איש היה בארץ אוֹז

בימים אלה עולה לאקרנים סרט חדש מאולפני דיסני, ושמו בישראל "ארץ אוֹז".

מדוע דווקא "אוז" ולא "עוץ" – והרי מדובר בסיפור שנכתב בהשראת "הקוסם מארץ עוץ" מאת פרנק באום? בסרט מסופר כיצד הגיע כביכול הנוכל האמריקאי שלימים נודע בתור הקוסם, לארץ עוץ האגדית, ופגש את המכשפות הרעות, שנים לפני ביקורה של דורותי בעוץ.

זו לא עוץ - זו אוז

זו לא עוץ – זו אוז (לחצו להגדלה)

כשראיתי את הפוסטרים הראשונים לסרט, הבחירה התרגומית ב"אוז" במקום "עוץ" הציקה לי, והתבדחתי שבחרו כך במיוחד כדי לעצבן אותי אישית. אין זה סוד שבעיני הבחירה לתרגם את ארץ Oz ל"עוץ" היתה בחירה מבריקה ונכונה. כתבתי על כך במבוא למהדורה המוערת של "הקוסם מארץ עוץ" שראתה אור בתרגומי בהוצאת אריה ניר, וכן על עבודת הבילוש שעשיתי כדי לגלות מי היו המתרגם או המתרגמת שהבריקו ראשונים עם התרגום הזה (התשובה, ככל שהצלחתי לגלות, היא שהיה זה ירושלים סגל, מתרגם כתוביות הסרט בשנת 1940). בכל שלל תרגומי ועיבודי הספר לעברית, שמרו כל המתרגמים על הבחירה "עוץ", אשר השתלבה בצורה כה יפה בשפה ובתרבות העברית. והנה, בשנת 2013 – חזרנו ל"אוז".

ב-1938, "הוליבוד" עוד לא שמעה על עוץ

ב-1938, ירחון הקולנוע עוד לא שמע על עוץ (לחצו להגדלה)

וכל זה למה? השערות מהשערות שונות אפשר להפריח בעניין זה, על הניסיון לבגר ולהקדיר את עוץ, על הקשר לסדרת הטלוויזיה "אוז", על אינגלוז העברית, על בורותם של אנשים שונים. אבל ההסבר הסביר ביותר הוא אולי המקומם מכולם: חברת דיסני הורתה לכל מפיציה בעולם, להשתדל לנתק בין הסרט החדש לבין הסרט "הקוסם מארץ עוץ" משנת 1939, על מנת להימנע מסכסוכי זכויות יוצרים מול חברת האחים וורנר.

חיפוש קל בגוגל חשף שהמאבק הניטש בין דיסני לאחים וורנר על הרכוש האינטלקטואלי "הקוסם מארץ עוץ" מתועד היטב. האחים וורנר הם, כיום, בעלי הזכויות על הסרט "הקוסם מארץ עוץ" משנת 1939; סרט שהופק על ידי אולפני MGM אבל זכויותיו עברו מיד ליד עד שלבסוף התגלגלו אל וורנר. דיסני, במסלול מפותל לא פחות, היתה בשלב מסוים בעלת זכויות ההסרטה לספרי ההמשך בסדרת "הקוסם מארץ עוץ" ואף מימשה אותם מדי פעם, כגון בשנת 1985 כאשר הפיקה את הסרט "בחזרה לארץ עוץ". ואולם הזכויות על הספרים פקעו בינתיים, ולפי כל החוקים, הספרים נמצאים בנחלת הכלל.

