זה של בנים, זה של בנות

זה הפוסט הראשון שלי בשנת 2011. אני חוששת שהבלוג נפל חלל על מזבח החיים המאוד עסוקים שלי. עם זאת אני גונבת קצת זמן כדי להפנות את תשומת לבכם לכמה דברים ספק משעשעים ספק עצובים שהגיעו אליי לאחרונה ברשת, בנושא מיתוג לבנים לעומת מיתוג לבנות. נדמה לי שיש פה הדגמות די בוטות לאופן שבו השפעות תרבותיות מעצבות את תפישות הג'נדר שלנו בדרכים סמויות ומפתיעות.

כשנולד רועי, חברה פמיניסטית ששהתה בצרפת הביאה לי מתנה עם התנצלות: סט בגדי תינוקות בגווני תכלת. ההתנצלות היתה על המיתוג הג'נדרי הבוטא. לטענתה, כשחיפשה בגדי תינוקות בחנויות בפריז, היא מצאה רק בגדים בצבע תכלת או בגדים בצבע ורוד, ולא אף גוון אחר שיכול להיתפש כנייטראלי מבחינה ג'נדרית. היא התלבטה אם דווקא להעניק לנו בגדים ורודים, למען הפמיניזם, אבל לבסוף הגיעה למסקנה שזה מאבק בטחנות רוח, ושהבגדים לא יהיו לנו שימושיים. בימינו, הורוד משוייך כל כך חזק לבנות, עד שהלבשת תינוק זכר בבגדים ורודים נתפשת כפגיעה בזהותו של התינוק. כשרועי היה קטן מתחו עלי ביקורת אפילו על כך שהלבשתי אותו בבגדים אדומים, שלעיני אנשים מסוימים נתפשו אף הם כנקביים מדי.

והנה, הפתעה: הידעתם שעד לפני מלחמת העולם הראשונה, ורוד נתפש כצבע של בנים דווקא? במאמר מכתב העת של רשת מוזיאוני הסמית'סוניאן, מצוטטים כמה מקורות המתייחסים לכך. בולט במיוחד ציטוט משבועון הנשים Ladies' Home Journal משנת 1918. ואני מתרגמת:

"כלל האצבע המקובל הוא ורוד לבנים, כחול לבנות. הסיבה היא שורוד, בהיותו צבע בולט וחזק יותר, מתאים יותר לבן, בעוד כחול, שהוא עדין ושברירי יותר, יפה יותר לבנות."

ג'ו פאולטי, היסטוריונית מאוניברסיטת מרילנד, עומדת לפרסם ספר על תולדות הורוד והכחול כמסמני מגדר בבגדי תינוקות בארה"ב. לטענתה התופעה המעניינת של המאה שעברה היא היעלמותם של בגדים נייטראליים מבחינת המגדר. אם בעבר בנים ובנות הולבשו בגדים זהים – כגון שמלות לבנות – כמעט עד גיל שש, הרי שבעידן שלנו האבחנה הג'נדרית בבגדי תינוקות מתחילה מהביגוד הראשוני של תינוקות בני יומם, ואף קודם לכן! חברה שעליה סיפרתי על הכתבה, סיפרה שבבואה ללדת בבי"ח אמריקאי, שאלו אותה אם היא מעדיפה ללדת בחדר הורוד או בחדר הכחול. האפשרות לדעת את מינו של העובר עוד בהיותו ברחם היא הזדמנות פז לגורמים מסחריים לשווק אפנה ואביזרים מבודלים לתינוקות עוד לפני הלידה.

