מקום טוב יותר

כפי שהבטחתי, פוסט על מסיבת יום ההולדת שערכנו לרועי ב"בטר פלייס" ישראל. אני רוצה להבהיר שאני לא ממליצה על בטר פלייס כמקום לימי הולדת של ילדים. לא זאת המטרה של מרכז המבקרים, ועם כל כמה שקיבלנו אותנו יפה והיו איתנו 100% בסדר לכל אורך הדרך, הם לא בנויים לקליטה של מספר גדול של ילדים בבת אחת. למען האמת ילדים הם בכלל לא קהל היעד של בטר פלייס. אבל אולי הם צריכים להיות, ועל כך ארחיב.

הרעיון לערוך מסיבה דווקא בבטר פלייס הגיע מרועי עצמו. רועי מרותק לכל מה שקשור במכוניות ובחודשים האחרונים גולש ברשת בעיקר לאתרים ולסרטונים שמפרסמים דגמים של מכוניות: מכוניות ספורט ומכוניות משפחתיות, מכוניות קיימות ומכוניות קונצפט, מכוניות סטנדרטיות ומכוניות חדשניות. להזכירכם, הוא גם ביקש ליום ההולדת עוגה בצורת מכונית קונצפט חשמלית. הוא מדבר על מכוניות ללא לאות, יומם ולילה, עד שלמשפחה שלו ממש נמאס לשמוע, ואנחנו תמיד קצת מופתעים כשהנושא בכל זאת מעניין אנשים מהחוץ שעוד לא הגיעו לרוויה מוחלטת.

כך רועי בעצמו הוא זה שגילה את האתר של "בטר פלייס" וחרש אותו קדימה ואחורה עד שידע את כל תוכנו בעל פה. אחר כך הוא התחיל להתחנן שניקח אותו לבקר שם, עניין לא פשוט עם סדר היום העמוס שלנו והעובדה שאני לא נוהגת. הוא הצליח לבסוף לשכנע את סבתא שלו לקחת אותו, והשאר – היסטוריה. רועי הגיע לבטר פלייס וכבש את לבם של עובדי המקום, שלא חלמו שילד בן תשע יכיר את המוצר שלהם יותר טוב מהם. בביקור השלישי שלו במקום, כשבועיים לפני יום ההולדת העשירי שלו, הציעו לו שאולי ירצה פעם להביא את הכיתה שלו לסיור. מכאן נולד רעיון מסיבת יום ההולדת.

אז מה זה בעצם בטר פלייס? בסופו של דבר זהו גוף מסחרי, מרכז מכירות למכוניות חשמליות. ובכל זאת יש הבדל בין בטר פלייס לבין אולם התצוגה של פורד, לדוגמה (שגם אליו רועי התחנן שניקח אותו, כמובן). וזאת משום שאי אפשר למכור מכוניות חשמליות בלי שתהיה תשתית להפעלתן, ואי אפשר להקים את התשתית הזאת בלי אמונה שמדובר ביעד חשוב, ראוי. עצם השם של בטר פלייס – "מקום טוב יותר" – חושף שמדובר במקום שיש מאחוריו אידיאולוגיה, ולא רק מרכז מכירות. האידיאולוגיה המוצהרת של בטר פלייס, כפי שמציג אותה מייסד החברה בישראל שי אגסי בסרטון שהוקרן לנו שם, היא לעזור לנו להתגבר על "התמכרות הנפט" שלנו, למען הסביבה והעתיד.

רועי התברך בזוג הורים עם מבט עולם די ביקורתי, שלא לומר ציני. כשאנחנו מריחים את ריח הכסף שעולה ממסע הפרסום של בטר פלייס, עולה בנו חשדנות אוטומטית. אם המטרה להחליף את מקור האנרגיה של המכוניות מנפט לחשמל היא קדושה כל כך, מדוע היא מופקדת בידיו של גוף פרטי, ולא תחת חסות השלטון? ולמה דווקא חשמל? כפי שהסברנו לרועי, רוב החשמל בארץ מופק על ידי הבערת פחם, כך שלא ברור אם מכוניות חשמליות אכן מזהמות פחות, או שרק מזיזות את מוקד הזיהום. המודל העסקי של בטר פלייס  משונה (כך טוען בעלי שמסוגל להשתמש במושגים כגון "מודל עסקי" בלי להסמיק): מדובר בחברה שהוציאה כבר סכומי עתק של כסף על הקמת תשתית ועל הסברה, בלי שברור מתי היא תקצור את הרווח. אלא אם הכוונה של שי אגסי היא לשכב על הגדר, להקריב את עצמו למען הנחת היסודות לתשתית חדשה, שאת הרווח ממנה יראו אחרים בעתיד.

אבל אלה דיבורים של מבוגרים. מבוגרים רואים דברים אחרת מילדים. הילדים וההורים שהשתתפו במסיבה של רועי, חזרו כולם בעיניים בורקות מנסיעת המבחן הקצרצרה ברנו פלואנז של בטר פלייס, וסיפרו כמה המכונית שקטה, כמה אחרת ומפתיעה היא ההאצה הרציפה של המנוע החשמלי, וכמה היה כיף. אבל אז ההורים עברו מיד לדבר על המגבלות: למה החלפת מצבר כל 160 ק"מ היא הכבדה רצינית, אפילו אם יש רובוט שיכול לעשות את זה בחמש דקות בלבד, ואיך תהיה להם נקודת טעינה אישית ליד הבית, כשלרוב הרכבים בתל אביב אין חנייה פרטית. הילדים לעומת זאת, נשארו רק ברמה החוויתית: קוווווווווּל. רוצים עוד פעם!