ב-1985 דיסני עדיין הכירה בארץ עוץ

ב-1985 דיסני ביקרה בארץ עוץ

בשנים האחרונות החלה חברת האחים וורנר לרדוף באגרסיביות את כל מי שלתפישתה מפר את זכויותיה בנוגע לארץ עוץ. ביוני 2011 זכתה החברה בפסיקה תקדימית אשר הכירה בזכותה על דימויים מתוך הסרט וחיזקה את מעמדה בעניין זה. הפסיקה קבעה, שאף שמקור הדמויות הוא בספר שזכויות יוצרים כבר לא חלות עליו, עיצובן הוא לפי הסרט משנת 1939 ועל כן חלות עליו זכויות יוצרים. אבל וורנר לא הסתפקה בתביעות נגד חברות גדולות, אלא במהלך 2012 תבעה גם גופים קטנים על השימוש ב"מותג" עוץ: מסעדה, חברת אופנה, סדרת ספרי עיון, יקב המשווק יינות עם שמות בהשראת עוץ, ועוד. והיא לא הסתפקה בתביעות נגד שימוש בדימויים הלקוחים ישירות מתוך הסרט, אלא איימה גם על מי שניסה למכור עיצובים מקוריים. בבית המשפט נשענה החברה על הטיעון הפתלתל, שאף אם זכויות יוצרים כבר לא חלות על היצירה, הרי שדמויות ומושגים שונים מתוך הספר הם סימן רשום של חברת וורנר: ואכן, וורנר טרחה לרשום סימנים רשומים על כל מושג שיכול להיות מקושר לעוץ, לעיתים בתחרות צמודה מול חברת דיסני, אשר במקביל רשמה סימנים רשומים משלה.

הקנאות בכל הנוגע לזכויות יוצרים על נכסיה אינה חדשה לחברת האחים וורנר. בשנת 2000, לאחר שרכשה את זכויות ההסרטה לסדרת "הארי פוטר", הזדרזה החברה לשלוח מכתבי איום לילדים ובני נוער שהקימו אתרי מעריצים לספרי הארי פוטר, בדרישה שיסגרו אותם, אף שמדובר היה באתרים שהוקמו לא למטרות רווח. גם לקראת צאת הסרט "ההוביט" דאגו האחים וורנר לאיים על פאב אנגלי אשר מזה יותר מעשרים שנה נשא את השם "ההוביט" והגיש משקאות שנקראו על שם דמויות בספריו של ג'.ר.ר.טולקין. ההבדל הפעם, הוא שהספר "הקוסם מארץ עוץ", שראה אור בשנת 1900 ונכתב על ידי סופר שמת בשנת 1919, הוא נכס בנחלת הכלל. וורנר מנצלת הפעם את כוחה כדי לקחת מאיתנו, הציבור הרחב, את הזכות להשתמש במשהו שכלל אינו שלה.

כבר יותר ממאה שנה שספרו של פרנק באום "הקוסם מארץ עוץ" משמש בסיס לעיבודים לכל מדיה אפשרית, השראה ליצירות נגזרות חדשות, ומקור דימויים לאמנות פלסטית מכל הסוגים. אינספור יצירות אמנותיות, קטנות וגדולות, צמחו בדרך זו או אחרת מתוך "הקוסם מארץ עוץ", ובכך נעשתה התרבות עשירה יותר. וכעת קנאותה החדשה של חברת האחים וורנר מאיימת לשים קץ לכל זה. בשנת 2011 היו בפיתוח בהוליווד לפחות תשעה פרוייקטים שבדרך זו או אחרת צמחו מתוך "הקוסם מארץ עוץ". זכייתה של חברת האחים וורנר בתביעה על דימויים מתוך הסרט איימה להקשות על מרביתם. היום, יחשבו יוצרי קולנוע פעמיים לפני שיישאבו דימויים מתוך "הקוסם מארץ עוץ", כפי שנעשה בסרטים נחשבים כגון "הנשים של דוקטור טי" (רוברט אלטמן), "לב פראי" (דיויד לינץ'), "לא יכולה בלי זה" (ספייק לי) ועוד; שלא לדבר על סרטים פופולריים נטולי יומרות כגון "מתחת לקשת בענן". וורנר סימנה את עוץ כשלה, ומי שרוצה להשתמש בדימויים הללו, שיזהר.

אנדי וורהול מפר זכויות יוצרים, 1981

אנדי וורהול מפר זכויות יוצרים, 1981

דיסני, כך מתברר, הפנימה את העניין היטב. הסרט החדש של דיסני (באנגלית: Oz the Great and Powerful) נכתב ועוצב במאמץ לבדל אותו מהסרט הקלאסי משנת 1939, וכביכול לחזור לספר המקורי. גם מפיצי הסרט בישראל – כך נאמר לי בעל פה – קיבלו הוראה מגבוה לכנות את הסרט "ארץ אוז" ולא "ארץ עוץ", על מנת להבדילו מהנכסים של האחים וורנר.

