מימון המון – קריאה להשתתפות, ומחשבות

נתחיל בקריאה לפעולה: אני עורכת כעת מימון המון לספר "אוליבר והאיים הנודדים". זה ספר מקסים, מהיוצרים של "עוגות בחלל" המקסים אף הוא. אם יש לכם ילדים בגילאים 6-12, אם אתם אוהבים ספרות ילדים ו/או איור ועיצוב לילדים, עשו לעצמכם טובה והיכנסו להתרשם מהספר ומשלל התשורות השוות. זה הקישור לפרוייקט, שיש בו גם סרטון ובו אני מספרת על הספר:

https://www.headstart.co.il/project.aspx?id=18802

סיכות קופי ים לפי הספר, יכולות להיות שלכם!

ועכשיו, מחשבות. יש שיגידו שאני יורה לעצמי ברגל בכך שאני חושפת פה הכל, אבל אני דווקא מאמינה שאנשים שקוראים בבלוג שלי מתעניינים באחורי הקלעים, בתהליכים ובלבטים, לא פחות ממני.

זאת כבר פעם שנייה שאני עורכת מימון המון לספר בהוצאה. הפעם הראשונה היתה בדיוק לפני שנה, עם הספר "עוגות בחלל". אז ידעתי פחות למה לצפות, והייתי כל הזמן מופתעת לטובה. תוך 9 ימים הגענו למימון של 100%, ונותרו עוד שלושה שבועות שבהם כל הזמן התאמצתי להמציא דרכים לשפר, לשכלל, לפתות, ולשמור על עניין התומכים.

כשעמדתי להתחיל, התייעצתי מראש עם דידי חנוך, שסיפר לי כל מיני דברים מעניינים על מימון המון, ולמעשה על תבניות של התנהגות סביב למימוני המון. הוא המליץ לי, לדוגמה, לא לבקש סכום גבוה מדי, וסיפר על מקרה מהעולם האמתי בו מימון המון נכשל בסיבוב הראשון, כביכול כי הסכום שביקשו היה גבוה מדי, אבל כשהעלו אותו שוב עם סכום הרבה יותר קטן, זכו להצלחה מסחררת ובסופו של דבר קיבלו סכום גבוה פי כמה מהסכום הכביכול גבוה מדי שביקשו בסיבוב הראשון. או במילים אחרות: זה לא שאי אפשר להשיג הרבה כסף במימון המון, אלא שצריך לדעת איך לבקש, איך לפנות לתומכים.

האנשים שעוברים בהדסטארט, הפלטפורמה שבה השתמשתי בשני מימוני ההמון שערכתי, מודעים היטב לצורך לפנות לתומכים פוטנציאליים בדיוק בגישה הנכונה, ולפני שהם מאשרים פרוייקט לאתר הם מעניקים להוגי הפרוייקטים שלל עצות, הן כלליות והן ספציפיות. הם מזהירים, לדוגמה, מפני ניסוחים שנשמעים נואשים מדי, מתחננים מדי ומסכנים מדי. ומצד שני, מזכירים שלא צריך להתנסח בצורה שגורמת לתומכים פוטנציאליים לחשוב שבעצם לא צריך אותם, שהם סתם לקוחות ולא תומכים. צריך איכשהו למצוא את האיזון בין הבהרה שהתמיכה נחוצה באמת, לסתם פשיטת יד. המצג הפרדוקסלי שלוי אשכול ז"ל, אשר היה מגייס כספים עבור ישראל בפזורות, כינה אותו "שמשון הנבעך": חזק חזק, אבל צריך עזרה. (ובכל פעם שאני מקלידה את המילה "עזרה" אני כבר צופה את התגובות של אנשי הדסטארט היקרים: "לא עזרה! את לא מסכנה. תמיכה!")

האיור שהכינה שרה מקינטייר במיוחד בשביל המימון המון – קופי הים בארץ עוץ

עוד דבר שסיפר לי דידי חנוך כדי להכין אותי לתהליך הזה, הוא שקצב התמיכה במימוני המון אף פעם אינו רציף. הגרף הטיפוסי נראה כמו פעמון הפוך: תמיכה חזקה בימים הראשונים ובימים האחרונים, אבל שקיעה באמצע. זה משהו שכדאי לדעת ולהתכונן אליו פסיכולוגית, כי אחרת אפשר ממש לאבד תקווה. כי אחד המאפיינים של מימוני המון הוא שמדובר ברכבת הרים פסיכולוגית. קודם כל, חולים במחלט רפרשיטיס: טוענים שוב ושוב את עמוד הפרוייקט כדי לראות אם מישהו חדש תמך. אני ממש נאבקת בעצמי לא להפוך את זה לאובססיה. בימים חזקים, שבהם כל כמה דקות נכנסת תמיכה חדשה – מהלכת על עננים, מתכננת תוכניות, העולם יפה ומחייך. בימים של האמצע, כשנדמה שהכל נתקע או נעצר, זה דיכאון המחץ. איפה טעיתי? אני כישלון. אף אחד לא אוהב אותי. המעקב אחרי התקדמות המימון מעצים את כל הרגשות מסביב, וגם הידיעה הרציונלית שמדובר בהתנהלות טבעית לחלוטין, לא מרגיעה את הנוירוזות הרבות שצצות להן.

איך אנסח את זה? אני נכנסת לסרטים. איך אקדם עכשיו את הפרוייקט? האם הפצתי אותו במדיה החברתית כבר יותר מדי, או פחות מדי? האם קבעתי יעד גבוה מדי? האם התשורות יקרות מדי? האם התנסחתי בצורה מרתיעה? בא לי לעלות לטוויטר ולבכות לכולם כמה אני אומללה, אבל רגע לפני שאני לוחצת "פרסם" אני יודעת שזאת טעות איומה, שתשיג בדיוק את המטרה ההפוכה. אסור להיות אומללה. זה פרוייקט טוב, עם תשורות מעולות, הוא מתקדם בקצב סביר ותפסיקי להיות כזאת בכיינית. אבל כבר 24 שעות וזה עלה רק ב-150 ש"ח! אני באמת אומללה! אוף. כמו שאמרתי, סרטים.

השאלה איך להניע תומכים ו/או קונים באינטרנט היא שאלה שמעסיקה אותי כל השנה, לא רק בתקופה של מימון המון. ולמדתי דברים מרתקים על פסיכולוגיה אנושית, מהסוג שמצדיקים פרק באחד מספריו של דן אריאלי (כגון "לא רציונלי ולא במקרה". אני תרגמתי!) לדוגמה, בעיית הזמינות הבלתי נסבלת של הרשת: בשביל הקונים יתרון, בשביל המוכרים – לא תמיד. למדתי את זה בשבוע הספר לפני שנתיים, כאשר הודעתי בכל ערוצי המדיה החברתית שאני מורידה את מחירי הספרים באתר לתקופת שבוע הספר. ההשפעה על הקניות היתה אפסית. אבל כעבור שבועיים, כשהודעתי שאני עומדת בקרוב להעלות שוב את המחירים, הייתה עליה חדה ומיידית במכירות. ומזה הסקתי, שלא די שהמוצר יהיה אטרקטיבי, ושהמחיר יהיה אטרקטיבי: הקונים צריכים עוד דחיפה קטנה, כגון התפישה הפסיכולוגית כאילו יש חלון הזדמנויות שעומד להיסגר ומוכרחים לנצל אותו עכשיו. זאת היתה תובנה מאוד חשובה, שאני חוזרת אליה שוב ושוב, אף על פי שלא תמיד ברור לי איך לנצל אותה באופן המיטבי.

אפשר לכתוב עוד המון על מימוני המון, ספרים שלמים. ואני בטוחה שיהיו לכם גם הערות והארות וגם שאלות להעלות בתגובות. אז בואו נהפוך את זה לשיחה.

אבל רגע לפני שאני חותמת – חוזרת לפרסומת העצמית. "אוליבר והאיים הנודדים" הוא סוכריה של ספר. התשורות במימון המון ממש שוות, ולגבי חלקן זה עכשיו או לעולם לא. יש לי גם רעיונות נפלאים לתשורות המשך, ומתסכל אותי שאנחנו עוד לא מספיק קרובים ל-100% בשביל לפרסם אותן. אתם, קוראי הבלוג, כבר מכירים אותי ויודעים שאני לא ממליצה סתם, וגם כשאני מפרסמת את עצמי, אני עושה זאת בלי ציניות. זה פשוט פרוייקט ממש ממש שווה וכדאי לכם לתמוך בו, לא רק בשביל להרגיע את הנוירוזות שלי, אלא כי אתם תיהנו מאוד מהתוצאות. מבטיחה.

לתמיכה במימון המון של "אוליבר והאיים הנודדים":

https://www.headstart.co.il/project.aspx?id=18802

מהי ספרות YA?

אתמול התפרסמה בYnet כתבה של יותם שווימר על ספרות YA. אני התראיינתי לכתבה, ויותם ברר מתוך מה ששלחתי לו את הציטוטים שהתאימו לו. אבל בעריכה נפלו דברים אחרים שרציתי לציין ולהבהיר.

המושג "YA" הוא בראש וראשונה מושג שיווקי, והוא מושג אמריקאי. הוא נכנס לשימוש נרחב לפני לא יותר מעשרים שנה. איני טוענת שלא נכתבה ספרות כזאת קודם לכן, אבל קודם לא קראו לה כך. המושג חדר מתחום השיווק בארצות הברית גם לארצות אחרות וגם לשימושים אחרים, ואימוץ לא עקבי של המושג הוליד בלבולים רבים. (אני מדגישה שהוא אמריקאי, כי באנגליה, לדוגמה, הוא עשה קצת בעיות.)

המובן הכי פשוט של המושג YA הוא המובן הגילי. YA, ראשי תיבות של Young Adult, "מבוגר(ים) צעיר(ים)". בעבר היו מתייחסים אל כל ספרי הילדים והנוער לסוגיהם השונים כ-Children's books, או Juvenile books. היה צורך במושג שיציין את ספרי הנוער הבוגרים כנפרדים מספרים לילדים צעירים יותר, ויישמע פחות מעליב מ-juvenile (ילדותי, במובן הרע).

כיום, בשוק הספרים האמריקאי, נהוגות חלוקות שונות של ספרי הילדים והנוער. בין המושגים הרווחים כיום:

Board books – ספרי קרטון. בישראל המקבילה היא ספרי פעוטות, ספרים לגיל הרך.

Picture books – ספרים עם תמונות. בישראל אנחנו קוראים להם, פשוט, ספרי ילדים. ספרים שמתאימים לילדי גן, פלוס מינוס.

Early readers – ספרי ראשית קריאה

Chapter books – ספרים המחולקים לפרקים, יכולה להיות חפיפה עם קטגוריות אחרות אבל בד"כ הכוונה לספרים פשוטים לילדים בגיל יסודי. בשנים האחרונות המושג הזה הולך ונבלע בתוך MG.

MG או Middle Grade, ספרים לכיתות הביניים

YA או Young Adult, ספרות ל"מבוגרים צעירים". יותם שווימר ציטט מתוך ויקיפדיה, שמדובר בספרים לגיל 12 עד 18. אפשר לדעתי בשקט להעלות את הטווח הזה בשנתיים.

NA או New Adult, ספרים ל"מבוגרים חדשים"; המאפיין העיקרי של הספרים הללו הוא שהדמויות הן בסביבות גיל 20 ומשהו ויש בהם סקס.

לכאורה אפשר לחשוב שמדובר בסולם גילי פשוט, אבל זה קצת יותר מסובך. board books ו-picture books הן הרי קטגוריות שמתייחסות לצורה של הספרים ולא לתוכן. אז נכון שכמעט כל ספרי הקרטון מיועדים לגיל הרך, ורוב רובם של הספרים לילדי הגן הם ספרים קצרים מאוירים. אבל הרי יש גם ספרים מאוירים למבוגרים (כגון סדרת "גריפין וסאבין" מאת ניק בנטוק), וגם ספרים לילדי גן שאינם מאוירים (מהדורות מוקדמות של סיפורי רודיארד קיפלינג, לדוגמה).

גם התווית Young Adult היא תווית שמיושמת בשתי דרכים שונות: מצד אחד זאת התייחסות לגיל הקוראים, ומצד שני התייחסות לתוכן הספרים. מן הסתם יש קשר הדוק בין השניים, אבל לא חפיפה מלאה. כשאני מתייחסת אל YA בתור סוגה, אני מוצאת שיש לספרים מאפיינים שאפשר לזהות ולתאר:

• גיבורה או גיבור צעירים, לרוב בגיל העשרה
• הספר או הסדרה מתארים תהליך התבגרות של הגיבורה או הגיבור
• ההתמודדות של הגיבורה ותהליך התבגרותה מתרחשים לרוב על כמה צירים בו זמנית: ציר המשפחה, ציר החברה והציר הרומנטי. זה נכון בין אם מדובר בסיפור ריאליסטי ובין אם מדובר בפנטסיה או מד"ב.
• בציר המשפחה, מדובר בתהליך של התפכחות. הגיבורה לומדת להכיר את הפגמים והפגיעוּת של הוריה. לפעמים יהיה משבר אבל לרוב יסתיים הסיפור במחילה וקבלה של ההורים על פגמיהם.
• הציר הרומנטי, כשהוא קיים, יהיה בדרך כלל משני לציר החברה ומקומה של הגיבורה בחברה. ייתכנו נשיקות אבל לרוב לא יהיה מגע מיני של ממש בספר, ובכל מקרה לא יהיו סצנות סקס מפורשות (זה מה שמבחין בין YA לז'אנר החדש NA).  גם אם מגיעים הגיבורים לנישואין והקמת משפחה, לרוב זה רק יצוין בסוף הספר כהתפתחות שחותמת את הסיפור.
• ההתמודדות המשמעותית בספר היא של הגיבורה למול ציפיות החברה. שאיפתה של הגיבורה היא למצוא את מקומה בחברה. לעתים לצורך כך יהיה עליה להתפכח, לשבור את הפרדיגמה החברתית שבה גדלה ולחשל לעצמה מעין חברה חדשה.

