האג'נדה הפמיניסטית שלי

קצת איחרתי את יום האישה הבינלאומי, אבל זה כי לא התכוונתי לכתוב שום דבר לרגל יום האישה הבינלאומי. אני אישה כל ימות השנה, ויום האישה הוא בעיני מין צביעות ממוסחרת וצינית שכלל לא משפיעה על שוויון הזדמנויות לנשים, אלא רק מדגישה את היעדרו. אבל בסביבות יום האישה החלו כמה אנשים לתייג אותי או את הוצאת עוץ בסרטון הזה שהופץ, כנראה לא במקרה, ממש אז.

(מסיבה טכנית שלא ברורה לי אני לא מצליחה לקשר לסרטון: בכל פעם שאני מכניסה את הקישור נמחק הפוסט שלי ונשאר רק הקישור. אז אשים אותו בינתיים בתגובה הראשונה.)

תקציר למי שלא צפה: אמא ובת עומדות מול מדף ספרי ילדים, ומתחילות להוציא מתוכו ספרים לפי קריטריונים שונים: ראשית מוציאות ספרים שאין בהם אף דמות בת (אישה, ילדה, או חיה ממין נקבה), אחר כך מוציאות ספרים שבהן יש בנות אבל הן לא מדברות, אחר כך את הספרים שבהן יש בנות שמדברות, אבל הן לא "חולמות ושואפות", אחר כך את הספרים שבהם הנוכחות הנשית היא נסיכה (בהנחה שזו תמיד פסיבית) – ונשאר מדף ריק למדי. כל זה כדי להדגים ויזואלית את ההטיה המגדרית שקיימת בספרות ילדים.

אציין שהמחקר שעליו התבסס הסרטון סקר ספרים לילדים קטנים ממש (פיקצ'ר בוקס), ומצבם אינו בהכרח משקף את הנעשה בתחום הספרות לילדים בוגרים יותר ולנוער. למעשה, גם בספרות נוער יש כל מיני הטיות, אבל קשה יותר להוכיח אותן והן מורכבות יותר – בדומה למציאות עצמה. בהמשך מתברר שהסרטון הוא בכלל פרסומת לספר חדש שיצא עכשיו, אסופה של דיוקנאות של גיבורות תרבות שמיועדת להעצמת קוראות צעירות.

הראשון שתייג אותי בסרטון, עשה זאת כי הילדה הקטנה בסרטון שואלת כביכול את הספרן הנעלם, "אני רוצה לטוס למאדים. יש לך ספר בשבילי?" והאמת שממש היה מתבקש לתייג אותי, כי להוצאת עוץ יש ספר נהדר על ילדה שטסה למאדים – ובספר יש גם טייסת קרב גיבורה, מדענית בכירה, חברה גאונה, ובאופן כללי ייצוג נשי מכובד גבוה מהרגיל (כנראה).

אבל אחר כך תייגו אותי עוד כמה, שגם שאלו – ומתי את מוציאה לאור את הספר הפמיניסטי הזה? בהתחלה קצת הופתעתי, כי הספר בכלל לא מתאים להוצאת עוץ. לא הוצאתי עד כה כלל ספרי עיון, וגם בכלל אין לי אג'נדה פמיניסטית.

ואולי בעצם כן?

כי כשמסתכלים על הספרים שראו אור בהוצאת עוץ – 11 כותרים עד היום, ומספר 12 מודפס בימים אלה – אי אפשר להכחיש את הסטטיסטיקות. המספרים מדברים בעד עצמם.

מתוך 12 ספרים שהוצאתי לאור, יש ספרים שנכתבו על ידי 3 סופרים ו-5 סופרות (בלי לכלול את שרה מקינטייר). אשר לגיבורים, רק ב-3 מהספרים מדובר בגיבור ראשי זכר (ילד, חתול, וכלב עץ) לעומת 8 ספרים בהם מדובר בגיבורה או גיבורות  – ועוד ספר שבו דמות שנדמתה כגיבור בתחילת הספר מתבררת כגיבורה בסופו. אחדים מהכותרים שבחרתי, בהם "שם צופן וריטי" ו"עץ השקרים" החדש באופק, הם ספרים שמוזכרים רבות כדוגמאות לספרים פמיניסטיים. הייתכן שבלי כוונה הקמתי הוצאת ספרים פמיניסטית?

