פרסומות בקלטות ילדים

בעקבות הרשומה בה סיפרתי על חווית הקולנוע הראשונה של ילדיי, וכמות הפרסומות הבלתי נסבלת שהוקרנה באותה הזדמנות, הפנה אותי רז לתלונה דומה של הורה שהתפרסמה ב-ynet וזכתה להרבה תגובות הזדהות נזעמות. הורים רבים ציינו בתגובותיהם, שהם בכלל כבר חדלו לקחת את ילדיהם לקולנוע, ובמקום זה צופים בסרטים רק בדי.וי.די, בוידאו או במחשב. וכאן עלתה עוד נקודה כואבת: גם הקלטות והדיסקים המשווקים לילדים, ונמכרים במחיר מלא, אינם נקיים מפרסומות. למען האמת, בהפקות ישראליות מקוריות הפרסומות לעיתים קרובות זדוניות במיוחד, שכן הן מוחדרות אל תוכן הקלטת עצמה: אי אפשר להריץ קדימה ולדלג, אי אפשר לסנן. כל זה, כאמור, אפילו אינו מתבטא בהנחה במחיר הקלטת. ההורים משלמים מחיר מלא על פרסומות ותעמולה.

עד עכשיו כעסתי, אבל נכנעתי ולא עשיתי כלום. הרי לערוך את הקלטות אני לא יכולה, ולשנות את העולם לבדי יהיה קשה מאוד, ובינתיים הילדים נהנים מאוד לצפות ב"סבא טוביה". אבל הנושא מקומם עד כדי כך, ולא רק אותי, שאולי הגיע הזמן שמישהו יעשה משהו. אני עוד לא יודעת מה, או מי. אבל כצעד ראשון, אני מציעה פשוט לאסוף מידע על פרסומות סמויות יותר וסמויות פחות המוחדרות לקלטות הילדים המקוריות. אודה לכם אם תעזרו לי להשלים את הטבלה שלהלן.

כמה כללים והנחיות:

1. נא לא לכתוב לי במייל הפרטי, אלא רק להגיב כאן.

2. אנא דייקו בשם הקלטת, ופרטו איזה מוצרים מתפרסמים במהלכה ואיך הם מוצגים.

3. נא להבחין בין סרטי פרסומות המוקרנים על הקלטת או הדיוידי לפני תחילת הסרט (ושעליהן ניתן לדלג בהרצה קדימה) לבין פרסומות המוחדרות במהלך הסרט עצמו.

4. אפשר להתעלם מקדימונים ופרסומות לקלטות אחרות באותה סדרה או של אותה חברה.

השאיפה היא קודם כל לגבש רשימה מלאה שתהיה מעין מדריך לצרכנים. אחר כך נחשוב מה עושים עם זה: פנייה לחברות, פנייה למועצה לשלום הילד ולמחוקקים וכו'.

 

שם הקלטת; החברה המפיקה; סוג הפרסומת והמוצרים המתפרסמים

 

אגם הבירבורים; הד ארצי; פרסומת בוטה לגמדים ולחטיפים של עלית כמו מרשמלו וכד'

איתמר מטייל על הקירות (מסיפורי דוד גרוסמן: איתמר צייד החלומות, איתמר וכובע הקסמים); קלסיקלטת; תקריבים על מיצלי, במבה ועוד. 

אמא משחקושקוש; הד ארצי; פרסומות למוצצים

אצבעות; MCI; פרסומות למעדן "גמדים" מובנות אל תוך קטעי הקישור. די בוטה.

אצלנו בפסנתר (שירי נעמי שמר); קלסיקלטת; פרסומת ל"במבה".

בוא אלי פרפר נחמד; קלסיקלטת

ג'ימבורי; MCI

דיג דיג דוג 1; MCI; ילדים מתגלשים על המגלשה עם מוצרי אוסם

דיג דיג דוג 3; MCI; פרסומת למוצרי "יטבתה"

הסוכריה של ליאור; קלסיקלטת; פרסומת לבמבה. באחד השירים משתתפת בובה גדולה בשם ימבה והשיר כולו הוא על במבה.

הפיציקט של רינת; הד ארצי; שוקולד פרה

זרעים של מסטיק; קלסיקלטת; פרסומת למעדן חלב בטעם תות.

חיבוקי; הד ארצי; פרסומות רבות, ל"במבה", שוקולד "נסטלה", שכונת "נווה סביון", תנובה, מטרנה…

חיות בפזמון עם דוד ושרון; הד ארצי; פרסומות ל"פרה" של עלית ולחטיף "דובונים" ועוד.

חלב ודבש – סודות מתוקים; קלסיקלטת; פרסומות בוטות למוצרי תנובה ויד מרדכי לאורך כל הקלטת, כולל הופעת אורח של "תנובי". הקלטת אינה אלא סרט תדמית לחברות הללו.

טולי בלבולי; קלסיקלטת. פרסומת לשלגון

טיף וטף 1; הד ארצי; פרסומות לבמבה ולמי עדן

טיף וטף 2; הד ארצי; פלייסמנט בולט וברור לגלידות (שטראוס, נדמה לי, עם מותג בינלאומי) ולנקניקיות זוגלובק, כולל נקניקיה מרקדת באמצע שיר בלי שום סיבה נראית לעין. ועוד: שיר על חיבוקים בו מופיעה בין שלל סלבס פנינה רוזנבלום מקלחת את ילדיה וצילום ישיר ובוטה של סלסלת מוצרי החברה בבעלותה מכסה את המסך.

טיף וטף 3; הד ארצי; פרסומות לעוגיות של עלית, בגדי פוקס, מוצרי איפור של פנינה רוזנבלום.

טיף וטף 4 – המשפחה שלי; הד ארצי; פלייסמנט ל"מי עדן" ו"קוקה קולה"

כמו גדולים (אריק אינשטיין); קלסיקלטת; פרסומות למוצרי תלמה. בשיר "יש לי אח קטן" יש כל הזמן צילומי תקריב למוצרים.

מעשה בחמישה בלונים (ועוד מסיפורי מרים רות: "הבית של יעל" ו"תירס חם"); קלסיקלטת; פלייסמנט בולט למגוון מוצרים של אוסם, בהם חטיף "ג'ינס", חטיף "מקס", "אפרופו" ו"ביסלי".

סבא טוביה: סיפורים כיד המלך; הד ארצי; בשיר "המלך שמנדריק" פרסומת ל"במבה" והופעת אורח של התינוק של במבה; בקטע קישור לפני "הנסיכה והירח" פרסומת ל"אקמולי". די בוטה.

סוד השוקולד; קלסיקלטת; פרסומות לפפסי ומשקאות שונים, פרסומות למוצרי עלית, הפרה של עלית מופיעה וקורצת. כמו סרט תדמית לעלית.

עולם קטן (נורית הירש ויעל אבקסיס); MCI; פלייסמנט בולט מאוד למוצרים "ויטמינצ'יק" ו"במבה". הלוגו של במבה מופיע על עטיפת הקלטת.

פיית הקסם; MCI: בשיר של מסיבת יום ההולדת יש תערוכה של ממתקי "עלית" ורואים את הילדים לועסים אותם בשקיקה. 

פיט פט וטו; גלובוס יונייטד; שירים וסיפורים של חיה שנהב; פרסומת לבורגר רנץ'

פים פם פה בארמון הקסמים; MCI; בשיר "הסנדלר והגמדים" מופיע פתאום דינו, הדינוזאור של "גמדים", והגמדים אוכלים "גמדים".

שירי משחק (דתיה בן-דור); קלסיקלטת; בשיר על "זהבה" פרסומת ל"פפיונים"; באמצע קטע קישור בין פיטר-פן לטינקרבל ("תגידי מילה רטובה"; "פיפי") פתאום מופיע תמונה תלושה של ילד וחבילת חיתולים של פירמה ישראלית כלשהי.