לא צריך ללמד את דיסני קנאות לזכויות יוצרים מה היא. לדיסני היתה יד בהעברתו בשנת 1998 של חוק אמריקאי המאריך בעשרים שנה את ההגנות על זכויות יוצרים, אשר כונה באופן לא פורמלי "החוק להגנת מיקי מאוס". מנקודת המבט של דיסני לא היתה שום סתירה בין חירוף הנפש שבה הגנה על זכויותיה על העכבר הצפצפני, לבין הקלילות שבה ניכסה לעצמה זכויות של אחרים על יצירות כגון "במבי", "פיטר פן", "פו הדוב" וכיוצא בזאת. אין דבר העומד בפני ים של עורכי דין.

אפשר להבין למה הענקיות דיסני והאחים וורנר מוכנות להילחם על "הקוסם מארץ עוץ". סרטי פנטזיה המבוססים על ספרי ילדים הם, במיוחד בשנים האחרונות, כסף גדול. לי נראה, שבכל המאבק הזה על זכויות על יצירות שיוצריהן מתו לפני שנים רבות, הנשכרים היחידים הם תאגידי הענק ועורכי הדין שלהם. נפסדים יוצאים אנחנו: הקוראים, החובבים, בעלי העסקים הקטנים, האנשים הפרטיים שאוהבים את "הקוסם מארץ עוץ" ורוצים לעשות בו שימוש בתרבות המעריצים שלנו.

Oz_li_guz_li

כשהתאגידים וורנר ודיסני מחלקים ביניהם את נכסי צאן הברזל של התרבות שלנו, שווה לעצור לרגע ולשאול, האם בכלל זכותם לעשות זאת. התרבות היא של כולנו, ואנחנו לא מוכרחים לשלם דמי הגנה לבריונים, או בכלל לשתף איתם פעולה, רק משום שהם חזקים מאיתנו.

איובאוז

והנה קישור לכתבתו של ציון נאנוס מהערוץ השני, ששודרה ב-3.3.13.

פוסט זה פורסם בקטגוריה Uncategorized, ארץ עוץ, עם התגים , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

33 תגובות על איש היה בארץ אוֹז

  1. greentul הגיב:

    אויש. מותר עדיין לשתות אוזו?

  2. greentul הגיב:

    ועוד לא דיברתי על אוזי אוסבורן

  3. sleep1937 הגיב:

    למה קראו לזה "עוץ" מלכתחילה ומה כל כך גאוני בזה?

    • gilibug הגיב:

      זה שומר על האליטרציה (מצלול חוזר) של המקור: ארץ עוץ, כמו wizard Oz, תוך שימוש בשם ממקורותינו. במסורת היהודית עוץ נחשבת ארץ משל: "איוב לא היה ולא נברא, אלא משל היה" (בבא בתרא ט"ו). המילה עוץ מאותו שורש של עצה, מרמזת על חוכמה. מצד אחד זה מספיק דומה למקור כדי להיות מזוהה, מצד שני משתלב היטב עם המסורת והתרבות העברית.

  4. Amos Bordowitz הגיב:

    חבל שאין פה ולו מילה על מה הייתה הסיבה האמיתי לכך שפרנק באום בכלל כתב את הספר. מדובר בביקרות נוקבת על השיטה המוניטרית. אני ממליץ לכולם לראות את הסרט "הסוד מארץ עוץ" שמסביר את כל הסיפור http://www.youtube.com/watch?v=__5Etq-3ggs
    ואח"כ לבקר בעמוד הפייסבוק של התנועה "שינוי מוניטרי" שם תוכלו ללמוד על החוליים של השיטה ומה אפשר לעשות לגבי זה – https://www.facebook.com/monetary.change.he

    • gilibug הגיב:

