אוקיי. בעקבות שאלות שהופנו אלי, הנה עוד דבר שדורש הסבר למי שלא התנסה אף פעם בספר דיגיטלי/אלקטרוני. שאלו אותי באיזה מכשיר הכי כדאי לקרוא ספר דיגיטלי. אז קודם כל, אני באמת לא מומחית. לא התנסיתי ברבע מהמכשירים הקיימים ואני לא יודעת למנות את החסרונות והיתרונות של כל מכשיר ומכשיר. אבל אני חושבת שאני יכולה לעזור קצת להפיג את הבלבול הכללי.
אפשר לקרוא ספרים דיגיטליים על מגוון מכשירים אלקטרוניים שונים, שחלקם מיועדים ספציפית לקריאת ספרים בלבד (להלן: "מכשירים יעודיים"), וחלקם מיועדים למטרה כללית יותר אבל יכולים לשמש לקריאת ספרים. למה הדבר דומה? לצפייה בסרטים במכשירים שונים: DVD, Blueray, וידיאו, מקרן קולנוע, מחשב… הסרט הוא אותו סרט. השאלה באיזה מכשיר הכי כדאי לצפות בו, תלויה בפורמט שבו הוא קיים, במכשירים שזמינים לכם כרגע, ובסטנדרטים השולטים בשוק – והדברים האלה הרי משתנים ללא הרף. כך גם השאלה, איך הכי כדאי לקרוא את הספר האלקטרוני, תלויה במכשירים שנמצאים ברשותכם, בפורמטים שבהם הספרים קיימים, ובסטנדרטים השולטים בשוק.
בימים הראשונים של התפתחות הספרים הדיגיטליים, גופים שונים נאבקו (ונאבקים עדיין) על קביעת הסטנדרט לקידוד ופיענוח ספרים דיגיטליים. השיקולים הכלכליים ברורים: כל אחד רצה להשיג שליטה בלעדית בשוק. גופים גדולים שהיו להם הרבה ספרים למכור, כגון אמזון, ייצרו מכשירים יעודיים משלהם, ומכרו קבצים שאפשר לקרוא רק על המכשירים היעודיים שלהם. לפחות, בחלומות של אמזון זה היה צריך לעבוד כך. תארו לכם שכל אולפן קולנוע היה מוכר לכם את סרטיו בשיטה אחרת: רוצים לראות סרט של אולפני וורנר? תקנו מכשיר DVD של אולפני וורנר, שטוב רק לסרטים של אולפני וורנר, אותם אי אפשר לראות על אף מכשיר אחר. רוצים לראות סרט של אולפני קולומביה? הופ, אתם צריכים לקנות גם את המכשיר של קולומביה, שרק בו אפשר לראות את הסרטים של קולומביה. כזה היה פעם ההבדל בין מכשיר הקינדל, שטוב רק לספרים שנמכרו באמזון; לבין מכשיר הנוק, שטוב רק לספרים שנמכרו בבארנס' אנד נובל; לבין המכשיר של eVrit, שטוב רק לספרים שנרכשו באתר eVrit (הרי הוא סטימצקי).
אבל המגבלות השרירותיות הללו מקוממות, ובאופן טבעי מיד התחילו אנשים שמבינים בדברים הללו לנסות לפרוץ את המכשירים ולפתוח אותם לסוגים אחרים של קבצים. מה ההיגיון שאני אצטרך לקנות מכשירים שונים בשביל לקרוא ספרים שונים רק בגלל הסכמי סחר שבכלל לא מובנים לי ולא מעניינים אותי? מה איכפת לי אם קניתי את הספר מזלמן או משלמה, ולמה זה צריך להשפיע על חווית הקריאה שלי? מבחינת הצרכן, המצב הרצוי הוא שאפשר יהיה לרכוש מכשיר אחד בלבד, שייבחר בשל המעלות הטכניות שלו, ולקרוא בו את כל הספרים. כמו שבטלוויזיה אחת רצוי שאפשר יהיה לראות את כל הערוצים, בין אם היא טלוויזית HD עם מסך שטוח ענק, ובין אם היא טלוויזית שחור-לבן עתיקת יומין.
המכשירים הגמישים הללו קיימים היום: טאבלטים וטלפונים חכמים. באייפד שלי אני יכולה לקרוא כל פורמט של ספר דיגיטלי שנמכר. ספרים רבים אני יכולה לקרוא באמצעות אפליקציית iBooks המובנית לתוך המכשיר, בשביל ספרים אחרים אני צריכה להוריד אפליקציות מיוחדות. אפל, מן הסתם, היו רוצים שאני גם אקנה את כל הספרים שאני קוראת בחנות שלהם, כדי שהם יוכלו לגזור עמלה בכל פעם שאני קונה ספר. אבל גם אמזון רוצים את העמלה שלי, ולכן הם יעשו לי טובה: אני יכולה להוריד בחינם אפליקציה שתאפשר לי לקרוא ספרי קינדל על האייפד שלי. כנ"ל בארנס-אנד-נובל עם הנוק, סטימצקי עם evrit, וכן הלאה. החנויות הבינו שאם הן רוצות שימשיכו לקנות מהן ספרים, הן צריכות לבוא לקראת הצרכנים, ולא להקשות עליהם.