שירים גדולים לקטנים; קלסיקלטת; פרסומת ל"גמדים" לאורך כל הקלטת, הדמויות בקטעי הקישור הם הפירות מגביעי הגמדים. בוטה.

שמוליק קיפוד; קלסיקלטת

 

אנא מכם, המשיכו והשלימו, ואני אעדכן את הרשימה בהתאם למידע שתשלחו.

 

 

 

פוסט זה פורסם בקטגוריה פרסומות בקלטות ילדים. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

61 תגובות על פרסומות בקלטות ילדים

  1. רוני הגיב:

    טיף וטף 2; הד ארצי; פלייסמנט בולט וברור לגלידות (שטראוס, נדמה לי, עם מותג בינלאומי) ולנקניקיות זוגלובק, כולל נקניקיה מרקדת באמצע שיר בלי שום סיבה נראית לעין. ועוד: שיר על חיבוקים בו מופיעה בין שלל סלבס פנינה רוזנבלום מקלחת את ילדיה וצילום ישיר ובוטה של סלסלת מוצרי החברה בבעלותה מכסה את המסך.

    אני הכחדתי את הקלטת הזו מעל המדף בבית שלנו. הילדים למדו לחיות עם זה.
    (כדאי לשים לינק לרשימה בפורום הורים פלוס בווינט)

  2. גילי הגיב:

    קדימה, עוד עוד, רוח קרב, הורים!
    🙂

  3. חנן כהן הגיב:

    אולי הכי טוב לפתוח דף באתר
    "באופן טבעי"? זהו אתר Wiki שבו כולם יכולים לכתוב ולערוך ולהוסיף הערות. ככה יחסך ממך הצורך "לנהל" את הרשימה.

    http://www.beofen-tv.co.il/cgi-bin/chiq.pl

    נסי ותהני.

  4. גילי הגיב:

    אני מניחה שזה רעיון טוב, מהמעט שאני יודעת על באופן טבעי ומעצם זה שאתה הוא שהעלה אותו. אבל אין לי כרגע לא כוח ולא זמן ללמוד ממשק חדש, אפילו אם הוא מאוד פשוט…

  5. רז הגיב:

    המשכים. קודם כל, אחד מראשי "גלובוס" בתשובה מדהימה באטימות שלה:

    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3111062,00.html

    ובתגובה, מסביר לו יצחק קדמן מהמועצה לשלום הילד, כמה מעובדות החיים:

    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3111554,00.html

    (את הלינקים, אגב, לקחתי מאתר ביקורות הקולנוע "עין הדג", שם כבר התפתח דיון ענף על רשת "גלובוס" והזלזול המתמשך שלה בצופים – לא משנה באיזה גיל).

    בכל מקרה – בתור מי שעדיין אינו נשוי ובוודאי שאין לו ילדים, ובכל זאת הוא חוקר תקשורת ומורה (שעומל קשה כדי לחנך את תלמידיו הצעירים שיש גבול שמפריד בין זהב וזבל) – אני חייב לשאול את השאלה האם לתופעה שגילי מתארת לא צריך להיות פתרון אחר לגמרי.

    למה אנחנו צריכים לסבול בקלטות וידאו מקומיות דברים שלא היינו סובלים בשום מקום אחר? אני בטוח שאם היה נסקר כאן ספר ילדים שהיה חוטא בתעלולים נלוזים של פרסומת סמויה, השורה התחתונה של הביקורת היתה "לזרוק מהחלון". בעיקר כי יש אלטרנטיבה.

    וגם בכל הנוגע לוידאו ן-DVD יש. מדף הקלטות וה-DVD שמתאימים לילדים הוא לא גדול – הוא אינסופי, מ-"הקוסם מארץ עוץ", דרך "צלילי המוסיקה" ועד ל-"שרק". ולרוב הסרטים האלה מצמידים היום דיבוב עברי, כך שבכלל אין בעיה.

    אז אולי הפתרון הוא פשוט לא לקנות קלטות או דיסקים בהפקה מקומית בכלל, כדי לא לגלות בדיעבד ששילמו כסף על פרסומת. זאת עד שיקום אחד המפיקים ויכריז (בגדול, על עטיפת הקלטת/DVD שלו) – "הקלטת הזאת היא 100% נטולת שטיפת מוח".
    יש הצהרות כאלה לגבי מזון. אין שום סיבה שלא ישימו אותן גם על מוצרי-תוכן.

    ועד שזה יקרה, אלטרנטיבות, כאמור, לא חסרות.

  6. יאני הגיב:

    הילד שלי אומנם עוד לא הגיע לגיל הקלטות, אבל אני מסכימה שהרשימה ראויה לגזור ולשמור. הנקודה שלי היא שיכולה להועיל כאן מאוד גם רשימה חלופית: אילו קלטות וידאו/די.וי.די לילדים הן נקיות מפרסומות כאלה בגוף הסרט, ולכן כן ראויות לרכוש אותן? אחרת, כולם חשודים…

  7. איילת הגיב:

    לדעתי מחירי הקלטות המופרזים בהחלט נקבעים ע"י החברות המפיצות (הד ארצי, NMC וכו') בעוד שהתכנים עם הפרסומות נקבעים ע"י ההפקה. כידוע לכולנו, תקצוב אומנויות בארץ ובכלל זה שוק הקלטות לילדים הוא זעום ולכן הרבה מהיוצרים צריכים את החסויות האלה על מנת להפיק משהו. שאלת האיכות היא כבר סיפור אחר לגמרי. כך קלטת כמו סיפורי איתמר של דוד גרוסמן, שהיא בעיני לא רעה בכלל כוללת פרסומות למיצלי ולחטיפים שונים, קלטת כגון דיג דיג דוג כוללת במבות מכל הסוגים ואיכותה של הקלטת לא מרשימה ואילו קלטות מושקעות כמו השטוזונים ושירי משחק של דתיה בן דור לא כוללות כלל פרסומות עד כמה שזכור לי ועדיין מושקעות.
    אחת הקלטות האהובות עלי ביותר זו קלטת שירים שלא זכור לי שמה כרגע. היא מורכבת משירי ילדים שאויירו בידי אנימטורים שונים ומוגשת כולה ע"י גמדים של שטראוס. ועדיין, למרות הפרסום הבוטה, היא חיננית בעיני.
    מצד אחר, אם קלטת מושקעת מבחינת הפקה כמו "סבא טוביה" עדיין מפרסמת אקמולי באופן די איכסי וברור שהיא גורפת לא מעט כספים, אזי יש פה בעיה.
    ועם כל הבלגן הזה אין לי באמת פואנטה אלא להסכים שהמצב מסובך (כי גם אני נוטה ליפול בקסמן של פרסומות ולפעמים עד שפרסומות לא תהיה דוחה היא לא תראה לי מזיקה). אני מסכימה עם רז שתגובתו של גלובוס מעליבה ומטופשת ותגובתו של קדמן ראויה ומעבר לכך.
    אני גם מניחה שטלי תיכף תכתוב שאין לה ילדים ולכן אין לה מה לומר ולכן אני חושבת שבטח יהיו לה המון דברים חכמים לומר, מנקודות מבט שאנשי הילדים לא עולים עליהן וכמו שאומרת הפרטית כשהיא מסתכלת בתמונות הכוכבים בספר על מערכת השמש: Collect them all!

  8. נצחיה פלג הגיב:

    אצלנו זאת היתה הקלטת "אצלנו בפסנתר" שכוללת את שירי הילדים של נעמי שמר ויש בתוכה פרסומת בוטה לבמבה של אוסם

  9. גילי הגיב:

    רז: אכן אטומה ומקוממת, התגובה של גלאי. אני מאוד מקווה שהמועצה לשלום הילד תתערב, ושדי הורים יביעו את מחאתם בכתב ובהחרמה של ההצגות היומיות בקולנועים, כדי שיכאב לו בכיס, כי להבין הוא כנראה לא יבין.