אין לי מושג אם אנשי בטר פלייס יסכימו שוב לארח אצלם כיתה שלמה של ילדים, עם או בלי מסיבת יום-הולדת. הכיתה של רועי, איך נגיד, היא לא בדיוק כיתת חנונים שקטה ורגועה. למען האמת היו רגעים שבהם ה"מסיבה" של רועי הזכירה יותר מכל פשיטה של ויזיגותים על כפר שקט ומנומנם. לכל הפחות הם יזדקקו שם לכמה שבועות התאוששות.

מצד שני אני שואלת את עצמי, מתי הפעם האחרונה שבטר פלייס הקרינו את סרט ההסברה שלהם לקהל שכל כך העריך והפנים אותו? את הסרט מקרינים על מסך גדול ומעוגל בתוך אולם שמואר בתאורה כחולה סטייל עתידני, כשהקהל יושב על מושבי רכב ממוחזרים שרופדו בכיסוי דמוי-עור יוקרתי. מתי בפעם האחרונה מילאו בבטר פלייס את כל שלושים המושבים הללו ביחד, פלוס כיסאות פלסטיק שהוצבו מסביב? מתי בפעם האחרונה הקהל כולו אמר "אוווווּ" מתענג בכל פעם שהוצגו על המסך פרחים ופרפרים, ו"אההה!" מופתע כשהוצגה לו היסטוגרמה עם נתונים דרמטיים? או צחק מתמונה של כלב שיושב במושב הנוסעים? או סינן בבהלה בתגובה לתמונות של בארות נפט בוערים וזיהום? האם כל זה היה קורה בקהל של מבוגרים בלבד?

הילדים הם לא קהל היעד של בטר פלייס כרגע, מהסיבה הפשוטה שהם לא כוח קנייה. אבל אם המטרה היא להביא לסוויץ' מחשבתי ושינוי תפישה של הציבור הרחב לגבי מקורות אנרגיה חלופיים, אין קהל פתוח ומוכן יותר לקלוט מסרים כאלה מאשר ילדים. וזה לא רק כי יותר קל לעשות להם שטיפות מוח ואינדוקרטינציה, אם כי גם זה נכון. וזה לא רק כי העתיד שאותו אנחנו רוצים לשפר הוא העתיד שלהם, אם כי גם זה נכון, הכי נכון בעולם. זה כי ילדים עוד לא מקובעים בהרגלים שלהם כמונו, המבוגרים. הם עוד לא פיתחו את כל חומות הציניות שאנחנו, המבוגרים, מפעילים כמנגנוני התגוננות. הם מסוגלים הרבה יותר מאיתנו להתמלא השתאות ופליאה ולשאול את שאלות התם: למה, בעצם, לא? למה לא לעשות שינוי? למה לא לשאוף למקום טוב יותר?

אני רוצה להודות לאנשי בטר פלייס. עם כל החשדנות וההסתייגות שלי, אתם הצגתם לנו חזון מרשים וטוב. מי ייתן ובאמת בעתיד הקרוב שלנו תהיה תחבורה פחות מזהמת ופחות תלויה במשאבים נדירים ומתכלים. סליחה על הבלגן שעשינו לכם. הילדים למדו ונהנו. ממש נהנו.

פוסט זה פורסם בקטגוריה Uncategorized. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

7 תגובות על מקום טוב יותר

  1. mulberry הגיב:

    היי גילי,
    לאחרונה רכשתי את הספר המוער של פיטר פן ומאוד אהבתי אותו ואת ההערות. התחלתי לחפש עוד מידע באינטרנט וככה הגעתי לבלוג שלך. עברתי על הרבה רשימות ואני רוצה להגיד לך שאני מוקסמת. הבלוג מקסים ומעניין. במסגרת השיטוט, ראיתי שאת חובבת מקצועית של הקוסם מארץ עוץ, ורציתי לשתף אותך במשהו שנתקלתי בו מזמן באינטרנט. אני לא יודעת אם את מכירה, אבל אני בטוחה שבתור מישהי שאוהבת ספרים ואת הקוסם מארץ עוץ, את תעריכי את זה מאוד – סימניה של המכשפה הרעה מהמזרח. אני מצרפת קישור כדי שתראי את התמונה:
    http://www.oopsicraftmypants.com/2011/04/ruby-slippers-wicked-witch-of-east.html
    זו הערה שכמובן לא קשורה לתוכן הרשימה הנוכחית, אבל לא מצאתי באתר אופציה ליצור קשר באופן פרטי יותר🙂

  2. electro הגיב:

    ממש אהבתי את מה שהעלית על הכתב ואני מאד מסכים, חשוב להעביר את המסרים הקריטיים הללו מגיל צעיר, כי לא תמיד כל המבוגרים פתוחים לרעיונות חדשנים ומהפכנים כמו הילדים.
    מעבר לעטיפת הקוליות והחדשנות יש פה גם עניין של לתרום קצת להצלת העולם ההולך ומזדהם..
    נהנתי לקרוא, תודה.

    גילוי נאות: אני אחד מהמהנדסים ב betterplace

  3. אורית הגיב:

    בבר מצוה תקחי אותו לBMW בגרמניה
    ותראי מכרז מבקרים משולב עם ארכיון
    בין מרכזי המבקרים המדהימים ביותר בעולם

  4. רוני הגיב:

    או לפרארי באיטליה…מממ

  5. רוני הגיב:

    BTW
    אחלה פוסט. תודה

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s