לאיזה גיל זה מתאים?

 והנה אני חוזרת לשתף אתכם במחשבות שטורדות אותי, מתוקף עיסוקי, יום יום. אני מקווה לנער קצת את הנחות היסוד הבסיסיות שמבלבלות אותנו כשאנחנו באים לבחור ספרים לקריאה של ילדים ובני נוער, גם אם אין לי תשובות ברורות ונוחות לשאלות שאעלה.

אחת השאלות הראשונות שנשאלת באופן טבעי על כל ספר לילדים או לנוער היא "לאיזה גיל זה מתאים". בכל פעם שאני מעלה פה בבלוג המלצה על ספר, מישהו שואל את השאלה הזאת. לי לא נוח איתה, ואני מתחמקת מתשובה. אבל השאלה טבעית ויש לה ערך.

התוויית גיל היא סוג של קיצור דרך, למוכרים ולקונים, בבואם להתאים ספר מסוים לקורא מסוים. מנקודת המבט של המוכרים, בפרט ברשתות גדולות שמוכרות אלפי ספרים ביום, האידיאלי היה אילו היתה קיימת טבלה שמגדירה בדיוק איזה ספר מתאים לאיזה גיל. לכל גיל היתה רשימת ספרים מומלצת, ואפשר היה לחלק אותה לפי תת-חלוקות נוספות כגון ספרים לבנים וספרים לבנות, ספרים לחגים ולעונות, ספרים לנסיבות כגון לידת אח חדש או גירושי ההורים, וכן הלאה. לקוח היה נכנס לחנות ספרים, מספק כמה נתונים בסיסיים ומקבל בדיוק את הספר המתאים לו.

אני מניחה שמנקודת מבטם של ההורים הבאים לרכוש ספר לילדיהם, התוויית גיל ברורה היא כמו תו תקן למוצר: כביכול היא מבטיחה שהספר יתאים לילדיהם. נראה לי שהורים מחפשים שני דברים בספר לילדיהם: ראשית, שהילד יקרא בו; שנית, שקריאה בספר תתרום לילד ולא תזיק לו. בתרבות שלנו, קריאת ספרים היא ערך, והורים משוועים לספרים שיעוררו בילדיהם את אהבת הקריאה. מאידך, הם לא רוצים לקנות לילדים סתם "זבל": ספרים שעלולים "לקלקל" את הילדים בשפה קלוקלת, ערכים מפוקפקים או תכנים שעלולים להיות טראומטיים. כשהורה שואל "לאיזה גיל מתאים הספר", הוא בעצם שואל, "האם הילד שלי יהנה מהספר הזה", וגם, "האם הספר הזה יעשיר את הילד שלי ולא יפגע בו".

התרבות הצרכנית מוטבעת בנו, והיא טבע שני לנו. כמו שבבואנו לקנות בגדים לילדינו אנו בודקים אם המידה מתאימה להם, כך אנו מחפשים תווית על ספר שתיתן מושג אם הספר הזה מתאים לילדים כמותם. כמו שבבואנו להעריך איכותו של מוצר מזון חדש לילדים אנו מסתכלים על הערכים התזונתיים שלו, כך היינו רוצים שגם ספר יבוא עם תווית של ערכים תזונתיים: מכיל ככה וככה מרכיבים שיעשירו את הילדים, וככה וככה שעלולים בצריכה לא מבוקרת להזיק לבריאותם. אלא שהציפייה שכל המידע הנחוץ על ספר יהיה מוכל בשאלה הפשוטה "לאיזה גיל זה מתאים", היא ציפייה פשטנית להחריד, ולא ריאלית.

די להביט בקבוצת ילדים שכולם לומדים באותה כיתה ג', כדי לראות בעיניים את השונות האדירה הקיימת ביניהם. הבת שלי מתנשאת כתפיים וראש מעל רבים מהילדים בני גילה, ומן הסתם לובשת בגדים הגדולים בכמה מידות מהבגדים של חברותיה לכיתה. היא טורפת את הארוחות שלה בתיאבון ונהנית לנסות טעמים חדשים, בעוד חברה לכיתה מוכן לאכול רק מאכלים מתפריט קבוע ומצומצם וגם אותם צורך בחוסר התלהבות ובכמויות מזעריות. כשמבקשים מתנדבים במופע או הפעלה, הבת שלי תמיד תקפוץ בראש ותשתוקק להשתתף, בעוד ילדים אחרים נחבאים אל הכלים, מעדיפים להסתתר בשוליים ולא להתבלט. איך אפשר לצפות שילדים כל כך שונים יהנו כולם מאותם ספרים, רק משום שהם בני אותו גיל?

