חדש לפסח: פיטר פן – הספר המוער

אני שמחה וגאה להודיע על צאתו לאור של "פיטר פן – הספר המוער". את הספר תרגמתי, ואת ההערות כתבתי בעצמי, בעקבות תחקיר די ממושך.

הספר כולל טקסטים של שני ספרים, "פיטר וונדי" הקלאסי של ג'יימס בארי משנת 1911, שהוא הספר שכולנו חושבים עליו כשאומרים "פיטר פן", וגם ספר קודם, שלמיטב ידיעתי עוד מעולם לא התפרסם בעברית, "פיטר פן בגני קנזינגטון". בנוסף מכיל הספר פרק ביוגרפי מרתק על חייו של ג'יימס בארי, שהיו מופלאים עוד יותר מספריו – וטראגיים מאוד. את הספר וההערות מלוות תמונות מתוך הפקות בימתיות של פיטר פן בראשית המאה ה-20, וכן רפרודוקציות של התחריטים של בדפורד שליוו את המהדורה המקורית; את "פיטר פן בגני קנזינגטון" מלווים כמה מאיורי הצבע המרהיבים של רב-האמן ארתור רקהם.

חבלי לידה קשים היו לפיטר שלי בדרכו לדפוס. ספרים שהזמנתי מאמזון לצורך התחקיר אבדו בדרך פעם אחרי פעם בדרך ונאלצתי להזמינם שוב ושוב; סופו שלספרים אחדים חיכיתי כמעט שנה. את מלאכת התרגום ואת מרבית ההערות השלמתי בעודי בהריון מלא סיבוכים; בין אישפוז לאישפוז ניסיתי לקדם את הספר כמה שיותר לפני הלידה של בני, חגי. אבל גם אחרי הלידה עוד נוספו עיכובים, ולראייה, בחודש הבא ימלאו לחגי ארבע שנים. בשלב מסוים תפסתי את המו"ל, אריה ניר, לשיחה רצינית בניסיון להבין מה עומד מאחורי העיכובים. אריה ביקש ממני שאהיה סבלנית רק עוד קצת, היות והוא נקלע לבעיות עם מפיצים שונים ומה לא, והעיתוי לא נראה לו נכון. כבר כמעט ופקעה סבלנותי בשנייה ביום שבו אריה הרים אליי טלפון ואמר, "זהו זה, יוצאים לדרך, נתתי אור ירוק להמשך." ימים ספורים קודם הוא חתם עסקת הפצה משמחת מאוד עם מודן, נולדה לו נכדה, והוא תכנן לרכוש לעצמו מכונית חדשה. וימים ספורים אחרי שדיברתי איתו, בתום חגיגה עם חברים, צנח אריה ניר ומת.  אני לא נוטה להאמין באמונות טפלות, אבל לא יכולתי שלא להיזכר בדבריו של ג'יימס בארי, "קללה על ראש כל הביוגרפים שלי". ליסה צ'ייני שכתבה ביוגרפיה על בארי, נאלצה לשחזר כמחצית מהטקסט מן ההתחלה, לאחר קריסה בלתי צפויה של המחשב ושל מערכות הגיבוי שלה; אנדו בירקין, ביוגרף נוסף, שכל את בנו בנסיבות מטרידות. אבל כאמור, צירופי מקרים, אמונות טפלות… צאתו לאור של "פיטר פן – הספר המוער" התעכב עוד, בשעה שבתו של אריה, אבישג, עברה טבילת אש בעולם המו"לות. "פיטר פן" מוקדש לזכרו של אריה ניר.

כל מיני חומרים שרציתי להכניס לספר לא התאימו ונפלו אל רצפת העריכה, או שהגיעו מאחור מדי למרות הכול ולכן לא נכנסו לספר. כאן בבלוג אשתדל מדי פעם לשתף אתכם בכמה מהחומרים הנוספים שהייתי שמחה להכניס לספר.

