פרוייקט בין בלוגי – טיפים ממתרגמי ספרים

נו, הנה תפסו אותי לעוד פרוייקט בין בלוגי. אבל איך אפשר לסרב לחבורה כל כך אהובה.

נתבקשתי לתת טיפ תרגום, ולמצוא עוד מתרגמת או מתרגם שיספקו טיפ תרגום משלהם. אז נתחיל בטיפ שלי והרי הוא:

אם אתם לא מבינים את הטקסט שקראתם, אין סיכוי שתוכלו לתרגם אותו היטב. זה נכון ברמת המקרו וגם ברמת המיקרו. בשבילי, לדוגמה, כלכלה היא שפה זרה, ולא אנדב את עצמי לתרגם מאמרים בנושאי כלכלה. וברמת המיקרו: צריך לדעת לזהות מתי צירוף מילים הוא כנראה ביטוי שאתם לא מכירים. פירוק הביטוי לחלקיו לא יניב ביטוי נכון. ככה נולד המר"ן – "מניח הרעפים הנוצרי" – טעות תרגום בכתובית טלוויזיה שתיזכר לדראון עולם. (אגב, אני לחלוטין תומכת בשביתה של מתרגמי הכתוביות.) מתרגם או מתרגמת שלא זיהו את שם השחקן כריסטיאן סלייטר, בחרו לתרגם אותו כשתי מילים נפרדות: Christian = נוצרי, slater = מניח רעפים. ובכן, לא לדעת מי זה כריסטיאן סלייטר זה נסלח לחלוטין בעיני. אבל להפיק תרגום שבו משהו כל כך תלוש ולא מתיישב עם ההקשר, זה לא סימן טוב. בכל פעם שאתם נתקלים במשהו שפשוט לא הגיוני, לא מסתדר ולא ברור לכם – כדאי להניח שהבעיה היא בהבנה שלכם, לא במקור. אולי יש לכם נקודה עיוורת, וצריך לעשות מחקר קטן. אפשר לפנות למתרגמים אחרים, למזמין העבודה או למקור כלשהו שמבין בנושא הטקסט שאתם מתרגמים. כך תחסכו לעצמכם פדיחות רבות. אחד המאפיינים של מתרגם טוב, בעיני, הוא היכולת לדעת מתי הוא לא יודע, וללמוד.

ועכשיו לפינת טיפ המתרגם האורח. בהתחלה פניתי ליעל אכמון, ההיא שתרגמה זיליון ספרים שאתם מכירים ("משחקי הרעב", "ההוביט", כל סדרת "פרסי ג'קסון" ועוד). יעל היא חברה טובה שלי ומתרגמת שתמיד אשמח לעבוד איתה. אחרי בערך רבע שעה שלא שמעתי ממנה תשובה, נכנסתי לפניקה ומיד פניתי לעוד כמה מתרגמים. אז יהיו לי כאן עוד כמה טיפים אורחים.

 

יעל אכמון כותבת: תיקוני העריכה הם ידידיכם. קשה מאוד לקבל בחזרה לידינו את בייבי התרגום המושלם שלנו עם תיקונים, אבל במקצוע שבו עובדים בעיקר לבד, הדרך הטובה ביותר של מתרגם לצמוח מקצועית היא להתייחס ברצינות לתיקוני עריכה. לא לקבל אותם כתורה מסיני, אבל לשים את האגו בצד, לא להתקטנן, לא להתמרמר וללמוד מהם. כמה מחוויות התרגום המשמעותיות והמרתקות ביותר שהיו לי התרחשו בשלב הדיונים עם העורכת או העורך על הטקסט המתורגם. 

הבאה בתור, המתרגמת לורה ווטקינסון. לורה מתגוררת באמסטרדם ומתרגמת מהולנדית לאנגלית. אחד הספרים שהיא תרגמה הוא "מכתב למלך" עטור השבחים, שאף זיכה אותה בפרסים. יש לה בלוג באנגלית כאן: http://www.laurawatkinson.com/

לורה כתבה (ואני תרגמתי מאנגלית):

יש לעודד דיבור עם עצמכם. הקראת התרגום בקול רם, ובפרט את קטעי הדיאלוג, יכולה לעזור לאתר את הקטעים שעוד לא ממש עובדים. וגם, שיתוף פעולה עם מתרגמים אחרים יכול להאיר לכם זוויות חדשות ולגלות לכם אפשרויות נוספות, בין אם אתם מעבירים זה לזה תרגומים לקבלת משוב, או עובדים ביחד על תרגום ספר, כפי שעשיתי אני עם מישל הטצ'יסון בכמה ספרים גרפיים. אה, כן, וגם כדאי לתת לטקסט המתורגם לנוח שבוע-שבועיים במגירה, לפני שחוזרים ללטש את הגרסה הסופית. המרחק הזה יכול להועיל מאד.

טיפ נוסף, מהמתרגמת ג'סיקה כהן. ג'סיקה מתגוררת בארה"ב ומתרגמת מעברית לאנגלית. היא תרגמה ספרים של מיטב הסופרים הישראליים, ובהם דוד גרוסמן, אמיר גוטפרוינד, תום שגב ויעל הדיה. יש לה אתר: www.thehebrewtranslator.com  וחוץ מזה ג'סיקה היא גם חברת ילדות שלי: כשאני הייתי בכתה א' וג'סיקה בכיתה ב' רק עלתה ארצה, היא התגוררה בבניין שבו גדלתי, והיינו חברות טובות; בזכותה התוודעתי לכמה מהסופרים האנגליים שהיו אהובים עלי בילדותי.

