פוסט ספריות

אתמול ביקרתי בכנס "הפנקס" השלישי לספרות ילדים, כנס מוצלח ביותר, שהתקיים במתחם המדיטק בחולון. הקמתי שם דוכן מכירות קטן להוצאת הספרים שלי, עוץ. בכנס כנראה ביקרו ספרניות רבות (וסליחה שאני כותבת "ספרניות" ולא "ספרנים", העירו לי על כך, אבל האמת הפשוטה היא שאני מכירה כמעט רק ספרניות ממין נקבה…) ושוב ושוב עלתה השאלה, כיצד יכולה ספריה ציבורית לרכוש את ספרי הוצאת עוץ. זה הזכיר לי שאף פעם לא כתבתי כאן את סיפור הוצאת עוץ והספריות.

אז קודם כל, ספריות ציבוריות יכולות להזמין את ספרי ההוצאה דרך מרכז הספר והספריות, כאן:

http://www.hasifria.org.il/icl/heb/purchase/bookpurch/

מרכז הספר והספריות הוא גוף ציבורי ותיק, שמטרתו המוצהרת היא לשמש "ארגון גג ארצי, הדואג לאינטרסים המשותפים של כל הספריות", וכדאי להכיר אותו.

כשרק הקמתי את הוצאת הספרים שלי, פנו אלי כמה ספרניות ולחצו עלי לשתף פעולה עם רשת סטימצקי, בטענה שרק כך יוכלו הספריות הציבוריות לרכוש את ספריי. מתברר שיש בישראל מספר מוגבל של "ספקים מורשים שרק להם מותר למכור ספרים לספריות הציבוריות. סטימצקי היא כנראה הגדולה שבהם, אבל היא בכל זאת לא היחידה: ישנם עוד גופים פרטיים כגון חברת "ספר לכל", וכאמור גם מרכז הספר והספריות הוא ספק מורשה. אבל בתחילת הדרך לא ידעתי את כל זה, ונדמה לי שעד עצם היום הזה ישנן ספריות שלא יודעות שמותר להן לקנות ספרים לא רק מסטימצקי. הספרניות הסבירו לי שגם את ספרי הוצאת "זיקית" אסור להן לרכוש מתקציב הספרייה, כי גם זיקית לא עובדת עם סטימצקי.

ניסיתי לברר כיצד אני יכולה לזכות במעמד של ספק מורשה כדי למכור את הספרים שלי ישירות לספריות. מתברר שהגוף המאשר ספקים מטעם משרד התרבות, הוא חברת הביטוח פמי פרימיום, שזכתה במכרז ממשלתי לעניין. פמי פרימיום, כך מתברר, אחראית על כל מיני תחומים בארץ, מאספקת שירותים רפואיים לבתי ספר ועד פיקוח על אינסטלציה בבתים משותפים. נראה שהמומחיות העיקרית שלה היא זכייה במכרזים ממשלתיים. בכל מקרה, כיום הסמכות לאשר ספקים לספריות ציבוריות היא בידי פמי פרימום.

נכנסתי לאתר של פמי פרימיום ולא הבנתי הרבה. בסופו של דבר הצלחתי להשיג קשר טלפוני עם נציג פמי פרימיום, שהסביר לי שאין לי שום סיכוי לעמוד בתנאים של ספק מורשה. ספקים מורשים יכולים להיות רק חברות גדולות, עם מינימום מסוים של עובדים ומחזור שנתי של ככה וככה. אני לא מתקרבת אפילו לקנה המידה הזה. הנציג הסביר לי שתפקידה של פמי פרימיום לוודא שהספריות מקבלות מוצרים במחירים תחרותיים. פמי פרימיום עורכת השוואות מחירים בין חברות מתחרות, ומאשרות לקנייה לא רק ספרים כי אם גם מדפים, כיסאות וכן הלאה. אמרתי שבמקרה זה אי אפשר לדבר על תחרות, שכן רק אני מוכרת את ספרי ההוצאה שלי, וספר זה לא בדיוק כיסא. האיש של פמי פרימיום ענה לי שספר זה בדיוק כיסא. הבנתי שאין עם מי לדבר.

מכאן לשם, נודע לי שאף על פי שמדינת ישראל מכריחה אותי למכור את הספרים לספריות רק באמצעות גוף מתווך, הגוף המתווך לא מוכרח להיות גוף מסחרי פרטי. אפשר גם לעבוד עם מרכז הספר והספריות. אם כבר מישהו גובה דמי תיווך על רכישות של ספריות, אני מעדיפה שזה יהיה גוף שפועל לרווחת כל הספריות בארץ, ולא חברה מסחרית שמשלשלת את הכסף לכיסים פרטיים. אבל אז התברר לי שאני צריכה לחנך את הספריות בעניין זה, אחת אחת, כי בספריות רבות התקבע הרגל להזמין ספרים רק מסטימצקי, והן כלל לא יודעות שיש אופציות אחרות.

(אגב, מתברר שלמרות הכל אפילו יש אופציה של רכישה ישירה ממני ללא תיווך בכלל. לספריות יש קופה קטנה, שממנה מותר להן לבצע רכישות על פי שיקול דעתן. אלא שהקופה הקטנה משמשת לכל מיני הוצאות – הרצאות, פעילויות, קישוטים – ולא כל ספריה מעונינת לנצל אותה לרכישת ספרים. את תקציב הספרים מותר להן להוציא רק אצל ספקים מורשים.)