השאלה ששואלים תמיד בתגובות: לאיזה גיל מתאים הספר. ובכן, "פיטר פן" הוא מצד אחד אפל ומאיים הרבה יותר מכפי שאנשים נוטים לזכור, מצד שני גם סנטימנטאלי הרבה יותר מכפי שאנו מורגלים בספרות המודרנית. הסיפור עצמו מתאים אולי לילדים מסביבות שמונה ומעלה; המהדורה המוערת נועדה בעיקרה למבוגרים. הספר הנוסף, "פיטר פן בגני קנזינגטון", כתוב בסגנון מיושן יותר ובאיכות לא אחידה, אבל הוא תוספת מעניינת מאוד למי שמעוניין לחקור את מקורותיו של פיטר. וכאמור, הביוגרפיה של בארי, שוברת הלב, ראויה להיקרא בזכות עצמה.

הספר אמור להימצא כבר בחנויות עצמאיות ובסניפי "צומת ספרים"; לסניפי סטימצקי יגיע בימים הקרובים, בלי נדר. מחיר קטלוגי 98 ש"ח.

פוסט זה פורסם בקטגוריה פיטר פן, תרגומים, עם התגים , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

26 תגובות על חדש לפסח: פיטר פן – הספר המוער

  1. בשעה טובה!
    אני בטוח שהוא יהיה נפלא כמו התרגום של "הקוסם מארץ עוץ".
    אין ספק שמותו של אריה ניר הוא אובדן כואב.

  2. קוראת הגיב:

    נהנית לקרוא את הפוסטים שלך ובהחלט אלך להציץ בספר.

    תמשיכי לכתוב…

  3. נועה הגיב:

    איזה יופי! התרגומים שלך נפלאים. אני מחכה כבר לקרוא.

  4. אורי ב. הגיב:

    נשמע נפלא. הדבר היחיד שיכול לגרום לי לקרוא(ולקנות) את פיטר פן בעברית שוב.

  5. יואב הגיב:

    נהדר.
    אחד מזכרונות הילדות שלי הוא חווית הקריאה של הפרק בנוסף שבארי הוסיף בסוף הספר מאוחר יותר.
    אחפש אותו, תודה לך.

  6. רחלי הגיב:

    קודם כל – שיהיה בשעה טובה 🙂
    קראתי את פיטר פן באנגלית לפני לא מעט שנים, והיה לי די קשה אתו. מאוד לא אהבתי את הדמויות של וונדי (פולנייה טרחנית) ושל פיטר (לא יודעת מאיפה להתחיל אפילו, ממש ממש לא אהבתי את הדמות שלו).
    מצד שני התרגומים שלך תמיד נפלאים, ספרים מוערים אני מאוד אוהבת, ובהחלט מעניין אותי לקרוא על חייו של בארי. כך שכנראה אתן לסיפור צ'אנס נוסף, אולי בזכותך אשנה את דעתי עליו 🙂

  7. אמנדוס הגיב:

    מבחינת ההערות — ואני יודע שקשה לך להיות אובייקטיבית — האם הם יותר ברמה של הגרסה המוערת של "הקוסם מארץ עוץ" או של "אליס בארץ הפלאות"?

  8. gilibug הגיב:

    אמנדוס: כל מהדורה מוערת היא שונה, בהתאם ליצירות השונות ולמעירים השונים. המהדורות המוערות שתורגמו לעברית גם עברו עיבודים שונים. הערותיו של מרטין גרדנר לספרי לואיס קרול הן בעיניי קלאסיקה בזכות עצמן, וסוג של מופת בז'אנר הזה. עם זאת יש לזכור שגרדנר היה מתמתיקאי שכתב על מתמתיקאי, הדברים שאותם הוא חשף והסביר באליס פשוט לא קיימים בכל יצירה. "אליס" כולו הוא סוג של כתב חידה, ופירוש החידה הוא מרתק. "הקוסם מארץ עוץ" ספר הרבה יותר פשוט, ואין עומקים רבים לחשוף בו; גדולתו של "הקוסם מארץ עוץ" הוא בפשטותו הארכטיפית כמעט, שאיפשרה לנצל אותו כמשל ולהלביש עליו פרשנויות שונות ומשונות, ועל כן רוב ההערות התייחסו לעיבודים ופרשנויות של היצירה. "פיטר פן" הוא לא כזה ולא כזה: מדובר ביצירה שנטועה במסורת תיאטרונית, וביצירה שעומקיה הם בעיקר פסיכולוגיים. מרבית ההערות דנות בגלגולי היצירה מהבמה לספר, בביוגרפיה של בארי ובנורמות של החברה הויקטוריאנית שהצמיחה אותו. המתכונת דומה הרבה יותר למתכונת ההערות של "הקוסם מארץ עוץ" כי נצמדתי לפורמט שכבר די השתרש בהוצאת אריה ניר, אשר לא היתה סובלת הערות ארוכות כמו אלה של מרטין גרדנר. עם זאת, לדעתי יש "טעם" אחר להערות, שנובע מזה ש"פיטר פן" הוא יצירה שונה מאוד מאליס ומעוץ, ומזה שהמעירה היא אדם שונה מאוד ממרטין גרדנר או ממייקל פטריק הרן. עניתי לשאלה?