    אילו היו לך ילדים, אולי היית נוכח בעצמך ביתרון האדיר שיש להפקות מקומיות על פני הפקות זרות מדובבות. כל הקלטות שהזכרת כאן, מ"הקוסם מארץ עוץ" ועד "שרק", מתאימות לילדים גדולים יותר מכל הקלטות הישראליות שהוזכרו כאן. ולפעמים, כמו שציינה איילת, ההפקות המקומיות הן מצוינות – מלבד עניין הפרסומות. הקלטת "אצבעות", לדוגמא, היא מקסימה בעיני, ואני ממליצה עליה בחום – מלבד עניין הפרסומת ל"גמדים". ככלל, ובפרט כשמדובר בפעוטות, קלטות מדובבות יכולות לשמש כתוספת אך לא כתחליף להפקות מקומיות שמותאמות לילדים ששפת האם שלהם עברית, ושגדלים בתרבות הישראלית. עשרה תרגומים גרועים של “Twinkle twinkle little star” לא יכולים להחליף ביצוע אחד טוב של "האוטו שלנו גדול וירוק".

    יאני: הצעה יפה הצעת, אבל אני חוששת שזו כבר משימה גדולה עלי, לפחות כרגע. מה גם שאם אתחיל לבנות רשימה של קלטות שאין בהן פרסומת, עשוי להשתמע כאילו אני ממליצה על כולן, וכפי שהעירה איילת, היעדר פרסומות אינה ערובה לאיכות. אולי יום אחד נגיע גם לעשות רשימה של קלטות מומלצות, עם תיאורים והסברים. זה פרוייקט ראוי, רק כרגע אין לי די זמן פנוי.

    איילת: הקלטת שציינת לשבח, שמוגשת על ידי הפירות של שטראוס, היא "שירים גדולים לקטנים", והיא כבר מופיעה ברשימה. גם אני אוהבת מאוד את השירים והאנימציה הנלווית להם. אבל אני עומדת על דעתי שאלמלא היתה זו קלטת פרסומית, היא היתה טובה הרבה הרבה הרבה יותר. הכללתן של הקלטות ברשימה הזאת אין בה משום אימרה על איכותן: חלקן מצויינות; אבל הפרסומת בהן מיותרת, אפילו מקלקלת.

    "מחסן השטוזונים" זו באמת קלטת מקסימה שאין בה פרסומות; כך גם "דגדוגים", אף היא של דתיה בן-דור. אבל הזכרת לי שדווקא "שירי משחק" מכיל אחד מרגעי הפרסומת המעצבנים ביותר בהם נתקלתי. אין לי הקלטת בבית, לא יכולתי לבדוק איזו חברת חיתולים ישראלית שמאז פשטה את הרגל החדירה לפתע שקופית פרסומת באמצע אחד מקטעי הקישור, אבל כמו שאמרה גיסתי: התחשק לי לזרוק את הקלטת לפח. אלא שמלבד אותו רגע פרסומת זו קלטת טובה, ולכן הבלגנו. אבל כשאנחנו מבליגים, החברות המפיקות לומדות שהן יכולות לעשות דברים כאלה, ולכן יש אסקלציה מקלטת לקלטת.

    חנן: תודה על הקמת העמוד ב"באופן טבעי". נראה מה יוסיפו שם. ותודה גם ל-404 שהצטרף למאבק אצלו בבלוג: http://404.bit.co.il/182

    נצחיה: תודה על התוספת. אודה לך אם תוכלי טיפונת לפרט, כיצד באה לידי ביטוי הפרסומת. אני לא מכירה את הקלטת.

  10. איילת הגיב:

    בשירי משחק, בסיפור זהבה ושלושת הדובים, ישנה גם פרסומת בוטה לפפיונים – סינרים חד פעמיים.
    ובנוגע לשירים גדולים לקטנים – אני בספק אם אותם מאיירים היו יכולים למצוא את מקומם ללא החסות. זוהי דוגמה טובה בעיקר משום שמחיר הקלטת, עד כמה שזכור לי, הוא נמוך למדי.

  11. אינה הגיב:

    בגרסת הדיוידי, אי אפשר להריץ קדימה את הפרסומות בהתחלה… מה שממש מחייב לראות את הפרסומות לבמבה, לשוקולד פרה ועוד.

    מעצבן מאוד. ועוד לא דברנו על הפרסומות הסמויות..

  12. ריקי הגיב:

    אחשוב על עוד דוגמאות

  13. ornaok הגיב:

    אנחנו הפסקנו את הצפיה אחרי הפרסומת הגלויה השניה, ולא חזרנו לצפות בה עוד לעולם.
    הפרסומת הגלויה הראשונה היא דמות קרטון גדולה של הפרה של עלית, והפרסומת השניה היא של דובונים – הקוף גונב לילד דובונים, ואח"כ מחזיר לו והוא אוכל אותם, והדובונים גם מוםיעים בשיר.
    הזדעזנו קשות!

  14. אפרת הגיב:

    תירס חם – ילדים חוגגים סביב מיכל ענק מלא חטיפים

    זרעים של מסטיק – בשיר על התותים ("הכל קרה בגלל רותי") הילדים אוכלים מעדן חלב בטעם תות. פיכס.

  15. nמרב הגיב:

    בדיוק חשבתי על הנושא לאחרונה,.
    גם בחיבוקי יש המון פרסומות סמויות לבמבה ולשוקלד נסטלה. נדמה לי שגם בשיר על האמבטיה מראים מוצרי אמבטיה של איזו חברה, לא זוכרת איזו. אי אפשר גם להתעלם מהשכונה שמפורסמת שם – נווה סביון – אבל זה כבר פחות בעייתי כי זה מסר להורים ולא לילדים.
    לגבי קלטות נטולות פרסומות, היחידות שעולות לי בראש, ואני מקווה שאני לא טועה, הן הקלטות של שירים ראשונים, עם עוזי חיטמן ז"ל הן גם בין הראשונות שיצאו לשוק, ויש בהן עדיין תמימות מסוימת
    יש גם את קלטות "בייבי איינשטין" למיניהן שהן נטולות פרסומות, אבל אינן מקוריות וגם יקרות בהתאם.
    לגבי קלטות לילדים גדולים יותר (שנתיים פלוס) באמת קשה לי לחשוב על קלטות שאין בהן פרסומת..

  16. אלמונית הגיב:

    בקלטת חיבוקי כמעט בכל שיר יש פרסומת
    נוסעים באוטו-אוכלים במבה של אוסם
    שיר על ילדים שלא רוצים לאכול ארוחת ערב-כל הצילומים הם במטבח כך שרואים מלא מלא חברות.
    ועוד

  17. שרון הגיב:

    הגרועה ביותר מבחינתי היא חיבוקי. אין סצינה בלי פרסומות. מפרסמים את נסטלה, שכונת נווה סביון, תנובה, מטרנה ואיזשהי חברת חיתולים.

  18. שרה נ הגיב:

    סמויה.

    בשיר על המגלשה – הילדים מתגלשים עם חטיפים של אוסם (במבה, ביסלי וכו'..)
    בצפייה חוזרת על הקלטת – אני ממש לא מבינה את הרעיון הזה (לא זכור לי שהיה בקלטת עוד שיר שזכה ל'פרסומת סמויה' כמו השיר הזה..) – כי זה פשוט גם צולם גרוע לגמרי.

    והקלטת הכי גרועה- כמו שכבר נכתב פה היא חיבוקי שכל שיר כלל פרסמת סמויה (בכלל הבובה 'חיבוקי' זכתה לפרסום ענק דרך הקלטת..)

