מימון המון – קריאה להשתתפות, ומחשבות

נתחיל בקריאה לפעולה: אני עורכת כעת מימון המון לספר "אוליבר והאיים הנודדים". זה ספר מקסים, מהיוצרים של "עוגות בחלל" המקסים אף הוא. אם יש לכם ילדים בגילאים 6-12, אם אתם אוהבים ספרות ילדים ו/או איור ועיצוב לילדים, עשו לעצמכם טובה והיכנסו להתרשם מהספר ומשלל התשורות השוות. זה הקישור לפרוייקט, שיש בו גם סרטון ובו אני מספרת על הספר:

https://www.headstart.co.il/project.aspx?id=18802

סיכות קופי ים לפי הספר, יכולות להיות שלכם!

סיכות קופי ים לפי הספר, יכולות להיות שלכם!

ועכשיו, מחשבות. יש שיגידו שאני יורה לעצמי ברגל בכך שאני חושפת פה הכל, אבל אני דווקא מאמינה שאנשים שקוראים בבלוג שלי מתעניינים באחורי הקלעים, בתהליכים ובלבטים, לא פחות ממני.

זאת כבר פעם שנייה שאני עורכת מימון המון לספר בהוצאה. הפעם הראשונה היתה בדיוק לפני שנה, עם הספר "עוגות בחלל". אז ידעתי פחות למה לצפות, והייתי כל הזמן מופתעת לטובה. תוך 9 ימים הגענו למימון של 100%, ונותרו עוד שלושה שבועות שבהם כל הזמן התאמצתי להמציא דרכים לשפר, לשכלל, לפתות, ולשמור על עניין התומכים.

כשעמדתי להתחיל, התייעצתי מראש עם דידי חנוך, שסיפר לי כל מיני דברים מעניינים על מימון המון, ולמעשה על תבניות של התנהגות סביב למימוני המון. הוא המליץ לי, לדוגמה, לא לבקש סכום גבוה מדי, וסיפר על מקרה מהעולם האמתי בו מימון המון נכשל בסיבוב הראשון, כביכול כי הסכום שביקשו היה גבוה מדי, אבל כשהעלו אותו שוב עם סכום הרבה יותר קטן, זכו להצלחה מסחררת ובסופו של דבר קיבלו סכום גבוה פי כמה מהסכום הכביכול גבוה מדי שביקשו בסיבוב הראשון. או במילים אחרות: זה לא שאי אפשר להשיג הרבה כסף במימון המון, אלא שצריך לדעת איך לבקש, איך לפנות לתומכים.

האנשים שעוברים בהדסטארט, הפלטפורמה שבה השתמשתי בשני מימוני ההמון שערכתי, מודעים היטב לצורך לפנות לתומכים פוטנציאליים בדיוק בגישה הנכונה, ולפני שהם מאשרים פרוייקט לאתר הם מעניקים להוגי הפרוייקטים שלל עצות, הן כלליות והן ספציפיות. הם מזהירים, לדוגמה, מפני ניסוחים שנשמעים נואשים מדי, מתחננים מדי ומסכנים מדי. ומצד שני, מזכירים שלא צריך להתנסח בצורה שגורמת לתומכים פוטנציאליים לחשוב שבעצם לא צריך אותם, שהם סתם לקוחות ולא תומכים. צריך איכשהו למצוא את האיזון בין הבהרה שהתמיכה נחוצה באמת, לסתם פשיטת יד. המצג הפרדוקסלי שלוי אשכול ז"ל, אשר היה מגייס כספים עבור ישראל בפזורות, כינה אותו "שמשון הנבעך": חזק חזק, אבל צריך עזרה. (ובכל פעם שאני מקלידה את המילה "עזרה" אני כבר צופה את התגובות של אנשי הדסטארט היקרים: "לא עזרה! את לא מסכנה. תמיכה!")

האיור שהכינה במיוחד בשבילי שרה מקינטייר - קופי הים בארץ עוץ

האיור שהכינה שרה מקינטייר במיוחד בשביל המימון המון – קופי הים בארץ עוץ

עוד דבר שסיפר לי דידי חנוך כדי להכין אותי לתהליך הזה, הוא שקצב התמיכה במימוני המון אף פעם אינו רציף. הגרף הטיפוסי נראה כמו פעמון הפוך: תמיכה חזקה בימים הראשונים ובימים האחרונים, אבל שקיעה באמצע. זה משהו שכדאי לדעת ולהתכונן אליו פסיכולוגית, כי אחרת אפשר ממש לאבד תקווה. כי אחד המאפיינים של מימוני המון הוא שמדובר ברכבת הרים פסיכולוגית. קודם כל, חולים במחלט רפרשיטיס: טוענים שוב ושוב את עמוד הפרוייקט כדי לראות אם מישהו חדש תמך. אני ממש נאבקת בעצמי לא להפוך את זה לאובססיה. בימים חזקים, שבהם כל כמה דקות נכנסת תמיכה חדשה – מהלכת על עננים, מתכננת תוכניות, העולם יפה ומחייך. בימים של האמצע, כשנדמה שהכל נתקע או נעצר, זה דיכאון המחץ. איפה טעיתי? אני כישלון. אף אחד לא אוהב אותי. המעקב אחרי התקדמות המימון מעצים את כל הרגשות מסביב, וגם הידיעה הרציונלית שמדובר בהתנהלות טבעית לחלוטין, לא מרגיעה את הנוירוזות הרבות שצצות להן.