      זאת תיאוריה שגויה שחבל שממשיכים להפיץ אותה. פרנק באום לא היה איש פוליטי. הוא כתב את הספר בשנת 1899, ורק בשנת 1957 החליט מורה בתיכון לנסות לקשר בין הספר לבין השיטה המוניטרית, אפילו מבלי לטעון שהיצירה נכתבה כך בכוונה. משם כל מיני אנשים שקוראים רק את הכותרות ולא מתעמקים בתוכן גילגלו את זה הלאה, ונולדה "עובדה" לא נכונה. ממליצה לקרוא את המאמר הבא:

      http://www.halcyon.com/piglet/Populism.htm

    • אסףר הגיב:

      אתה מזכיר לי את ההערות הציניות בגרסת 20 השנה לספר "הנסיכה הקסומה" שבו הסופר "מנתח" את היצירה של הסופר הדמיוני שהיא סיפור הנסיכה הקסומה כמשל כלכלי, ולא סתם לממלכות קוראים גילדן ופלורין …

  5. simashimony הגיב:

    תודה גילי. מאוד מעניין! הרבה מידע חשוב וקישורים טובים.
    אני רוצה להוסיף: הענקים התאגידיים האלה מנסים להתחפש לחברים שלנו, סחבים יעני. אבל כוחם עצום בהכוונת השיח הציבורי לצרכי הרווחים שלהם. ככה נוצר טישטוש בין המרחב הציבורי לזה המסחרי, ולתוך הטישטוש הזה אנחנו נופלים.

  6. רחל הגיב:

    גילי, מה שם המדויק של הירחון שממנו נסרקה הידיעה מאת "סופרנו בהוליבוד" (1938/9)? תודה.

  7. yariv הגיב:

    בין אם זה אמת או דמיון, יש הרבה יופי בשם אוז, לא דווקא מהבחינה המצלצלת שאת מחבבת.

  8. משה הגיב:

    לאחר צפייה ב"אוז" אתמול משהו קצת לא מסתדר עם הפרשנות שלך לשינוי השם.. הסרט מלא במחוות בעיקר עיצוביות לסרט מ-39, ממש נראה ועשוי כפריקוול.. עיצוב המכשפה, כפר המצ'קינס עם ספירלת דרך האבנים הצהובות, השיר של תושבי העיר ועוד ועוד..
    האם בכל זאת הסכם בין סוני לוורנר אפשר את הדבר?

    • משה הגיב:

      בעיקר התכוונתי להגיד שלאור הדברים.. וראיתי גם את הטור החדש שלך שמתאר את אותו הדבר.. מה זה אומר על בחירת השם הלא ברורה של המפיצים בארץ…

      • gilibug הגיב:

        כשכתבתי, הסתמכתי על הציטוט הבא מתוך כתבה שקישרתי אליה:
        It was while moving forward that Raimi discovered that Warners, which acquired The Wizard of Oz from MGM for its own library, would not allow him to reproduce anything from that picture. … Raimi had to reverse course and rely entirely on the 14 Oz-centered books written by Baum and illustrated by William Wallace Denslow in the early part of the 20th century (from which the Judy Garland movie also was adapted), all in the public domain.

        אבל אני מסכימה איתך, אחרי צפייה בסרט, אין ספק בכלל שהעיצוב כוון לשקף את ויזואלית את הסרט ההוא. כולל גוון עורה הירוק של המכשפה, התלבושות של המנצ'קינים (בספר של באום הם לובשים רק כחול), הבועה שבה מתעופפת גלינדה, ההתחלה הספירלית של דרך הלבנים הצהובות… לא יודעת מה להגיד לך. זה סוג של ישראבלוף, סטייל הוליווד.

  9. דניס הגיב:

    מעניין מה מריגשות וורנר ודיסני בנוגע לסדרה הזו:

    http://en.wikipedia.org/wiki/The_Wizard_of_the_Emerald_City

    • gilibug הגיב:

      לדעתי וורנר ודיסני עורכות את הקרב שלהן בעיקר על הזירה האמריקאית. לא חושבת שאיכפת להן מה היה פופולרי ברוסיה, או איזה וריאציות היו עד לשנים האחרונות. אני דווקא מוקסמת מהגרסה הסובייטית, ואם תשים לב, הכנסתי קליפ רוסי לפוסט החדש שלי על עיבודי מסך לעוץ.

