חנויות ספרים אלקטרוניים בעברית – סדר בבלגן

התחלתי לכתוב פוסט שכותרתו "השמועות על מותו של הפרינט", אבל גיליתי שאני מקדישה כל כך הרבה מקום להסברים על ספרים אלקטרוניים, שאולי כדאי לכתוב על כך פוסט נפרד. והרי הוא.

קודם כל, התלבטתי אם לכתוב "ספרים דיגיטליים" או "ספרים אלקטרוניים". העובדה ששני המושגים הללו משמשים בערבובייה לא עוזרת להפיג את הבלבול בתחום הזה, בין המכשיר האלקטרוני שבאמצעותו אנו קוראים את הספרים, לקובץ הדיגיטלי המכיל את טקסט הספר. אני מניחה שבמוקדם או במאוחר יזכה אחד המושגים להתקבע והשני ידעך. בינתיים גם אני, כמו כולם, עוד מבלבלת. בפוסט זה, בין אם כתבתי "ספרים אלקטרונים" ובין אם כתבתי "ספרים דיגיטליים", אני מתייחסת לקובץ הטקסט, כלומר לכותרים שאותם אנחנו קוראים, ולא למכשירים השונים שבאמצעותם אנחנו יכולים לקרוא אותם.

לספרים הדיגיטליים יתרונות אדירים. לא זאת בלבד שהם זולים יותר (אם כי לא הרבה יותר זולים, ובוודאי שלא נטולי כל עלות, כפי שאחדים סוברים בטעות): הם נגישים יותר, זמינים יותר ונוחים יותר. אחסון ספרים, הפצתם ושיכפולם הפכו לעניין של מה בכך. ברגע זה ממש, בתוך התיק שלי יש כמאה ספרים, שלא מוסיפים לו כל משקל מעבר לטלפון שממילא אני נושאת. ספרים רבים שחשקה בהם נפשי אוכל פשוט לקטוף מהאוויר תמורת תשלום צנוע; אינספור ספרים זמינים כבר בחינם. כבדי הראייה יכולים להגדיל את האותיות לנוחותם, דיסלקטים יכולים להעזר בתוכנות שמשנות את צבעי הטקסט או מבודדות אותו שורות שורות. גם המחקר הספרותי הופך לנוח יותר כאשר בלחיצת כפתור קלה אפשר למצוא את כל המופעים של מלה מסוימת בתוך הטקסט. לשכוח ספר דיגיטלי או לאבד אותו הרבה יותר קשה, כאשר הוא נשמר ב"עננה". אנחנו חיים בעידן של ניסים ונפלאות.

לנוכח כל היתרונות הללו, הנוסטלגיה שאחדים מאיתנו שומרים לספרים מודפסים נדמית מעט טיפשית, וחשודה בהיותה כיסוי על מבוכה שנובעת מבורות, ועל פחד מפני טכנולוגיות חדשות שעוד איננו שולטים בהן. על הקשר הרגשי העמוק והאמיתי שאנשים קושרים לספרים פיזיים, אכתוב ברשומה הבאה. (אני לגמרי בעד הדפוס, למרות הרושם שאולי עולה מעצם כך שאני מתלהבת גם מספרים אלקטרוניים.)

כתבתי פה בעבר על הפוטנציאל של חידושים כגון ספרים דיגיטליים לעקוף את מגבלות השוק המקומי. ואכן, אני שמחה לראות מיזמים חדשים שעולים ומתחילים למלא את הנישה הזאת. לחנות מנדלי החלוצית, שהיתה פעם יחידה מסוגה, הצטרפו אתרים כגון אינדיבוק, בוקסילה ונטבוק. מדובר באתרים שמשמשים כמה פונקציות במקביל, וגם זה יכול להיות מבלבל. אנסה לעשות סדר בבלגן. לאנשים שעומדים מאחורי האתרים שעליהם אכתוב – אני מתנצלת מראש אם נפלו טעויות בתיאור שלי, ומזמינה אתכם לתקן אותי.

* האתרים שהוזכרו לעיל – מנדליאינדיבוק, בוקסילה ונטבוק (להלן "האתרים העצמאיים") – הם חנויות ספרים מקוונות, כלומר פלטפורמות שבאמצעותן קורא יכול להיכנס ולרכוש ספרים דיגיטליים לקריאה במכשיר אלקטרוני (טבלט, מחשב, טלפון חכם או מכשיר ייעודי כגון Kindle), ו/או להזמין ספרים מודפסים במשלוח בדואר. כזהו בעצם גם האתר של evrit. ההבדל הוא בהיצע: כל אתר מוכר רק את הספרים של הוצאות הספרים או האנשים שהתקשרו איתו התקשרות חוזית. נכון לעכשיו, ב-evrit יש כנראה המגוון הכי גדול של ספרים מהוצאות מסחריות ותיקות כגון ידיעות אחרונות, עם עובד וכתר, בעוד החנויות האחרות חזקות בספרים של הוצאות קטנות עצמאיות וספרי הוצאה עצמית. אבל מצב זה בהחלט עשוי להשתנות. המחירים לצרכן דומים בחנויות השונות, אבל ראוי לדעת שהיוצרים כנראה רואים יותר כסף ממכירה באתרים העצמאיים מאשר ב-evrit, שגוזרת לעצמה עמלות תיווך גבוהות כמקובל ברשת סטימצקי.