    ולהבדיל אני רוצה להזכיר קלטת שנקייה כמעט מפרסומות – וזאת הקלטת 'שלום לך אורחת' ע"פ שירים של רבקה אליצור.
    לא נתקלתי שם בפרסומת סמויה כמעט (אולי רק בבריכת הכדורים של בית חלומותי שאם אני זוכרת בשירים לא הראו את השם של המקום- רק זיהיתי את המקום מהיכרות של המקום..) – למשל בשיר על תרופה נתנו לילד תרופה מבקבוק בלי שום שם על הבקבוק – שלא יהיה פרסומת לאחת החברות שמוכרות סירופ אקמול..

  19. טלי הגיב:

    ואפילו כתבתי לפני כמה ימים תגובה ארוכה ומושקעת ומפלצת הבלוג הרשעה שוב טרפה לי אותה. אח"כ היו לי בעיות עם חיבור לאינטרנט ומצעד טלפוני וגשמי של טכנאי נטוויז'ן נחמדים אך לא ממש יעילים. בקיצור- הנני כאן, מקוה שהבעיות הטכניות מאחוריי וכאמור, דוקא יש לי המון להגיד-
    קודם כל לגילי- שוב אתך במאבקך הצודק, כל הכבוד וזה אכן רעיון מבורך לנושא מרגיז וחשוב.
    איילת, אמנם אין לי ילדים אבל אני מוקפת בכאלה רוב הזמן. זכורות לי שתי קלטות מרגיזות במיוחד מהתקופה בה הייתי מטפלת של ילדה שהיתה אז בת שנתיים-שלוש, לפני כמה שנים, ובראש מצעד האיוולת והחוצפה צעדו "חיבוקי" שהוזכרה פה- עם שיר על אכילה וקציצות בו כל הארון מלא מוצרי אוסם ועלית(נדמה לי) וכל המקרר, מלמעלה עד למטה גדוש רק במוצרי חלב של תנובה, אם אני לא טועה. בשיר בו נוסעים לסבתא הילדים מנפנפים בשקיות במבה וכו'. דוקא קידום המכירות של בובת חיבוקי בקלטת חיבוקי הוא בעיניי קידום מכירות לגיטימי- כל השאר ממש לא.
    שיא השיאים זכור לי מקלטת שלצערי שכחתי את שמה אבל לא שכחתי את הסיטואציה- דודו זר(מהתכנית פרפר נחמד) יושב על שטיח עם קבוצת ילדים(נדמה לי במלון מסויים+לוגו), שר "אז בוא אליי פרפר נחמד" והילדים שסביבו מכרסמים את חטיף הבמבה הקרוי "פרפר נחמד".איכס!
    מה שמעורר מחשבה הוא שמדובר על קלטות שראיתי לפני כחמש שנים- העצבים על הפרסומות הסמויות עדיין טריים אבל שכחתי את החברות המפרסמות. זה לא אומר משהו?…
    בינתיים, עד הקמתה של רשימת חרמות מסודרת ותוך כדי, אני בעד צרכנות נבונה, אפילו לפיצפונים, אפשר להגיד"איכס, פרסומת" או "אוף פרסומת", להסביר שמנסים לרמות אותנו ולמכור לנו ואפילו לקנות בסופר או במכולת דוקא, בכוונה ובמודע, את המוצרים שלא הופיעו בקלטות.
    בינתיים אני מרחמת עליכם- ההורים לקטנטנים, שצריכים להתלבט בין החרמת חיתול-בגד ים של האגיס בגלל הפרסומת הפדופילית הדוחה לבין שימוש במוצר עצמו שהוא טוב ויעיל- תנחומיי…

  20. יובל הגיב:

    טולי בילבולי מכילה פרסומת לא כל כך סמויה לשלגון כל שהוא.
    ניראה שהרשימה הולכת ומתארכת,אולי כדאי לפרסם רשימה של קלטות נטולות פרסומת?

  21. רונית הגיב:

    123ניסיון

  22. רונית הגיב:

    זו פעםף שלישית שאני כותבת תגובה. מקווה שהפעם לא תימחק.
    בקלטת "הסוכריה של ליאור", שהיא קלטת שירי משחק יש פרסומת לבמבה. באחד השירים משתתפת בובה גדולה בשם ימבה והשיר כולו הוא על במבה.

    ובאופן כללי: הפרסומות בקלטות מרגיזות, אבל בלי פרסומות לא היו קלטות. אני בטוחה שיוצרי הקלטת הנ"ל ויוצרי קלטות אחרות היו מעדיפים להפיק קלטת "נקיה" שמכילה אומנות נטו. אבל הפקת קלטת היא יקרה מאוד, ולא מתאפשרת ללא ספונסרים. אני בטוחה שיוצרי דיג דיג דוג לא מאושרים מהעובדה שהם נאלצו ילדים אוכלים חטיפים תוך כדי גלישה במגלשה, במקום להתמקד בהנאת הגלישה. זה גם לא מומלץ לאכול תוך כדי משחק (משמין, ועלול לגרום לחנק). פשוט לא היתה להם ברירה.
    הפתרון: הקמת קרן לעידוד יצירות תרבות ואומנות לילדים. בדיוק כפי שיש קרנות לעידוד קולנוע, מחול ותיאטרון. בהנהלת הקרן ישבו אנשי מקצוע חפים מאינטרסים והם יתמכו בהפקת קלטות, הצגות ילדים, וגם ספרי ילדים איכותיים.

  23. דבי הגיב:

    קודם כל, כל הכבוד על היוזמה.
    אני מכירה באמת את הפרסומות משירי משחק ומשירי אצבעות.

    אמנם זו קלטת ישנה מעט, אבל בקלטת של אריק איינשטיין, אני חושבת שקוראים לה "כמו גדולים" יש פרסומות בוטות מאוד למוצרי תלמה.
    למשל, בשיר "יש לי אח קטן" יש כל הזמן צילומי תקריב למוצרים של תלמה (ואולי גם של אוסם) שבכלל לא קשורים לכלום.

  24. מיכליקה הגיב:

    בגללה אני לא קונה לה, וממש זורקת די וי די של קלטות עם פרסומות. לא מספיק שרמת ההפקה נחותה בצורה מרגיזה, אחת כזו שהייתי מצנזרת גם בלי פרסומות, עוד צריך לקבל את העיזים האלו בתוך הקלטת? לא מתאים שתהיה פרסומת לעוגיות כאם שמשתדלת לא לתת חטיפים מתוקים בין הארוחות. הפתרון שלי הוא קלטות באנגלית של רחוב סומסום ודומיהם (טוב ו, הילדה שלי דוברת אנגלית) וכשהיינו בארץ ערוץ הופ הנפלא על פי רוב סיפק את הסחורה בצורה הראויה ביותר, גם הדי וי די של ההפקות של הופ "קונצונים" "דפה ודודידו" ודומיהם הם חפים מפרסומות.

  25. עמיר הגיב:

    כתבתי לפני כמה חודשים על הנושא בפורום הורים לתינוקות בתפוז.

    מה שהצעתי שם הוא לעשות 2 רשימות : רשימה לבנה ורשימה שחורה. כך שגם נוכל לצ'פר חברות שלא מכניסות פירסום סמוי לקלטות.

    אפשר גם לשכלל את הנושא ולהציע לחנויות כמו שילב TOYS R US רב קט וכולי לשים סטנד מיוחד ובהם הקלטות מהשרימה הלבנה – כלומר שהן מאושרות על ידי ההורים. (או אילו לשים מדבקה על אותם קלטות – משהו כמו הESRB בארה"ב.

  26. Gili הגיב:

    I'll contact you when I get back to Israel.

  27. נועה הגיב:

    מכל הקלטות שראיתי עד כה, הפרסומת הנבזית ביותר היא בפים פם פה, עם דינו הדינוזאור, היא כל כך קצרה וסמויה, שהייתי צריכה להעביר כמה פעמים את הקלטת, כדי להיות בטוחה שלא הזיתי.