איך אנסח את זה? אני נכנסת לסרטים. איך אקדם עכשיו את הפרוייקט? האם הפצתי אותו במדיה החברתית כבר יותר מדי, או פחות מדי? האם קבעתי יעד גבוה מדי? האם התשורות יקרות מדי? האם התנסחתי בצורה מרתיעה? בא לי לעלות לטוויטר ולבכות לכולם כמה אני אומללה, אבל רגע לפני שאני לוחצת "פרסם" אני יודעת שזאת טעות איומה, שתשיג בדיוק את המטרה ההפוכה. אסור להיות אומללה. זה פרוייקט טוב, עם תשורות מעולות, הוא מתקדם בקצב סביר ותפסיקי להיות כזאת בכיינית. אבל כבר 24 שעות וזה עלה רק ב-150 ש"ח! אני באמת אומללה! אוף. כמו שאמרתי, סרטים.

השאלה איך להניע תומכים ו/או קונים באינטרנט היא שאלה שמעסיקה אותי כל השנה, לא רק בתקופה של מימון המון. ולמדתי דברים מרתקים על פסיכולוגיה אנושית, מהסוג שמצדיקים פרק באחד מספריו של דן אריאלי (כגון "לא רציונלי ולא במקרה". אני תרגמתי!) לדוגמה, בעיית הזמינות הבלתי נסבלת של הרשת: בשביל הקונים יתרון, בשביל המוכרים – לא תמיד. למדתי את זה בשבוע הספר לפני שנתיים, כאשר הודעתי בכל ערוצי המדיה החברתית שאני מורידה את מחירי הספרים באתר לתקופת שבוע הספר. ההשפעה על הקניות היתה אפסית. אבל כעבור שבועיים, כשהודעתי שאני עומדת בקרוב להעלות שוב את המחירים, הייתה עליה חדה ומיידית במכירות. ומזה הסקתי, שלא די שהמוצר יהיה אטרקטיבי, ושהמחיר יהיה אטרקטיבי: הקונים צריכים עוד דחיפה קטנה, כגון התפישה הפסיכולוגית כאילו יש חלון הזדמנויות שעומד להיסגר ומוכרחים לנצל אותו עכשיו. זאת היתה תובנה מאוד חשובה, שאני חוזרת אליה שוב ושוב, אף על פי שלא תמיד ברור לי איך לנצל אותה באופן המיטבי.

אפשר לכתוב עוד המון על מימוני המון, ספרים שלמים. ואני בטוחה שיהיו לכם גם הערות והארות וגם שאלות להעלות בתגובות. אז בואו נהפוך את זה לשיחה.

אבל רגע לפני שאני חותמת – חוזרת לפרסומת העצמית. "אוליבר והאיים הנודדים" הוא סוכריה של ספר. התשורות במימון המון ממש שוות, ולגבי חלקן זה עכשיו או לעולם לא. יש לי גם רעיונות נפלאים לתשורות המשך, ומתסכל אותי שאנחנו עוד לא מספיק קרובים ל-100% בשביל לפרסם אותן. אתם, קוראי הבלוג, כבר מכירים אותי ויודעים שאני לא ממליצה סתם, וגם כשאני מפרסמת את עצמי, אני עושה זאת בלי ציניות. זה פשוט פרוייקט ממש ממש שווה וכדאי לכם לתמוך בו, לא רק בשביל להרגיע את הנוירוזות שלי, אלא כי אתם תיהנו מאוד מהתוצאות. מבטיחה.

לתמיכה: https://www.headstart.co.il/project.aspx?id=18802

לתמיכה במימון המון של "אוליבר והאיים הנודדים":

https://www.headstart.co.il/project.aspx?id=18802

פוסט זה פורסם בקטגוריה Uncategorized. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

5 תגובות על מימון המון – קריאה להשתתפות, ומחשבות

  1. Netta הגיב:

    הי גילי, שאלה לי, יש סיכוי לתשורה שמאפשרת לבחור איזה מספרי ההוצאה לקבל? אני נגיד חומדת מאוד (חוץ מאת אוליבר, הגלויות והמגנטים) גם את עוצמה מעוץ וגם את חתול המכשפות. ומעבר לזה, תודה על הספרים המקסימים והמושקעים ועל האפשרות שתמיד משמחת את ליבי, לקנות אותם ישירות ממך.

    • gilibug הגיב:

      הי נטע. אני לא נלהבת להוסיף תשורה כזאת כי זה יעודד עוד אנשים לעשות צירופים שונים ומשונים, דבר שיסבך מאוד את הלוגיסטיקה ויפתח פתח לטעויות. אבל אגלה לך בסוד שאני כן מוכנה להגיע לסידורים כאלה על בסיס אינדווידואלי. בגדול אפשר להחליף ספרים בתוך התשורות, לפעמים אבקש עוד חמישה שקלים אם מדובר בספר שהפקתו יקרה יותר. פשוט תכתבי לי דרך צור קשר בעמוד ההדסטארט, או ל-utzbooks בג'ימייל.

  2. nsh הגיב:

    הי גילי,
    אין שום בעיה עם פוסטים "מאוחרי הקלעים".
    אחד הדברים שלא הזכרת בטיפים למבקש המימון המתחיל הוא הקשר עם הקהילה והתומכים הפוטנציאלים.
    קשר כזה אינו נבנה מכלום וצריך לטפח אותו. בלי קשר כזה עם הקוראים, פרויקט המימון לא יצליח ולא משנה כמה התשורות יהיו שוות.
    לכן הבלוג שלך חשוב כ"כ, וההופעות בכנסים ושבוע הספר, הרשתות החברתיות וכו'.
    בנוסף, עובדה שזה הספר השני ( של פיליפ ושרה) שאת רוצה לתרגם עומד לזכות הפרויקט כי עגות בחלל היה מעולה.

    בהצלחה🙂

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s