  9. רונית רוקאס הגיב:

    איזה כיף.
    למרות התלאות.
    ורק הערת אגב, למה להזמין מאמזון כשיש אתר נפלא וזול כמו http://www.bookdepository.co.uk/

  10. Bunny הגיב:

    נשמע מעניין ואני בהחלט אוסיף אותו לאוסף בהזדמנות 🙂

    פיטר פן הוא אחד מהספרים האהובים עלי. אני חייבת לציין לטובה את הגירסה הראשונה שקראתי בתרגום (הנפלא) של אביברמה גולן עם האיורים היפהפיים של טרינה שטרט היימן.

  11. נעמה הגיב:

    רק השבוע קראתי את פנים צרובי חמה של שמעון אדף. מבחינתי, עיתוי מושלם(: בהצלחה

  12. דנה הגיב:

    בשעה טובה, איזה כיף.
    פעם התקשיתי לקרוא ספרים מוערים כי לא ידעתי במה להתרכז – בסיפור או בהערות.
    היום אני מתה על זה – זה סוג של מיומנות נרכשת. אין תחליף לעומק ולערך שזה מעניק לספר.
    יש לי את כל הסדרה של אריה ניר ואני כבר לא יכולה לחכות לקרוא את פיטר פן.
    ולגבי אמזון – הקינדל פותר את כל בעיות הזמן והמשלוח – מומלץ.
    דנה

  13. טלי הגיב:

    ברכות ואיחולים!

    באמת חיכיתי לו הרבה זמן ואני שמחה שהוא הגיע, סוף סוף, כבר נמצא אצלי ומחכה בסבלנות בתור, לפיטר פן שמור אצלי מקום מיוחד.

    מצמרר מה שעברת בדרך אליו והטיימינג הטראגי של מותו של אריה ניר מצמרר עוד יותר…די. אני מחליטה שהקללה הזאת לא יודעת עברית!

    וכל הכבוד על הנחישות להביא אותו אל קו הגמר 🙂

  14. מסקרן, גם העטיפה.

  15. דניאל שוורץ הגיב:

    קראתי, ונהניתי מאוד.
    בגלל קוצר זמן לא אספיק להגיד את כל מה שאני רוצה, חוץ מזה שהיה כיף לקרוא את זה, אבל אני חשו שאוכל לענות על שאלה אחת שלך- שאלת למה השתרש המושג "ארץ לעולם לא" ולא המושגים שנמצאים בספרים.
    טוב, התשובה פשוטה. רב העם לא קרא את הספרים, אלא ראה את הסרט של דיסני- אבל אני בטוח שתור דוברת אנגלית את ראית את הגרסא הלא מדובבת. בגרסא המדובבת, המתרגמים תירגמו את זה ל"ארץ לעולם לא".

    או שאני טועה, והמושג השתרש קודם לכן? הגיוני. אבל משם אני הכרתי תא המושג.

  16. Leore Joanne הגיב:

    שלום,
    מצחיק, בדיוק קראתי את המהדורה הזו לפני שבועיים ונהניתי מאוד, עכשיו במקרה נתקלתי בלינק לבלוג שלך היכן שהוא וחשבתי שהשם נראה לי מאוד מוכר אז נכנסתי להציץ. איזה כיף היה לראות שיש לך בלוג, כשאסיים לכתוב את התגובה אציץ קצת אחורה.