אז אם אפשר הכל לקרוא באייפד (או כל טבלט אחר), למה אנשים בכל זאת עדיין קונים מכשירים יעודיים שיכולים לקרוא רק סוג אחד של קובץ, כמו הקינדל? התשובה היא בעיצוב ובהנדסת האנוש. יצרני הקינדל השקיעו המון מחשבה כדי להפוך את המכשיר הזה לנוח לאחיזה ולנשיאה, נעים לעיניים, ידידותי לשימוש. אין ספק בכלל שיותר נעים לי לקרוא ספרים על הקינדל שלי עם מסך ה-paperwhite (סימן רשום) מאשר על האייפד הבוהק והגדול מדי. כמו שהטלוויזיות הולכות ומשתדרגות כל הזמן, כך גם המכשירים היעודיים ילכו וישתדרגו, כדי שתהיה לצרכנים סיבה להעדיף מוצר כזה על פני מוצר אחר, ולהמשיך להשתדרג ובעיקר לרכוש. הרי גם תוכניות טלוויזיה אפשר היום לראות על האייפד, ובכל זאת אנחנו מעדיפים לקנות מכשיר טלוויזיה שנועד רק לצפייה.
חנויות הספרים המקוונות משתדלות לעמוד בקצב ההתפתחויות ולמכור את הספרים הדיגיטליים בפורמטים גמישים שניתנים לקריאה בכמה שיותר מכשירים שונים. הפורמט שהוא כנראה הכי שימושי כרגע, שהולך ומתקבע כפורמט סטנדרטי לספרים דיגיטליים, הוא פורמט ePub. בגרסה החדשה, ePub3, נפתרות כל מיני בעיות של דפדוף מימין לשמאל שהיו בעוכריהם של ספרים דיגיטליים בעברית בעבר. מדי פעם יוצאות גרסאות חדשות, כמו עדכוני תוכנה במחשב, וכך ימשיך להיות. כל חנויות הספרים שעליהן כתבתי בפוסט הקודם, להוציא את החנות eVrit, מוכרות כרגע ספרים בפורמט ePub, ומספקות תמיכה למי שרוצה להמיר את הקבצים שלו לקריאה בקינדל. אבל בחנות של eVrit נמכרים ספרים בפורמט של eVrit, שכדי לקרוא אותו צריך להקדיש כמה שניות להורדת האפליקציה המתאימה. פעם היה גם מכשיר eVrit, אבל כבר מזמן אי אפשר להשיג אותו, ומאז ומעולם הוא היה מכשיר בעייתי ויקר – אף אחד לא יתגעגע אליו.
אז אם אתם שואלים אותי, באיזה פורמט הכי כדאי להתנסות בספר אלקטרוני? בפורמט שנגיש ונוח לכם. אל תשקיעו עכשיו ברכישת מכשיר ייעודי, עדיף שקודם תקראו איך זה נראה בטלפון שלכם, על מסך המחשב או על הטבלט. אם ראיתם כי טוב, תתחילו להתייעץ – לא איתי – לגבי איזה מכשיר ייעודי הכי כדאי לקנות. ותזכרו שכל הזמן המכשירים האלה מתעדכנים. בשנה הבאה סביר שהמכשירים היעודיים יהיו עוד יותר טובים, יפים, נוחים וזולים. כמו טלויזיות, כמו מחשבים.
עוד דף אחד ודי 
היי גילי, אחלה פוסט. רק כדאי לחדד לדעתי את עניין יכולת ההמרה: אם נתון ספר בלי DRM, אפשר להמיר אותו ללא קושי לשלל פורמטים שונים ומשונים. בפרט, לפורמט של הקינדל (לא יודע בקשר לקוראים הייעודיים האחרים). כך שגם קניית מכשיר ייעודי – שוב, לפחות במקרה של קינדל – לא כובלת אותך רק לספרים של יצרני המכשיר. מילת הקסם שאולי כדאי להכניס לפוסט היא Calibre, שהיא התוכנה הטובה ביותר שאני מכיר לניהול ענייני ההמרות הללו.