אז הנה העניין. אני לא יכולה להגיד שכן, אבל אני גם לא יכולה להגיד שלא. אמנם לא חרתּי על דגל ההוצאה את הפמיניזם כעיקרון מנחה, אבל המשיכה לדמויות נשיות מגוונות, מורכבות ומעניינות קיימת בתוכי. למעשה זאת השתקפות די מדויקת של המנגנון שיוצר בדרך כלל אפליה נגד נשים: לרוב לא מדובר באיזה מנכ"ל שמחליט באופן מוצהר מלמעלה לנדות נשים ולשלם להן פחות, אלא אלפי מסננות של אפליות קטנות ואפילו לא בהכרח מכוונות לאורך הדרך, שמכשילות נשים ומעניקות העדפה לגברים. הפמיניזם בבחירת הספרים שלי הוא לא אידיאולוגיה מוצהרת, ולדעתי גם לא נובע מהטיה לטובת נשים, אלא מהטיה לטובת דמויות עגולות, מורכבות ומעניינות, על פני פלקטים ושבלונות. יוצא שדמויות נשיות כאלה נחשבות פמיניסטיות.

לא תמיד ברור לי מה פמיניסטי. את הספר "ארץ עוץ המופלאה" אני מחשיבה בהחלט ספר פמיניסטי, אבל זכורה לי אמא אחת שכתבה בפייסבוק, שהיא נטשה אותו בעלבון ובשעט נפש, בשל הסקסיזם שבו. הספר מכיל פרודיה די מטופשת על תנועת הסופרג'יסטיות, תנועה שהסופר פרנק באום הכיר היטב, שכן חמותו האהובה היתה אחת החלוצות הדגולות בה. אין להכחיש שבאום עושה בספר צחוק מצבא הבנות שמורד נגד השלטון הגברי, בהפעילו שלל סטריאוטיפים לא הוגנים. יחד עם זאת, זה אותו ספר שבו מופיע המשפט, המדהים לזמנו (נכתב ב-1904), "שלטון שאינו שוויוני הוא לא שלטון טוב"; ובסוף הספר אכן מוחלף השלטון הגברי בשלטון נשי. פמיניסטי או סקסיסטי? הייתכן שגם וגם?

התלבטתי מאוד השבוע, כשניסחתי את טקסט הגב לספר "עץ השקרים", אם לציין שזהו ספר פמיניסטי, כי ישנם אנשים שהמילה הזאת מעלה בהם אסוציאציות לא טובות: של כעס, התנגחות, ולוחמנות חסרת ניואנסים. אודה ואתוודה, שאפילו אני נרתעת מהתווית "פמיניזם", כשנדמה לי שעושים ממנה קרדום לחפור בו. אבל האמונה שלנשים יש ערך לא פחות מזה של גברים, ושקיים צורך לשאוף ולעמול להקמת חברה שוויונות יותר, שגם תהיה טובה יותר בשביל כולם, אלה מקננים עמוק בתוכי. במובן הזה אני פמיניסטית, ובמובן הזה אני שמחה מאוד שהפמיניזם מחלחל כך או אחרת לתוך הספרים, ובתקווה מהספרים אל לב הקוראות והקוראים.

 

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה Uncategorized. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

9 תגובות על האג'נדה הפמיניסטית שלי

  1. Yael הגיב:

    תודה גילי, זה בדיוק מה שאני חשבתי כשראיתי את הסרטון הזה. המדף שלנו מלא בספרים לא נדירים בכלל עם גיבורות עצמאיות שמדברות ופועלות במרכז הסיפור. די עצוב שכדי לקדם ספר פמיניסטי חשו צורך להטיל רפש בכל השאר.

    מצד שני, אני תוהה אם הספרים שיש לנו על המדף לא הגיעו לשם כי הקוראת היא בת. לצד ספרים שיש בהם גם וגם (הארי פוטר, כל ספרי אניד בלייטון), חלק מהספרים המעולים שלנו הם על בנות ופונים לבנות: כמה בנים מתעניינים בסוד הגן הנעלם או בהרייט המרגלת?

    וחוץ מזה, אין כמוך.