    לגבי הספר: נהדר לראות שיוצאים עוד ספרים מוערים בעברית. אמנם אני קוראת שוטף גם בעברית וגם באנגלית, אבל עד כה התחום הזה היה חלש למדי בארץ, וחבל. מלבד זאת, הספרים מעוצבים יפה (לאחי הקטן יש את המהדורה של הקוסם מארץ עוץ), ההערות משולבות בצורה אורגנית בטקסט, ורבות מהן מרתקות ביותר וממש מוסיפות נופך נוסף לספר ולחוויית הקריאה. גם הערכתי מאוד את ההוספה של צילומים מהמחזות, ציורים ישנים ואיורים שמדגימים דברים שמוזכרים בספר (כמו הפרות האקזוטיים והדגל של הפיראטים) – זה בדיוק סוג הדברים שאני אוהבת.

    החיסרון היחיד היה שרציתי עוד הערות!

    מאוד יעניין אותי לראות אותך עושה את אותה עבודה על קלאסיקה למבוגרים. אני חושבת להתחיל אוסף קטן בתוך אוסף הספרים הכללי שלי של ספרים מוערים.

    יומטוב,
    ליאור ג'ואן גרין

  17. רחלי הגיב:

    התרגומים שלך נפלאים! המשיכי כך! אבל אני רוצה להפנות את תשומת ליבך דווקא לנושא אחר: דיאנה וון ג'ונס, שכתבה את סידרת הספרים שנקראת 'קרסטומנסי', ושחביבה עליי במיוחד. למיטב ידיעתי, יש כ-10 ספרים בסדרה. רק שלושה (!) מהם תורגמו לעיברית. וחבל. האם בהוצאת גרף מתכננים להוציא אותם (או חלק מהם לפחות) מתישהו לאור? אני מקווה שכן. אני גם מבינה שאת לא מבקרת בבלוג שלך הרבה – את ממש עסוקה. אני יודעת. אני רק מקווה שאם תיקראי את זה, תעני לי. תודה רבה.

  18. gilibug הגיב:

    רחלי שלום,
    אכן אני לא מבקרת כאן לעיתים קרובות, סליחה…
    סדרת קרסטומנסי היא לא סדרה במובן הקלאסי של המילה, הספרים עומדים כל אחד בזכות עצמו, בכל אחד יש גיבורים אחרים, עולם אחר, תקופה אחרת; בחלקם קרסטומנסי הוא רק דמות שולית מאוד שמגיח כ"דאוס אקס מכינה" בסוף הספר, וקצת רמאות לקרוא לזה סדרה… לא ברור לי גם איך הגעת ל-10 ספרים, אלא אם את סופרת גם סיפורים קצרים שבהם מופיע קרסטומנצי. למיטב זכרוני, יש עוד שלושה שלא תורגמו:
    The Magicians of Caprona
    Conrad's Fate
    The Pinhoe Egg
    האחרון נכתב כמעט שלושים שנה אחרי "חיי קסם". ספרים מקסימים, מעניינים ככול ספריה של ג'ונס, אבל בהוצאת גרף אנחנו נוציא דווקא ספרים אחרים של הסופרת הזאת, גם כי יש לה ספרים אחרים מעניינים יותר וגם כי להוצאת כתר יש זכות ראשונים על הסדרה. בגרף יראה אור מתישהו בחצי השנה הקרובה הספר A Tale of Time City מאת ג'ונס, ובהמשך The Power of Three. ואחר כך נראה. אין חסידת ג'ונס גדולה ממני, ואני שואפת להביא לתרגום עברי כמה שיותר מספריה, אבל זה עיסוק לשנים.
    כחובבת ג'ונס, אולי יעניין אותך לדעת על רצועת הרצאות על ספריה שמתקיימת מחר במסגרת פסטיבל אייקון בת"א:

    http://www.iconfestival.org.il/cod/sessions/%D7%92%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%94%D7%A1%D7%AA%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%A0%D7%9E%D7%95%D7%9B%D7%94-%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%94-%D7%A9%D7%9C-%D7%93%D7%99%D7%90%D7%A0%D7%94-%D7%95%D7%95%D7%99%D7%9F-%D7%92%D7%95%D7%A0%D7%A1