  28. ghki הגיב:

    לגילי:
    אם לא הבנת- המטרה של הקלטת זה הפרסום!

  29. רונית הגיב:

    להזכירכם, כל העיסוק בפרסום בקלטות ילדים, התחיל מרשימה של גילי על פרסומות בסרטי ילדים.
    היום יצאתי לראשונה לקולנוע (בקניון איילון)עם בני שהוא בן 3 חודשים, היו איתי גם בנותי בנות ה 4 ו 6.5 , ובעלי. נדרשתי לקנות כרטיס גם עבור התינוק. כשניגשתי למנהל, נאמר לי שאחת הסיבות לדרישת כרטיס עבור התינוק, היא שבעלי הקולנוע לא מעוניינים לעודד כניסה עם תינוקות. אמרתי שמדובר בתינוק הנישא במינשא, והוא ישן כל הזמן. הוא לא מפריע, לא מבקש לצאת לשירותים, ואם הוא רעב, אני יכולה להניק אותו בחושך. דווקא ילד בן שנה-שנתיים מפריע יותר.מה גם שמדובר בסרט ילדים, ואם התינוק ישמיע קול, קולו יטמע בהמולה שמקימים הילדים בזמן הסרט.

    התינוק באמת ישן כל הסרט. ילדים גדולים יותר הקימו יותר רעש.

    אולי כדאי לעשות רשימה של בתי קולנוע ידידותיים להורים ?

  30. ילדת שנטי הגיב:

    פרטים על יום טאקי מספר 3-
    שמי אור ואני בחורה בת 24.
    לפני שנה, חלפתי על פני חדר אישפוז עם קלפי טאקי בכיסי, חזרתי אחורה ברברס ונכנסתי לחדר.
    "שלום אני אור ויש לי טאקי, את באה שאני אקרע אותך?" שאלתי אותה עם חיוך זדוני והיא השיבה לי-" בואי נראה אותך!"
    שמה היה ורד צור, בת 21 מאילת.
    בחורה מתוקה , עינים גדולות המדברות מבעד , מתחת לצד המיטה כורסא נפתחת לאבא שלה שישן על ידה, מגירות מפוצצות בממתקים ווכפכיפ אצבע של ים קייציות.
    מאותו הרגע, התחברנו אחת לשניה,הסימנים בידיים שלנו היו אותו הדבר והחלטנו שאנחנו אחיות, מלא צחוקים היו לנו(אחות שנכנסה לחדר וצעקה כי היה שמח מדי " מה זה פה חופשה? קייטנה?")החלפנו מספרי טלפון , חיי חברה ואפילו החלפנו את הלב שלנו אחת בשניה.

    כל זמן האישפוזים ומחוץ להם, הינו משחקות טאקי וזה היה מלבין לנו את האוירה שלעיתים היה עצובה מאוד בכותלי המחלקה, מעביר לנו מחשבות ועושה המון צחוק.
    יצאנו לסנוקר, לקניונים בזמן אישפוז אפילו את התאפרת כל כך יפה אבל עדיין הית כל כך חיוורת..בחדר הורים במחלקה הלכתי להביא ברד ולפתע,עמדת בכניסה עם האינפוזיה. הרופאים כבר דיברו על מח עצם ואת אמרת שאת לא מבינה מאיפה באתי לה באמצע החיים ואיך זה שאנשים שמכירים אותה שנים קודם פשוט נעלמו מחייך והתרחקו .. ואיזה מזל יש לך שאנחנו איתה ..אני ועוד מתנדב הבטחנו לה שלא נעזוב אותה וגם בחדר בידוד נעשה עליה משמרות, שמת את הראש שלך על בירכיי וליטפתי את השערות השחורות מלאות החיים שבקרוב- ינשרו.
    ב14.7 קבלתי טלפון מורד, ביקשת שאבוא אליך ואני שכבתי במיטה עם פצעים ולא רציתי לצאת מהבית..לא הבנתי את חשיבות הבקשה שלך ורד.

    אחד המתנדבים לקח רכבת וממש הוציא אותי מהבית -אליך. לא הבנתי דברים שהיום אני מבינה ואני מצטערת עליהם. כל הדרך ברכבת הרגשנו שאת כבר לא יתנו אבל ישר תיקנו ונסינו להמשיך קדימה. מה פתאום אין מצב…את בסדר גמור ונקרע אותך בטאקי כרגיל🙂
    בשעה 18 מול דלתות חדר המיון עמדנו, כרגיל מחכים לראות אותך ואת תחייכי לנו ונביא לך קרח , ברד ונעשה לך קייטנה כמו שתמיד היהולא נתיחס לאחות הרצינית במחלקה וננפח בלונים בצורות ו…
    ניגשה אלינו אחות ולי המילים נהדקו והמחשבות עצרו.
    המתנדב השני דיבר:" ורד צור.." הוא אמר "ורד צור איפה היא?"
    "היא נפטרה. ההורים יוצאו עם הגופה לפני שעה."
    ב16.7 הבנתי שרצית להפרד ממני.
    לא תמיד בוחרים למי להתחבר בחיים, במיוחד לילד חולה משום שזה מביא כאב חד באובדנו. אני מתנדבת שנים על גבני שנים ובודדים המקרים שהצלחתי להכניס לליבי מבלי למנוע.
    ורד פרצה את חומת הלב שלי.

    לזכר ורד, החלטתי לעשות באמת יום שיראה כמו "קייטנה" או "נופש" להרים יום מיוחד שיזכיר אותה.לעשות בדיוק מה שעשיתי עם ורד כדאי להעביר את הזמן כי אם לנו זה הצליח היתי רוצה שגם אחרים חולים יחוו את הרגע🙂
    ישר עלה בראשי- "יום טאקי". בסלוואגן של : נשיקות של אור."אנשים לעגו לי על הרעיון ואמרו שאני לא אצליח להפיק כזה ארוע שמלא במאפרים, ליצנים, מפורסמים, אנשי רייקי והילינג, פינות יצירה וטורנירים של טאקים וטאקי מתנה לכל ילד. אני לא עמותה ולא מפורסמת ולא אישיות..סתם אדם שאיבד חברה אמרו.
    אבל את רואה ורד? עם געגוע אליך והמון כח רצון להנציח, הופקו 2 ארועים בתל השומר ובדנה והורים של ילדים כל כך שמחו והילדים שיתפו פעולה והיו ביקורות מעולות , הרמנו את הבית חולים על הרגליים!
    ב12/9/2005 יום טאקי מספר 3 יערך בבית החולים מאיר בכפר סבא.מהשעה 11 בבוקר עד 3 בצהרים.
    אחריו יערך בבתי החולים בחיפה, אני צריכה שתשלחי לי עוד אנשים טובים בדרך שיעזרו לי להמשיך שיתרמו טאקים ואת עצמם לארוע .
    אני לא עמותה ולא מתיימרת להיות עמותה , אני לא הבת של.. ואין לי קשרים בתיקשרות וגם לי בעצמי יש חלום ולכם אני יודעת מה זה עושה למישהו אחר שמגשימים לו אותו
    ואני ימשיך לעשות את זה כאדם הקטן מול מלא אנשים שלא תמיד יבינו. אני כאן להפוך את הכאב שלי האישי למשהו חזק יותר ולפגש בדרך נשיקות של אור שישאירו את חותמם לזכרך ורד
    מי שרוצה לעזור ולרופ קלפי טאקי מוזמן לשלח לה- רחוב ירמיהו 30 תל אביב למסעדת בר -ים או פשוט לכתוב לי למייל-
    or23_girl@walla.co.il
    בהמון הערכה- אור גל
    ילדת שנטי לנצח

  31. משה הגיב:

    הרשו לי להפנות אתכם למאמר מרתק בנושא פרסום לילדים ודרכי התמודדות. קלטות לילדים הן רק קצה הקרחון של המניפולציות הבלתי פוסקות הנעשות על ילדינו יום יום ומבוססות על מחקרים מדעיים המתייחסים לילדים והוריהם כאל משאב ולא כבני אדם.
    http://www.neviim.net/index.php?p=14

  32. גל חיימוביץ' הגיב:

    כהורה לתינוק קטן, אני בהחלט אשתמש ברשימה הזו (ואחרות שהביאו כאן) כשאני אקנה דיוידי לילד.