ניכר אם כן, שאת הסטריאוטיפים המגדריים הראשונים אנחנו מפעילים על ילדינו עוד לפני לידתם. ניסוי חמוד שנעשה בבלוג פרטי ממחיש כיצד גורמים שיווקיים מחזקים את הסטריאוטיפיים הללו שוב ושוב באמצעות פרסומות לצעצועים. עורכ/ת הניסוי בדק/ה מילים שמופיעות בפרסומות לצעצועים שבקטלוגים של רשתות הצעצועים מקוטלגים כצעצועים לבנים, לעומות מילים בפרסומות לצעצועי המקוטלגים כצעצועי בנות. התוצאה היא שתי עננות המילים הבאות:  



המילים הבולטות: קרב, כוח, גיבורים, לשגר, להביס….

המילים הבולטות: אהבה, קסם, כיף, סטייל, מסיבה, תינוקות…

נחשו איזה של הבנים ואיזה של הבנות?

פוסט זה פורסם בקטגוריה Uncategorized. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

12 תגובות על זה של בנים, זה של בנות

  1. תמר הגיב:

    מעניין ביותר.

    באופן לא מפתיע, זה קורה גם בבחירת ספרים; ערן שחר ב"הפנקס":
    http://ha-pinkas.co.il/?p=1475

    חג שמח לכולם!

  2. נועה פלג הגיב:

    אני מאוד מתחברת למה שתיארת כי בשלוש הפעמים האחרונות שבהן הייתי צריכה לקנות מתנה להולדת הבן או הבת, התעקשתי למצוא בגדים שאינם ורוד או כחול, ואפילו הצלחתי! אני לא יודעת אם זה בסדר להזכיר פה מותגים, אבל שמחתי לגלות שבאחת הרשתות המאוד נפוצות, יש בהחלט מגוון יפה של בגדים שדווקא לא הולך לפי ורוד וכחול. אז נכון שבד"כ אלה לא הבגדים של New born-3 אלא יותר של 3-6 או 6-12, אבל בין כה ברוב המקרים היולדת מקבלת כ"כ הרבה בגדים של new born שהרבה פעמים היא שמחה לקבל דווקא בגדים לעונה יותר מאוחרת. באחת הפעמים למשל לקחתי מכנס חאקי משובץ וחולצה צהובה עם איור של Grumpy. אז זה המוטו שלי בשנתיים האחרונות. היה מאוד מעניין לשמוע שהכחול היה דווקא מזוהה עם בנות בתחילת המאה🙂 בקיצור, פוסט חשוב מאוד, תודה!

  3. רוני הגיב:

    גם אנחנו השתדלנו לגוון בצבעים, ואכן הבכור מעדיף צהוב על כחול והאמצעית לובשת שחור וכחול רוב הזמן, למרות שכל חברותיה מנצנצות בוורוד וכסף.
    רציתי להזכיר שאחד משכנינו פה ברשימות הוא אב לתאומים שהלביש את הקטנה בכחול והקטן בוורוד. חשבתי שזה יופי, אבל כשפגשתי אותו איתם התבלבלתי ביניהם🙂
    http://drorfo.wordpress.com/2007/08/30/%D7%90%D7%91%D7%90%D7%9C%D7%94/

  4. רונית ש הגיב:

    יש לי שתי בנות גדולות ובן קטן. כשהגדולה נולדה מצאתי אוברול מעולה – רחב ונוח, מבד נושם, עם תיקתקים לכל אורך הבטן והרגליים. המחיר היה במבצע כי נותרו רק 2 מידות וצבע אחד – ורוד. התלהבתי וקניתי חמישה כאלה. החמישה שרדו יפה את הכביסות ועברו לבת השניה. כשנולד הבן לא רציתי לוותר על האוברולים המעולים רק בגלל שהם ורודים, וגם הוא לבש אותם. אם הלכתי איתו ברחוב לא היה אכפת לי אם חושבים שהוא בת, ומי שהכיר אותנו ממילא ידע שהוא בן. הוא היה אז בן חודשים אחדים. בגיל בוגר יותר כבר לא הלבשתי אותו ורוד.

