מהי ספרות YA?

אתמול התפרסמה בYnet כתבה של יותם שווימר על ספרות YA. אני התראיינתי לכתבה, ויותם ברר מתוך מה ששלחתי לו את הציטוטים שהתאימו לו. אבל בעריכה נפלו דברים אחרים שרציתי לציין ולהבהיר.

המושג "YA" הוא בראש וראשונה מושג שיווקי, והוא מושג אמריקאי. הוא נכנס לשימוש נרחב לפני לא יותר מעשרים שנה. איני טוענת שלא נכתבה ספרות כזאת קודם לכן, אבל קודם לא קראו לה כך. המושג חדר מתחום השיווק בארצות הברית גם לארצות אחרות וגם לשימושים אחרים, ואימוץ לא עקבי של המושג הוליד בלבולים רבים. (אני מדגישה שהוא אמריקאי, כי באנגליה, לדוגמה, הוא עשה קצת בעיות.)

המובן הכי פשוט של המושג YA הוא המובן הגילי. YA, ראשי תיבות של Young Adult, "מבוגר(ים) צעיר(ים)". בעבר היו מתייחסים אל כל ספרי הילדים והנוער לסוגיהם השונים כ-Children's books, או Juvenile books. היה צורך במושג שיציין את ספרי הנוער הבוגרים כנפרדים מספרים לילדים צעירים יותר, ויישמע פחות מעליב מ-juvenile (ילדותי, במובן הרע).

כיום, בשוק הספרים האמריקאי, נהוגות חלוקות שונות של ספרי הילדים והנוער. בין המושגים הרווחים כיום:

Board books – ספרי קרטון. בישראל המקבילה היא ספרי פעוטות, ספרים לגיל הרך.

Picture books – ספרים עם תמונות. בישראל אנחנו קוראים להם, פשוט, ספרי ילדים. ספרים שמתאימים לילדי גן, פלוס מינוס.

Early readers – ספרי ראשית קריאה

Chapter books – ספרים המחולקים לפרקים, יכולה להיות חפיפה עם קטגוריות אחרות אבל בד"כ הכוונה לספרים פשוטים לילדים בגיל יסודי. בשנים האחרונות המושג הזה הולך ונבלע בתוך MG.

MG או Middle Grade, ספרים לכיתות הביניים

YA או Young Adult, ספרות ל"מבוגרים צעירים". יותם שווימר ציטט מתוך ויקיפדיה, שמדובר בספרים לגיל 12 עד 18. אפשר לדעתי בשקט להעלות את הטווח הזה בשנתיים.

NA או New Adult, ספרים ל"מבוגרים חדשים"; המאפיין העיקרי של הספרים הללו הוא שהדמויות הן בסביבות גיל 20 ומשהו ויש בהם סקס.

לכאורה אפשר לחשוב שמדובר בסולם גילי פשוט, אבל זה קצת יותר מסובך. board books ו-picture books הן הרי קטגוריות שמתייחסות לצורה של הספרים ולא לתוכן. אז נכון שכמעט כל ספרי הקרטון מיועדים לגיל הרך, ורוב רובם של הספרים לילדי הגן הם ספרים קצרים מאוירים. אבל הרי יש גם ספרים מאוירים למבוגרים (כגון סדרת "גריפין וסאבין" מאת ניק בנטוק), וגם ספרים לילדי גן שאינם מאוירים (מהדורות מוקדמות של סיפורי רודיארד קיפלינג, לדוגמה).

גם התווית Young Adult היא תווית שמיושמת בשתי דרכים שונות: מצד אחד זאת התייחסות לגיל הקוראים, ומצד שני התייחסות לתוכן הספרים. מן הסתם יש קשר הדוק בין השניים, אבל לא חפיפה מלאה. כשאני מתייחסת אל YA בתור סוגה, אני מוצאת שיש לספרים מאפיינים שאפשר לזהות ולתאר:

  • גיבורה או גיבור צעירים, לרוב בגיל העשרה
  • הספר או הסדרה מתארים תהליך התבגרות של הגיבורה או הגיבור
  • ההתמודדות של הגיבורה ותהליך התבגרותה מתרחשים לרוב על כמה צירים בו זמנית: ציר המשפחה, ציר החברה והציר הרומנטי. זה נכון בין אם מדובר בסיפור ריאליסטי ובין אם מדובר בפנטסיה או מד"ב.
  • בציר המשפחה, מדובר בתהליך של התפכחות. הגיבורה לומדת להכיר את הפגמים והפגיעוּת של הוריה. לפעמים יהיה משבר אבל לרוב יסתיים הסיפור במחילה וקבלה של ההורים על פגמיהם.
  • הציר הרומנטי, כשהוא קיים, יהיה בדרך כלל משני לציר החברה ומקומה של הגיבורה בחברה. ייתכנו נשיקות אבל לרוב לא יהיה מגע מיני של ממש בספר, ובכל מקרה לא יהיו סצנות סקס מפורשות (זה מה שמבחין בין YA לז'אנר החדש NA).  גם אם מגיעים הגיבורים לנישואין והקמת משפחה, לרוב זה רק יצוין בסוף הספר כהתפתחות שחותמת את הסיפור.
  • ההתמודדות המשמעותית בספר היא של הגיבורה למול ציפיות החברה. שאיפתה של הגיבורה היא למצוא את מקומה בחברה. לעתים לצורך כך יהיה עליה להתפכח, לשבור את הפרדיגמה החברתית שבה גדלה ולחשל לעצמה מעין חברה חדשה.

במובן זה, ספרות ה-YA קשורה ישירות לסוגה המכונה בילדונגסרומן, רומן חניכה. על כן לא פעם נמצא ברשימות המלצות של ספרי YA גם רומנים שנכתבו למבוגרים אבל תואמים לתבנית: "ג'יין אייר" או "אילן גדל בברוקלין", לדוגמה. רומנים ריאליסטיים קצרי יריעה שעוסקים בהתפכחות של דמות צעירה אף הם מוצאים את דרכם לרשימות ההמלצות הללו: "אל תיגע בזמיר" ו"התפסן בשדה השיפון", לדוגמה. ובנוסף, גם ספרי מדע בדיוני ופנטזיה בכיכוב דמויות צעירות או במבנה של רומן חניכה מומלצים לא פעם לקוראים צעירים: לדוגמה "המשחק של אנדר" ו"שבט דוב המערות".

אבל לא כל ספר שנכתב לנוער מתאים לתבנית המתוארת לעיל באותה מידה. אגדות ומשלים, ספרי מסעות והרפתקאות, אפשר שיהיה בהם קו של התפכחות והתבגרות, אבל זה לא תמיד העיקר. אם מתייחסים להתבגרות והתפכחות כמטפורה, אפשר למתוח את הז'אנר כך שיכלול כמעט כל ספר. מאידך, היו לי שיחות עם ספרניות (אמריקאיות) שהתעקשו ש-YA הם רק ספרים ריאליסטיים עכשוויים, ספרי בעיה כגון "אשמת הכוכבים" או "בחינת בגרות". במילים אחרות שום מטפורה: הן מוכנות לקבל רק התבגרות של בני נוער "אמיתיים" הלכה למעשה. אני חיה בשלום עם מתיחת ההגדרה לכיוון המטפורה עד גבול מסוים, אבל כשאני שומעת שמצמידים את התווית YA לספר כגון "גבעת ווטרשיפ" או "שר הטבעות", נו, זאת טיפונת הגזמה. לא כל ספר שמיועד לנוער, ובטח שלא כל ספר שנקרא על ידי נוער, הוא YA.

הכי אני לא אוהבת כשאני מגלה שהמושג YA פשוט החליף את המושג Children's Literature, ופתאום הוא מיושם לגבי כל מיני ספרים לקוראים צעירים יותר: "בית קטן בערבה", "חוות הקסמים", "בילבי", "הקוסם מארץ עוץ"… אני נשבעת שפעם ראיתי ברשימת המלצות של YA גם את הספר "ארץ יצורי הפרא"! אני מצטערת מאוד, אבל אלה הם לא ספרי YA; YA הוא לא מושג חופף "לנוער" ובטח שלא ל"ילדים ונוער". אם מתייחסים לגיל הקוראים, YA הם ספרים לנוער בוגר; אם מתייחסים לסוגה, ספרים שגיבוריהם הם ילדים לפני התבגרות מינית לא מתאימים לסוגה.