    אגב, נדמה לי ש"100 שירים ראשונים" נקי מפרסומות, אבל אני אצטרך לצפות בזה שוב כדי להיות בטוח.

  33. שרון הגיב:

    לכבוד מנכ"ל אסם
    אני פונה אליך , כי אתה אחראי באופן ישיר למעשי החברה שאתה עומד בראשה .
    חברתך מפרסמת באופן שיטתי בקלטות ילדים של חברת MCI ( קלטות של הדצים ועוד ועוד )

    החשיפה הזו של ילדים קטנים לפרסומות היא חוצפה שאין כדוגמתה ,
    אני כהורה רוכש DVD במחיר מלא , וחברת MCI דואגת למלא את ה DVD בפרסומות של אסם
    אין שום זכות לאף אחד להפנט לי את הילד ולשדל אותו לרכישת מוצר זה או אחר !

    אני מבקש מחברת אסם לחדול מפרסום לא אתי !

    העתקים :
    TNET באינטרנט
    פורום תפוז – הורים לתינוקות
    http://www.notes.co.il/gili/12385.asp

  34. גילי הגיב:

    כל הכבוד על היוזמה, אבל אני לא בטוחה שהפנייה הזאת אפקטיבית. לדעתי עיקר הביקורת צריך להיות מכוון לחברת MCI שמספקת במה לא מתאימה לפרסומות, ולא למפרסמים, שבאופן טבעי לגמרי מנצלים את הבמה שניתנה להם. אם אתה פונה דווקא למפרסמים, נראה לי נכון יותר להבהיר כי פרסומת באמצעי זה מזיקה לאינטרסים של המפרסמים עצמם, או במילים אחרות, שבכוונתך להחרים מוצרים שפורסמו באופן זה. (ואז כדאי גם באמת להחרים אותם…)

  35. ayelet הגיב:

    There is no way to avoid the commercials – in order to get to the main menu and to get to the "behind the scenes" part – which doesn't have a link to in the menu.

  36. עודד אפראימוב הגיב:

    בסדרה "פלוריסיינטה" בולטות הפרסומות הסמויות. בעיקר בעונה השנייה, שהיא העונה הנוכחית; מופיעים 1,000,000 פרסומות סמויות בכל פרק וכשהשחקנים התראיינו הם אמרו שזה כבר נמאס להם (!) אני מצדד בהם, כי זה פשוט מעצבן: בכל פרק מדברים על שמפו, קלטת, בעיקר על סרטים של דיסני, ג'טיקס, חלב מיוחד שלא זקוקים למים כדי להכין אותו, עיתונים, רדיו, ספרים, שוקולדים, שתייה ועוד דברים.

  37. יענקל'ה קליין הגיב:

    קראתי את התגובות הרבות שנכתבו כאן נגד פרסום בקלטות ילדים. הכיוון ברור לי ואני מסכים עם עיקרי הדברים, אבל…
    אני עצמי מפיק של סרטים, והפקתי באופן עצמאי את הקלטות חלב ודבש וסוד השוקולד.
    שתי הקלטות האלה, מסדרת סודות מתוקים, הן מושקעות ביותר, ונעשו מתוך צורך להביא – גם לילדים שלי – תכנים טובים וראוייים, שמעודדים אהבה לארץ, לאדמה, כבוד להורים, סבא וסבתא, עידוד סקרנות, ועוד המון ערכים חיוביים.
    כדי להרים הפקה טובה ומקצועית, צריך להשקיע מאות אלפי שקלים. יש היום בשוק אינספור קלטות ירודות ומבזות – שאינן נותנות כבוד לצופים, וניכר בהן זילזול בהפקה בתוכן ובמקצועיות – העיקר למכור – ואם יש פרסומות – עדיף.
    אצלי בחלב ודבש ובשוקולד – הכל הגיע ממקום אחר לגמרי. הבנתי שכדי להראות לילדים איך נוצר השוקולד – ולצלם עם השחקנים במטעי הקקאו בברזיל – יידרש לשם כך המון כסף.
    ברור שהייתי מעדיף להפיק את הסרט ללא עלית וללא אלעל, אבל אז הוא לא היה מופק כלל.
    שני הסרטים שהפקתי הם בין המושקעים ביותר שנעשו אי פעם בישראל, ומה לעשות, יש מחיר לזה – פרסום.
    ודי להתחסדות של ההורים, סליחה על הבוטות, גם בעיתון שפותחים, גם בטלוויזיה בכל הערוצים, וגם בקולנוע האיכותי ביותר – הכל מוצף פרסומות – הכל. גם אם רואים דיסני בקולנוע – יושבים כמו קהל שבוי במשך רבע שעה לצפות בגויל נפש פרסומות…
    אפשר לראות גם את הצד החיובי שבזה – החברות שעושות כסף על הגב של הצרכנים יום יום, מוכנות לשים כסף על הפקות שיש בהן תכנים – בתנאי שמדובר באמת על הפקות איכות.
    זהו, עד כאן להפעם.
    אשתדל להגיב למגיבים.
    יענקל'ה

  38. גילי הגיב:

    יענקל'ה שלום. תודה שהגבת, תגובתך עניינית וברורה.

    אין ספק שהפרסום הוא מקור מימון חשוב, ואני לא פוסלת כל פרסום באשר הוא. אבל גם בפרסום, לא כל האמצעים כשרים. כשהתוכן הפרסומי נכנס בדלת אחורית, כשהתוכן הפרסומי משפיע על התכנים החינוכיים/בידוריים/אמנותיים של הקלטת, וכשנמחקת כל אבחנה בין פרסומת לבין תוכן שאינו פרסומת, בפרט כשהקהל המיועד הוא קהל ילדים שחסר את הניסיון והכלים להבחין בין פרסומת לבין תוכן עובדתי, יש בכך טעם לפגם.

    יאמר לזכותך, שבקלטת "חלב ודבש" מופיעים לוגואים של תנובה ושל יד מרדכי על עטיפת הקלטת, וזאת לעומת קלטות רבות בהן אין שום סממן חיצוני לתוכן הפרסומי שהקלטת מכילה. ("סוד השוקולד" לא נמצא ברשותי, לא יכולה לבדוק אם זה כך גם שם). אבל בעיני לא די אפילו בלוגואים מוצנעים על הדש האחורי. לדעתי היתה צריכה להיות תווית ברורה יותר: "קלטת זו הופקה במימון תנובה ויד מרדכי" במקום בולט על קדמת הקלטת. אם גם החברות המפרסמות סבורות שאין שום פסול בקלטת ובפרסומות, אזי אין שום סיבה שלא יפרסמו את דבר השתתפותם במימון בגדול ובגלוי על העטיפה החיצונית של הקלטת – אדרבא, שישוויצו.

    גם בעולם הממוסחר שבו אנחנו חיים, ובו הפרסום הוא עובדת חיים, יש ויש דרכים לפרסם. בעיתונות הכתובה, לדוגמה, אנחנו מצפים שתהיה הפרדה ברורה בין חומר ממומן לבין כתבות תחקיר שאמורות להיות אובייקטיביות ומאוזנות. מדורים פרסומיים מסומנים בבירור ככאלה, והאינטרסים שקופים. באותם מקרים בהם נחשף שעיתונאי קיבל כסף לפרסם ידיעה מסויימת, אנחנו רואים בזה שערורייה.