    • ktivatova הגיב:

      אני חושבת שזה מיתוס שבנים לא מתעניינים בספרים וסרטים עם גיבורות. ראי עכשיו כמה בנים מעריצים את אלזה, כמה בנים אוהבים את משחקי הרעב. בארה"ב יש מועדון של גברים מעריצי פוני קטני. בעלי משוגע על הספר נסיכה קטנה ובן השנתיים שלנו אוהב לצפות עם אחיותיו הגדולות בנסיכה סופיה, החיפושית המופלאה ועוד (והן רואות אתו את יחידת החילוץ). אני חושבת שהבעיה איננה בחוסר הרצון של בנים לקרוא ספרים כאלה, אלא בעיקר בחוסר הרצון (ועד בעתה היסטרית) של גברים שהבנים שלהם יעסקו במשהו שנחשב לא גברי, והחברה בכלל שפשוט לא תקנה את סוד הגן הנעלם לבן ולא תציע לו לקרוא אותו בכלל. אותו בן יעבור חיים שלמים במחשבה ש'זה ספר לבנות' ולא יתקרב אליו.
      בעוד בנות נחשפות גם לספרים עם גיבורים וגם לספרים עם גיבורות, בנים כמעט ולא נחשפים לספרים עם גיבורות. וזה יוצר מצב שמי שרוצה לכתוב ספר שיפנה לשני המינים כותב אותו מראש עם גיבור זכר וכך נוצר מעגל קסמים אכזרי.

      • gilibug הגיב:

        אני חושבת שזאת לא העדפה מולדת, אבל שבהחלט כרגע מטפחים אצל הבנים את הציפייה שמגיע להם חומר קריאה נקי מבנות. עצוב לדוגמה לקרוא שהסופרת שנון הייל מספרת שכשכמזמינים אותה לדבר בבתי ספר, מזמינים אותה בפרט לקהל של בנות ומתנצלים בפני הבנים שהביאו להם סופרת של בנות; היא מספרת גם שכשהיא מרצה בפני הילדים, היא מנסה להעביר מסר שספרים הם לכולם, אבל שומעת קריאות בוז מצד הבנים בכל פעם שמזכירים משהו "של בנות" – ולא ההפך, כלומר אין קריאות בוז של בנות לדברים שנתפסים "של בנים". וזה עצוב האמת בעיקר בשביל אותם בנים דווקא שאולי היו נהנים מספר אפילו שיש בו נסיכה, אבל באווירה כזאת ובלחץ החברתי הזה בחיים לא יודו שניסו לקרוא כזה. והסופר אדם רקס לאחרונה גם סיפר, כמה נעצב כשהזמינו אותו לבית ספר ואמרו שהם שמחים להזמין סופר "בשביל כולם", כי כשהם מזמינים סופרות זה "רק בשביל הבנות". הכל מעגלי קסמים שמנציחים את הגברים כברירת מחדל והבנות כמשהו נישתי: כמה עקום! וכמה מזיק לכולם, גם לבנות וגם לבנים.

  2. ftt הגיב:

    פוסט מעניין ואני מעריכה מאוד את פועלך 🙂 מה שכן, ביאס אותי שגם את הרגשת צורך להצטדק על התיוג כפמיניסטיתֿ. במובן הבסיסי פמיניזם הוא האמונה בהזדמנויות שוות לאנשים שונים.

  3. הדר הגיב:

    הי גילי,
    ברשותך אתייחס לנושא שהוא אולי מעט שולי ומובלע בדברים שכתבת, אבל מעסיק אותי מאד. כוונתי לנכונות של נשים, בעייני פמיניסטיות מובהקות ללא עוררין, להגדיר את עצמן כ"פמיניסטיות".