במובן זה, ספרות ה-YA קשורה ישירות לסוגה המכונה בילדונגסרומן, רומן חניכה. על כן לא פעם נמצא ברשימות המלצות של ספרי YA גם רומנים שנכתבו למבוגרים אבל תואמים לתבנית: "ג'יין אייר" או "אילן גדל בברוקלין", לדוגמה. רומנים ריאליסטיים קצרי יריעה שעוסקים בהתפכחות של דמות צעירה אף הם מוצאים את דרכם לרשימות ההמלצות הללו: "אל תיגע בזמיר" ו"התפסן בשדה השיפון", לדוגמה. ובנוסף, גם ספרי מדע בדיוני ופנטזיה בכיכוב דמויות צעירות או במבנה של רומן חניכה מומלצים לא פעם לקוראים צעירים: לדוגמה "המשחק של אנדר" ו"שבט דוב המערות".

אבל לא כל ספר שנכתב לנוער מתאים לתבנית המתוארת לעיל באותה מידה. אגדות ומשלים, ספרי מסעות והרפתקאות, אפשר שיהיה בהם קו של התפכחות והתבגרות, אבל זה לא תמיד העיקר. אם מתייחסים להתבגרות והתפכחות כמטפורה, אפשר למתוח את הז'אנר כך שיכלול כמעט כל ספר. מאידך, היו לי שיחות עם ספרניות (אמריקאיות) שהתעקשו ש-YA הם רק ספרים ריאליסטיים עכשוויים, ספרי בעיה כגון "אשמת הכוכבים" או "בחינת בגרות". במילים אחרות שום מטפורה: הן מוכנות לקבל רק התבגרות של בני נוער "אמיתיים" הלכה למעשה. אני חיה בשלום עם מתיחת ההגדרה לכיוון המטפורה עד גבול מסוים, אבל כשאני שומעת שמצמידים את התווית YA לספר כגון "גבעת ווטרשיפ" או "שר הטבעות", נו, זאת טיפונת הגזמה. לא כל ספר שמיועד לנוער, ובטח שלא כל ספר שנקרא על ידי נוער, הוא YA.

הכי אני לא אוהבת כשאני מגלה שהמושג YA פשוט החליף את המושג Children's Literature, ופתאום הוא מיושם לגבי כל מיני ספרים לקוראים צעירים יותר: "בית קטן בערבה", "חוות הקסמים", "בילבי", "הקוסם מארץ עוץ"… אני נשבעת שפעם ראיתי ברשימת המלצות של YA גם את הספר "ארץ יצורי הפרא"! אני מצטערת מאוד, אבל אלה הם לא ספרי YA; YA הוא לא מושג חופף "לנוער" ובטח שלא ל"ילדים ונוער". אם מתייחסים לגיל הקוראים, YA הם ספרים לנוער בוגר; אם מתייחסים לסוגה, ספרים שגיבוריהם הם ילדים לפני התבגרות מינית לא מתאימים לסוגה.

כמו שאמרו העורכות השונות שהתראיינו בכתבה של יותם שווימר, מדפי הספרים בישראל מוצפים ספרי נוער מתורגמים מאנגלית, ורבים מהם הם בהחלט YA. "משחקי הרעב", "מפוצלת", "אשמת הכוכבים", במידה מסוימת הספרים המאוחרים יותר של ריק ריירדן ("פרסי ג'קסון" פחות, "גיבורי האולימפוס" יותר), במידה מסוימת הספרים האחרונים בסדרת "הארי פוטר" (אבל לא הראשונים), הספרים הראשונים בסדרת "דמדומים" (אבל פחות האחרונים) הם ספרי YA. אבל כשאני קוראת בתגובות לכתבה שאנשים ממליצים על "השביעיה הסודית" ו"הנסיך הקטן", או להבדיל "משחקי הכס" ו"סנדמן" – אלה לא YA.

בשורה התחתונה: אם אתם הורים לילדים שמחפשים ספר מתאים לילדים שלכם, אל תתנו אמון בתווית YA, היא לא תגיד לכם הרבה. אם אתם בעצמכם בני נוער, עזבו אתכם מתוויות. חפשו את הספרים שאתם אוהבים בכל המדפים, גם בקומיקס, גם במד"ב, גם במבוגרים, גם בשירה. ושיהיה בכבוד שלכם להציץ גם במדפי הילדים, כי יש שם פה ושם אוצרות שמתאימים לכל גיל.

הרשומון על הרישומון בניחוח קישון. או: הרפתקאות גילי במכס

לפני שבועות אחדים התכתבתי עם חברתי ג'יין, אספנית של כל מה שקשור לקוסם מארץ עוץ, שגרה בקנזס סיטי מיזורי. ג'יין עשתה סדר באוסף פריטי עוץ שלה, וגילתה שיש לה עודפים של גיליונות אחדים של רבעון המועדון הבינלאומי של חובבי הקוסם מארץ עוץ. היא הציעה לי שתשלח לי אותם במתנה. הצעתי שבתמורה אשלח לה בובה בדמות מיכל ינאי בהצגה "הקוסם", והרעיון מצא חן בעיניה מאוד. סגרנו על החלפות. נתתי לה את כתובת המשרד שלי, כי סניף הדואר שליד ביתי הוא איום ונורא.

ג'יין שלחה לי את הגיליונות בדואר. בדיעבד מתברר שהיא עשתה כמה טעויות, שאילו היינו יבואנים ממולחים היינו יודעים להימנע מהן, אבל אויה, איננו כאלה:

1. היא לא כתבה את השם שלי על החבילה, אלא רק את שם העסק.
2. 2. היא ביטחה את החבילה לפי ערך של $180, אף שמדובר בסך הכל במגזינים ישנים.
3. 3. היא השקיעה $70 במשלוח, סכום מטורף, כשאפשר היה לשלוח בדרך היבשה בעלות נמוכה יותר.
4. 4. בהצהרת המכס, היא סימנה וי במשבצת "מסמכים" ולא סימנה וי במשבצת "מתנה".

אי לכך ובהתאם לזאת, החליטה מדינת ישראל שמדובר בייבוא טובין ושעליי לשלם עליו מכס. זאת היא יידעה אותי באמצעות מכתב שכותרתו "הודעה שנייה" (הודעה ראשונה, אם נשלחה, מעולם לא הגיעה אליי), ובו מסבירים לי שעליי להתייצב במכס עם מסמכי הייבוא על מנת לשחרר את החבילה, אחרת אחויב 9.80 ש"ח על כל יום אחסון מעבר ל-30 יום ממשלוח ההודעה הראשונה שמעולם לא הגיעה אלי.

התייצבתי במכס.

מראש הכנתי את עצמי ליום ארוך, הבאתי חומר קריאה, וגם בכל מקום שבו ראיתי מכונה שמחלקת מספרים לקחתי מספר, ליתר ביטחון. גם כשלא היה צריך.

תחילה נכנסתי לחדר המכס שבו ישבו בהמתנה לפני ארבעה אנשים. בחדר היו שלושה שולחנות של פקידים, אבל רק אחד מהם היה מאויש. ומיואש. הפקידה בשולחן המיואש התחילה להתלונן מרה באוזני פקידה נוספת שעמדה מאחוריה, שהיא לא יכולה לצאת לפיפי או ללכת לאכול כי היא עובדת פה לבד וגם חוץ מזה צועקים עליה שהיא עובדת פה לבד אפילו שזאת לא אשמתה בכלל ויש לה פיפי. להלן הפקידה הממורמרת. הפקידה שעמדה מאחוריה, להלן הפקידה המעט פחות ממורמרת, החליטה לעזור וביקשה מכל מי שעומד בתור שיראה את המסמכים שלו.

הראיתי לה את ההודעה השנייה וניסיתי להסביר שמדובר במתנה. בעיניה היה משמעותי שכתובה כתובת של עסק ואני אדם פרטי. אמרה לי שאני צריכה לגשת לשולה. מי זאת שולה? שולה יושבת בדואר, באשנב 30. ניגשתי לאשנב 30.

באשנב 30 לא היה איש, אז שאלתי את מי שעמדה באשנב 31 מי זאת שולה. אשנב 31 שאלה במה מדובר, הסברתי לה, והיא אמרה שאני צריכה קודם כל לגשת לאשנב 26, כדי שיבדקו מה יש בחבילה.

ניגשתי לאשנב 26 וחיכיתי בתור. הגשתי את ההודעה השנייה, והבחור באשנב 26 הורה לי להמתין כמה דקות עד שיביאו את החבילה ויבדקו את תכולתה. חיכיתי. בדקו. נתנו לי דף ובו פירוט התכולה, ואמרו לי לחזור למכס.

חזרתי למכס, והמתנתי בתור לפקידה הפחות ממורמרת. הפקידה הפחות ממורמרת התבוננה בפירוט התכולה, שהיה כתוב בו The Baum Bugle כפול 18, ושאלה אותי מה זה. אמרתי לה שמדובר בגיליונות ישנים של רבעון המועדון הבינלאומי של חובבי הקוסם מארץ עוץ, שחברה שלחה לי במתנה. שאלה אותי אם זה ייבוא עסקי או ייבוא אישי. אמרתי לה שזאת מתנה. ביקשה לראות קבלה. אמרתי לה שזאת מתנה. ביקשה אם אני יכולה להפנות אותה לאתר מכירות באינטרנט שבו מוכרים את הדבר הזה. אמרתי לה שזאת מתנה. אמרה לי לפי טופס המכס זה עלה $180 דולר, תצטרכי לשלם מכס לפי הערך הזה פלוס ערך המשלוח. אמרתי לה, אבל זאת מתנה. אמרה לי, המחשב מגביל אותי, אני לא יכולה לחרוג מהנוהל, דברי עם דוד. מי זה דוד? סימנה בסנטר שלה לכיוון הכללי ואמרה, "חדר 6".

לחצתי על הזמזם כדי שיכניסו אותי לפרוזדור של חדר 6. לא היו מספרים על דלתות החדרים, אז שאלתי מי זה דוד. אמרו לי, הוא בדיוק יצא, שבי פה וחכי לו. ישבתי וחיכיתי. דוד חזר, והתחיל לדבר עם לקוחה שעמדה בתור לפני. בעודי ממתינה הגיע מישהו אחר, לא דוד, ושאל אותי למה אני מחכה לדוד. היה לו זקן והוא היה די מבודח. התחלתי לספר לו, אז הוא אמר שאני צריכה ללכת למכס. אמרתי לו שמהמכס שלחו אותו לדוד. הוא אמר, אה, אז את צריכה את שי. שאלתי מי זה שי? אמר אשנב 26. אמרתי שבאשנב 26 כבר הייתי, משם שלחו אותי למכס ששלחו אותי לדוד. אמר, אז יש לך מפרט? הראיתי לו את המפרט.

"אני יודע ש'באום' זה עץ," אמר לי הפקיד המבודח שאינו דוד, "אבל מה זה 'ביוגל'?" הסברתי לו שבאום זה שם המשפחה של הסופר שחיבר את "הקוסם מארץ עוץ", ו"ביוגל" זאת חצוצרה, ובחבילה יש גיליונות ישנים של רבעון המועדון הבינלאומי לחובבי הקוסם מארץ עוץ, ששלחו לי במתנה. הוא חשב שזה הדבר הכי מצחיק שהוא שמע. הוא רשם בפינה, שמדובר במתנה, ואמר בחיוך גדול, לכי תאספי את זה משי.

בדיעבד, העבודה שבשלב הזה פגשתי מישהו חייכן ומבודח נתנה לי כוח להמשיך. הייתי כבר די קרובה להתמוטטות עצבים בשלב שבו הוא הראה לי שזה בעצם מצחיק.

ניגשתי שוב לאשנב 26 וחיכיתי לשי, שכבר זיהה אותי. "אה, פאבלישינג," הוא אמר. "אני לא יכול לשחרר לך את החבילה, היא נשלחה לעסק, ואת אדם פרטי". אמרתי לו שאני יכולה להראות לו תעודת עוסק מורשה שמראה שהעסק הזה רשום על שמי. אמר לכי לג'ולי. שאלתי מי זאת ג'ולי? התברר שזאת זו שכבר הייתי אצלה, באשנב 31.

חזרתי אל ג'ולי באשנב 31. הראיתי לה, במסך של הטלפון שלי, את תעודת העוסק המורשה שלי. אמרה, "תשלחי את זה לשירן, שהיא תדפיס את זה". פשפשה במגירה ושלפה פתק שעליו כתובה כתובת הדואר האלקטרוני של שירן. הכתב לא היה הכי ברור, אבל ג'ולי בדקה מול שירן ושלחתי. עברו כמה דקות, ושירן עוד לא קיבלה את מה ששלחתי. אז ג'ולי הגדילה ראש, לקחה ממני את הטלפון, ניגשה למכונת צילום, וצילמה ממסך הטלפון שלי את תעודת העוסק המורשה שלי.

שאלתי אם כעת אני יכולה לגשת לאסוף את החבילה משי, והיא שאלה אותי איפה הרישומון. מה זה רישומון? את צריכה לגשת למכס לבקש את הרישומון. אמרתי לה, אבל כבר הייתי במכס, פעמיים, והראיתי לה את מה שהפקיד-המבודח-עם-הזקן-שאינו-דוד רשם לי בפינת הטופס. היא אמרה שזה בכלל לא נוגע אליה, היא לא מכס, אני צריכה לחזור למכס ולבקש רישומון. חזרתי למכס.

חיכיתי בתור פעם שלישית לפקידה-הפחות-ממורמרת. כשהגיע תורי אמרתי לה שאני צריכה רישומון, והיא סיננה בין שיניה למה הם שולחים אותי אליה לקבלת רישומון, הם הרי יכולים היו לעשות את זה, הם לא יודעים כמה היא עסוקה? היא שאלה אותי מה דוד אמר, והראיתי לה את מה שרשם בפינת הטופס הפקיד-המבודח-שאינו-דוד. לתומי חשבתי שבכך שהוא רושם שזאת מתנה הוא פוטר אותי מתשלום מכס, אבל הפקידה אמרה שבמכס אין מתנות. היא הסבירה לי שוב כיצד יחשבו את המכס.