    לא רק סרטים לילדים ממומנים בכספי פרסומת. אבל רק בסרטי ילדים, הנורמה הנוכחית בארץ היא שאין שום הפרדה בין תוכן הקלטת לפרסומות. לא מדובר בפרסומות שמוקרנות לפני או אחרי הסרט, אלא בפרסומות שמוחדרות אל תוך הטקסט והעלילה: בעיתונות, בספרות ובקולנוע למבוגרים לא נשמע כדבר הזה — ואם כן, הרי מובן מאליו שזה פסול. דווקא כשקהל היעד הוא ילדים, שטרם פיתחו כלים ביקורתיים, שאינם יודעים לזהות אינטרסים שיווקיים, האבחנה בין פרסומת לבין תוכן אחר צריכה להיות מוצהרת וחדה. אם בתכנים המיועדים למבוגרים החדרת תוכן פרסומי סמוי היא פסולה, הרי שהיא פסולה שבעתיים כשהיא נעשית בתכנים המיועדים לילדים. זאת פשוט נבזות.

    אם ההורים לא יגלו ערנות ומודעות, אם ההורים לא יחנכו את ילדיהם לזהות את האינטרסים השיווקיים העומדים מאחורי התכנים הללו, יגדל לנו דור של ילדים שאין לו שום יכולת לחשיבה ביקורתית עצמאית. דור של ילדים שלא יראה את הפסול גם בכתבת תחקיר שממומנת על ידי אחת החברות המתוחקרות, לא יזהה תעמולה פוליטית, לא יזהה נסיונות טיוח של חברות גדולות – בקיצור, שיקנה כל לוקש שמנסים למכור לו. אבל זאת הבעיה של ההורים, לא של המפרסמים. מי שנותן לטלוויזיה לגדל את הילדים שלו, שלא יתפלא כשהילדים גדלים עם ערכים של טלוויזיה.

    מה שעצוב בכל זה, הוא שכעת צריך לאמן את הילדים להבחין בפרסומות ובתעמולה לא רק בעיתונות ובבידור, אלא גם בטקסטים שהם לכאורה אמנותיים. כשגם "שלגייה" ו"הנסיכה שרצתה את הירח" מנסים למכור מוצרים כגון "גמדים" ו"אקמולי", נשדד מהילדים שלנו קאנון תרבותי בסיסי שהוא נקי מאינטרסים מסחריים.

    עצוב גם, שאנשים שרואים בעצמם יוצרים, עיוורים לכך שהם הופכים לכלי שרת בידי החברות המפרסמות. וכוונתי אלייך, יענק'לה. בסרטים שהפקת, "איכותיים" או לא, הפרסומת מכרסמת בתכנים. ב"חלב ודבש" יש שיר שמהלל את מארז הדבש הלחיץ (רק "יד מרדכי" מוכרת דבש כזה); ב"סוד השוקולד" ישנו מתכון לכדורי שוקולד שהוא המתכון הכי מסובך לכדורי שוקולד ששמעתי בחיים שלי, כאילו כל ייעודו לנצל כמה שיותר מוצרים של עלית. האם אי אפשר היה להשיג כספים מהחברות הללו, גם בלי לשנות את הטקסטים שבפי השחקנים? לדוגמה, להקרין פרסומת לעלית ולפפסי בתחילת הקלטת (עוד יותר טוב, בסופה), ובקלטת עצמה לתת מתכון לכדורי שוקולד, שאינו כרוך בקנייה של חצי מדף הממתקים בסופר. ואם החברות הגדולות מוכנות לממן רק פרסומות מוחדרות, אולי חברות קטנות יותר היו מסכימות לפרסם בתנאים נוחים יותר?

    אין ספק שיש בסרטים שהפקת ערכים אסתטיים, אין ספק גם שאפשר להפיק מהם הנאה – אני יכולה להעיד שהילדים שלי נהנו מהצפייה בהם. אבל ברגע שבנית את הסרטים על פרסומת, ויתרת על היושרה האמנותית שלך. אני רוצה שהילדים שלי ידעו לשיר שירים – לא ג'ינגלים. אני רוצה שהילדים שלי ידעו לספר סיפורים – לא תעמולה. הוצאתי את הקלטות שלך מהבית שלי, לא בלי צער: חבל היה לי לוותר על סיפור הפקת הדבש, החלב והשוקולד. אלמלא התוכן הפרסומי, הייתי בפירוש ממליצה על הקלטות האלה להורים אחרים. תקרא לי מתחסדת, אבל הפרסומות, מה לעשות, פשוט מגעילות אותי עד עמקי נשמתי. לכן אצלי בבית לא יראו יותר את הקלטות שלך.

    אם פעם תעשה סרט בלי פרסומות, אני אשמח לצפות בו, ואם יהיה ראוי אף אמליץ עליו פה באתר.

  39. גילי הגיב:

    הדברים מספיק חשובים בעיני, כדי להצדיק רשומה חדשה ונפרדת באתר. אודה לך אם תפרסם את המשך תגובותיך (אם יהיו כאלה) שם:

    http://www.notes.co.il/gili/16117.asp

  40. עודד אפראימוב הגיב:

    יש המון פרסומות סמויות בספרים של רם אורן.

  41. זיו הגיב:

    באגם הבירבורים פרסומת בוטה לגמדים ולחטיפים של עלית כמו מרשמלו וכד'

  42. רויה הגיב:

    דיון מעניין ומועיל. כאם לבן 22 חודש שלא צופה בערוצי ילדים ולא בקלטות, אני עוד לא מוטרדת ישירות מהנושא אבל אוספת חומר.

    חשבתי להעמיק בפרטים ונכנסתי ללינקים בשמות הקלטות אך מצאתי עצמי באתר מכירות לאותה קלטת ולרבות נוספות. כן, גם פרסום שלילי הוא פרסום,אבל למה להציע למכירה מאתר זה ?

  43. גילי הגיב:

    הכוונה שלי היתה רק להתחבר לתמונות של הקלטות כדי שיראו במה מדובר. אבל אם זה מפריע, אסיר את הלינקים.

  44. ענבל שגיב הגיב:

    DVD (גלובוס יונייטד) ובו שירי ביאליק מלווים בציורי חול של יבגני סברדלוב. לעניין דף זה, אין בדיסק אף שמץ של פרסומת.
    ולעניין ההמלצה הכללית, הדיסק מקסים. שירי הילדים של ביאליק מובאים בעיבוד נעים, אבל העיקר הוא היצירות של סברדלוב. רואים את ידו של האמן יוצרת את הציורים מחול בצבעים שונים, מוסיפה פרטים, משנה, ולפעמים גם מוחקת.
    אופיר, בן כמעט שנתיים, קרא "וואו" שוב ושוב. אמא וסבתא שלו התמוגגו ואילו נמרוד, בן חמש וחצי, התעמק בתהליך היצירה האמנותית והיה מרותק אליו.

    הערה אחרת, לגבי מחסן השטוזים של דתיה: הקלטת מקסימה ואהובה בבית, אבל יש לציין שבהתחלה יש פרסומת למעדן חלב ולתפוחים.

  45. פוביה ספציפית הגיב:

    נורא הצחיקה אותי, של "אלפנדרי הובלות פסנתרים"

  46. עידו הגיב:

    בפעם הראשונה שראיתי ילדים מפזזים עם במבה וחלב תנובה פשוט צחקתי, וזרקתי את הקלטת לפח. הבעיה היא, שאי אפשר לזרוק כל קלטת לפח…

  47. רותי הגיב:

    לא האמנתי שבאמצע הקלטת לפני שמתחיל השיר: הכבשה כיבסה כביסה' שואלים הילדים: איך היא כיבסה? עם אבקת כביסה מקסימה! עונה הדץ…!!!ומראים בקלוז אפ את האבקה! לא יאומן!! ומרגיז ביותר.התחשק לי להחזיר את הקלטת המטופשת ולא מומלצת בכלל.

