רוחות הזמן – מתי מסע בזמן אינו מדע בדיוני

שמתם לב שעד עכשיו נמנעתי מהשאלה הבסיסית והגדולה מכולן – מה ההבדל בין מדע בדיוני לפנטזיה? לא במקרה. זאת שאלה כביכול מאוד פשוטה, אבל כשנכנסים למקרים פרטיים מגלים עד כמה היא סבוכה, ולמה למרות המחיצות הברורות בכל זאת יש טישטוש גבולות, זליגה ואמביוולנטיות.

אחד הז'אנרים שמדגימים את שבריריותו של הגבול בין מד"ב לפנטזיה הוא ז'אנר המכונה Timeslip: בתרגום חופשי, זליגת-זמן. סיפורי מסע בזמן נחשבים בדרך כלל שייכים לתחום המדע הבדיוני. בהכללה הכי פשוטה, סיפורי מדע בדיוני עוסקים במדע, סיפורי פנטזיה בקסם. הייתכנות התיאורטית של מסע בזמן היא סוגייה שמעסיקה לא רק סופרים כי אם גם פיזיקאים רציניים, והפרדוקסים של מסע בזמן מעסיקים לוגיקנים ומתמטיקאים. תיאוריות מדעיות אמיתיות משמשות מצע ובסיס לפיתוח סיפורים בדיוניים: תיאוריית העולמות המקבילים, חורי תולעת, קפיצות קוואנטיות ועוד כהנה וכהנה. ובעצם לא משנה אם המדע הוא מדע אמיתי או רציני או סתם קשקשת מבולבלת: עצם היומרה או העמדת הפנים של ניסיון לעגן סיפור בהסבר מדעי, היא שהופכת את הסיפור למדע בדיוני.

על אחת כמה וכמה, שסיפורים על מסע לעתיד שייכים למדע הבדיוני. כל ניסיון לדמיין מציאות עתידית, בין אם הוא מתמקד בטכנולוגיות עתידיות, בפני החברה העתידית או באבולוציה העתידית, הוא במהותו ניסיון מד"בי. אבל סיפורים על מסע לעבר הם אחרים. בתוך סיפורי החזרה לעבר ישנו תת-ז'אנר שלם של סיפורים על אנשים שבאמצעים מיסטיים, קסומים, או סתם בלתי מוסברים נשאבים אל העבר וחווים על בשרם אירועים היסטוריים, או פוגשים בהוריהם או באבות-אבותיהם. הסיפורים הללו עוסקים לרוב לא בסוגיות מדעיות כי אם בסוגיות היסטוריות: לפעמים יש בהם חקר תעלומה עתיקה, לפעמים מדובר בסיפורים משפחתיים על ילדים שלומדים להכיר את הוריהם באור חדש.

כשאני מנסה לחשוב על דוגמאות, עולות לי עוד ועוד דוגמאות מתחום ספרי הילדים והנוער, וכמעט לא אף דוגמה מתחום הספרות למבוגרים – אם כי בטלוויזיה ובקולנוע החזרה לעבר היא גימיק מוכר. למעשה, כל טכניקת הפלאשבק היא סוג של חזרה רגעית בזמן. הסרט "לא נותר אלא לבכות" שבו רוברטו בניני וחברו האידיוט חוזרים בזמן למאה ה-15 הוא דוגמה נאה ל-Timeslip", וכן גם סדרת הטלוויזיה "החיים במאדים" שבה שוטר בריטי מעורב בתאונת דרכים בימינו ומתעורר בשנות השבעים.

Image

קלאסי

יצירות הנוער שאני רואה בהן הדוגמאות הקלאסיות המובילות לז'אנר הן שתיים: "גן החצות של טום", ובו ילד שמבקר אצל דודיו שבשעה הסודית אחרי חצות, הוא יכול לבקר ילדה שהתגוררה באותו בית שנים לפניו; וספר שלא תורגם לעברית, Charlotte Sometimes מאת פנלופה פארמר, על ילדה בפנימייה בריטית שמתעוררת לפעמים בעבר, לפעמים בהווה, ונאלצת להתכתב עם בת דמותה בעבר המתחלפת איתה, על מנת שיצליחו שתיהן לקיים את חייהן כסדרן בשתי התקופות. דוגמאות נוספות לספרי נוער עם חזרה בזמן: סדרת "סטרווגנזה" מאת מרי הופמן (אם כי המסע שם הוא לסוג של היסטוריה אלטרנטיבית), "ארתור ואבן הראייה" מאת קווין קרוסלי הולנד (כנ"ל), "תעשה עומד על הראש" הישראלי מאת יעל ענבר, ועוד. אני בטוחה שאתם תשלימו לי דוגמאות נוספות.