ניצבתי כעת מול בחירה לא נעימה. האם לשלם את המכס, בגובה 185 ש"ח, או לסרב לקבל את המתנה, שתחזור לשולחת, אשר שילמה על המשלוח 70 דולר, ובכך להלבין את פניה. נשברתי והסכמתי לשלם את המס. אז הפקידה הפחות ממורמרת הנפיקה בשבילי רישומון ואמרה לי לחזור לג'ולי.

חזרתי לג'ולי עם הרישומון, מוכנה לשלם. אבל ג'ולי אמרה שאי אפשר בכרטיס אשראי, כרטיסי האשראי לא עובדים היום. הצעתי שאשלם בצ'ק וג'ולי אמרה שזה בסדר, אבל היא לא תוכל להנפיק לי קבלה, כי גם המחשב לא עובד. היא אמרה שתוכל לשלוח לי את הקבלה בדואר ביום אחר, או אם אני מעדיפה, אוכל לחזור ביום אחר אל המכס. בשלב זה כבר ביליתי שם יותר משעה, ולא רציתי לחזור ביום אחר. ביקשתי שלפחות תכתוב לי מכתב בכתב יד, כדי שיישאר לי משהו ביד. בעודנו משוחחות פתאום חזר המחשב לעבוד! ג'ולי קיבלה ממני את הצ'ק, הדפיסה לי את הקבלה, ושלחה אותי בחזרה לשי.

שי אמר, "אה שלום, פאבלישינג!" והביט בכל חפיסת הניירת, כולל ההודעה השנייה עם מה שכתב בפינה המבודח-שאינו-דוד, והמפרט שבו כתוב The Baum Bugle כפול 18, והקבלה שהנפיקה לי ג'ולי לפי הרישומון שהנפיקה הפקידה-הפחות-ממורמרת, והצילום ממסך הטלפון של תעודת העוסק המורשה שלי כי המייל לא הגיע לשירן, ובסופו של דבר שחרר בשבילי את החבילה.

הללויה.

זה לקח שעה ורבע ועלה לי 185 ש"ח, אבל סוף סוף הנה הם בידי: 18 גיליונות ישנים של רבעון המועדון הבינלאומי של חובבי הקוסם מארץ עוץ, ששלחה לי במתנה החברה שלי ג'יין מקנזס סיטי מיזורי.

 

פרס גפן והשאלה מה בין ספרות נוער לספרות ילדים

העילה לפוסט הזה היא פיסת חדשות שאכזבה אותי מאוד. ועדת פרס גפן קבעה שהספר "עוגות בחלל" אינו זכאי להיחשב מעומד לפרס גפן לשנת 2015, משום שלטענתם הפרס נועד לספרי נוער בלבד ו"עוגות בחלל" הוא ספר ילדים. הם קובעים זאת על סמך העובדה שמדובר בספר מנוקד ומאוייר, ונמסר לי שמדובר בהחלטה שהתקבלה פה אחד על דעת כל חברי הועדה. זאת למרות שבשום מקום בתקנון של פרס גפן לא כתוב מהם הקריטריונים לפיהם ספר נחשב ספר ילדים ולא ספר נוער. (שנגלה להם שהזוכים בשנה שעברה, "עוצמה מעוץ" ו"דורותי והקוסם בארץ עוץ", אף הם מנוקדים ומאויירים? ששש, לא בא לי להחזיר את הפרס.) לטעמי מדובר בהחלטה שרירותית, לא עקבית ושגויה, וכמו שציינתי, אכזבה אישית גדולה בשבילי. אבל אשתדל לצאת מהנקודה הזאת ולהרחיב את הדיון.

ועדת פרס גפן היא לא היחידה שמתלבטת בסוגיה כיצד מבחינים בין ספר ילדים לספר נוער. גם השאלה מה מבחין בין ספר נוער לספר מבוגרים היא סוגיה סבוכה, ועסקתי בכך לא פעם כאן בבלוג (ב-2015 מהי ספרות נוער?, ב-2012 לאיזה גיל זה מתאים?, וב-2006 זה ספרי נוער זה?!). מדובר בשאלה מורכבת בין היתר כי אפשר להפעיל סטים שונים לגמרי של שיקולים וערכים בניסיון לענות עליה: שיקולים פדגוגיים/חינוכיים, שיקולים פסיכולוגיים/התפתחותיים, שיקולים שיווקיים/מסחריים, שיקולים של יוקרה ושל הגמוניה תרבותית. אפשר להתייחס למאפיינים המיוחסים לספרים המתאימים לקבוצות גיל שונות, אבל תמיד אפשר יהיה למצוא יוצאים-מן-הכלל מעניינים, ראויים וחשובים, ובסופו של דבר אין סרגל אבסולוטי לקביעת גיל היעד של יצירה ספרותית.

המיון הכי מובהק, לכאורה, הוא זה שמופעל כרגע בשוק הספרים האמריקאי. שם נהוגות קטגוריות יחסית ברורות. Board books (ספרי לוח) הם ספרי קרטון לגיל הרך; Picture books (ספרים מאויירים, ספרי תמונות) הם ספרים לילדים קטנים, שמיועדים להקראה בקול; early readers הם ספרים לילדים בכיתות הנמוכות, מה שנקרא אצלנו "ראשית קריאה"; MG או Middle Grade הם ספרים שמתאימים לגילאי ביניים, בקירוב עד גיל 12; YA או Young Adult, "מבוגרים צעירים", ספרים שמתאימים לבני נוער בוגרים יותר עד בני 20+; והקטגוריה החדשה, NA או New Adult, ספרים לקוראים מעל גיל 18, שבד"כ עוסקים במערכות יחסים ויש בהם סצנות סקס.

כשבאים לבחון את החלוקות הללו, מתברר שההגדרות בכל זאת לא תמיד מובהקות. ברשימות המלצות של ספרי YA – כביכול ספרי נוער – יימצאו לא פעם ספרים שנכתבו למבוגרים מחד, או לילדים בכיתות נמוכות מאידך. לדוגמה, ברשימת 100 ספרי YA מומלצים באתר אמזון, נמצאים ספרים כגון "גאווה ודעה קדומה", "תפוז מכני", ו"אל תיגע בזמיר" אשר נכתבו ושווקו למבוגרים; ואילו ברשימה דומה של מגזין טיים כלולים ספרים כגון "חוות הקסמים", "קמט בזמן" ו"בית קטן בערבה", אשר מתאימים לקוראים מתחת לגיל 12. כמוכן, ישנם ספרים מאויירים – Picture Books – שמיועדים למבוגרים (כגון סדרת "גריפין וסבין" מאת ניק בנטוק), וכן ספרים לילדים צעירים שאינם מאוירים. ספציפית סביב הקטגוריה YA, קטגוריה חדשה יחסית, יש דיון מתמשך האם מדובר בהגדרה גילאית או בז'אנר.

זאת ועוד: מדובר בחלוקות שנהוגות בארצות הברית, אבל לא תמיד מתעתקות לחלוקות הנהוגות בארצות אחרות. כך לדוגמה, פיליפ ריב (שחיבר את "עוגות בחלל") מחה בשנה שעברה בבלוג שלו שהתווית MG אינה מובנת לקוראים באנגליה, מיותרת, ורומזת שמדובר בספרים שאיכותם בינונית. באנגליה עדיין נפוץ שספרי ילדים ונוער יהיו מקובצים יחד תחת התווית Children's Books. כך, לדוגמה, כשהסופרת פרנסס הרדינג זכתה לאחרונה בפרס קוסטה הבריטי לספר הטוב ביותר לשנת 2015, הוגדר ספרה "עץ השקרים" Children's book, ספר ילדים. מדובר, חד משמעית, בספר נוער, כלומר מתאים בערך מגיל 12 ומעלה -אבל באנגליה האבחנה הזאת לא בהכרח באה לידי ביטוי בטרמינולוגיה. (וזאת הזדמנות לציין שרכשתי את זכויות התרגום לספר, והוא צפוי לראות אור בהוצאת עוץ.)

גם בישראל, עד לאחרונה, לא היתה נהוגה הפרדה מובהקת בין ספרי ילדים לספרי נוער בחנויות ספרים; ועד עצם היום הזה, אין אבחנה כזאת ברשימות רבי-המכר בעיתונים. "איה פלוטו?" ו"משחקי הרעב" כביכול משתייכים לאותה קטגוריה, קטגוריית ספרי ילדים ונוער. מצד אחד ברור שיש הבדל בין ספרים שנמצאים בקצוות של הקטגוריה הזאת, ואף על פי כן לא ברור בדיוק איפה, באמצע, עובר הקו המפריד. בספטמבר 2015, כש"עוצמה מעוץ" ו"דורותי והקוסם בארץ עוץ" זכו בפרס גפן לספר הנוער המתורגם הטוב ביותר, הופתעתי לראות שעל תעודת הפרס כתוב באנגלית "Best YA book", שהרי אלו אינם ספרי YA. הנחתי שהמושג "ספר נוער" הוא קיצור של "ילדים ו/או נוער", ושהשימוש ב-YA הוא ניסיון מעט מבולבל ליישם את הטרמינולוגיה האמריקאית. כעת מתברר שבכל זאת כנראה כוונתם של קברניטי הפרס היתה לספרי נוער בלבד, ואם כן, הרי שיש עוד מועמדים השנה, וגם זוכי עבר, שזכאותם אמורה להיות מוטלת בספק.

ברור מדוע לא טוב לסמן ספרים שמתאימים רק לקוראים בוגרים, כמתאימים לקוראים צעירים מדי: אנחנו חוששים שקריאה בספר לא מתאים עלולה לפגוע בנפשם של הילדים, לגרום להם טראומות, או סתם לקלקל להם את ההנאה שבקריאה מוקדמת מדי של הספר הזה וספרים בכלל. האם אותו נזק עלול להיגרם מסימון ספרים שמתאימים לקוראים צעירים, כמתאימים לקוראים בוגרים יותר? לא בהכרח. לא יאהבו, לא ימשיכו לקרוא –  אבל לא בהכרח יינזקו מהקריאה. יש לזכור שספר יכול להתאים לטווח רחב של גילאים, ושיוך לקבוצת גיל אחת אינו בהכרח מחייב שהספר מתאים רק לקבוצת הגיל הזאת. כשאני אומרת שספר מתאים לילדים, לפעמים כוונתי היא שהספר מתאים גם לילדים, וכך במקרה של "עוגות בחלל".

בעיני, ממש לא נורא אם ספר ילדים זוכה בפרס שמיועד לספרי ילדים ונוער או אפילו מבוגרים. אני מאושרת שהספר "עץ השקרים" זכה בפרס קוסטה הכללי – וניצח בזאת ארבעה ספרי מבוגרים – כי אני רואה בכך התחלה של הכרה של המיינסטרים בכך שספר נוער יכול להיות ספר איכותי לכל דבר. השנה זכה בארצות הברית בפרס ניוברי היוקרתי, ספר ילדים מאויר (picture book) בשם Last Stop on Market Street. אף שבתקנון הפרס מצוין שזכאי כל ספר שמתאים לילדים עד וכולל גיל 14, נהוג היה כל השנים שהפרס יהיה מוענק לספר קריאה לילדים בגיל בית ספר – קטגוריות MG או YA – בעוד ספרים לילדים צעירים יותר זוכים בדרך כלל בפרס קלדקוט, ועל כן הזכייה היתה מפתיעה, ועוררה תגובות מעורבות. אך כפי שציינו אחדים, פרס קלדקוט הוא פרס שניתן לאיור, ולעתים ראוי גם לציין את הכתיבה המשובחת של ספר ילדים טוב; למטרת עידוד הכתיבה נועד פרס ניוברי.

שרה מקינטייר, שאיירה את "עוגות בחלל", העירה בעבר שהיא נשארת קירחת מכאן ומכאן: האיורים שהיא מאיירת לספריו של פיליפ ריב אינם זכאים לפרסים ספרותיים מחד, כי הפרסים הללו מיועדים רק לכתיבה; ומאידך גיסא הם אינם יכולים להתחרות באיורים של ספרים שהאיורים במרכזם, כי איוריה מעודנים ומינוריים יותר בשל מערכת הגומלין עם המלל המרובה. הספרים "עוגות בחלל", "אוליבר והאיים הנודדים" ו"כלבלבי הצפון הפראי" שיצרו ביחד פיליפ ריב ושרה מקינטייר, הם ילדים חורגים בכל קטגוריה שבה תנסו להכליל אותם. הם ארוכים מדי להיחשב picture books ואינם עשירים דיו ויזואלית כדי לזכות בפרסי איור, אבל עצם נוכחותם של האיורים פוגמת כביכול בלגיטימיות של הספרים כמוצר ספרותי.

ישבה ועדת פרס גפן, והתלבטה אם להקיא או לבלוע את הספר הזה, שלא ברור לה מה הוא. הם החליטו כפי שהחליטו, ודעתי בעניין ידועה. כעת אנסה להסביר מדוע החלטתם אכזבה אותי כל כך. והרי פרס גפן אינו פרס כספי, ואין לו כמעט השפעה על מכירות. אז למי בכלל אכפת אם ספר מסוים מועמד או לא? כמו כל פרס, הגפן יוצר מתחים ופילוג, כי ברגע שיש רק זוכה אחד, בהכרח יש מועמדים ראויים שנשארים מקופחים – אבל זה נכון לכל פרס. יש גם בעיות מובנות בשיטת פרס גפן, שהוא בסופו של דבר פרס פופולריות ולא בהכרח פרס איכות – ידוע. יחד עם זאת, בעיני לפחות, פרס גפן הוא לא דבר רע. תחום המד"ב והפנטזיה הוא תחום מודר שנדחק אל השוליים, והידיעה שיש קהילה, שיש מי שאכפת לו מספרי מד"ב ופנטזיה בישראל, ומי שמכיר בהשקעה האדירה שנדרשת מהוצאות ישראליות להוציא ספרים כאלה, היא מסוג החיזוקים שהופכים את העיסוק הזה ליותר מסתם שיגיון אישי. כשספרי עוץ זכו בספטמבר, להפתעתי, בפרס הגפן, הרגשתי כאילו זכיתי לחיבוק חם מהקהילה הזאת. וכעת אני מרגישה כאילו קברניטי אותה קהילה הודיעו שספרי ילדים פשוט לא חשובים להם. וזה כואב לי.