אני חסידה גדולה של ספריות. אני רואה בספריות חוליה חיונית בתרבות המייחסת ערך לקריאה. במקום שבו יש ספריות, יש אנשים קוראים, ובמקום שבו יש אנשים קוראים יש ביקוש לספרים. תמיכה בספריות היא תמיכה בכלל קהילת הקוראים ואנשי הספר. בעיני מדאיג שהגוף שמחליט איזה ספרים מותר ואסור לספריות בישראל לקנות הוא גוף שלא מבחין בין ספר לכיסא. אבל אני סומכת על התבונה והיצירתיות של הספרניות, ושל ציבור הקוראים בארץ, שימצאו דרכים עוקפות.

אם מתחשק לכם לקרוא את ספרי הוצאת עוץ, והם אינם בנמצא בספרייה האזורית שלכם – תעשו טובה. תראו את הפוסט הזה לספרנית הראשית (או לספרן הראשי) בספרייה שלכם. אהיה מאושרת אם אפשר יהיה להשיג את ספרי ההוצאה שלי בספריות ברחבי הארץ, ואני יודעת שמדובר בספרים שילדים אוהבים לקרוא. אפשר לקנות את הספרים דרך מרכז הספר והספריה, בתיאום עם טלי מור; לרכישה ישירה מההוצאה בדמי הקופה הקטנה אפשר לפנות אלי ולקבל הנחה של ספריה.

library

 

 

 

פוסט זה פורסם בקטגוריה Uncategorized. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

12 תגובות על פוסט ספריות

  1. מרתיח כרגיל. האחריות נופלת גם על מרכז הספריות, שצריך לחנך את הספריות.

  2. דפנה לוי הגיב:

    המשפט ספר זה בדיוק כמו כיסא מזכיר לי במאי שעושה בימים אלה סרט מאוד מיוחד, ופנה בין השאר בבקשה לתמיכה מקרן ירושלים. שם אמרו לו שהוא אומנותי מדי, וש
    הסרט צריך להיות כזה, שאפשר יהיה לשכנע את הפקיד בעירייה שהוא ראוי לתמיכה. זה כנראה הפקיד הרוכש כסאות. וגם שם אין עם מי לדבר.

  3. חגית הגיב:

    בהצלחה והלוואי ותצליחי לגרום למשהו להשתנות!

  4. בצלאל הגיב:

    "ספר זה בדיוק כמו כיסא" זאת אותה גישה שהולידה את 4 ב-100 וחברותיה.
    פוסט עגום ומקומם. אני מקווה שתצליחי במסעך לחינוך הספריות.

    אני מניח שהכוונה במשרד התרבות הייתה טובה – לאפשר לספריות לקבל מחירים תחרותיים לרכש שלהן. אבל בפועל הם יצרו מונופול של פמי על כלל הרכש וחיזקו את המונופול הקיים כבר של סטימצקי. מעניין אם לממונה על ההגבלים העסקיים יהיה מה לומר על הגישה של פמי. לא ברור לי מה הרציונל מאחורי עבודה רק עם ספקים גדולים. לפעמים דווקא קטנים יכולים לתת מחירים הרבה יותר טובים ממפלצת ארגונית שצריכה לתחזק מערכת אדמיניסטרטיבית ולוגיסטית גדולה.

  5. אריאלה זמן הגיב:

    פרסמתי את הבלוג בפייסבוק שלי בכיף…

  6. Efrat Shneydor הגיב:

    מעניין ומצער. כמו שבצלאל כתב – גישת ה"4 במאה". מלוא הדגש על המחיר – ולא על האיכות.

  7. טלי הגיב:

    אוף את כל כך צודקת!

    שווה להעביר עותק מהפוסט הזה גם למשרד התרבות ואולי לנסות להגיע לאייטם בתקשורת.

  8. תמר הגיב:

    כדאי לספריות, במיוחד בפריפריה, לפנות לקרן יצחק לייב ורחל גולדברג בקק"ל שמסייעת ברכישת ספרים
    http://www.kkl.org.il/goldberg-foundation/#{91E0DAC8-433A-45BE-BD54-18A5F434EC2F}

  9. אחת הגיב:

    זה ממש יפה שמשרדים ממשלתיים מפריטים בירוקרטיות מטומטמות לידי גופים מסחריים מטומטמים לא פחות. חלם חלם חלם

  10. whyrosen הגיב:

    אמא (הספרנית) חזרה עכשיו מהכינוס השנתי לספרות הילדים ונוער (בירושלים) וסיפרה שהיית שם והצגת את ההוצאה שלך והספרים. שלחתי לה עכשיו את הפוסט הזה כי מצא חן בעיניה שאמרת שאפשר לקנות ישירות ממך בהנחה של ספרייה, והיא רוצה לשתף את הספריות השכנות באזור בפוסט שלך.. והיא מוסיפה שגם היא לא אוהבת לעבוד דרך סטימצקי.. לילה טוב!

  11. קטונתי מלהבין את עניין ההפרטה והעברת שיקול הדעת לבחור ספקים מתווכים ממשרד ממשלתי כלשהו לגורם לא ממשלתי. לא ברור לי למה בכלל צריך גורם מרכזי שיאמר לספריות מהיכן לרכוש את הספרים שלהם. מהן בכלל הדרישות שהוא היה צריך לעמוד בהן כדי לזכות במכרז הזה? למה בכלל יש גוף מרכזי שאחראי על הספריות העירוניות? כל העסק הזה לא ברור ומעניין למה זה כך.

    • gilibug הגיב:

      נראה לי שפמי פרימיום היא אחד הארגונים החשובים שרבים כלל אינם מודעים לקיומו. מדובר בחברת ביטוח פרטית שהתמחתה בזכייה במכרזים ממשלתיים. היא מנהלת עוד שלל דברים שאין ביניהם שום קשר, כגון אינסטלציה בבניינים משותפים, שירותי רפואה בבתי ספר יסודיים ועוד.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s