כמו שאמרו העורכות השונות שהתראיינו בכתבה של יותם שווימר, מדפי הספרים בישראל מוצפים ספרי נוער מתורגמים מאנגלית, ורבים מהם הם בהחלט YA. "משחקי הרעב", "מפוצלת", "אשמת הכוכבים", במידה מסוימת הספרים המאוחרים יותר של ריק ריירדן ("פרסי ג'קסון" פחות, "גיבורי האולימפוס" יותר), במידה מסוימת הספרים האחרונים בסדרת "הארי פוטר" (אבל לא הראשונים), הספרים הראשונים בסדרת "דמדומים" (אבל פחות האחרונים) הם ספרי YA. אבל כשאני קוראת בתגובות לכתבה שאנשים ממליצים על "השביעיה הסודית" ו"הנסיך הקטן", או להבדיל "משחקי הכס" ו"סנדמן" – אלה לא YA.

בשורה התחתונה: אם אתם הורים לילדים שמחפשים ספר מתאים לילדים שלכם, אל תתנו אמון בתווית YA, היא לא תגיד לכם הרבה. אם אתם בעצמכם בני נוער, עזבו אתכם מתוויות. חפשו את הספרים שאתם אוהבים בכל המדפים, גם בקומיקס, גם במד"ב, גם במבוגרים, גם בשירה. ושיהיה בכבוד שלכם להציץ גם במדפי הילדים, כי יש שם פה ושם אוצרות שמתאימים לכל גיל.

פוסט זה פורסם בקטגוריה Uncategorized. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

7 תגובות על מהי ספרות YA?

  1. יותם שווימר הגיב:

    מן הסתם, לא כל הדברים החשובים והמעניינים מוצאים את דרכם במסלול הפתלתל בדרך לכתבה הסופית, לכן טוב גם שיש עוד במות לפרסם בהן! ו-נו, את צודקת, כמובן🙂

    • gilibug הגיב:

      ברור לגמרי. ולא התכוונתי אפילו לרמוז לביקורת, כתבת יפה, תפקידך היה לצרף כמה נקודות מבט, לא לשמש לי שופר!

  2. אודליה הגיב:

    אני חושבת שלספרניות יש הרבה כוח, בגלל שהן אלה שאחראיות הרבה פעמים על חלוקות לספריות ילדים, וספריות מבוגרים. וכך יוצא שאם אני הולכת לספרית ילדים ומשאילה משם ספרים, הן נוזפות בי כי אני מבוגרת מדי, ומצד שני, יש ספרים נהדרים שנמצאים בספריית המבוגרים שילדים לא פוגשים כי הם חושבים שזה לא יתאים להם. חלוקות הן עניין שיווקי יעיל א בל גם די מטופש.

  3. יפה אמרת. בכל מקרה רצוי לבדוק את איכות הכתיבה והתרגום זה לדעתי הגורם המשפיע. אין לי שום בעיה לקרוא את הארי פוטר, אשמת הכוכבים, ירח שבור ועוד גם אם אני כבר 60+. וגם את בני הנוער שאוהבים קריאה זה מה שצריך להדריך. ג'יין אייר מעולה. המחשק של אנדר גם כן וגם אם מישהו מסוגל ומעוניין אז אנה קארנינה והקומדיה האנושית ועוד.

  4. Zvika Agmon הגיב:

    תודה רבה, גילי.
    כמו תמיד, למדתי.

  5. Iris הגיב:

    למרות שהמושגים מוכרים לי, הכתבה שלך עשתה לי סדר מחודש כך שהדפסתי ושמרתי.

  6. nsh הגיב:

    משום מה הספר שם צופן:וריטי מוגדר כמעט בכל ביקורת או סקירה כ YA. ואז נזכרתי בפוסט שלך על מהות הסוגה הזו.
    כנראה שבאת המונח YA נזיל במיוחד. אני לא יכול בשום אופן להבין איך ההגדרה הזו מתאימה לספר. הדבר היחיד שמשותף זה שאפשר לומר על הגיבורות שגילן הכרונולוגי הוא צעיר בהשוואה ל"זקנים" בני 40 ןהן אכן בוגרות מבחינת החוק 18+
    כנראה שלא צריך לשים לב יותר מדי לתוויות שיווקיות

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s