      • דניס הגיב:

        ייפ, רק עכשיו ראיתי.

        אחד מזכרונות הילדות החזקים ביותר שלי הוא מיום הולדת 5, בו קיבלתי את ארבעת ההמשכים שלו, וקראתי שניים מהם ביום אחד. פשוט שכבתי במיטה לאורך כל היום וקראתי.

      • gilibug הגיב:

        לשמחתי ארבעה מהם תורגמו בחזרה לאנגלית, כך שגם אני זכיתי לקרוא אותם…

  10. תמר הגיב:

    רציתי להתייחס רק לקטע שדיסני מנכסים לעצמם דברים שלא שייכים להם ע"י הוצאת סרט אחד (ואולי גם סרטים המשך) ליצירות מסויימות… או לפחות למה שהם עשו לפיטר פן ועליזה בארץ הפלאות. מאז שקראתי את הספרים גיליתי שהקשר בין הסרטים שלהם לתוכן של הספרים רופף, ושהסרטים שלהם לא משתווים לספרים (הספרים הרבה יותר טובים.)
    חוץ מזה, העיבוד הקולנועי של אליס שדיסני הוציאו בשנים האחרונות היה מנותק לגמרי גם מהמציאות של אליס וגם מהרעיון שלואיס קרול ניסה להעביר בסיפור שלו (אין מסר ו/או רעים וטובים, זה רק סיפור כיפי ופארודי שנועד לשעשע את אליס המקורית, אחיות שלה, וכשזה התפרסם נהנו מזה גם קוראים אחרים. יש לוגיקה ותחכום אבל אין נסיון לחנך או להעביר מסר. אני מכירה אנשים שהספר הרגיז אותם כי "הוא לא אומר כלום" בעצם, וכי "רואים שכתב אותו מתמטיקאי"…)
    הנסיון להעביר מסר בסרט והמהפך שהסיפור עבר לגרסה אמריקאית דביקה היו מהדברים שהפריעו לי בסרט יותר מהכל.

    • תמר הגיב:

      שכחתי,
      בכלל רציתי להגיד שזה נורא בעיני שדיסני עושים עיבודים מנותקים מהמציאות של הספר, לפעמים גרועים (לפחות מבחינה עלילתית), ואז מחליטים לנכס לעצמם את היצירה. זה כמו שילד עילג בן 8 יכתוב פאנפיק ויחליט שזה הופך יצירה לשלו.

  11. Mika Gill הגיב:

    רגע, מה לגבי "מרשעת", הספר והמחזמר?
    הרי הספר (ולכן גם המחזמר שמבוסס עליו) נכתבו בהשראת הסרט בצורה מאוד ברורה (הנעליים, העור הירוק ועוד) אז אני תוהה מה קורה עם זה בכל המלחמה הזאת.

    • gilibug הגיב:

      בספר יש ניסיון מעניין ליישב בין הסרט לספר: לדוגמה, הנעליים נראות אדומות בזוויות אור אחדות וכסופרת באחרות. גרגורי מדווח יא קרא את ספרי עוץ והשתמש בהרבה מאוד אלמנטים מהספרים שלא נכנסו לסרט – וגם לא ממש נכנסו לגרסת המחזמר הפשוטה יותר של ״מרשעת״. על גוון העור הם לא יכולים לוותר, זה מרכזי לעלילה. אבל הנעליים יכולות להיות הנעליים הכסופים. אני לא חושבת שהסרט ״מרשעת״ יהיה בעייתי יותר בהכרח מהסרט הנוכחי של סם ריימי.

      • Mika Gill הגיב:

        אני מתכוונת לעצם הספר והמחמזר – גם הם זכו לתביעה ביחד עם חברת האופנה, היקב, המסעדה וכו'? כי בין אם הוא (גרגורי) מנסה ליישב בין הסרט לספר עם הסיפור שלו – הוא בלי שום צל של ספק משתמש בסרט כבסיס. אז אם כל אותם עסקים קטנים זכו לתביעה מצד וורנר, אני רוצה לראות איפה ענקית הכסף נמצאת בצד של המחזמר הכי מצליח ויקר בברודוויי בעשור האחרון ככה.