  48. גל הגיב:

    "כולל נקניקיה מרקדת באמצע שיר בלי שום סיבה נראית לעין" – אין, פשוט נפלתי מרוב צחוק. גדולה את…

  49. shimi810 הגיב:

    שלום, הנה כמות הפרסום המדהימה ביותר שמצאתי בקלטת "דיג דיג דוג 5- אני ישראלי" החדשה:

    פרסומות בקלטת הילדים "טיף וטף 5- אני ישראלי":

    1. בסיום כתוביות הפתיחה של הקלטת, פרסום לחברת "דן" (תחבורה ציבורית).

    2. בשיר טיף וטף" (השיר הראשון), פרסום ל"מיני ישראל", ל"חרמון" (אם מחשיבים זאת כחברה),
    המעבר מהחרמון להמשך השיר מלווה בצילום ווידיאו של אוטובוס "יוניטייד טורס".

    3. המעבר לשיר "אני ישראלי" מלווה בסרטון אנימציה שמפרסם שוב את "דן" בצורת תחנת אוטובוס,
    ובאותו סרטון קצר פרסום ל"נעלי זגורי".

    4. בשיר "כמה בוקר" במהלך סרטוני האנימציה של השיר, מופיע בקבוק של "פריגת" על השולחן,
    מיד לאחר מכן פרסום ל"עוגי" ו"שוגי" של "תלמה", וגם "גמדים" (המעדן) ומיד בקבוק השתיה, לאחר מכן פרסום לחטיף

    "עוגי".

    5. לאחר השיר "כמה בוקר" ישנו קטע מעבר קצר עם "הכבשה שושנה" (פרסום סמוי לקלטת החדשה של משה דץ).

    6. בשיר "מחבואים" הילדים מתרוצצים בין המתקנים המתנפחים של "קיפצובה" לאורך כל השיר כאשר מידי פעם
    נראה הכיתוב (ישנו הדפס של "קיפצובה" על מתקנים.

    7. בשיר "ביער הירוק" הילדים עושים פיקניק ואוכלים מ"גמדים" (מעדן ובקבוק), ולאחר מכן הילדים מוצאים בקבוק

    "פריגת" מהתיק ושותים, אח"כ נראה שוב בקבוק השתיה של "גמדים", אח"כ ילדה מראה למצלמה גביעי גמדים ואוכלת.

    8. בשיר "יום הולדת" נראה מייצר בועות סבון כאשר עיצובו הוא של רשת "מקדולדס", ועל השולחן מוצרי "פריגת",
    מוצרים אלו נראים לאורך כל השיר. (ונראה שגם לאורך כל הקלטת)

    9. לאחר סיום השיר "יום הולדת" ובמהלך השיר הבא "נרים ידיים" מצטלמת "רכבת ישראל" מאחורי היער.

    כל כך הרבה פרסומים בקלטת אחת.. וזה רק בחצי הראשון של הקלטת (כאשר אורך הקלטת 43 דקות בקירוב),
    למרבה המזל (והפלא) אין יותר פרסומים בחלקה השני של הקלטת.

    חגיגת פרסומים כזאת לא נראתה עד עכשיו ונקווה שלא יירכבו על הרעיון הזה גם לקלטות הבאות (לא בפרט על טיף וטף).

  50. אבי הגיב:

    התסכול שלך ושל רוב המגיבים כאן מובן, וחשיפת הילדים לפרסומות בהחלט עשוייה לקומם, אם אינך חושב לעומק.
    אינני יודע אם זה טוב או רע אבל העובדה היא שהמימון המגיע ליוצרים ולמפיקים כדי ליצור מגיע בעיקר מפרסום.
    המדינה אומנם משתתפת במימון יצירה ואולם רוב ערוצי התקשורת הפרטיים יכולים לאפשר יצירה רק בזכות היותם פלטפורמות לפרסום שאנו הצופים מוכנים לראות.
    לולא הפרסומות הייתה היצירה הטלווזיונית מועטה בהרבה ממה שאנו זוכים לו. אינני בטוח שתהייה זו עיסקה מוצלחת לוותר על העושר היצירתי הזה.

    אולי אני נאיבי אבל אני מאמין שהדור שלנו מוכרח ללמוד להיות צרכן חכם יותר. צריך להיות מסוגל לשלוט בשטיפת המוח האינסופית, ולרכוש רק מה שהוא צריך ולא את מה שמשכנעים אותו לרכוש.

    אני בטוח שזה אפשרי לשלוט בצורך הבלתי נסבל לשתות קוקה קולה לאחר פרסומת. אחרת אנחנו עבדי נצח.

  51. גילי הגיב:

    חשיפת פעוטות רכים לפרסומות המסוות בתור תוכן בקלטת מסחרית שההורים שילמו עליה ממיטב כספם היא חוצפה וגועל נפש. כשאותן קלטות משודרות לפעמים בערוץ "הופ", הערוץ טורח לטשטש את שמות המוצרים המופעים "במקרה" על המסך.

    אני מציעה שתקרא שוב את כל הדיון, במקום שנמשיך שנינו לטחון את אותם הטיעונים שוב ושוב.

  52. shimi810 הגיב:

    כנראה שכחתי לכתוב מהי חברת ההפקה, קורה..

    חברת ההפקה היא: כל מיני הפקות

  53. מאיה הגיב:

    הכבשה שושנה הד ארצי. אבקת כביסה סוד. אפילו לא פרסומת סמויה הוא ממש משתמש בשם שלה… וזה אחרי ראיון שהיה ב 7 ימים שבו הוא ירד על דתיה בן דור ששילבה את הפירסומת לחיתולים במי שטוב לו ושמייח. דתיה עשתה את זה בגלוי והדמות אמרה: ונעבור לפירסומות… יש דם פירסומת לפפיונים בקלטת של דתיה.
    אבל מפאת איכות הקלטת של דתיה אני סולחת לה. על הרדידות והאיכות הגרועה של דץ אין לסלוח/
    ותמיד אמרתי שחיבוקי לא יכנס אלי הביתה. שכחתם את הפירסומת הכי גדולה בקלטת: בובת חיבוקי!!!

  54. מאיה הגיב:

    רוצה לציין לטובה: שורום זורום. פשוט קלטת מעולה. ללא פירסומות.
    לא זכורה לי פירסמות שמישהו ציין בשטוזים? האם זה לפני הקלטת? אני תמיד מריצה קדימה. גם בטלווזיה אנימעבירה ערוץ בעת הפירסומות ואומרת לביתי שאנחנו לא רואים פירסומות. היא שאלה אותי למה ואמרתי לה שהם סתם רוצים שניקנה דברים שאנחנו לא צריכים.

  55. לימור הגיב:

    אין קלטות ללא פרסומות?

  56. מאיה,
    נדהמתי לקרוא בתגובתך שבקלטת שלי יש פרסומת לחיתולים. אם זה נכון, זה לא היה בקלטת כשהופקה והוכנס בדיעבד ושלא בידיעתי והדבר מקומם אותי מאד. לכן גם הערתך: "דתיה עשתה את זה בגלוי והדמות אמרה: ונעבור לפירסומות…" אינה נכונה. אם אכן נאמר שם "ונעבור לפרסומות" הדבר לא נמצא בתסריט ולא אני אמרתי זאת. לא הייתי משתפת פעולה עם מעשה נלוז זה. לא הזדמן לי לראות קלטת עם הפרסומת שאת מתארת. לו היה הדבר מגיע לידיעתי הייתי תובעת את חברת ההפקה. אם נמצאת ברשותך קלטת כזאת אשמח מאד אם תסייעי בידי לצפות בה באופן כל שהוא ואעריך מאד אם תצרי עמי קשר לשם כך.
    תודה
    דתיה בן דור

  57. סמויה לעין הגיב:

    אני ילדה בכיתה ה' והסכמתי עם כל מילה. המשיכו כך!

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s