* האתרים הנ"ל הם גם פלטפורמת מכירה ליוצרים. כתבתם ספר ואתם מחפשים איפה למכור אותו? אתם לא צריכים להיות הוצאת לאור. גם אנשים פרטיים יכולים להתקשר בחוזה לאותם אתרים עצמאיים, והם ישמחו למכור את ספרכם, תמורת אחוזים מכל מכירה. שיעור האחוזים משתנה לפי סל השירותים שאתם מקבלים מהאתר. לדוגמה, האתרים שהזכרתי (נדמה לי שכולם) יכולים להציע לבצע עבורכם את ההמרה מקובץ של מעבד תמלילים (לדוגמה Word) לקובץ של ספר אלקטרוני (לדוגמה ePub3), תמורת תשלום חד פעמי, או תמורת אחוזים גבוהים יותר ממכירת הספר – הכל לפי הסכם. באתרים מנדליאינדיבוק ובוקסילה, היוצרים שולחים למנהלי האתר את כל המידע על הספר, ומנהלי האתר אחראים לעדכון ותחזוקה של העמודים. באתר נטבוק, למיטב הבנתי, היוצרים עצמם יכולים לערוך את העמודים שלהם. כלומר שהפלטפורמות מתנהלות קצת אחרת, אבל כולן פלטפורמות מכירה.

* האתרים אינדיבוקבוקסילה ומנדלי מתפקדים גם כהוצאות לאור אלקטרוניות. למה הכוונה? הם מעסיקים מערכת של אנשים אשר מפעילים שיקולי איכות בבחירת טקטסים, ולעיתים יוזמים או מזמינים ספרים. בוקסילה, לדוגמה, פנתה לכותבים רבים בארץ והזמינה מהם סיפורים קצרים עבור קבצי סיפורים בנושאים שונים, לדוגמה, סיפורים על בריחה, או סיפורים מיפן. הקבצים יוצאים תחת השם של הוצאת "בוקסילה מדיה", השואפת לבנות לעצמה מותג ספרותי מוכר. אינדיבוק, לדוגמה, חתומה כהוצאה על הספר האֵם מאת כלת פרס הנובל גרציה דלדה, בתרגומה של שירלי פינצי-לב; משתמע שהספר לא סתם נמכר דרך אינדיבוק, אלא אינדיבוק פרשה עליו את חסותה ונותנת לו חותמת איכות. ומנדלי חתומה לדוגמה על הספר "המדריך לעתיד" מאת רועי צזנה. אני לא יודעת אבל אני מניחה שבמקרים הללו מדובר גם בהשקעה כספית של ההוצאות בספרים שהם חתומים עליהם, או לכל הפחות הסכם תמלוגים עם היוצרים (הכותבים, המתרגמת) שמשתפים איתם פעולה. ייתכנו, אגב, הוצאות ספרים אלקטרוניות כגון טרה, שהן רק הוצאת ספרים ולא חנות או פלטפורמת מכירות. אנשי טרה עוסקים רק בבחירה, הפקה והכנה של תכנים, והמכירות נעשות באמצעות אתרים אחרים.

* לבסוף, אחדים מהאתרים הללו מספקים שירותי תמיכה שונים להוצאה עצמית. יש גם אתרים שמתמקדים בעיקר בזה, כגון epublish. זאת אומרת, בניגוד לסעיף הקודם, הם לא יפרשו עליכם חסות ולא ישקיעו מכספם בספרים שלכם (אלא אם עורכיהם בחרו בכם), אבל תמורת כסף שאתם תשלמו להם, הם יספקו שירותים שונים שיעזרו לכם לשפר את הספר שלכם ולהביא אותו לרמת גימור גבוה יותר. ייתכן, לדוגמה, שהם מציעים שירותי עריכה והגהה. תמורת תשלום, הם יעברו על הטקסט שלכם ויתקנו שגיאות כתיב, יבצעו האחדה סגנונית ואולי אף עריכת תוכן. הם גם ידאגו לעימוד הספר ולעיצובו, אם צריך. אם תרצו, רובם יסכימו גם לעצב לכם "עטיפה" וירטואלית לספר, וכולם יעזרו לכם לבצע את המרות התוכנה והפורמט הנחוצות. הם יכולים לבצע זאת כך שהקבצים המומרים יושבים על שרת שלהם וכל המכירות מתבצעות דרכם, או שהם יכולים להעביר אליכם את הקבצים שאתם תשברו את הראש לבד איך למכור אותם. הכל לפי הסכם, ותמורת תשלום.

