גבירותיי ורבותיי: הסטימפאנק!

בסוף השבוע קדחתי מחום. לסירוגין, קראתי את הספר Soulless מאת גייל קריגר, המשתייך לז'אנר המלבב שנקרא סטימפאנק. התוצאה היתה כמה חלומות-חום מעניינים ביותר. החלטתי ששווה להקדיש רשומה לעניין הסטימפאנק. האמת שיש עוד סיבה: אחרי התדיינות ולבטים רבים, הכנסנו את המילה הזאת, סטימפאנק, לספר הגיבור האבוד שיצא זה עתה טרי-טרי ממכבש הדפוס*. התלבטנו, כי מצד אחד הנחנו שהמושג עדיין לא מוכר בארץ, ומצד שני, אין שום תרגום מקובל או קולע שיכול להמחיש מהו סטימפאנק. כך שמטרה שנייה של הרשומה הזאת היא שמי שיקליד "סטימפאנק" במנוע חיפוש אולי יגיע לכאן ויזכה בהסבר.

מחשב בסגנון סטימפאנק

ובכן, לצורך העניין הסטימפאנק הוא תת-ז'אנר ספרותי של המדע הבדיוני, אבל לא פחות מזה סטימפאנק הוא גם אופנה וסגנון עיצוב. סטימפאנק מתייחס לכל אותן יצירות המתרחשות בעולם חלופי שבו לא התפתחו טכנולוגיות כגון האלקטרוניקה ומנוע הדיזל, אלא במקומן שגשגו טכנולוגיות שמבוססות על גלגלי שיניים ומנועי קיטור (מכאן "סטים", קיטור). בעולם של סטימפאנק, תחבורה אווירית תתבצע לרוב באמצעות כדורים פורחים וצפלינים, ולא מטוסים. פלסטיק הוא חומר לא מוכר, וכל הטכנולוגיה המשוכללת צורפה ביד אמן מחומרים כגון פליז, רצועות של עור ועץ מגולף. בכך משלב הסטימפאנק בין האלגנטיות המסוגננת של העידן הויקטוריאני לבין כושר ההמצאה והיכולות הטכנולוגיות של תקופות מאוחרות יותר.

גבר בלבוש סטימפאנק

דוגמאות לסגנון הסטימפאנק: הסרט "פרוע על המערב", "ליגת הג'נטלמנים המובחרים", הסרט "שרלוק הולמס" עם רוברט דאוני ג'וניור וכן הלאה – סרטים כביכול תקופתיים, אך מלאים אנכרוניזמים טכנולוגיים מכוונים ומגניבים. בספרות יש שלל דוגמאות שטרם תורגמו לעברית, אתם מוזמנים להציע דוגמאות לכאלה שבכל זאת תורגמו…

על התפר בין הפּאנקיזם לויקטוריאני

אין לי ספק שאחד המרכיבים בפופולריות של הסטימפאנק הוא העובדה שברוח הסטימפאנק אפשר ליצור אחלה של תחפושות. עם עליית תרבות כנסי המד"ב והגיק-שיק, יש היום לאנשים מבוגרים מקומות לבטא את היצירתיות שלהם בהכנת תחפושות מושקעות, פעילות שפעם היתה נחלתם של ילדים בלבד. אופנת הסטימפאנק היא מתוחכמת וסקסית; היא מאפשרת למתחפשים לחגוג עם פריטי וינטג' יפים כגון שמלות, מחוכים וכובעי מגבעת מבלי לכפות על עצמם את הנורמות החברתיות השמרניות והמגבילות שהיו קיימות בתקופות בהן לבשו בגדים כאלה. תחפושת סטימפאנק יכולה להיות מאופקת או פרועה, חושפנית או שמרנית, ולשלב אביזרים שונים ומשונים החל בכובעים, מניפות ותכשיטים ועד כלי נשק, משקפות ומכשירי מדידה מדעיים. כל תחפשות מרמזת על סיפור רקע שלם, וגם זה חלק מקסמה. אני ממליצה מאוד לעיין בגלריית התמונות הזאת, של תחפושות סטימפאנק שלבשו משתתפים בכנס קומיקון בשנת 2009.

אביזר חובה לסטימפאנקיסט המתחיל - משקפות

בהזיות החום שלי, תהיתי ביני לבין עצמי אם הסטימפאנק הוא סוג של תגובת נגד לתרבות הצריכה ההמונית. כשכל פריט לבוש שאנחנו לובשים נלבש על ידי עוד מאות אנשים שקונים באותה רשת, וכל מכשיר שמשמש אותנו ביום-יום יצא מפס יצור וזהה לאלפים ולרבבות של מכשירים דומים ברחבי העולם, משהו בלב משתוקק לימים שבהם בגדים ומכשירים יוצרו ביד, והיו יחידים במינם. בימים שבהם אפילו מטרייה היתה חפץ אמנות, עם ידית שגולפה ביד, חיפוי שנתפר ביד – אולי מבד שהותאם לשמלה – ולאף אחד אחר לא היה בדיוק כזה. את הנעליים עשה הסנדלר לפי מידה. אפילו האקדוחים יוצרו בסדנאות קטנות והותאמו לצרכי בעליהם, לרבות צרכים אסטתיים, עם ידיות מקושטות באם-הפנינה ושם הבעלים חרוט באותיות מסולסלות על הקנה. אולי גם זו הסיבה שהתקופה שאליה מתגעגע הסטימפאנק היא התקופה של תחילת המהפכה התעשייתית, ההתחלה של הסוף של בעלי המלאכה הקטנים.

כלי רכב לסטימפאנקיסט - חד אופן ויקטוריאני (חבל שהרוכב אינו לבוש בהתאם!)

בזירת המד"ב יש שכבר מדברים על זה שהסטימפאנק עבר את השיא, שזהו ז'אנר בדעיכה שכבר חדל להיות מעניין. דיבורים כאלה מאפיינים תופעות שנדדו מהשוליים ומתחילות לנוע לכיוון המיינסטרים. מסקרן לראות מה יקרה לסטימפאנק, האנטי-מיינסטרים מיסודו, כשהוא עובר להיות נחלת ההמונים. אולי אכן יפשוט את הרגל ויחדל להיות מהנה – אבל בינתיים ממש כיף לנו איתו.

"סטימפאנק - כן, זה די ככה"

*הדוגמה המובהקת לסטימפאנק בספר הגיבור האבוד הוא הדרקון המכאני, פסטוס, שמופיע על עטיפת הספר.