    מאז שקראתי את מה שכתבת בנוגע לנסיכות של דיסני לא היתה לי כל שאלה לגבי הפמיניזם שלך, וגם בפוסט הנוכחי את מגדירה באופן מדויק בעיני מהו פמיניזם (האמונה שהערך של נשים אינו פחות מזה של גברים והמאבק לשוויון בפועל), ומנסחת בצורה נהדרת את מקור הקושי כאותן מסננות שמכשילות נשים ונותנות העדפה לגברים. והנה- אפילו את מציינת שאת נרתעת מלהגדיר את עצמך כפמיניסטית. אבל מדוע? האם אנחנו צריכות לתת לקיומן של פמיניסטיות מסוימות, שהן "כועסות, מתנגחות" וכן הלאה, להגדיר את מהות הפמיניזם (שבעיני, כאמור, הגדרת אותה להפליא)? אם מדובר בסמנטיקה- אולי מן הראוי למצוא שם אחר שיאחד את מי שחשוב לו להיאבק למען חברה שוויונית וצודקת יותר- נשים וגברים כאחד. אבל האם באמת יש לכך צורך או הצדקה?

    לפני מספר ימים פרסמתי בדף הפייסבוק שלי התייחסות לכך שישנן נשים הנרתעות מן הכינוי "פמיניסטיות" מפני שלתפיסתן מי שהיא פמיניסטית בהכרח אינה נשית. סתירה שמעולם לא הצלחתי להבין ושאני סבורה שמקורה במאבק שמנהלים בדיוק מי ששוויון אמיתי לנשים והכרה בערכן מאיים עליהם. טענות על כך שפמיניסטיות אינן נשיות נפוצות מאד כיום וראשיתן עוד בנאבקים בתנועה הסופרז'יסטית. אין לי הוכחות לכך אבל לתחושתי השימוש בטענות הללו נעשה לפחות בחלק מהמקרים באופן ציני ומודע- ואכן משמש נשק יעיל, לפחות במידה מסוימת, שכן לא מעט נשים מפנימות ומזדהות עם הטענות האלה. (ברשותך אני מצרפת לכאן את הקישור לפוסט שלי- אם יש בכך בעיה את יכולה למחוק אותו: https://www.facebook.com/photo.php?fbid=402118393488876&set=a.146397535727631.1073741828.100010721562784&type=3&theater

    אשמח מאד לשמוע את דעתך בנושא- כמו גם את דעתם של קוראים וקוראות נוספים.

    הדר.

    • gilibug הגיב:

      לאור תגובתך ועוד תגובות, אני מרגישה צורך להבהיר. אני פמיניסטית, ולא הכחשתי זאת. השאלה שלי היתה האם להשתמש בתווית הזאת כדי לפרסם ספר שאני מעוניינת למכור. הספר, אגב, פמיניסטי באבו-אבוה. אבל האם זאת תווית שמוכרת. כשאני אומרת שאין לי אג'נדה פמיניסטית, אין הכוונה שאני לא פמיניסטית – אלא שהפמיניזם אצלי מגולם בכל מקרה במה שאני מאמינה שנכון, צודק ומוסרי. מקווה שהצלחתי להבהיר? בכל מקרה, את לא היחידה שהבינה כך את דבריי, הנה תגובתו של נדב פרץ בטוויטר: https://twitter.com/NadavPerez/status/842320055316684800

      • הדר הגיב:

        או קי, אז לפחות לגביך נרגעתי… (: אם כי עדיין לא לגבי רבות אחרות. (ואת התגובה של נדב, אלא אם לא הבנתי נכון, ממש לא אהבתי). כתבת שאת נרתעת מהתוית של פמיניזם- וייתכן שאני ואחרים (כולל "ftt") הוצאנו את האמירה הזאת מההקשר ושהיא התייחסה רק לאותם המקרים שאת חושבת שמשמתמשים בה כקרדום לחפור בו וכ"ו- אבל איכשהו זה לא לגמרי ברור מהניסוח.

  4. פמיניזם בדיעבד (כזה שנגזר מרשימת הספרים שהוצאת ולאו דווקא הכתיב אותה) מבטיח שהספרים יהיו גם טובים ולא רק טהורים אידאולוגית. ואני מרגישה צורך להגן על האחים גרים (אף שלא הותקפו על ידך באופן ישיר, אבל דיסני עשה להם רצח אופי). האוסף שלהם מכיל אגדות עוצרות נשימה בפמיניזם שלהן, מ"בת האיכר החכמה", ועד "הנערה ללא הידיים", "ציפור כנף", "הדייג ואישתו" ועוד ועוד. על כל אלה כבר כתבתי יום אחד כשאמצא סדק בזמן גם אכתוב את כתב ההגנה השלם על האחים גרים ויחסם לנשים.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s