    http://www.iconfestival.org.il/cod/sessions/%D7%94%D7%98%D7%99%D7%A8%D7%94-%D7%94%D7%9E%D7%A4%D7%95%D7%A1%D7%9C%D7%AA-%D7%A1%D7%93%D7%A0%D7%AA-%D7%A4%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%9C-%D7%91%D7%A4%D7%9C%D7%A1%D7%98%D7%9C%D7%99%D7%A0%D7%94

    http://www.iconfestival.org.il/cod/sessions/%D7%93%D7%99%D7%90%D7%A0%D7%94-%D7%95%D7%95%D7%99%D7%9F-%D7%92%D7%95%D7%A0%D7%A1-%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%A9%D7%AA

    http://www.iconfestival.org.il/cod/sessions/%D7%99%D7%9C%D7%93%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%91%D7%95%D7%92%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%A9%D7%90%D7%A8-%D7%99%D7%A6%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%A4%D7%A0%D7%98%D7%96%D7%99%D7%94

  19. ערן הגיב:

    מרתק לקרוא את פרסומי הבלוג!
    הצטרפתי כחבר 🙂
    האם את מתרגמת גם מעברית לאנגלית?

  20. גיא הגיב:

    היי גילי,

    קודם כל אני חייב להגיד שאת עושה עבודה נהדרת בתרגום ובהוצאה לאור של ספרים נהדרים, כמו גם בכתיבת הבלוג הזה (שקצת פחות פעיל בימים אלו)…
    רציתי גם לשאול שאלה, למרות שזה לא קשור אלייך באופן ספציפי אלא לעולם ההוצאות לאור בכלל, אחד הספרים הטובים שקראתי בחיי "שם הרוח" מאת פטריק רותפס יצא לאור בשנת 2010 בהוצאת כינרת, לאחרונה גיליתי שההוצאה ויתרה על הזכות להוציא לאור את שני ספרי ההמשך בסדרה הנהדרת הזאת, דבר שגרם ללא מעט מורת רוח בקרב מעריצי הסדרה בקהילות שונות בפייסבוק. ועכשיו לשאלה, האם מניסיונך לחובבי הספר יש דבר מה לעשות בנידון, או שהפתרון היחיד הוא פשוט לקרוא את המשכיו באנגלית?

    תודה מראש =)
    גיא

  21. ורד הגיב:

    פשוט נפלא! נהנית מכל רגע ומפרסמת גם לחברים 🙂

  22. איתמר הגיב:

    (הי גילי, הגעתי בעקבות הפוסט מהיום על טינקרטנק ונזכרתי שרציתי לשאול משהו כבר המון זמן ולא היה לי את מי.. מקווה שתוכלי לעזור.)
    קראתי את פיטר פן לראשונה בגיל מבוגר (סביבות 20), בתרגומה של אבירמה גולן, ונדהמתי למצוא שמדובר בספר כל כך מלנכולי ומלא רבדים – כמעט ספר למבוגרים, הייתי אומר. הניתוח הפסיכולוגי המעניין שלו (של ילדים, וגם של מבוגרים), קפטן הוק הטראגי והאובססיה שלו לנימוסים טובים, המתח המיני הברור-אך-מרומז בין פיטר לוונדי, המעבר של פיטר על הקשת שבין בריון ששולט בקבוצת ילדים (ואף מלקה אותם וכורת להם איברים, כמשתמע) לבין ילד שמתייפח בשנתו בחיקה של וונדי. הכל, נו.
    רציתי לשאול אותך, האם תוכלי להפנות אותי לחיבורים שמתייחסים לצדדים העשירים האלה בסיפור? שכתבו על הספר לא כעל ספר ילדים אלא בהבלטה של התכונות המלנכוליות וה"קשות" שלו (מעבר לחיבורים המתבקשים-אך-נדושים עם הביוגרפיה של ברי)?
    מודה לך מאוד, והמון תודה על הבלוג 🙂

    • gilibug הגיב:

      הי איתמר. הספר לא נמצא כרגע בידי, אבל למיטב זכרוני, בסוף המהדורה בתרגומי יש ביבליוגרפיה שכוללת גם הפניות למאמרים ולספרים על פיטר פן. רובם ככולם עוסקים ממש בנושאים שהעלית. מתוכם לא בולט בעיני אף מאמר מומלץ במיוחד.

כתיבת תגובה