אני מוציאה לאור ספרי ילדים וספרי נוער, כי אני מאמינה שהקוראים הצעירים ראויים לספרים טובים, ושספרים לקוראים צעירים יכולים להיות מעולים. כשאני רואה ביקורת שכתוב בה מפורשות שספרים לקוראים צעירים הם נחותים מעצם כך שהם נועדו לקוראים צעירים, עולה בי זעם. "עוגות בחלל" הוא מעל הכל פשוט ספר טוב. ספר מדע בדיוני טוב. לא רק בגלל שהוא יצא בהוצאה שלי אני סבורה שהוא מועמד מצוין לגפן; אחרת הייתי פשוט מושכת בכתפיים ועוברת לנסות לשכנע אתכם להצביע עבור "יום סמק הגדול", שכן נכנס לרשימת המועמדים השנה, וראה אור אצלי בהוצאה, והוא סבבה של ספר שאני אוהבת וממליצה עליו מכל הלב. אבל מבחינתי, בין "עוגות לחלל" ל"יום סמק הגדול", "עוגות בחלל" הוא החדשני יותר והראוי יותר לפרס, בדיוק בגלל שהוא עושה דברים קצת לא שגרתיים בז'אנר, כגון שילוב איורים ופנייה לקוראים צעירים מאוד. אני לא יודעת אם פסילתו היא תוצאה של זלזול בילדים כקוראים, חוסר הבנה של מהי ספרות ילדים, או פשוט סוג של יומרנות אירונית במיוחד כשמדובר בפרס שמראש מוענק לז'אנר מודר. בעיני, ראוי לעשות חושבין ולנסות שוב להגדיר, למי ולמה בעצם מיועד פרס הגפן: את מי ואת מה הוא שואף לעודד, והאם בכך שהוא דוחה קטגורית את כל ספרי הילדים, אין פגיעה במטרותיו של הפרס.

רשימת המועמדים לפרס גפן לשנת 2015.

מדור לדור. התמונה זיכתה את הצלם רועי זינתי בפרס ראשון בתחרות הצילום של כנס אייקון 2015, בקטגוריה הכללית. אבא אבנר מקריא לבן תום את "עוגות בחלל".

צער בעלי רשימות ספרים

איך לעדכן את רשימת ההמלצות שלי?

כשפרסמתי לראשונה את רשימת ההמלצות לילדים שאהבו את הארי פוטר, בשנת 2005, נכנסה כל הרשימה לעמוד אחד, שאפשר היה להדפיס ולתלות על לוח מודעות בספרייה בקלי קלות. לאט לאט היא התארכה, ובלחץ המגיבים פיצלתי אותה לפי קבוצות גיל שונות… ובשלב מסוים הבנתי שאני לא עומדת בקצב העדכונים, והרמתי ידיים.

בינתיים עבר עשור, ואין מה לעשות, ואף שהרשימה היתה מלאה קלסיקות אלמותיות לטעמי, היא בכל זאת התיישנה. מדובר היה בעשור במיוחד בעשייה: נכתבו עוד המון ספרים טובים חדשים, וגם רבים מהישנים חודשו ויצאו בתרגומים מעודכנים ובמהדורות נגישות יותר.

כשראיתי השבוע את רשימות הספרים של שירה גלזרמן בשביל בנה דויד, נתקפתי אמביציה לעדכן את הרשימה שלי. אבל ככל שניסיתי לעדכן, כך הבנתי כמה זאת משימה מורכבת, גוזלת זמן, ובמובנים רבים בלתי אפשרית.

אני כבר לא יודעת איך הכי נכון וטוב לפרמט את הרשימה, מה עוד שהפלטפורמה של וורדפרס מאוד לא ידידותית לפירמוטים שונים.

נתקלתי בכל מיני קשיים: החלוקות לפי קבוצות גיל תמיד היו בעייתיות, ופה ושם רציתי להוסיף נימוקים או הסתייגויות (ספר מפחיד, ספר לכל הגילאים, ספר קשה רגשית…) לפעמים אני רוצה לספק מידע על סדרה: האם זו סדרה שלמה או סדרה שעוד מתחדשת, אילו ספרים תורגמו לעברית ואילו עדיין לא. מה לעשות עם התרגומים החדשים. איך לציין סדרה שיש לה יותר ממחבר אחד, כמו 39 הרמזים.

במקור רציתי לכלול ברשימה בעיקר ספרים ברוח סדרת הארי פוטר, והתמקדתי בפנטזיה. אבל עם הזמן התגנבו פנימה גם ספרי מדע בדיוני, היסטוריה אלטרנטיבית, וסתם ספרים טובים עם תיוג לא ברור. ספרים נפלאים אחרים לא נכנסו לרשימה כי אינם ספרי פנטזיה. והאמת היא שהרשימה לא עקבית.

הייתי רוצה לקשר מהספרים לאתרים שבהם אפשר לקנות אותם, ומבחינתי עדיף כשאפשר ישירות מהמו"ל. הייתי רוצה לקשר להמלצות קצת יותר ארוכות מכפי שאני יכולה לכתוב כאן (לא את כל הספרים קראתי בעצמי, וגם אלה שכן, לפעמים קראתי מזמן ואיני זוכרת ברמה של כתיבת המלצה).

בקיצור, הרשימה הזאת קצת יוצאת משליטתי. אולי לכן זנחתי אותה במשך עשור. ידעתי שעדכונה תהיה משימה לא פשוטה.

אולי צריך להקים וויקי המלצות ספרים. אבל האמת שדברים כאלה קיימים. אני מניחה שאנשים אהבו את רשימת ההמלצות שלי משתי סיבות: כי אורכה היה סביר ואפשר היה להשתלט עליה, וכי אני עצמי שימשתי כסוג של שומר סף.

בשלב מסוים פינטזתי שאשתמש באייקונים לסימון מקוצר של ספרים: פנטזיה, מד"ב, מצחיק, מפחיד, ארוך, שייך לסדרה…

אח"כ חשבתי שאולי נכון לפצל את הרשימה לתת רשימות: המלצות על ספרים דיסטופיים, המלצות על ספרים שמתרחשים בבתי ספר/פנימיות, וכו'. וזה, כמובן, בנוסף לרשימות שכבר פיצלתי, כגון רשימת ספרי מרגנית הקלסיים (אבל גם החדשים טובים!) ורשימת הספרים להעצמת בנות (אבל גם לבנים הם טובים! ויש כפילויות! ולא כולם פנטזיה!)

ומה באמת עושים עם סדרות? פינטזתי גם שאכתוב לכל סדרה פוסט נפרד.

או שאקים בלוג נפרד, ברוח אלמנק הספרים המקסים של אניטה סילבי.

אבל למי יש זמן?

בחיי שזאת עבודה.

ובלי לקבוע קריטריונים, המשימה אינסופית ובלתי אפשרית.

איך אקבע קריטריונים להכללת ספרים ברשימה?

איך להיות הוגנת כלפי יוצרים שאני לא בהכרח מכירה, או פחות אוהבת בעצמי אבל אחרים אוהבים מאד?

איך אארגן את המידע כך שיהיה פשוט וקל לשליפה, וברור?

איך משתלטים על כל זה?

האם לוותר וזהו? אבל אני לא רוצה. אני אוהבת להמליץ על ספרים, וזאת אחת המטרות שלשמה הוקם הבלוג הזה.

על כל החלטה שאני מתלבטת לקבל, אני רואה מיד את החסרונות.

אוף.

צרות של הורים לתולעת ספרים (רשימת המלצות קריאה!)

למדתי לקרוא בגיל חמש, בגן חובה בארצות הברית. חזרתי ארצה תולעת ספרים שצרכה ספרים בקצב של אחד ליום, לפחות. מכיוון ששפת הקריאה העיקרית שלי היתה אנגלית, היתה קצת בעיה: היה קשה להשיג בשבילי ספרים בקצב שישביע את רעבוני. שרדתי בזכות מינוי בספריית הקונסוליה הבריטית בירושלים, שם קראתי פחות או יותר את כל הספרים במדור הילדים והנוער; וכן בזכות ביקורים תכופים יחסית בחו"ל.

חמי (בעלי) גדל בתל אביב, וגם הוא כילד היה תולעת ספרים. הוא נאלץ להוציא מינויים בשתי ספריות: ספריית שער ציון (בית אריאלה) וספריית ויצ"ו, על מנת שיוכל לספק את תאוותו לספרים, ולשאול ארבעה ספרים ביום. לרוב את הספר הראשון הוא היה גומר לקרוא עוד לפני שחזר הביתה, בשכיבה על אחד הפסלים בחצר מוזיאון תל אביב.

תחום העיסוק שלי מפגיש אותי עם עוד ילדים כאלה, תולעי ספרים שהוריהם כבר לא יודעים מהיכן יביאו להם את הספר הבא. אחד כזה הוא דויד בן דב, בן שמונה וחצי, שעם הוריו התיידדתי בפייסבוק ובטוויטר. דויד בולע ספרים בקצב שקשה לעמוד בו. אמו, שירה גלזרמן, פירסמה לאחרונה בפייסבוק רשימה של ספרים שדויד כבר קרא, בחיפוש אחר המלצות קריאה נוספות. ברשותה אני מפרסמת כאן את שתי הרשימות, גם הספרים שהוא כבר קרא, וגם ההמלצות שהיא אספה בשבילו בימים האחרונים. בכוונתי לנצל את הרשימה הזאת על מנת לעדכן את רשימת ההמלצות שלי, בת העשור, לספרים מומלצים לילדים שאהבו את הארי פוטר. ברשימה שלי התמקדתי בעיקר בספרי פנטזיה ומד"ב, ברשימה של דויד יש גם ספרים מז'אנרים אחרים, ועל כן היא עומדת בזכות עצמה ולא רציתי סתם להטמיע אותה בתוך הרשימה שלי. היא מובאת כאן לטובת כל ההורים המיואשים שמחפשים עוד המלצות קריאה! וכמובן, כתמיד, אתם מוזמנים ואף מועדדים לתרום המלצות נוספות.

ספרים שדויד קרא:

א
הסיפור שאינו נגמר/ אנדה, מיכאל
הדרך הארכה לסנטה קרוז/ אנדה, מיכאל
המרדף אחר איש-החידות/ אבס, מיכאל
המקרה המוזר של יודה מאוריגמי/ אנגלברגר, טום
הסוד המופלא של אוון ג'סטר/ או'קונור, ברברה
חידות לבלשים מתחילים / אבס, שלמה
מיסל והנחשוף / אוגילבי, איאן
מכתביו הסודיים של ילד מעולם אחר / אסקווית, ר. ל.
החיה של מסיה רסין/ אונגרר, טומי
קריקטור/ אונגרר, טומי
שלושת השודדים/ אונגרר, טומי
גיבורי האולימפוס- אתנה/ אוקונור, ג'ורג' (קומיקס, סדרת גיבורי האולימפוס, 2 ספרים בעברית)
גיבורי האולימפוס-זאוס / אוקונור, ג'ורג' (קומיקס, סדרת גיבורי האולימפוס)
ב
מה שקרה לברנבי ברוקט/ בוין, ג'ון
דב ושמו פדינגטון/בונד, מייקל (סדרת פדינגטון, לא יודעת כמה ספרים בסדרה)
הבלש פדי/ בונד, מייקל (סדרת פדינגטון)
תעלומה בפריז / בונד, מייקל (סדרת פדינגטון)
אולגה דה פולגה וחבריה/בונד, מייקל (סדרת אולגה דה פולגה, 3 ספרים)
אולגה דה פולגה ועלילותיה/בונד, מייקל (סדרת אולגה דה פולגה)
אולגה דה פולגה ובוריס/בונד, מייקל (סדרת אולגה דה פולגה)
הקוסם מארץ עוץ/באום, פרנק ל. (סדרת עוץ, 5 מתוך 14 תורגמו עד היום לעברית)
ארץ עוץ המופלאה/באום, פרנק ל. (סדרת עוץ)
עוצמה מעוץ/באום, פרנק ל. (סדרת עוץ)
דורותי והקוסם בארץ עוץ/באום, פרנק ל. (סדרת עוץ)
הדרך לעוץ/באום, פרנק ל. (סדרת עוץ)
מהם טוב ורע? / ברניפייה , אוסקר (סדרת מדברים פילוסופיה, 5 ספרים)
מה זה לחיות ביחד?/ ברניפייה , אוסקר (סדרת מדברים פילוסופיה)
מה זה אני? / ברניפייה , אוסקר (סדרת מדברים פילוסופיה)
כראמל/ ברנע-גולדברג, מאירה
ג'דיי הדור הבא/ בראון, גפרי
שמו של הספר הזה הוא סוד/ בוש, פסוודונימוס
ידידי עמנואל ואני/ בן נר, יצחק
דני דורבני ומכוניתו זום זום/ ב.ב.
ארתור והמינימונים/בסון, לוק (סדרת ארתור, ארבעה ספרים)
ארתור ונקמתו של מלתזר/בסון, לוק (סדרת ארתור)
ארתור ומלחמת העולמות/בסון, לוק (סדרת ארתור)
ארתור והעיר האסורה/בסון, לוק (סדרת ארתור)
ספר ההפנוט המדהים של מולי מון/בינג, ג'ורג'יה (סדרת מולי מון, לעברית תורגמו 3 מתוך 7)
יום החופש המהפנט של מולי מון/ בינג, ג'ורג'יה (סדרת מולי מון)
מולי מון עוצרת את העולם/ בינג, ג'ורג'יה (סדרת מולי מון)
סדרת החמישיה הסודית/ בלייטון, איניד (21 ספרים בסדרה. קרא חלק, אהב חלק)
ג
ניקולא הקטן/ גוסיני, רנה (סדרת ניקולא הקטן, 3 יצאו ספרים בעברית)
החופש הגדול של ניקולא הקטן / גוסיני, רנה (סדרת ניקולא הקטן)
ניקולא הקטן: ספורים שלא ראו אור / גוסיני, רנה (סדרת ניקולא הקטן)
למרבה המזל, החלב/ גיימן, ניל
אגם הצללים/גלבפיש, רוני
ארנגול/ גריין, כריס (קומיקס)
ד
המכשפות / דאל, רואלד
דני אלוף העולם / דאל, רואלד
מר שועל המהולל/ דאל, רואלד
מטילדה/ דאל, רואלד
צארלי והשוקולדה/ דאל, רואלד
צארלי ומעופפלית הזכוכית/ דאל, רואלד
גיימס והאפרסק הענקי/ דאל, רואלד
העי"ג/ דאל, רואלד
קני והדרקון/ דיטרליצי, טוני
החיפוש אחר וונדלה/ דיטרליצ'י, טוני
עלילות ספיידרוויק, מדריך שימושי/ דיטרליצי, טוני (סדרת עלילות ספיידרוויק, 5 ספרים)
עלילות ספיידרוויק, משקף האבן/ דיטרליצי, טוני
עלילות ספיידרוויק, סודה של לוסינדה/ דיטרליצי, טוני
עלילות ספיידרוויק, עץ הברזל/ דיטרליצי, טוני
עלילות ספיידרוויק, זעמו של מולגראת / דיטרליצי, טוני
בעקבות עלילות ספיידרוויק, שירת הנחלילית /דיטרליצי, טוני (סדרת בעקבות עלילות ספיידרוויק, 3 ספרים)
בעקבות עלילות ספיידרוויק, בעיה ענקית /דיטרליצי, טוני (סדרת בעקבות עלילות ספיידרוויק)
בעקבות עלילות ספיידרוויק, מלך המנדרקונים /דיטרליצי, טוני (סדרת בעקבות עלילות ספיידרוויק)
המסע המופלא של אדוארד טולין/ קיט די-קמילו
הענקים והאישפיצים/ דונלדסון, ג'וליה
רובינזון קרוזו/דפו, דניאל
שרלוק הולמס/ דויל, ארתור קונאן (שרלוק הולמס)
שובו של שרלוק הולמס/ דויל, ארתור קונאן (שרלוק הולמס)
מפנקסו של שרלוק הולמס/ דויל, ארתור קונאן (שרלוק הולמס)
ה
המפתח הסודי של ג'ורג' ליקום/ הוקינג, לוסי וסטיבן
חיפוש המטמון הקוסמי של ג'ורג'/ הוקינג, לוסי וסטיבן
ג'ורג' והמפץ הגדול/ הוקינג, לוסי וסטיבן
הרפתקאותיו של טין טין/הרז'ה (קומיקס, סדרת טין טין)
פרשת קלקולוס/הרז'ה (קומיקס, סדרת טין טין)
אוצרו של רקהם האדום/הרז'ה (קומיקס, סדרת טין טין)
החוקרים על הירח/הרז'ה (קומיקס, סדרת טין טין)
ט
מרי פופינס בגן הציבורי/ טרברס, פ. ל. (סדרת מרי פופינס. 8 בסכ"ה, לא יודעת כמה יצאו בעברית)
מרי פופינס חוזרת/ טרברס, פ. ל. (סדרת מרי פופינס)
תום סוייר/טווין, מארק
בן המלך והעני/ טווין, מארק
ההוביט/טולקין, ג.ר.ר.
י
קיץ מסוכן בעמק המומינים / ינסון, טובה (המומינים)
כוכב השביט מגיע לעמק המומינים / ינסון, טובה( המומינים)
משפחת המומינים המגבעת המכושפת/ ינסון, טובה (המומינים)
משפחת המומינים חורף קסום/ ינסון, טובה (המומינים)
ל
האריה, המכשפה וארון הבגדים/ לואיס, ק. ס. (סדרת נרניה, 7 ספרים)
הנסיך כספיאן/ לואיס, ק. ס. (סדרת נרניה)
המסע בדורך השחר/ לואיס, ק. ס. (סדרת נרניה),
כס הכסף/ לואיס, ק. ס. (סדרת נרניה)
הסוס ונערו/ לואיס, ק. ס. (סדרת נרניה),
אחיינו של הקוסם/ לואיס, ק. ס. (סדרת נרניה)
הקרב האחרון/ לואיס, ק. ס. (סדרת נרניה)
בילבי גרב ברך/ לינדגרן, אסטריד
ילד ושמו אמיל / לינדגרן, אסטריד (סדרת אמיל, 3 ספרים)
התעלולים של אמיל/ לינדגרן, אסטריד (סדרת אמיל)
אמיל עדיין איתנו/ לינדגרן, אסטריד (סדרת אמיל)
מדיקן / לינדגרן, אסטריד (סדרת מדיקן, 3 ספרים)
תעלוליה של מדיקן / לינדגרן, אסטריד (סדרת מדיקן, 3 ספרים)
מדיקן והספוגית מיוניבקן/ לינדגרן, אסטריד (סדרת מדיקן, 3 ספרים)
קארלסון המעופף/ לינדגרן, אסטריד
כולנו ילדי כפר המהומה / לינדגרן, אסטריד (סדרת כפר המהומה)
אלוף הבלשים בלומקויסט/ לינדגרן, אסטריד (סדרת בלומקוויסט, 3 ספרים)
אלוף-הבלשים בלומקויסט חי חיי סכנה / לינדגרן, אסטריד (סדרת בלומקוויסט)
קלה בלומקויסט ורסמוס / לינדגרן, אסטריד (סדרת בלומקוויסט)
האחים לב-ארי / לינדגרן, אסטריד
רוניה בת השודד/לינדגרן, אסטריד
הרפתקאות דוד אריה בערבות רומניה/ לוי, ינץ (סדרת דוד אריה, 6 ספרים)
הרפתקאות דוד אריה בג'ונגל הסיבירי/ לוי, ינץ (סדרת דוד אריה)
הרפתקאות דוד אריה במדבר השווייצרי/ לוי, ינץ (סדרת דוד אריה)
הרפתקאות דוד אריה בקוטב המערבי/ לוי, ינץ (סדרת דוד אריה)
הרפתקאות דוד אריה ביערות הסהרה/ לוי, ינץ (סדרת דוד אריה)
הרפתקאות דוד אריה באוקיינוס הטיבטי / לוי, ינץ (סדרת דוד אריה)
שבעת הפלאים: הקולוסוס מתעורר / לרנג'יס, פיטר (סדרת שבעת הפלאים. יצאו בנתיים שני ספרים ושניהם תורגמו לעברית)
שבעת הפלאים: אבודים בבבל / לרנג'יס, פיטר (סדרת שבעת הפלאים)
מ
הבלשים הצעירים/ ר.ג. מקגרגור
סדרת צרות של טרולים (ארבעה ספרים)/מקדונלד, אלן
בטמן (שלושה ספרים)/ מתני, ביל (קומיקס)
סדרת שרלוק הולמס והפרחחים מרחוב בייקר (4 ספרים)ר/ מק, טרייסי וסטירין, מייקל
פו הדב/ מילן, א.א.
נ
חמישה ילדים והזהו/ אדית נסביט
הקמיע/ אדית נסביט
פטנט הפוקים של דוקטור פרוקטור/ נסבו, יו
פנד/ ראונר, תמיר ונדב, נעם
ס
התגלית של הוגו קברה/ סלזניק, בריאן
מעשה פלאים/ סלזניק, בריאן
הבריחה הגדולה/ סלפורס, סוזן
ג'ינקס/בלקווד, סייג'
שרק/ סטייג, ויליאם
הגנב האמיתי/ סטייג, ויליאם
סדרת קורות קצעולם (12 ספרים, מתוכם תורגמו בנתיים 6 לעברית)/ סטיוארט, פול ורידל, כריס
סדרת הנרי הנורא (שישה ספרים)/ סימון, פרנצ'סקה
סדרת צמרמורת (זיליארד ספרים) / סטיין, ר.ל.
שהזאם (שני ספרים)/סמית, ג'ף (קומיקס)
ע
לאן נעלם קפטן קוק/עומר, דבורה
סדרת ג'ינג'י (אלהים יודע כמה ספרים) / רון פדר עמית, גלילה
סדרת מנהרת הזמן (כנ"ל^) / רון פדר עמית, גלילה
יותם בלש פרטי/ רון פדר עמית, גלילה (סדרת יותם הבלש, שלושה ספרים)
יותם בלש חוקר/ רון פדר עמית, גלילה (סדרת יותם הבלש)
יותם בלש מבוקש/ רון פדר עמית, גלילה (סדרת יותם הבלש)
פ
הדחליל ומשרתו/ פולמן, פיליפ
אלדין ומנורת הקסמים/ פולמן, פיליפ
לב של דיו/ פונקה, קורנליה
מלך הגנבים / פונקה, קורנליה
סדרת קלמנטיין /פניפקר, שרה (שישה מתוך שבעה ספרים תורגמו לעברית)
סדרת נייט הגדול/פרס, לינקולן (סדרת נייט הגדול. 7 ספרים, כולם תורגמו לעברית)
סדרת קפטן תחתונים/פילקי, דאב (עשרה ספרים, כולם תורגמו לעברית)
צ
בית הספר לטוב ולרע/ צ'ייניני, סומן
ק
המלך מתיא הראשון/ קורצ'ק, יאנוש
המלך מתיא באי השומם/ קורצ'ק, יאנוש
קאיטוש המכשף/ קורצ'ק, יאנוש
מעגל הכשפים/ קנמור, טים
האיש הקטן/ קסטנר, אריך
האיש הקטן והעלמה הקטנה/אריך קסטנר
פצפונת ואנטון/אריך קסטנר
אריך קסטנר מספר
שלושים וחמישה במאי/אריך קסטנר
מסטיק עם פסים/ קישון, אפרים
מלחמת הנמלים/קישון, אפרים
איך בוטלה המתמטיקה/ קליינברג, אביעד
האגדה על הילד הכי רע בעולם / קולפר, אואן
האגדה על קפטן קראו/קולפר, אואן
האגדה על מרפי בטטה/ קולפר, אואן
ארטמיס פאול הרומן הגרפי/קולפר, אואן ו קונקין, אנדרו
ג׳רמי תאצ׳ר מגדל דרקון/ קוביל, ברוס
ג'ניפר מארדלי והקרפד המדבר/ קוביל, ברוס
סדרת ילדי המנורה (ארבעה ספרים)/ קר, ב.פיליפ
טוטו: חוזרים ללמודים / קופה, תיירי (קומיקס)
טוטו בלגן בבית הספר/ קופה, תיירי (קומיקס)
מכונת הזמן של מקס/ קייך, דובי (קומיקס)
הטיול הגדול של מקס/ קייך, דובי (קומיקס)
ר
הארי פוטר ואבן החכמים/ רולינג, ג'יי, קיי. (סדרת הארי פוטר, שבעה ספרים)
הארי פוטר וחדר הסודות/ רולינג, ג'יי, קיי. (סדרת הארי פוטר)
הארי פוטר והאסיר מאזקבאן/ רולינג, ג'יי, קיי. (סדרת הארי פוטר)
הארי פוטר וגביע האש/ רולינג, ג'יי, קיי. (סדרת הארי פוטר)
הארי פוטר ומסדר עוף החול/ רולינג, ג'יי, קיי. (סדרת הארי פוטר)
הארי פוטר והנסיך חצוי-הדם/ רולינג, ג'יי, קיי. (סדרת הארי פוטר)
הארי פוטר ואוצרות המוות/ רולינג, ג'יי, קיי. (סדרת הארי פוטר)
סדרת פרסי ג'קסו (חמישה ספרים)ן/רירדן, ריק
סדרת גיבורי האולימפוס (סדרת המשך לפרסי ג'קסון. חמישה ספרים)/ריירדן, ריק
הפירמידה האדומה/ריירדן, ריק
מעשיות בידל הפייטן/ רולינג, ג'יי, קיי.
חיות הפלא והיכן למצוא אותן/רולינג, ג'יי, קיי.
קווידיץ׳ בראי הדורות/ רולינג, ג'יי, קיי.
עוגות בחלל/ריב, פיליפ
אוטוליין והחתולה הצהובה/ רידל, כריס
אוטוליין הולכת לבית הספר/ רידל, כריס
יום סמק הגדול/ רקס, אדם
עסקי דרקונים/ רידי, פטרישיה ק. (סדרת עלילות היער המכושף, ארבעה ספרים)

ספרים שהומלצו לדויד להמשך קריאה:

הטירה הקסומה/ נסביט, אדית
מחפשי האוצר/ נסביט, אדית
סוד יער המבריחים/ מקגרגור, ר.ג.
ג׳ים ונהג הקטר/אנדה, מיכאל
ג'ים וכנופית ה13/ אנדה, מיכאל
קונץ-פונץ'/ אנדה, מיכאל
מומו/ אנדה, מיכאל
טובי לולנס/ דה-פומבל, טימותה
הכל בגלל סופר-מר / די-קמילו, קייט
סיפורו של דספרו / די-קמילו, קייט
ילדי המים/ קינגסלי, צ'ארלס
סיפורו של דר דוליטל/לופטינג, יו
החצוצרה של לואי/ וויט, א.ב.
חוות הקסמים/ וויט, א.ב.
רסמוס והנודד/ לינדגרן, אסטריד
נילס קרלסון-צוציק/ לינדגרן, אסטריד
מיו, מיו שלי/ לינדגרן, אסטריד
בום! / האדון, מארק
לא סתם מכשפה/איבוטסון, אווה
אלבי סיפור אבירים/ לפיד, י
תעלומת הביצה הענקית/ ברטוורת, אוליבר
שומרת הדרקונים/קרול וילקינסון
הרוח בערבי הנחל/ גרהם, קנת
סוד הגן הנעלם /פרנסס ברנט
נסיכה קטנה/פרנסס ברנט
הלורד הקטן /פרנסס ברנט
101 דלמטים/סמית, דודי
הקלברי פין/טווין, מארק
ינקי מקונטיקט בחצר המלך ארתור/ טווין, מארק
ידידי מרח' ארנון/גולדברג, לאה
האי של נים/ אור, ונדי
איגריין האמיצה/ פונקה, קורנליה
רוכב הדרקונים/ פונקה, קורנליה
צ'קו המסכן/ ביאנקו, מרג'רי ויליאמס
חיפושי דרקונים /רידי, פטרישיה ק. (סדרת עלילות היער המכושף, ארבעה ספרים)
זימוני דרקונים/ רידי, פטרישיה ק. (סדרת עלילות היער המכושף, ארבעה ספרים)
דיבורי דרקונים/ רידי, פטרישיה ק. (סדרת עלילות היער המכושף, ארבעה ספרים)
הפרמידה האדומה/ ריירדן, ריק
יער פרא 1,2/מלוי, קולין
דו קרב /גרוסמן, דויד
השביעיה הסודית/ בלייטון, איניד
חיי קסם/ ווין ג’ונס, דיאנה
תשע הנשמות של כריסטופר צ׳אנט/ ווין ג’ונס, דיאנה
שבוע המכשפות/ ווין ג’ונס, דיאנה
הטירה הנעה/ דיאנה ווין ג'ונס
הבריון של ארצ'ר/ ווין ג’ונס, דיאנה
מגדלים פורחים באוויר / ווין ג’ונס, דיאנה
אמיל והבלשים/ קסטנר, אריך
הכיתה המעופפת/ קסטנר, אריך
אמיל והתאומים/ קסטנר, אריך
סדרת בית קטן בערבה/ויילדר, לורה אינגלס
מלחמת הדוכנועים/מריל, ג'ין
צ'יטי צ'יטי בנג בנג/איאן פלמינג
אבודים בלב ים/ הרלונג, מ. ה.
נדב ואימו/מגד, אהרון
אחותי הגדולה מכולן/ בן כנען, עוזי
זיגי ושליצי/ בן כנען, עוזי
אני ברק/ בן כנען, עוזי
מי מכיר את תנינה/ זרחי, נורית
ג'ו שמו גיבורת על / טרין, גרג
ההיסטוריה של החלל/ קינדברג, סאלי, טרנר, טרייסי (קומיקס)
גילי והמכשפה הקטנה/ גורן, שרית
קרסוליה בחלל/ שחרור, ציפי
ואם המלכה תגיד כן/ כהן אסיף, שלומית
סוסת הערבה/ גריפיתס, הלן
ידידתי פליקה/ אוהארה, מרי
המסע המופלא/ ברנפורד, שילה
אי הדולפינים הכחולים/ אודל, סקוט
הקסם השחור/סואל, אנה
במבי/ סלטן, פליקס
קול קדומים/ לונדון, ג'ק
אני והשימפנזים/ גודול, ג'יין
אנשי האגם/ ליקי, ריצ'רד
המלחמה לאש/ רוני, ז. ה.
אסטריד לינדגרן שוהם סמיט
ספרי ג'ראלד דארל
ספרי נחום גוטמן
מעשה במעשה / מיל,. א.א.
אלופי ווילובי/ ריד, טלבוט ביינס
העולם שאבד / קונן דויל, ארתור
הממלכה של קנסקי / מורפורגו, מייקל
עליסה בארץ הפלאות/.קרול, לואיס
עליסה בארץ המראה/קרול, לואיס
שיילו / ניילור, פיליס
מעל הים, מתחת לאבן/ קופר, סוזן
טרילוגיית ברטימאוס/ סטראוד, ג’ונתן
מחלק העיתונים/ וואטר, ווינס
שניים שגנבו את הירח/ מקושינסקי, קורנל
השערוריות של באשה/ מקושינסקי, קורנל
ילדת הגבעות/ מקגרו, לואיז
כד החרס השבור/ סו פארק, לינדה
ארבי על האי/ סטייג, ויליאם
התרמית הגדולה בעקול קטפיש /בורמן, בן לוסיין
מגנוס צ’ייס/ ריירדן, ריק
ממלכת טרביתיה/ קתרין פטרסון

לגדולים יותר:

קמט בזמן/ ל'אנגל, מדלין
רוח בדלת/ ל'אנג'ל, מדלין
הגנב הנדיב/ קניוק, יורם
שר הטבעות/ טולקין, ג.ר.ר.
אי המטמון/ סטיבנסון, רוברט לואיס
הרייט המרגלת/ לואיז פיציו
המגדל הפורח באויר/ נורטון ג'סטר
עדשי השוקולד של הבז/ הורוביץ, אנתוני
פיטר פן/ברי, ג’יימס מתיו
בישימון ובערבה/סנקביץ’, הנרי
סדרת הירושה/ כריסטופר פאוליני
סדרת ספטימוס היפ/ אנג'י סייג’
סדרת ארץ ים/לה גווין, אורסולה
שתי פרשיות חייו הראשונות של לוקס קאשה / אלכסנדר, לויד
החתול שרצה להיות איש/ אלכסנדר, לויד
סדרת פרידיין/ אלכסנדר, לויד
שמע חתול/ נויל, אמיל צ’ייני
טרילוגית הגרישה/ברדוגו, לי
הבחירה/ קונדי, אלי
סדרת חומריו האפלים/ פולמן, פיליפ
סדרת סאלי לוקהארט/פולמן, פיליפ
המעון של מיס פרגין לילדים משונים/ ריגס, רנסום
ספרי ג’ני ולנטיין
שלושת המוסקיטרים /דיומא, אלכסנדר
הרוזן ממונטה כריסטו/ דיומא, אלכסנדר
הצבעוני השחור/דיומא, אלכסנדר
סדרת שבע הממלכות/ קאשור, קריסטין
הנסיכה הקסומה/ גולדמן, ויליאם
פלא/ פלאסיו, ר. ג.
מסע קון טיקי/ היירדאל, תור
גבעת ווטרשיפ /אדמס, ריצ’רד
פנג הלבן/לונדון, ג’ק

ספרי סדרת מרגנית הקלאסית

לבקשת הקהל, אני מצרפת פה רשימה של כל 118 119 ספרי סדרת מרגנית שאספנו.

רשימה מלאה של ספרי מרגנית, הכוללת ספרים בכל המצבים, אפשר למצוא באתר של הוצאת כנרת זמורה ביתן.

ולמי שלא עקב עד כה: ראשית סיפור האיסוף בפוסט "זר מרגניות", וסופו בפוסט "המרגנית האחרונה", שם גם הסבר ל"מצבים" השונים של ספרי הסדרה. אנחנו אספנו ספרים רק מהמצב הראשון. אחדים מהספרים ברשימה הודפסו גם במצב הראשון וגם בעיצובים מאוחרים יותר.

הספרים ברשימה ממוינים לפי שם הסופר, ואח"כ לפי שמות הספרים (עם קצת פשלות שנובעות מגחמות טבלת האקסל שבניתי). לפי שעה עוד לא מיינתי את הספרים בסדרות השונות לפי סדר הקריאה המומלץ.

והרי היא לפניכם, סה"כ 119 ספרים:

עדכון, אוגוסט 2017: הוספתי את "עמק הפחד" מאת ארתור קונאן-דויל

(עממי, פינלנד)  קלוולה

אודל, סקוט  הפנינה השחורה

אוהרה, מרי  ידידתי פליקה

אולדריץ', תומס ביילי  סיפורו של ילד רע

אורצ'י, הברונית  הרפתקאותיו של סקרלט פימפרנל

סקרלט פימפרנל

אייקן, ג'ואן  הזאבים מאחוזת וילובי

מזימות אפלות בבטרסי

ציפורי-לילה בננטקט

אלכסנדר, לויד  היורה השחורה

המלך העליון

טירת ליר

טרן הנודד

ספר השלושה

שתי פרשיות חייו הראשונות של לוקס קאשה

אנדה, מיכאל  ג'ים וכנופיית ה-13

ג'ים ונהג הקטר

מומו

אנדרסן, הנס כריסיטאן   החבר למסע

ערדלי המזל

ב.ב.   דני דרבני ומכוניתו זומזום

בארט, אן   מיקסם

בורמן, בן לוסיין   הינשוף קורא פעמיים בעיקול קטפיש

שיטפון בעיקול קטפיש

הריעו בחצוצרות לכבוד עיקול קטפיש

התרמית הגדולה בעיקול קטפיש

שבעת הגיבורים של עיקול קטפיש

ברנט, פרנסס הודג'סון   הנסיך האובד

ג'סטר, נורטון   המגדל הפורח באוויר

גודן, רומר   קיזי הילדה הצועניה

גריי, אליזבת ג'נט   אדם בדרך

גריפה, מריה   ארץ אי שם

דאל, רואלד   ג'יימס והאפרסק הענקי

דני אלוף העולם

העי"ג

צ'רלי ומעופפלית הזכוכית

מר שועל המהולל

צ'רלי והשוקולדה

דימא, אלכסנדר   שלושת המוסקיטרים א, חרבו של ד'ארטנין

שלושת המוסקיטרים ב, יריב בלתי צפוי

שלושת המוסקיטרים ג, מזימותיה של מיליידי

דקר, רולף   מריוס

הובאן, ראסל   העכבר וילדו

הוגו, ויקטור   בוג ז'רגל

הופמן, ת. א.  מפצח האגוזים

הנטי, ג'ורג' אלפרד   בימי שלטון האימים

וייט, א. ב.  חוות הקסמים

סטיוארט קטינא

תרועת הברבור

ויילדר, לורה אינגלס   בית קטן ביער הגדול

בן איכרים

החורף הארוך

בית קטן בערבה

על גדות אגם הכסף

על גדות נחל השזיף

עיר קטנה בערבה

ורן, ז'ול   אי התעלומות א'

אי התעלומות ב'

אי התעלומות ג'

טראוורס, פמלה לינדון   מרי פופינס

מרי פופינס בגן הציבורי

יוז, ריצ'רד   ארמון העכביש

ינסון, טובה   כוכב השביט מגיע לארץ המומינים

ספר הזכרונות של מומינאבא

קיץ מסוכן בארץ המומינים

לה גווין, אורסולה   החוף הרחוק ביותר

הקברים של אטואן

הקוסם מארץ ים

לואיס, ק. ס.  אחיינו של הקוסם

האריה, המכשפה וארון הבגדים

המסע בדורך השחר

הנסיך כספיאן

הסוס ונערו

הקרב האחרון

כס הכסף

לוסון, רוברט   הגנרל של אמורי הצעיר

גבעת הארנבים

לינדגרן, אסטריד   מדיקן

מי כמונו ילדי כפר המהומה

אלוף הבלשים בלומקויסט

אלוף הבלשים בלומקויסט חי חיי סכנה

כולנו ילדי כפר המהומה

מדיקן והספוגית מיוניבקן

קלה בלומקויסט וראסמוס

מוואט, פרלי   אבודים בישימון הקרח

קורות ספינה נאמנה

קללת הקבר הויקינגי

מולנאר, פרנץ   הנערים מרחוב פאל

מקגואן, טום  המשלחת מעיקול נחל

מקגרגור, ר. ג.   הבלשים הצעירים

סוד יער המבריחים

נורטון, מרי  הלקחנים באוויר

הלקחנים בשדות

הלקחנים על המים

הלקחנים

נורת, סטרלינג   גור זאבים

פרא

נסביט, א.   הקמע

ילדי המסילה

מחפשי האוצר

סואל, אנה   הקסם השחור

סטריטפילד, נואל   הקרקס מגיע!

סטרינג'ר, ג'ויס   צ'יאה חתולת הבר

פאצ'ט, מרי אלווין   הדינגו הלבן

פורטר, אלינור   פוליאנה

פין   מר אל, כאן אנה

פיציו, לואיז   הרייט המרגלת

צ'נדלר האריס, יואל   הדוד רמוס

קאראס, רוג'ר   הזאב מדקוטה

קולי, וינפרד   סבתא בקולגייט

קונן-דויל, ארתור   חקירה בשני

חותם הארבעה

עמק הפחד

קר, ג'ודית  מי גנב את השפן הורוד

רוברטסון, קית   הנרי ריד ושות'

רנסום, ארתור   הים הנסתר

עמק הסנוניות

פיטר דאק

שלום עליכם   עלי כינור

הספר השמיני בסדרת הארי פוטר?

ברביעי בצהרים צלצלה אלי מפיקה בגל"צ לנסות לתאם איתי ראיון על "הספר החדש של הארי פוטר". באותו שלב לא ידעתי על מה היא מדברת, והיה לה קצת קשה להאמין שאני לא יודעת על מה היא מדברת, על מה הספר, מה אורכו, כמה מהר אתרגם אותו ומתי אפשר יהיה סוף סוף לקרוא אותו בעברית. אז בינתיים התעדכנתי קצת, ואני יכולה למסור את הפרטים הבאים, שכולם, אגב, זמינים ברשת ואינם באים ממידע פנימי (שאין לי):

הספר נקרא "הארי פוטר והילד המקולל" (או אולי "הילדה המקוללת", נגלה בהמשך…)

מדובר בגרסת דפוס של מחזה בשני חלקים שעתיד לעלות בלונדון ב-31 ביולי השנה (זהו מועד הפתיחה הרשמי; תהיינה הרצות קדם כבר בחודש מאי). הספר יוצע למכירה מיד לאחר פתיחת ההצגה, במהדורה דיגיטלית באנגלית באתר פוטרמור.

מודעה של הוצאת סקולסטיק האמריקאית. כתוב בה, "הסיפור השמיני, כעבור 19 שנה; 'הארי פוטר והילד המקולל' חלקים II-I; קראו אותו ב-31 ליולי 2016; עטיפה לא סופית"

זהו אינו ספר פרוזה, כי אם מחזה. זאת אומרת שהוא כתוב כדיאלוגים עם הוראות בימוי ומחולק לסצנות, לא לפרקים. (כבוגרת לימודי תאטרון אני אלרגית לשימוש במילה "תסריט" כשמדובר במחזה לבמה ולא להסרטה, אבל אם קל יותר להבין את המושג "תסריט", בבקשה.)

לפי עמוד הרכישה באמזון, יהיו בו 320 עמודים.

את המחזה כתב ג'ק תורן, לפי סיפור של ג'יי קיי רולינג ועם שיתוף פעולה מצדה.