מאידך, כשהיצע הספרים כל כך רחב, ואין אפשרות לקרוא את כל הספרים כדי לבחור מביניהם את המתאימים ביותר, ההורים זקוקים באמת לסימני קיצור שיעזרו להם לקבוע במבט מה יכול להיות הכי מתאים בשביל הילדים שלהם. פעם בנינו על טעמם של גורמים מכוונים כגון ספרניות וספרנים ומוכרים ומוכרות בחנויות הספרים. המציאות הכלכלית שדדה את המוסדות הללו מהכוח שהיה להם בעבר. גם מבקרי הספרים בעיתונות מגלים בקיאות דלה ביותר בספרות שמיועדת לבני נוער, בהזדמנויות הנדירות שהעיתונים בכלל כותבים על ספרים כאלה. פרסים ספרותיים שהיו יכולים אולי להציב קריטריונים לאיכות של ספרים, לא ממש קיימים בתודעה הציבורית שלנו כיום. אתם יודעים איזה ספר זכה לאחרונה בפרס "זאב"? אתם יכולים לנקוב בשם כלשהו של ספר שזכה בפרס "זאב"? בכלל שמעתם פעם על פרס "זאב"?

אז איך בכל זאת תדעו אם הספר שמולכם טוב ומתאים לילדים הספציפיים שלכם? זו בעיה, ולצערי אין לי פיתרון טוב להציע לכם. אני מניחה שחלק לא קטן מהעוקבים אחרי הבלוג שלי עושים זאת בדיוק כי הם מקווים לקבל פה המלצות לספרי ילדים שהם או ילדיהם עשויים לאהוב. בלוגרים באינטרנט יכולים לתפקד כמבקרים וכאוצרים העושים חלק מעבודת המיון של מצאי הספרים האדיר שקיים בימינו. בקרב הילדים אני די בטוחה שזה כבר קורה, ושמועות על ספרים טובים עוברות לא רק מפה לאוזן אלא גם בפורומים שונים, בפייסבוק ובשאר קהילות וירטואליות.

זהו רק תחילת הדיון פה, ואני מקווה שאוכל להמשיך אותו בימים הקרובים. כפי שהזהרתי מראש, אין לי תשובות ברורות. רציתי רק להסביר מדוע אני קצת אלרגית לשאלה "לאיזה גיל זה מתאים", אף על פי שאני מבינה את חשיבותה, ואני סבורה שזאת שאלה טבעית לחלוטין.

התוויית גיל, כמו הגדרת סוגה, היא חרב פיפיות: מצד אחד היא מסמנת לאנשים שספר מסויים עשוי לעניין אותם, מצד שני היא מציבה גדר שעלולה להרחיק אנשים אחרים מהספר. יש הרבה ילדים בני תשע עד שתיים-עשרה שלא יהנו מספר מסוים לבני תשע עד שתיים-עשרה. יש ילדים בני ארבע-עשרה, שמונה-עשרה, עשרים, ושלושים וחמש ואפילו שישים שעשויים דווקא מאוד לאהוב את אותו ספר. בעיני, הספרים הכי טובים הם דווקא אלה שאפשר לחזור אליהם כמעט בכל גיל. אני נרתעת מלקבוע המלצות גיל לספרים כי אני לא רוצה להרחיק את אותם אנשים שעלולים בשל כך לוותר על הספר; אבל בכל זאת אני מכירה בכך שיש לתת סימנים שיעזרו לקוראים להחליט דווקא כן לתת לספר צ'אנס.

במקום לשאול "לאיזה גיל זה מתאים", הייתי מעדיפה שתשאלו שאלות כגון:

מה רמת הקריאה המאפיינת את הספר? יש בו ניקוד, או אוצר מילים גבוה? האם זהו ספר קשה מדי לילד שרק מתחיל לקרוא?

האם הספר דומה לספרים אחרים שילדי אהב? האם יש בו הומור? מתח? איורים רבים?

האם הספר הזה אופנתי עכשיו? האם כדאי לקרוא את הספר כדי להיות "בעניינים"?

האם יש בספר קטעים שעלולים להיות מפחידים או לא נעימים בשביל ילד רגיש?

האם יש בספר רומנטיקה? האם היא עלולה להפריע לילד שעוד לא בשל לדברים כאלה?

האם יש בספר מרכיבים אחרים שעלולים להפריע לקוראים מסויימים? אלימות ותיאורים גרפיים? קטעים מגעילים? גילויי גזענות או זילזול בנשים?

האם יש בספר מרכיבים שעלולים להפריע לי כהורה? אירוטיקה? ערכים שונים משלי, או פגיעה באמונות הדתיות או הפוליטיות שלי?

כל השאלות הללו, לדעתי, הן השאלות שבאמת מטרידות אותנו, כשאנחנו שאולים בקיצור נמרץ "לאיזה גיל מתאים הספר".

חומר למחשבה.