—-

כפי שאולי שמתם לב, יש קצת בילבול בין שירותים שהאתרים הללו מספקים ליוצרים, ובין שירותים שהאתרים הללו מספקים לקוראים. אני באופן כללי נוטה לייחס יותר יוקרה לאתרים שהמבנה שלהם ידידותי כלפי צרכני הספרים, מאשר אתרים שבנויים בעיקר לשימוש היוצרים. לפעמים ההבדלים דקים, וכל האתרים שהוזכרו לעיל עדיין חדשים ועדיין מתפתחים ומשתנים. אפשר למצוא בהם הרבה זבל. אפשר גם, יותר ויותר, למצוא בהם תכנים איכותיים ויחודיים אשר לא נמכרים בשום מקום אחר. הסיפור מאחורי הנובלה "האם", לדוגמה, שיצא ביוזמתה של המתרגמת שירלי פינצי-לב, מרגש ומבטיח ביותר.

שוק הספרים האלקטרוניים בישראל נמצא בחיתוליו, ואפשר לצפות לחבלי לידה ולתקלות שונות. בינתיים ההיצע קטן, אבל הוא גדל מיום ליום. לימי הבראשית האלה יש גם יתרונות: לדוגמה, המחירים הנמוכים-עד-גיחוך שהוצאות הספרים קובעות לאחדים מהספרים, רק כדי שבאמת לא יהיה לאף אחד תירוץ לא להתנסות פעם בהורדה של ספר אלקטרוני.

ובפינת הקידום העצמי: לרגל שיתוף הפעולה החדש שלי עם האתרים בוקסילה ואינדיבוק, גם אני החלטתי עכשיו להוריד את מחיר המהדורה האלקטרונית של "ארץ עוץ המופלאה" ל-20 ש"ח בלבד. קדימה, תנסו. זה מחיר של קפה ומאפה, בשביל ספר קלאסי מקסים. בחיי משתלם – ואולי תגלו שמתאים לכם, האלקטרוני הזה.

"ארץ עוץ המופלאה" בבוקסילה

"ארץ עוץ המופלאה" באינדיבוק

"ארץ עוץ המופלאה"  במנדלי מוכר ספרים

נ"ב – הפוסט הזה חייב לא מעט לשירלי פינצי-לב, שנתנה הרצאה אתמול בכנס אגודת המתרגמים בה אמרה הרבה דברים משיקים ודומים למה שכתבתי לעיל.

* תוספת מאוחרת: דף מתעדכן בפייסבוק, עם רשימת חנויות לספרים דיגיטליים בעברית.

איש הפח – איור של יונתן פופר, לרכישה באתר 5070 http://5070.co.il/product/illustration/%D7%90%D7%99%D7%A9-%D7%94%D7%A4%D7%97/

פוסט זה פורסם בקטגוריה ספרים דיגיטליים, עסקי הספרים, עם התגים , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

8 תגובות על חנויות ספרים אלקטרוניים בעברית – סדר בבלגן

  1. גיל הגיב:

    היי גילי, יש הרבה יתרונות לספרים אלקטרוניים אבל בשנים האחרונות מצטבר לא מעט ידע בדבר החסרונות שלהם. אנשים למשל זוכרים יותר טוב ספרים שקראו על הנייר. אחת הסיבות לכך היא שהזיכרון שלנו קשור למיקום פיזי של דברים וכשקוראים ספר על נייר אפשר לדעת איפה כל דבר נמצא ביחס לדברים אחרים שנכתבו. אנחנו זוכרים למשל שהיה משהו בתחילת הספר בצד ימין למעלה ואלו קישורים שעוזרים לזיכרון. בספר אלקטרוני אין לנו שום נקודת ייחוס וכל דף נראה אותו הדבר. גם ספר כמו מלחמה ושלום לא נתפס כספר כבד כי לא רואים אותו בפועל.

  2. Shalhevet הגיב:

    גילי שלום,
    הוצאת ספרים אלקטרונית נוספת שלא ציינת בפוסט היא ePublish,
    הוצאה המאפשרת לאנשי מקצוע כגון עורכים, מתרגמים ומאיירים לעבוד באופן ישיר מול הסופרים.
    http://epublish.co.il/

  3. פינגבאק: ניתוח מקרה – הוצאת ספר דיגיטלי מתורגם | על ספרות איטלקית - בעברית

  4. תרצה הכטר הגיב:

    גילי יקרה, שאפו לרשימה זאת.
    ספרי עיון הם קטגוריה בפני עצמה. אחת הדרישות היא שהספר יונח על גבי מדף בספרייה ציבורית/לאומית/אוניברסיטאית וכד'. האם ידועים לכם ספרי עיון שראו אור בפורמט דיגיטלי בלבד והם זמינים בספריות ציבוריות?

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s