חדשות טובות לקוראים, אבל לי בעיקר נאחס

החדשות הטובות: בפעם הראשון בהיסטוריית היסטריית הארי פוטר, איפשרו למו"לים ברחבי העולם לקבל עותק מוקדם של אחד מספריה של רולינג, כך שאפשר היה לתרגם את הספר מראש. ב-4 בדצמבר יוצעו למכירה עותקים של "עלילות בידל הפייטן" באנגלית וכן, גם בעברית.

הנאחס שלי הוא שהבריונות וההתנהלות הגועלית של אולפני האחים וורנר ושל סוכניה של ג'יי קיי רולינג הגיעו עד נפש, ונמאס לי לבלוע את זה ולשתוק. אף שיש לי אולי עילה לתביעה משפטית, החלטתי שלא להילחם בטחנות רוח, ולא אשקיע מזמני ומכספי כדי לתבוע תאגיד השווה מיליארדים על עניין שעיקרו כבוד. עם זאת אני לא רואה למה אני צריכה להמשיך להיות נחמדה.

כשספר מתורגם מעובד לסרט, החברה המפיצה את הסרט אינה חייבת דבר וחצי דבר כלפי ההוצאה לאור שתרגמה את הספר לעברית. היא חופשייה לשכור מתרגם משלה ולתרגם את הכתוביות והדיבוב בכוחות עצמה על פי התסריט. עם זאת, היה ובחרה חברת ההפצה לצטט מילה במילה מתוך הספר המתורגם, התקדימים המשפטיים בארץ מורים שעל חברת ההפצה לשפות את בעלי הזכויות על תרגום הספר. זאת ועוד: למתרגם יש זכות אינטלקטואלית על התרגום שלו, אותה אי אפשר לקחת ממנו. גם בלי שיפוי כספי, מחוייבת חברת ההפצה לתת קרדיט למתרגם. מעולם לא קיבלתי כסף, קרדיט או תודה על השימוש בציטוטים מדוייקים מתוך התרגום שלי ועל מושגים שאני טבעתי בכתוביות של סרטי הארי פוטר.

לא קיבלתי גם שוב טובת הנאה אחרת, כגון לדוגמה כרטיסים לאחד הסרטים המבוססים על הספרים שתרגמתי. לשם השוואה, כשהוצגו בארץ הסרטים "האי של נים" ו"הטירה הנעה", אף שלא השתמשו בתרגומי הספרים שלי בכתוביות הסרטים, לפחות כיבדו אותי והזמינו אותי להקרנות הסרטים. מינימום של כבוד הופגן כלפיי, אף שלא היתה על המפיצים שום חובה חוקית לנהוג כך.

מדוע הרשו לעצמם מפיצי סרטי הארי פוטר בישראל, חברת גולן גלובוס, לזלזל בי כפי שזילזלו? ככל הנראה כי היה להם הגיבוי המלא של חברת האחים וורנרס, אשר בתורה יכולה לנופף במסמך שעליו חתמתי ובו כנראה ויתרתי על כל זכויותיי. 

מעשה שהיה כך היה. לקראת צאת הסרט הראשון, כשאני הייתי במגעים לתרגום הספר השלישי בסדרה, קרא לי המו"ל הישראלי, יהודה מלצר, לפגישה בארבע עיניים. באותה פגישה הוא שלף מזכר מחברת האחים וורנר, וביקש ממני לחתום עליו. אמרתי לו, "מה לי ולוורנרס? אין לי שום התחייבות כלפיהם." והוא ענה שנכון, אבל וורנרס מפעילים לחץ על הסוכנים של רולינג, ובתורם הם מפעילים לחץ על המו"לים הזרים שיחתימו את המתרגמים שלהם. אם לא אחתום, יצטרכו המו"לים בישראל לפנות למתרגם אחר, אחרת לא ימכרו להם את זכויות התרגום לספרי ההמשך בסדרה. ביקשתי הזדמנות לעבור על המזכר ולקבל יעוץ משפטי, ונאמר לי שאני חייבת לחתום עכשיו על המקום. לא קיבלתי לידי עותק של המזכר ולא ברור לי בדיוק על מה חתמתי, אבל מה שזה לא יהיה כנראה נתן לאחים וורנר ביטחון מלא להתעלם לגמרי מכל זכות אינטלקטואלית או אחרת שנדמה לי שהיתה לי.

אני גם יודעת מה היה קורה אילו לא הייתי חותמת, כי ראיתי מה קרה למתרגמת הקטלאנית לורה אסקורהילה שסירבה לחתום על המזכר: המו"ל הספרדי פשוט שכר מישהו אחר לתרגום המשך הסדרה לקטלאנית. שאר המתרגמים בעולם שעימם יצא לי להתכתב על העניין הזה חתמו כולם על אותו מזכר, כולם בחריקת שיניים (מלבד המתרגם הנורבגי אשר הצליח לסחוט מהמו"ל הנורבגי פיצוי כספי נאה על הויתור על זכויותיו). לאחים וורנר היה כוח עלינו כי כולנו רצינו להמשיך להיות חלק מסיפור ההצלחה הזה, תופעת הארי פוטר. תמורת זה שילמנו את המחיר ובלענו את כבודנו.

מדוע אני מעלה את כל זה עכשיו? כי עכשיו פתאום דרשו ממני שוב לחתום על מין מזכר ויתור זכויות כזה. הפעם יש לי הנוסח המדוייק ואני יכולה לצטט מתוכו:
 

The purpose of this letter is to clarify that J K Rowling, The Children’s High Level Group, her licensees (and in particular Warner Bros.) and/or successors-in-title (as the case may be) have been and will continue to be free to use at no cost the translated titles, proper names, phrases and passages from the Book entirely at their discretion. For the avoidance of doubt you and your translator(s) hereby grant, transfer and assign to J K Rowling any such residual rights that you and/or they may have retained.  For your information I have said as much to The Children’s High Level Group and Warners, and they have been and are proceeding on that understanding.

 על המזכר התבקשתי לחתום בשלב שבו כבר גמרתי לתרגם את הספר "עלילות בידל הפייטן", והוא כבר עבר עריכות חוזרות והעמדה מלאה לדפוס. לכאורה כבר לא היה לוורנר ולסוכנים של רולינג מנוף להפעיל נגדי: את הכסף על עבודתי חייבים לי גם אם התרגום שלי לא יראה אור. הייתי יכולה לסרב לחתום.

אלא שאם הייתי מסרבת, לא הייתי מרוויחה דבר, כי בכל מקרה כבר מחקו את הזכויות שלי מראש. אם לא הייתי חותמת, הנפגע העיקרי היה המו"ל הישראלי, שכבר הוציא אי אלו כספים על הפקת הספר (הסוכנים של רולינג באנגליה עיכבו כערובה את החוזה שלו – אף שכבר היתה בינהם הסכמה בעל פה). במקום השני היו נפגעים הקוראים בארץ, כי סביר להניח שאף הוצאה לאור אחרת בישראל לא היתה מצליחה להתארגן בזמן הקצר שנותר להפיק את הספר ברמה גבוהה.

אין לי עניין לדפוק את הקוראים. אין לי עניין לדפוק את המוציאים לאור בארץ, ולכן בסופו של דבר חתמתי. המהדורה העברית תראה אור במועד.