ג'נסינה

בימים אלה ממש מודפס הספר החדש של הוצאת עוץ, "צ'קו המסכן". בשאיפה ועם קצת מזל, העותקים הראשונים אמורים להיות מוכנים לכבוד פסטיבל אייקון שיתקיים בחול המועד סוכות. בפסטיבל יהיה דוכן להוצאת עוץ, וחיפשתי משהו שיימשוך את העין ושאפשר יהיה לפתח סביבו שיחה. נזכרתי בג'נסינה, אחת מגיבורות הספר, אותה אנו פוגשים לראשונה כשהיא מתגוררת במזבלה:

"בעודם מתקדמים כך, הם פגשו בובת עץ קטנה שישבה ליד אחת מערימות האשפה הגדולות יותר. היא היתה לבושה בקפידה בשמלה משובצת, שאותה תפרה בעצמה, ועל ראשה היה פרח חלמית ורוד. היא כל כך שמחה לראות אורחים, שהיא קפצה לעמידה מיד כשראתה אותם, ומחאה כפיים.

"שמה, כך סיפרה, הוא גֶ'נְסִינָה, והיא התגוררה לבדה במזבלה הזאת זה שבועות ארוכים, ארוכים. היא היתה חרוצה מטבעה, אפשר היה להיווכח מיד, והיא לא בזבזה את זמנה. כשהובילה אותם מסביב לתלולית האשפה, נגלה בית קטן שבנתה במו ידיה מארגז סבונים, והיא התפארה בו מאוד, ובצדק. על הרצפה היא פרשה פיסת שטיח, ובנתה ספה לשינה, עם כריות שמילאה בפלומת דרדרים. על הקירות היא תלתה שאריות של טפט, ותמונות יפות של עגבניות ואפרסקים, שקילפה מפחיות שימורים. היה לה אפילו מטבח קטן, עם צלחות וכוסיות לביצים רכות וקנקן קפה אמיתי, ואת כל הדברים הללו היא אספה אחד אחד מערימות האשפה והביאה הביתה. אמנם קנקן הקפה היה גדול מדי, ונאלץ לעמוד בחוץ, אבל הוא נראה שם יפה מאוד, והעניק לבית מראה מזמין."

ג'נסינה היא בובת עץ שגולפה עבור ילדה צועניה, ועברה מיד ליד עד שלבסוף הגיעה למזבלה. הסופרת מרג'רי ויליאמס ביאנקו הרבתה לכתוב סיפורים על חיי הצעצועים וכמיהתם להיות אמיתיים, וצעצועים מסויימים חוזרים בספריה, בהם ארנבי צעצוע כמו הגיבור של "ארנב הקטיפה" וכמו טאבי בספר "צ'קו המסכן", ובובת עץ כמו ג'נסינה וכמו גיבורת הספר "בובת העץ הקטנה".

התברר שלהשיג בובת עץ מגולפת של פעם זה עסק לא זול. אבל נזכרתי שיש ברשותי אטבי כביסה של פעם, מהם היה נהוג להכין בובות עץ קטנות. וכך נולדו הג'נסינות שלי.

הנה כך התנהלה העבודה, שלב שלב. קודם כל, צבעתי בלבן את הראשים של האטבים ואת הרגליים/גרביים. המתנתי שהצבע הלבן יתייבש לפני שצבעתי גם שיער ונעליים:

ציירתי את הפרצוף באמצעות מרקרים דקים מאוד. הוספתי זרועות ממנקה מקטרות שליפפתי סביב הגוף, וקיבעתי באמצעות סופר גלו. מנקה המקטרות יוצר גם אשלייה של חזה (ומאחור גיבנת קלה, שמומלץ להסתיר בבד הביגוד).

כעת נותר להלביש את הבובה. לבגד העליון גזרתי בד בצורת +, עשיתי חור באמצע בשביל הראש. את פיסות הבד הניצבות הדבקתי לגוף באמצעות דבק בד שמתייבש שקוף (דבק פלסטי גם עובד). את פיסות הבד האופקיות קיפלתי מעל מנקה המקטרות והדבקתי, ונוצרו שרוולים. החצאית נוצרה מעיגול בד, שוב עשיתי חור במרכזו והשחלתי לתוכו את הבובה.

הנה הבובות הממתינות לשמלות שלהן:

הוספתי גם "שאל" מפיסת תחרה מלופפת, וחגורה מסרט דק: אלה ממלאים פונקציה כפולה, הם גם מוספים יופי וגם מחזקים ומסתירים חלקים פחות יפים בהדבקה. לסיום השחלתי בקצה מנקי המקטרות חרוזים בתור ידיים.

הנה צבא הג'נסינות המוכן, אני יודעת שביחד הן יוצרות אפקט קצת מלחיץ אבל כל אחת בנפרד חמודה מאוד וממש לא רצחנית…

לבובות נוסף ערך אישי, בכך שלכל שאריות הבד והתחרה ששימשו אותי יש היסטוריה. הבד לשמלות נשאר משמיכת טלאים שאמא שלי תפרה בשבילי כשהייתי קטנה. התחרה נשארה מתחרה שסבתא שלי, עליה השלום, היתה קונה באירופה, ומביאה לתופרת שלה שתקשט בה את שמלותיה. הסרטים נגזרו מתוך כתפיות של חולצות שקניתי לבתי, מהלולאות האלה לתלייה שלפעמים יש בחולצות יוקרתיות. משהו קטן מכל אחת משלוש הנשים הכי יקרות לי.

ג'נסינה אחת אשמור לי בעצמי, אבל השאר תעמודנה למכירה בדוכן של הוצאת עוץ בכנס אייקון. אני מנסה גם לארגן למכירה ערכות להכנה של בובות אטב לפי טעם אישי.

ישנו בלוג שלם המוקדש לבובות אטב, ובו הנחיות מפורטות, רעיונות ותמונות של בובות חדשות ועתיקות: http://dollypeg.wordpress.com/

ולמי שמתעניין בספר, כאמור, הוא אמור לראות אור בסוכות בהוצאת עוץ. ג'נסינה היא דמות נהדרת, מלאת פלפל ותושייה, אולי הבובה הכי שווה בספרות הילדים.

קישורים נוספים:

http://365clothespindolls.wordpress.com/

http://webloomhere.blogspot.co.il/2012/09/making-peg-dolls-clothespeg-ladies.html