כתבה ג'סיקה (ואני תרגמתי מאנגלית): העצה הכי חשובה שקיבלתי, לדעתי, היתה לקרוא בקול כל תרגום (ולמען האמת, כל דבר חשוב שאתם כותבים), לפני סבב התיקונים האחרון. אידאלית רצוי להדפיס את התרגום ולצאת מהמשרד (או מחלל העבודה הרגיל שלכם) – שינוי האווירה, ביחד עם מתן קול למילים, כמעט בוודאות יאפשרו לכם לשמוע דברים שלא בלטו כשקראתם טיוטות קודמות.

מצטרפת מאוחרת: בי-ג'יי אפשטיין, שבנוסף להיותה מתרגמת משוודית לאנגלית ועורכת היא גם מרצה לספרות ילדים. האתר שלה הוא www.awaywithwords.se.

נראה לי שהטיפ שהייתי נותנת למתרגמים בתחילת דרכם הוא, להעז! נסו את כוחכם במגוון סוגים שונים של תרגום. לעיתים קרובות מדי אנחנו מגבילים את עצמנו לתחום צר (לדוגמה, רק שירה, או רק ספרי בישול) ונדמה לנו שעדיף שלא נתרגם בתחום שבו אין לנו התמחות. אני מסכימה עד גבול מסוים, אבל אני גם חושבת שאפשר וצריך ללמוד תוך כדי עבודה. אישית הייתי מסרבת לעבודת תרגום שהשלכותיה יכולות לשנות חיים (כגון טקסטים על תרופות, או מסמכי אימוץ/נישואין/מסמכים חוקיים אחרים), אלא אם הייתי בטוחה שאני מבינה במונחים. אני מסרבת גם לטקסטים ספרותיים במקרים שבהם נדמה לי שאני פשוט לא מצליחה להבין את הנימה/הקצב/כיוצא בזאת. אבל אני בכל זאת חושבת שאפשר ללמוד המון מהתעמקות בטקסט ומקריאה נוספת, כך שאפילו אם איננו מומחים כמו אדם שעובד בתחום זה, נדע מספיק כדי לתרגם בביטחון. כשלומדים משהו חדש תוך כדי הפקת טקסט טוב, זאת הרגשה נפלאה.

אחרונה חביבה, טיפ על תרגום שירה מהמתרגמת אדריאנה ג'ייקובס. אדריאנה מלמד ספרות עברית מודרנית באוקספורד. היא מעדיפה לתרגם שירה, ותרגמה בין היתר שירים מאת חזי לסקלי, אנה הרמן, הרולד שימל, רומן באימבאיב ומיה ארד.

הטיפ של אדריאנה (בתרגומי. יש לציין שהכנסתי גם את הגרסה הקצרה וגם את הגרסה הארוכה לאותו טיפ, פשוט כי נהניתי מהניסוח):

זהו טיפ מספר 8 מתוך "עשרה כללים לתרגום שירה" שניסחתי: תרגמו סימני פיסוק, מעברי שורות, רווחים וכן הלאה. המרכיבים הללו משמעותיים בשירה לא פחות מהמילים עצמן, ואינם שווי-ערך בין שפות, ואף אינם נענים לכללים קונבנציונליים כאשר מדובר בשירה. בתרגום שירה, פסיק יכול להיעלם או להופיע, או להתחלף במקף או במעבר שורה.

תמיד מקפיץ אותי כאשר שיר מתורגם משחזר בדיוק את סימני הפיסוק שבמקור. משיחזור כזה משתמע כאילו סימני הפיסוק שווים בין השפות – שסימן שאלה בעברית זהה במשמעותו לסימן שאלה באנגלית – או שמקף בעברית מתפקד בדיוק כמו מקף באנגלית. יתכן, אמנם, שזה נכון בשיר מסוים; אבל בשירה, סימני הפיסוק משמשים גם ליצור או לקטוע רצף, הקשרים, זרימה, מקצב ומתח בין שורות. לעיתים רבות, סימני הפיסוק בשירה לא מצייתים לשימוש קונבנציונלי, ויש להביא זאת בחשבון. המלצתי למתרגמי שירה מתחילים היא להיות קשובים לסימני הפיסוק, ולהתייחס גם אליהם כאל חומר שיש לתרגם.

שאר המשתתפים בפרויקט:

• נינה רימון דיוויס – Take Nina's Word for it
• ענבל שגיב נקדימון – מתרגמת
• אינגה מיכאלי – בלוגלובלי
• יעל סלע שפירו
• שלומית עוזיאל
• שירלי פינצי לב – על ספרות איטלקית – בעברית
• תמי אילון-אורטל – The Typewriter: על תרגום, שפה ועוד
• תומר בן אהרון – אין מילים: בלוג על תרגום ובכלל
• דנית בן קיקי – דף חדש, תרגום כקריירה שנייה
• יעל כהנא שדמי – התרגומיה
• פאר פרידמן – מקרה מקרופולוס