  12. גיל הגיב:

    מרתק! תודה רבה על המידע המעניין.
    גם אני התפלאתי על השם המשעשע, והפנו אותי לפה לקרוא.
    תודה!

  13. לדעתי יש אפשרות אחרת לפשר התרגום "אוז" ולא "עוץ": בסרטים של דיסני נראה שיש מדיניות שלא מתרגמים שמות, אלא משאירים אותם במקורם, גם אם הדבר נשמע מטופש לגמרי. כך למשל "איור החמור" במקום אִיה או משהו כזה, ועוד מגוון דוגמאות שזרחו מפרחוני כרגע (אבל הייתה כתבה בהארץ שהתייחסה אליהן בזמנו). כך שייתכן שיש כאן פשוט מדיניות של תרגום: הא, ותו לא.

    • gilibug הגיב:

      זו היתה הסברה הראשונה שלי. אין ספק שיש מגמה כזאת בתרגומי סרטים, לא רק של דיסני. הכי התפלצתי מאותו סרט שכונה במחוזותינו "סיינס" – זה תרגום זה?!
      אבל במקרה הספציפי הזה, ביססתי את טענתי על דברים שנאמרו מפורשות ע"י מפיצי הסרט בארץ לעיתונאים שעימם שוחחתי.

  14. שמתי לב שתאגידים מנצלים את הזכויות שבעצם לא אמורות להיות שלהם….
    קחי לדוגמה את מיקרוסופט ותראי איזה משפטים הם עורכים על גניבת זכויות שבעצם לא היו להם….

    אהבתי את העיצובים שלך לעוץ לי גוץ לי ועוד🙂

  15. galisemicolon הגיב:

    וואו, גם אותי זה עצבן ממש! נחמד לגלות שקלעתי לדעת גדולים…

    הטענה הזו, שיצירות כמו הקוסם מארץ עוץ ושות' שייכות לכולנו ולא לאי-אילו תאגידים רודפי-ממון, משמשת את קהילת הפאנפיקים מימי היווצרותה בערך. אני חושבת שכשזה מגיע ממקום כזה, שנתפש כלא רציני ו/או זבל, נשמטת הקרקע מתחת לרגלי כל טענה שהיא, עניינית ככל שתהיה; אבל טוב לקרוא שגם אנשים טובים כמוך מסכימים עם השקפת העולם הזו, שאיננה מובנת מאליה כלל, בעולמנו הקפיטליסטי-חומרני-ציני-רע-וכאלה.

  16. dan הגיב:

    ואולי השם "אוז" הוא בכלל כקיצור שמו של הדמות הראשית בסרט??

    • gilibug הגיב:

      בוודאות גם אבל לא רק. שמו המלא של הקוסם, וזה אגב גם בסרט וגם בספריו של באום, הוא:
      Oscar Zoroaster Phadrig Isaac Norman Henkel Emmannuel Ambroise Diggs
      ובראשי תבות:
      O.Z.P.I.N.H.E.A.D.
      בתרגום לעברית: עוץ ראש סיכה. לא פלא שהוא העדיף לקצר ולכנות את עצמו עוץ. בצירוף מקרים, גם לארץ שבה נחת הכדור הפורח שלו קוראים עוץ.
      מן הסתם תרגום השמות הללו מציב בעיה בעברית. אם נתעתק את כל השמות, הרי שראשי התבות לא ייצרו את המילה המתבקשת. האם שמו "אז", ראשי תבות של אוסקר זוריאסטר? או "אוס", קיצור של אוסקר? זו בעיה שתדרוש פתרון יצירתי בתרגום. כך או כך ובאופן בלתי תלוי, לארץ קוראים Oz, והיא אותה ארץ שכונתה עד כה בעברית עוץ.

  17. יעל הגיב:

    לפני אולי 25 שנה (בערך) היה סרט על הקוסם מארץ עוץ – זה לא היה סרט מצוייר. ניסיתי לחפש ברשת ואני לא מוצאת. האם מישהו יודע למה אני מתכוונת ואם אפשר להשיג ברשת?

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s