן ההכנסה שלכם (9 ש"ח במקום 34), תגיעו לסכום אסטרונומי.

    אם את שלואלת אותי, תחושת הבטן שלי אומרת שאולי אפילו כדאי לכם להפעיל מענה טלפוני למכירת ספרים (בהנחה שאכן אתם מסוגלים לתת מחיר תחרותי למשלוח). בהנחה שנקודת האיזון שלכם היא 15 ש"ח, ואתם מוכרים ב35 (3 במאה בלי הטובות של סטימצקי) הרי שכבר יש לכם רווח של 20 במקום הפסד של 6 לכל ספר.

    אבל שוב, מילת המפתח כאן היא אומץ. אומץ לצאת נגד המוסכמות ההיסטוריות, שאולי היו נכונות לתקופתו ש גוטנברג, אבל לא נכונות להיום, שעם מחשב נייד אפשר לערוך ולהדפיס 100 ספרים בשנה. לכו קחו יעוץ עיסקי, ואולי תפילו את הדואופול הזה ששולט בכם ובנו.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s