משמאל לימין: ג'ק תורן, ג"ק רולינג והבמאי ג'ון טיפאני עוברים ביחד על טקסט המחזה. צלמה: דברה הורפורד בראון עבור הגרדיאן

המחזה מתרחש 19 שנה אחרי אירועי הסדרה, כאשר בנו של הארי לומד בהוגוורטס. ישנן ספקולציות ש"הילד המקולל" הוא בנו של הארי, אבל אין לכך אישור רשמי. תקציר העלילה לפי האתר הרשמי של ההצגה: "מאז ומעולם היה קשה להיות הארי פוטר, וזה לא נעשה קל יותר מאז שהוא עובד שעות נוספות במשרד הקסמים, נשוי ואב לשלושה ילדים בגיל בית-ספר. בעוד הארי נאבק בעבר שמסרב להישאר מונח במקומו, בנו הצעיר אלבוס נאלץ להיאבק במורשת המשפחתית שמעולם לא חפץ בה. העבר וההווה מתערבבים בצורה הרת-אסון, והאב ובנו לומדים אמת לא נעימה: לעתים האופל מגיע ממקורות בלתי צפויים."

בתפקידים של הארי, רון והרמיוני לוהקו שחקני הבמה הבריטיים ג'יימי פרקר, פול תורנלי ונומה דומזווייני.

מימין לשמאל: תורנלי, פרקר ודומוזווייני. צילם סיימון אנאנד.

לגבי אפשרות להעלאת ההפקה בארץ: לא ידוע לי על כוונה להעלות בינתיים הפקות מחוץ לאנגליה. אולי זה יגיע בהמשך, אבל הסיכוי שתעלה הפקה בארץ הוא די נמוך לדעתי, כמו שלא עולות פה הפקות למרבית מחזות הזמר החדשים. בכל מקרה זה לא בידיים שלי ואין לי מקור ידע מיוחד בעניין.

מכל המידע הזה, נשארו הקוראים הנרגשים מבולבלים לגבי השאלה אם אפשר להתייחס אל הספר העתידי כאל הספר השמיני בסדרה, או לא. קוראת בשם ויקטוריה גרין הגדילה לעשות, ושאלה על כך את הסופרת מפורשות בטוויטר. מתברר שגרין התערבה עם המורה שלה שרולינג "לא תכתוב, תפרסם או תכריז על רומן חדש בסדרת הארי פוטר לפני ה-1 במאי 2017", וכעת לא ברור להם מי ניצח בהתערבות.

 

והרי התשובה מפי הסוס: לא, זה לא רומן, והכותב הוא ג'ק תורן, כך שטכנית לפי תנאי ההתערבות הכתובה של ויקטוריה גרין, זה לא נחשב.

ובכל זאת זהו סיפור המשך על הארי פוטר שיוצא בצורת ספר. אז תחליטו אתם אם בעיניכם זה נחשב "קאנון" או "פאנון"…

כשקוראיה של רולינג התחננו, שוב, שרולינג תכתוב גם על האירועים המקדימים לסדרת הארי פוטר, הזכירה הסופרת שבנובמבר השנה צפוי לראות הראשון מבין סרטי "חיות הפלא", המתפקד על תקן סיפור מקדים. לרולינג היתה יד בכתיבת התסריט.

ולשאלה ששואלים אותי כולם מאז יום רביעי: כן, עילאי מלצר מספרי עליית הגג כבר מתכנן מהדורה עברית לספר, וכן הוא פנה אלי וביקש שאתרגם אותו. ניסיון העבר מראה שלא תהיה לי אפילו הצצה חטופה בטקסט לפני שיהיה נגיש לעולם כולו, ובינתיים איני יכולה להתחייב למועד יציאה לאור בעברית.

 

המרגנית האחרונה…

לפני שלוש שנים סיפרתי פה איך החלטתי לאסוף, כמתנה לבעלי, את כל ספרי סדרת מרגנית הישנה והטובה. לא אחזור פה על מה שכתבתי על מרגנית ומדוע דווקא הסדרה הזאת: הפוסט הנוכחי בא להשלים את הפוסט ההוא, לא להחליף אותו, ובכנות הוא אולי פחות מעניין, כי הוא יעסוק באספנות עצמה. באוסף מעצם הגדרתו יש משהו מיותר. את מרבית הספרים באוסף המרגניות קראתי כילדה בשפה האנגלית, ורבים מהם היו אצלנו בבית במהדורות ובפורמטים שונים. הרעיון ליצור אוסף אינו נוגע רק לתכנים של הספרים, אלא גם לריצוי זיק של כפייתיות. דחף להגיע לשלמות. הנאה אסתטית מריכוז חפצים דומים ביחד.

בשל כך מראש הגדרנו, אני ובעלי במשותף, את הפרמטרים לאוסף. הוחלט, מראש, שאנחנו מתמקדים בספרי מרגנית בעיצוב המקורי בלבד: גם כי זה העיצוב המעורר בנו את הנוסטלגיה הכי חזקה, וגם כי זאת קבוצה סגורה, עם מספר סופי של פריטים, כך שאפשר להגיע יום אחד לאוסף שלם.

ספרי מרגנית קיימים בעיצובים שונים, ובגדול אפשר לזהות חמש קבוצות של ספרים בסדרה. השנים המדויקות בהן נעשו השינויים בעיצוב לא ידועות לי, אבל בגדול, זה סדר השינויים בעיצוב:

מצב ראשון, הקלאסי:

ספרי מרגנית במצב הראשון התפרסמו כולם בגודל אחיד. העטיפה חולקה לשני מלבנים, כאשר בעליון צבע חלק עם שם הספר והסופר, ובתחתון איור, כמעט תמיד של דני קרמן. יש לציין שציור העטיפה הוא ציור ישראלי גם כאשר ציורי הפנים הם ציורים של מאיירים מחו"ל כגון גארת וויליאמס או פולין ביינס. בפינה השמאלית מציץ לוגו המרגנית. ספרים במצב זה התפרסמו מסוף שנות השבעים עד סוף שנות השמונים. החיסרון הגדול של העיצוב הזה, מבחינתי, הוא שעל השדרה מופיע רק שם הספר ללא שם הסופר. השדרה מחולקת לשני חלקים, כאשר החלק העליון הוא חלק ועליו מופיע לוגו המרגנית ושם הספר, והחלק התחתון הוא המשך תמונת העטיפה הצבעונית, עליה מופיע בתחתית הלוגו של זמורה ביתן.

מצב שני:

הספרים במצב השני שמרו על הגדול האחיד. נדמה לי שהספרים התפרסמו במצב זה מסוף שנות השמונים ובמהלך שנות התשעים. על השדרה מופיע כבר שם המחבר. דני קרמן מקבל עדיין קרדיט של מעצב הסדרה, איורי העטיפה הם איורי מקור ישראליים. השדרה מחולקת לשלושה חלקים: פס עליון בצבע עם לוגו המרגנית, פס אמצעי לבן ובו מופיעים שמות הספר והסופר, ופס תחתון בצבע עם לוגו זמורה ביתן.

מצב שלישי:

הספרים עדיין בגודל אחיד. קרדיט לעיצוב הסדרה ניתן לסטודיו חובב רשלבך. איורי העטיפה הם לפעמים איורים ישראליים, לפעמים איורים שנרכשו מחו"ל, כמו איוריו של קוונטין בלייק לספר "מטילדה". ספרים במצב זה ראו אור במהלך שנות התשעים. על השדרה פס עליון בצבע חלק וחלק תחתון מוגדל שהוא המשך תמונת העטיפה; רצועה אנכית כתומה המעוצבת כמו סרט עם קצה משונן עוברת לכל אורך השדרה, ועליה לוגו המרגנית ושמות הסופר והספר.

מצב רביעי: 

 

ספרי מרגנית במצב הרביעי ראו אור במהלך שנות האלפיים המוקדמות. הספרים הופיעו בשני גדלים: הגודל הסטנדרטי, וגודל אלבומי גדול יותר, אבל שני הגדלים בכריכה קשה. אין קרדיט לעיצוב הסדרה. העטיפות רובן (אבל לא כולן) עטיפות חו"ל. השדרה היא בצבע אחד, שסמל המרגנית מופיע בו בגוון ניגודי כמו סימן מים. לוגו המרגנית מוקף ריבוע ומכיל את הכיתוב: "מרגנית, ספרי מופת לילדים ולנוער".

מצב חמישי:

כך נראים ספרי מרגנית הרואים אור בעשור האחרון ועד עצם היום הזה. מרבית הספרים רואים אור בכריכה רכה, עם עטיפות חו"ל, ואף שיש אחידות במראה של ספרים מאותה סדרה (כגון סדרת נרניה, סדרת ארץ ים), אין אחידות באשר לכל ספרי מרגנית. ישנם ספרים גדולים וספרים קטנים יותר, כריכות רכות וכריכות קשות, עטיפות מקור ועטיפות חו"ל – כל ספר לגופו. הסימן היחיד שעוד מראה שהספרים שוייכו לסדרת מרגנית הוא לוגו המרגנית בריבוע כתום על הכריכה ובכותרת השדרה.

עד כאן תיאור המצבים השונים. מדוע בחרו לערוך את כל השינויים הללו במראה הסדרה? יש לזכור שמדובר בתהליכים שקרו לאורך עשרות שנים, ומאחוריהם עמדו כל מיני מהלכים עסקיים, חילופי עורכים ועוד. טעות תהיה זאת להניח שהיתה יד אחת מכוונת מאחורי כל השינויים, אשר תכננה את המהלכים לאורך השנים. בעיני נראה שהיתה שחיקה של המותג "מרגנית", אשר בשנות השמונים היה מובחן ובולט, וכיום בקושי נבדל מספרים אחרים של הוצאת כנרת זמורה-ביתן או בכלל. מבחינה כלכלית גרידא, ככל הידוע לי, ספרי מרגנית נמכרים היום יותר טוב מאשר אי פעם בעבר. מבחינת הקשר הרגשי והנאמנות למותג, קשה לי להאמין שילדים היום מפתחים את אותה האהבה העזה שפיתחו ילדי שנות השמונים לסמל המרגנית. בין היתר הסיבה לכך היא כי אם בעבר מרגנית היתה נווה מדבר בנוף ספרותי צחיח, היום היא רק אחת מכמה סדרות המספקות לילדים ספרי איכות וספרי פנטזיה מתורגמים.

כך או כך – אני חוזרת לסיפור – בחרנו אני ובעלי לאסוף את הספרים במצב הראשון. באתר הוצאת כנרת זמורה-ביתן קיימת רשימה של ספרי מרגנית, אבל אין בה אבחנה בין המצבים השונים, ועל כן היה קצת מורכב להגיע לרשימה סופית. לפעמים חיפשתי ספר מסוים שרק כותרתו היתה ידועה לי, והתאכזבתי לגלות שהוא ראה אור במצב השני או השלישי. בסופו של דבר הגענו למצב שבו חסרו לנו רק שני כותרים להשלמת סדרת מרגנית במצב הראשון: "בן איכרים" מאת לורה אניגלס ווילדר (ספר בסדרת "בית קטן בערבה"), וספר מסדרת :ילדי כפר המהומה" מאת אסטריד לינדגרן. הסדרה הזאת (שטרם קראתי) מבלבלת במיוחד, שכן לספרים שבה יש שמות מאוד דומים, וכל הזמן התבלבלתי איזה מהספרים כבר השגתי, ואיזה מהם אני עדיין מחפשת.

ואז, לפני חודש בערך, בחנות "הנסיך הקטן" ברחוב קינג ג'ורג', ראיתי את "מי כמונו ילדי כפר המהומה". ולא זכרתי אם כבר קניתי אותו או לא! במקום לקנות אותו, צילמתי:

חזרתי הביתה, והתברר לי שהוא הספר החסר… אז למחרת בבוקר חזרתי לחנות ורכשתי אותו, כולו מאושרת שכעת נותר לי רק עוד ספר אחד להשלמת הסדרה! ואז פתחתי את הכריכה, וחשכו עיני כשגיליתי, בעמוד פנימי של הספר, שבסדרת ילדי כפר המהומה יש לא שניים, כי אם שלושה ספרים!

את "מי כמונו" ואת "כולנו", כבר השגתי, אבל היכן הוא "אנחנו ילדי כפר המהומה"? מדוע הוא לא הופיע ברשימה באתר הוצאת כנרת? מדוע בשום מקום באינטרנט לא מצאתי רישום או תמונה של הספר?

לטובת חברי הפייסבוק שלי (שלפחות שניים מהם בינתיים התחילו אף הם לאסוף את ספרי מרגנית…) העליתי את תמונות ספרי כפר המהומה, והזכרתי שעדיין חסרים לי רק שני ספרים להשלמת הסדרה, והם "בן איכרים", ו"אנחנו, ילדי כפר המהומה", שלא לגמרי הייתי בטוחה אם הוא קיים… חברים טובים יש לי בפייסבוק. אדונית הארונית קראה וזכרה, וכשעזרה לעשות סדר בספריית קיבוץ גשר, סידרה לי לקבל במתנה את "בן איכרים" – והיתה קצת מתוסכלת שלא הצליחה למצוא את "אנחנו, ילדי כפר המהומה". פרסמתי את תמונת הספר האחד-לפני-אחרון:

ואז הגיע לא אחר מאשר יחיעם פדן, שערך את סדרת מרגנית במשך שנים רבות, וסיפק לי את המידע שהיה חסר לי:

אז זהו זה, הסדרה הושלמה. סך הכל 118 ספרי מרגנית במצב הראשון. עבודה של שלוש שנים מהרגע שהחלטנו שלא די לנו בספרים שכבר יש לנו, אנחנו רוצים את כולם… זר המרגניות מלא.

ועכשיו – לקרוא אותם.

 

שלב הנסיכות: איך דיסני שכתבה את שלבי התפתחות הילד וירתה לעצמה ברגל

פיאז'ה חילק את שלבי התפתחות הילד לתקופה הסנוסרית/מוטורית, השלב הפרה-אופרציונלי, שלב האופרציות המוחשיות ושלב האופרציות הפורמליות. תיאורית התפתחות הילד של אריקסון מפרטת שלבים רבים יותר: השלב האוראלי-סנסורי, השלב השרירי-אנאלי, השלב הלוקומוטורי-גניטלי, שלב החביון ועוד. ואיכשהו כל מומחי התפתחות הילד המפורסמים פספסו שלב חשוב בהתפתחות של ילדות קטנות: שלב הנסיכות. זה השלב שבו ילדות קטנות נעשות אובססיביות לגמרי בכל מה שקשור לנסיכות, רוצות ללבוש רק ורוד עם נצנצים, ומכריחות את ההורים שלהם לרכוש הרבה מוצרים של דיסני. מה, לא?