  5. נדב פרץ הגיב:

    זה עוד יותר בולט בצעצועים, והכי בולט בטויז אר אס.
    החנות מחולקת לשני צדדים, הצד של הבנים והצד של הבנות. ואין ביניים – או שיש דינוזאור-טורף-עם-טרקטור-ורובה, או נסיכה-פיה-עם-שמלה-ונצנצים.
    מאוד מתסכל, במיוחד כשמחפשים מתנה שהבן והבת יוכלו לשחק בה ביחד.

  6. בבלוג "אמנות שאני אוהב"
    יש פוסט עם תמונות וקישור לאמנית קוריאנית ,ג'הונגמי יון , בפרוייקט צילום היא מציגה בנים ובנות עם הצבע המגדרי מהילדות ועד הבגרות.
    התמונות הזכירו לי מה זה להיכנס לחנויות ביפן, כשהגוונים החזקים האלה של הכחול והורוד שולטים כל כך, גם בחפצים של הילדים , ובבגדים.
    אני מצרפת קישור, בפוסט הזה יש שתי אומניות, צריך לגלול למטה כדי לראות את העבודות של ג'הונגמי יון
    http://www.artilike.co.il/2011/04/800×600-normal-0-false-false-false-en.html

  7. הלה, סידני, אוסטרליה הגיב:

    (ואחות של תמר לעיל)
    בישראל המצב טוב יותר מבאוסטרליה: בעוד שאת הבת הבכורה שלי יכולתי להלביש בצבעים מגוונים, רק נחתנו באוסטרליה יש : ורוד, סגול בהיר ולבן לבנות, אדום כחול ושחור לבנים. בישראל רואים בנים עם שיער ארוך (ילדים וגם סטודנטים חתיכים) באוסטרליה כמעט ולא. ליתר דיוק אולי 2 סטודנטים ראיתי פעם באוניברסיטה, בטוח שלא מכאן.
    ההבחנה המגדרית הזו משגעת אותי בדרגות על. אין ספק שבספרות כיף לקרוא גם על בנות, כי אם בנים לא ייקראו על בנות איך הם ידעו שגם הן בני אדם?

  8. shimon הגיב:

    למה אתם כל כך מתפלאים? זה הכל built in. שהבן שלי בן שנתיים רצה לשחק, שמנו לפניו מכוניות משאיות ובובות. נחשו מה הוא בחר?.. ככה זה ממשיך לחיים, כחול לבנים וורוד לבנות. זה טבוע בנו כנראה..

  9. לוטם הגיב:

    בעיה כל כך מוכרת…

    אני אמא טריה לבת. מחברים קרובים ביקשתי מפורשות שיחפשו "לא ורוד" כי ידעתי שיש מספיק אנשים שלא אוכל לבקש מהם. בסוף ירשתי המון ורוד מחברה ששמרה את כל השאר לבן שעומד להוולד🙂

    המצחיק הוא התגובה של חברים של ההורים שלי, שללא ידיעתי הבקשה שלי הגיעה גם אליהם. בעוד החברים שלי קיבלו את הבקשה בהבנה והביאו דברים נייטרלים, לדור של ההורים זה הרבה יותר קשה.
    מזל שיש כתום.

  10. זה נושא מרתק, ואני שמחה לקרוא שמישהי חוקרת אותו באופן מדעי. לי זה נורא הפריע, ועדיין מפריע, החלוקה הדיכוטומית הנחרצת כל כך.
    דווקא בשילב, יש עכשיו סטים יפהפיים של בגדים, שמיכות, כובעים, סינרים ושאר טקסטיל לתינוקות בשילובי אפור-לבן-ירקרק. מתאים גם לבנים וגם לבנות מגילאי NB עד שנתיים. יש גם קולקציית ג'ינס חמודה, שמתאימה גם היא לבנים ולבנות גם יחד.
    כמובן שיש גם סטים בגוני תכלת-ירוק-צהוב לבנים ו-ורוד-סגול-לבן לבנות, אבל מרענן לראות את הדברים החדשים, ואותם אני קונה בשמחה לתינוק שלי.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s