היי גילי! מצטער על חוסר הרלוונטיות של התגובה לפוסט אבל מאחר ולא עלתה בדעתי דרך אחרת לפנות אלייך אאלץ להגיב כאן. לא מזמן קראתי כתבה שכתבת על דיאנה וויין ג׳ונס, הפחת בי מחדש את אהבתי לסיפוריה וכמיהה להישאב פעם נוספת לעולמות הנפלאים שהיא יוצרת. בעיצומה של קריאת ״הטירה הנעה״ בפעם המי יודע כמה, בין לחשים וזינוקים אדירים במגפי שבע הפרסאות, חשבתי פתאום על האיורים המופיעים בראש כל פרק. לא הצלחתי לאתר את שם היוצר/ת שלהם בגוף הספר, בגרסאות האנגליות או באינטרנט ומאחר ואת המתרגמת (תרגום נפלא, אגב) הנחתי שאולי את תדעי? אודה ואשמח לתגובתך!! ישר כח על עבודתך הנפלאה. מצפה בקוצר רוח לעוד ועוד כותרים פרי עטה של וויין ג׳ונס האגדית.
אין לי אפשרות לבדוק כרגע אבל אני די בטוחה שהמאייר הוא David Wyatt
כמה הערות:
1. המכשיר של evrit בעצם מת. הוא לא משווק כבר הרבה זמן, והלקוחות קיבלו הודעה שהוא לא ייתמך יותר החל מעוד כמה חודשים ספורים.
2. המכשיר העלוב למדי של evrit מסוגל לקרוא כמה פורמטים בנוסף לפורמט היעודי, כולל ePub (לא חושב שגרסא 3 אבל…) וPDF. את הכל הוא עושה באיטיות מרגיזה תוך תקיעות חוזרות ונשנות, אבל מאפשר קריאה בסופו של דבר.
3. ההבדל בין קוראים ייעודיים לבין טאבלטים הוא עצום ברמה הטכנולוגית. המסך עצמו שונה לחלוטין. מסך של קורא אלקטרוני עובד על דיו אלקטרוני, ולא על תאורה. זה מה שגורם לקריאה כמו מדף ולא מעייף את העיניים; אגב, תוך חסכון עצום בניצול הסוללה. בכל הקשור לקריאת ספרים, הטכנולוגיה הזו עדיפה בכל פרמטר. הבעיה: זה טוב אך ורק לקריאה – לא לוידאו ולא לגלישה באינטרנט או כל דבר שדורש איזושהי רמה של אנימציה (כולל אפילו גלילה של המסך). אנשים רבים לא רוצים להסתובב עם כמה מכשירים ייעודיים. הם מעדיפים מכשיר אחד שעושה הכל, גם אם פחות טוב (ראה ערך מצלמות דיגיטליות לעומת סמארטפונים).
חייב להודות שמה שאת\ה מונה בתור החיסרון העיקרי של קוראים יעודיים הוא הסיבה המרכזית שאני מתעתד לקנות קינדל: מכשיר שאפשר לקרוא בו ספר בלי לקפוץ רגע לפייסבוק, בלי לבדוק מייל, בלי לדפדף ל-ynet.
דעתי כדעתך – אבל כנראה לא כדעת השוק.
חברת Helicon Books עוסקת בפיתוח ומחקר של ספרים דיגיטלים, אפליקציות קריאה, יצירת ספרים, וסיוע להוצאות לאור להכנס לתחום הספרים הדיגיטלים.
כדאי להוסיף שבשפה העברית מומלצים אך ורק ספרים דיגיטלים בפורמט epub3. זאת מאחר שזהו הפורמט היחיד בעולם שתומך בדפדוף מימין לשמאל והוספת פונטים מתאימים לעברית.
מבחינת אפליקציות קריאה על כל המכשירים של אפל יש את אפליקצית ibooks שעושה עבודה לא רעה, וכן את אפליקצית gitden שעובדת יפה עם עברית.
באנדרואיד אנו ממליצים על האפליקציה שלנו – Helicon Books Reader
https://play.google.com/store/apps/details?id=com.heliconbooks.epub.epubreader
אפליקציה זו נבנתה תוך מחשבה על הקורא הישראלי עם ממשק משתמש בעברית ופועלת על כל המכשירים עם אנדרואיד 3.0 ומעלה.
אנו עובדים על הבאה לארץ של קוראים יעודיים (שיתמכו כמובן בפורמט EPUB3)
כפי שהתנסיתי, בעבר הקרוב היה ניתן לקרוא בנוחיות ספר דיגיטלי במחשב. כיום לא. אין אפשרות גלילה, רק בדפדוף שהוא לא נוח. אין אפשרות להגדיל אותיות. אין צבעים. גם בטבלט אין צבעים. כאשר שואלים בהוצאות הספרים למה זה כך, הן לא עונות לעניין או טוענות שהקריאה 'כן נוחה'. אבל המספרים מדברים בעד עצמם – לא סתם מכירות ספרים דיגיטלים ירדו משמעותית. זה קרה כי חברות שמוכרות מכשירים ייעודיים (אין כול קשר להוצאות שרק סובלות מזה), מונעות את השימוש בתוכנה. ועדיין לא הבנתי איזה מכשיר כן נוח לקריאה. לטעמי קריאה בטלפון נייד במיידי לא נוחה, בגלל גודל המסך.