בעולם הממותג שבו אנו חיים, הורים/צרכנים נוטים לפעמים לבלבל בין שלבי התפתחות ביולוגיים, להתוויה השיווקית המלאכותית לחלוטין שנקבעה על ידי תאגידים מסחריים. אין תחום שבו הבלבול הזה בולט יותר, משפיע יותר ומזיק יותר מאשר בתחום ההפרדה המגדרית בין בנים לבנות. כתבתי כאן פעם על המצאת הצבע הוורוד כ"צבע של בנות" בתחילת המאה ה-20: בניגוד לרושם העשוי להיווצר לצרכן המודרני, כאילו לבנות יש זיקה מולדת לצבע הוורוד, מדובר בקביעה שיווקית שהתבססה בתודעה הצרכנית אי שם אחרי מלחמת העולם הראשונה. כיום הצבע הוורוד שולט בצעצועים, בגדים ומוצרים אחרים המשווקים לבנות, יותר מאשר בדורות קודמים: למעשה, מאז שנות החמישים יש עלייה מתמדת בשיעור הצעצועים המשווקים כמתאימים רק למגדר אחד, וירידה בשיעור הצעצועים ה"ניטראליים". הוורוד משמש תמרור המסמן לצרכנים מה "הוחלט" מגבוה שמתאים לבנות; בד בבד זהו תמרור אזהרה, שמסמן לבנים "בזה אסור לגעת".

Credit: Reuters/Charles Platiau

מה שמרשים עוד יותר מהעלייה הדרמטית בהפרדה המגדרית בשיווק צעצועים, הוא עד כמה הציבור מוכן לקבל זאת כחלוקה טבעית מובנת מאליה ואפילו רצויה. כאשר רשת טארגט האמריקאית הודיעה בקיץ האחרון שתבטל את סימון המדפים במדור חנויות הצעצועים לפי "בנות" ו"בנים", היו, לצד המברכים, הורים שהגיבו בחמת זעם ובאיומים להחרים את הרשת. "הדבר המשעשע בכל זה," כתב אז קן דנמיד, "הוא שנראה שמרבית המגיבים נגד הצעד מבלבלים בין שינוי השילוט לבין ביטול של מגדר בכלל, שזה אבסורד גמור. למראית עין נראה כאילו לאנשים אין שום תפישה שלשלטים הללו, ולקיומם של מדפים ממולאים צעצועים וורודים 'לבנות בלבד', אין שום קשר לזהות מגדרית מולדת, אלא אך ורק לשיווק."

בתגובות דומות נתקלה חמוטל ברקן-בארי, כאשר פתחה בקניון גבעתיים את חנות הצעצועים "טומי ואניקה", שבה באופן מודע ומכוון אין הפרדה בין מדפי צעצועים לבנים למדפי צעצועים לבנות. "כשלקוחות מבקשים מתנה לגיל מסוים, הם המומים כשאני נמנעת מלשאול אם המתנה לבן או לבת. מבחינתי זה לא רלוונטי. אני מציעה מוצרים בהתאם לגיל, לתקציב ולתחומי העניין ולא בהתאמה למגדר. הדינמיקה עם הלקוחות ברגעים האלה מאתגרת בכל פעם מחדש", מספרת ברקן-בארי. היא מתארת שלל סיטואציות בהן ניסיון לבחור מתנות שלא בהתאם לסטריאוטיפים מגדריים גרר תגובות זעם או בושה בקרב לקוחות, ובהן: "לקוחה כעסה עלי כשהסתבר שיש לי לקישוט אריזת המתנה רק סרט בצבע אדום, כי הרי זה צבע לבנות ומדובר במתנה לבנים." קידוד הצבעים השרירותי חדר עד כדי כך, שיש הרואים עלבון או פגיעה בזהות המינית של ילדים, בעצם בחירת צבע הצעצועים שבהם ישחקו, או צבע אריזתם.

בדומה לשיוך המגדרי של הצבע הוורד, כך גם "שלב הנסיכות" שרבים כיום מחשיבים אותו שלב בלתי נמנע בחייהן של ילדות קטנות, אף הוא המצאה שיווקית. ומעשה שהיה כך היה. בשנת 2000, עלה במוחו של מנהל בחברת דיסני בשם אנדי מוני להחיות מחדש סרטים ישנים של האולפן כגון "שלגייה" (1938) "סינדרלה" (1950) ו"היפהפייה הנרדמת" (1959), ולכרוך את כולם יחד תחת שם המותג "הנסיכות של דיסני". הרעיון היה להפגיש בין דמויות הנסיכות מתוך הסרטים השונים, על מנת לשווק דרכן מוצרים נלווים כגון בובות, תחפושות ועוד. כצעד שיווקי מדובר היה בהצלחה מסחררת, ותוך שלוש שנים הכניס מותג "הנסיכות של דיסני" יותר ממיליארד דולר (על כך בכתבה של קלייר סודאת').

מותג הנסיכות השתרש עד כדי כך שהוא הוביל שינוי תרבותי בארצות הברית ובמערב, כפי שתיעדה פגי אורנסטין בכתבתה "מה רע בסינדרלה", ומאוחר יותר בספרה "סינדרלה אכלה את הבת שלי". פתאום היו מוצרים ממותגי-נסיכות בכל מקום, וכאם לילדה קטנה, היא הבחינה שעוד ועוד אנשים מניחים כמובן מאליו שנסיכות הן האהבה הגדולה של בתה. "נשברתי סופית במרפאה של רופאת השיניים," היא מספרת. "כשהיא הצביעה על כיסא הטיפולים שלה, ושאלה, 'את רוצה לשבת על כס הנסיכות המיוחד שלי, כדי שאנצנץ לך את השיניים?' פשוט התחרפנתי. 'אוי למען השם,' הטחתי בה. 'יש לך גם מקדחה של נסיכות?'"

כפי שמציינת אורנסטין, וגם אני, אין כל פסול בחיבה של ילדות לנסיכות כשלעצמה. הבעיה היא שאת מעגל הקסמים שנפתח במיתוג נפרד לבנים ולבנות, קשה מאוד לבלום – וגם דיסני בעצמה נלכדה בו. "זה זמן מה," כותב ג'ים מקווארי, "מתקיים מאבק בתוך דיסני, בין מחלקת הרישוי למחלקת ההפקה… תוכניות המיתוג היו הצלחות כבירות, אבל הן עמדו בסתירה ישירה לפילוסופית 'הסרטים שלנו נועדו לכולם' של האולפנים. אגב שיווק הצעצועים, הם בטעות מיתגו מחדש את רוב הקטלוג הישן של דיסני בתור 'סרטים של בנות'." (בעבר כתבתי בבלוג על סתירה דומה בין המסרים העולים מ"סרט הלגו" לבין השיווק בפועל של צעצועי לגו.) מותג "הנסיכות של דיסני", אף שבזכותו נמכרו מוצרים רבים, הפך למכשלה בשיווק של סרטים. עד לעשור האחרון נקראו סרטי דיסני על שם האגדות והמעשיות ששימשו להם בסיס, אבל בשנת 2010 כשהופץ סרט המבוסס על סיפור רפונזל, שונה שם הסרט ל"Tangled" (בעברית, "פלונטר"), ומערך הקדימונים הדגיש את הדמות הגברית בסרט, על מנת שלא יסבול מהסטיגמה המרחיקה של "סרט לבנות". כך גם שובר הקופות הגדול של שנת 2013 "Frozen" ("לשבור את הקרח") שווק תחת שם שאינו מרמז על קישורו לנסיכות, ובקדימונים הראשונים של הסרט נראו אך ורק דמויות זכריות. דיסני הכניסה את עצמה למילכוד: המיתוג הנפרד של תחומי בנים לעומת תחומי בנות, צמצם כביכול את קהל היעד של סרטים שבעבר היו נחשבים סרטים לכל המשפחה, וכיום נתפשים סרטי בנות בלבד.

במצב שבו דיסני רשמה הצלחות כבירות בשיווק ממוקד לבנות, נוצר כביכול פער בכל הנוגע לשיווק לבנים. כעת חיפשה דיסני מותג מקביל לבנים, שיביא הכנסות דומות. הפתרון שמצאו היה לרכוש שני מותגים שאמורים היו למצוא חן בעיני בנים: את גיבורי-העל של מארוול, ואת סדרת סרטי "מלחמת הכוכבים". אלא שמחלקת השיווק של דיסני התייחסה למותגים הללו כאילו מדובר במותגים לבנים בלבד – וכך החלה לקבל סדרת החלטות מביכות יותר ויותר,  בנוגע לצעצועים ששווקו לצד סרטיה החדשים. כשיצאו הצעצועים הראשונים לסרט "שומרי הגלקסיה", היו ששמו לב שכמעט אין צעצועים של הדמות הנשית, גמורה. מחיקת הדמות הנשית היתה בוטה יותר בצעצועים הנלווים לסרט "הנוקמים – עידן אולטרון": שם דמותה של נטשה רומנוף לא סתם נעדרה, כי אם הוחלפה בדמויות גבריות. שיא השיאים, לפי תגובות הקהל במדיה החברתית, הוא היעדרותה של ריי מצעצועי "מלחמת הכוכבים", מכיוון שמדובר בגיבורה הראשית של הסרט!

ערכת משחק "מלחמת הכוכבים: הכוח מתעורר". שש דמויות זכריות – אבל איפה ריי? https://twitter.com/JamieFord/status/664824284938809345

אז מה קורה פה? ההסבר המתבקש הוא שמדובר במחשבה מעגלית של מחלקת השיווק, שמנציחה ומחזקת את ההפרדה שהיא עצמה המציאה. ההנחה שבנות לא קונות צעצועי אקשן מובילה לייצור מופחת של צעצועים כאלה, וכתוצאה מרחיקה את הבנות, שלא קונות את הצעצועים, וחוזר חלילה… נבואה שמגשימה את עצמה. הדבר משפיע לא רק על הצעצועים המיוצרים, אלא גם על עצם התכנים שמוגשים בסופו של דבר לקהל: ישנו היזון חוזר בהחלטות לשווק צעצועים אחרים לבנים ולבנות, המשפיע על החלטות לגבי אילו תכנים יופקו עבור בנים ועבור בנות, וחוזר חלילה.

דוגמה להחלטה מעגלית שכזאת אפשר לראות בהתנהלות של רשת "קרטוּן נטוורק" סביב הסדרה Tower Prep. הסדרה, המתרחשת בפנימיה לילדים בעלי כוחות-על, בוטלה לאחר עונה אחת בלבד. לגרסת היוצר, סיבת הביטול היתה שהתברר שהיא פופולרית מדי בקרב בנות. התסריטאי פול דיני, בראיון בפודקאסט של קווין סמית, סיפר על לחץ מצד הרשת לכתוב את דמויות הבנות בסדרה כך שתמיד תהיינה "צעד אחד מאחורי הבנים. פחות חכמות מהבנים, פחות מעניינות מהבנים", על מנת שיותר בנים יצפו בתוכנית. כשעשו התסריטאים טעות והתמקדו בסיפורי הרקע של דמויות הבנות, נרשמה עלייה בצפייה בתוכנית בקרב בנות, נשים ומשפחות – והתוכנית בוטלה. דיני מסביר: "שמעתי מנהלים שאומרים 'אנחנו לא רוצים שבנות יצפו בתוכניות האלה'… הן לא קונות צעצועים. בנות קונות צעצועים אחרים."  כך אבדו הצופות, ואיתן כל פוטנציאל למכירה אפשרית של מוצרים נלווים כלשהם. נבואה שמגשימה את עצמה.

עד לאחרונה היתה דעה רווחת בהוליווד שסרטים בכלל וסרטי פעולה בפרט שיש בהם גיבורה נשית הם סרטי נישה שפונים לנשים בלבד, ואילו סרטים עם גיבור ראשי גברי פונים לקהל הרחב. הצלחות מהשנים האחרונות כגון טרילוגיית "משחקי הרעב", "מקס הזועם" וכעת "מלחמת הכוכבים – הכוח מתעורר" מוכיחים שגם סרטי פעולה עם גיבורה נשית יכולים לשבור קופות. בהוליווד מתחילה – לאט – לחלחל ההבנה שייצוג לנשים הוא טוב לא רק בשביל הנשמה והעקרונות, אלא גם בשביל הכיס. (כנ"ל אגב לגבי ייצוג למיעוטים.) חברות הצעצועים מפגרות מאחורי ההתפחות הזאת, ועדיין לא הפנימו שיש ביקוש לדמויות נשיות בצעצועים, אפילו אם הם מבוססים על סרט פעולה. נדמה שאולי סוף סוף זז משהו בעקבות התרעומת שקמה סביב היעדרה של ריי ממוצרי "מלחמת הכוכבים"; מכל מקרה, חברת הסברו, יצרנית הצעצועים המייצרת את רוב צעצועי הפעולה של דיסני, לפחות שינתה את התירוצים שהיא נתנה הפעם: לא "אין ביקוש לדמות הזאת" כי אם "לא רצינו לתת ספויילרים לסרט". אולי מתחיל ליפול האסימון.

אין שום פסול בילדה שאוהבת ורוד, נצנצים, בובות ברבי, ולהתחפש לנסיכה. הפסול הוא בעולם שמאפשר לבנות רק ורוד ונצנצים וברביות ונסיכות. הפסול הוא בעולם שבו לבנים אסור לגשת לכל דבר שסומן כמתאים לבנות. הפסול הוא, כשאנחנו לא שמים לב בכלל שהנשים נמחקות, כי כבר הפנמנו שהן פחות חשובות מהגברים. הפסול הוא כשאנחנו מאפשרים לאנשים שמנסים למכור לנו מוצרים שאנחנו לא צריכים, להשפיע על תפיסת העולם שלנו לגבי מה שנכון וטבעי ורצוי בשבילי הילדות והילדים שלנו. אל תאמינו לדיסני, שיש רק דרך אחת להיות בת או בן. תאהבו מה שאתם אוהבים/אוהבות, ואל תתנו לאף אחד לבייש אתכם על זה.

איך היה נראה סט משחק של "משחקי הרעב" אילו תוכן על ידי הסברו? (הומור)
מהאתר: http://www.upworthy.com/feministhasbro