דוגמה מוקדמת

מי היה הראשון שכתב רומן חזרה בזמן? אולי היה זה מרק טוויין, בספרו "ינקי מקונטיקוט בחצר המלך ארתור" שראה אור בשנת 1889? קדם לו כמעט בחמישים שנה סיפורו של צ'ארלס דיקנס, A Christmas Carol ("מזמור לחג המולד", 1843), שבעיניי מהווה סוג של דוגמה לסיפור Timeslip. זוהי דוגמה מעניינת במיוחד מכיוון שהיא חושפת את הזיקה בין סיפורי חזרה בזמן לבין סיפורים על רוחות רפאים. גיבור הספר, הקמצן הרגזן אבנעזר סקרוג', פוגש בשלוש רוחות אשר מראות לו את עברו, את ההווה סביבו מנקודות מבט שאינן מוכרות לו, ואת העתיד כפי שעלול להתפתח אם לא יתקן את דרכיו – והכול סביב חג המולד. הסיפור הזה היה בסיס לאינספור עיבודים ווריאציות, בינהן גם סרט הקולנוע הקלאסי לחג המולד It's a Wonderful Life  עם ג'ימי סטיוארט (1946), שמהווה מעין תמונת ראי לעלילה שרקח דיקנס: אדם נדיב וטוב מואס בחייו, ומלאך מראה לו את עברו וכמה עגום היה נראה ההווה בעיירתו אלמלא חי.

מי שעלתה בצורה מבריקה ביותר על הזיקה בין סיפורי חזרה בזמן לסיפורי רוחות, היא הסופרת היקרה ללבי דיאנה ווין ג'ונס. ספרה The Time of the Ghost – שכבר כותרתו מרמזת על מזיגה מרתקת בין ז'אנרים – שובר את החוקים ולא מזדהה במובהק ככזה או ככזה. גיבורת הספר היא רוח חסרת גוף שלא יודעת מי היא או כיצד הגיעה לאן שהגיעה. היא נמשכת אל משפחה מסוימת ובה ארבע בנות, ומקשיבה לשיחותיהן, ונדמה לה שהיא קשורה אליהן איכשהו אבל לא ברור לה כיצד. לאט לאט משתכנעת הרוח שהיא רואה תמונות מן העבר, ושהיא עצמה אחת מן הבנות במשפחה שבאה מהעתיד על מנת למנוע דבר איום ונורא שעוד לא קרה. עד הרגע האחרון לא ברור אם הרוח עצמה חיה או מתה, ומי היא, ואם היא מהעבר או מהעתיד, ואם יש בכלל משמעות לרצף הזמן מנקודת המבט של יישות מנותקת מזהות ומגוף. למרבה הצער, זהו הספר הכי אוטוביוגראפי של ג'ונס – אבל כבר סטיתי די מהנושא.

סיפור על רוחות רפאים או חזרה בזמן?

העניין הוא, שגם סיפורי חזרה בזמן, וגם רבים מסיפורי הרוחות, עוסקים ביישור הדורים בין העבר להווה. אמנם יש סיפורי רפאים שמתמקדים באימה ובנקמה, אבל באותם סיפורים שבהם רוח הרפאים בסופו של דבר מתפייסת, כמעט תמיד יש קו עלילה של גילוי ותיקון עוול היסטורי. לעתים עצם הגילוי של העוול ההיסטורי הוא סוג של תיקון. זה מה שקורה גם ברבים מסיפורי החזרה בזמן. די שהגיבור שחווה את העבר על בשרו יחזור להווה חכם יותר ורגיש יותר לגורלם של אחרים.

מדע בדיוני - אבל רק קצת

ובכן, כיצד נקבע אם סיפור של חזרה בזמן הוא מד"בי או פנטסטי? לפעמים ההבדל הוא בתפאורה. אם הבעת משאלה, או שמלאך או רוח רפאים גררו אותך אחורה בזמן, אין ספק שזה סיפור פנטזיה. אם חזרת לעבר במכונת זמן שפרופסור מטורף התקין במכונית דלוריין עם פלאקס-קפאסיטור שפועל על אנרגיה גרעינית שמופקת מפלוטוניום שגנבת מחוליית מחבלים, הסיפור הוא יותר מד"בי. אבל אפילו "בחזרה לעתיד" המד"בי במובהק, עוסק הרבה יותר בסיפור המשפחתי ובתיקון עוולות עבר, מאשר במדע או בתיאוריה של המסע בזמן. על כן זהו מדע בדיוני קליל, פופולארי, מבדר, ובשום אופן לא מה שנקרא מדע בדיוני "קשה". ההנאה שאנו מפיקים ממנו דומה בהרבה להנאה שאנו מפיקים מסיפורי פיות עם הגשמת משאלות והאפי אנד, מאשר להנאה האניטלקטואלית שאנו מפיקים מהתעסקות במדע. ובזאת רמזתי קלות לעמדתי בסוגיית המד"ב לעומת הפנטזיה, עליה ארחיב בפוסטים עתידיים.

הערה | פוסט זה פורסם בקטגוריה Uncategorized, ז'אנרים. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

14 תגובות על רוחות הזמן – מתי מסע בזמן אינו מדע בדיוני

  1. gilibug הגיב:

    אגב, להקת ה"קיור" הקליטה שיר שמבוסס על ספרה של פנלופה פארמר, Charlotte Sometimes:

    אם אתם אוהבים מוזיקה ואוהבים מדע בדיוני, אולי תהנו מארוע שמפגיש בינהם, הגיקדום! המפגש הקרוב בשבוע הבא, משעה 22:00 בבלום בר, ר"ח קינג ג'ורג', ת"א.
    https://www.facebook.com/events/184258725003685/

  2. חגית הגיב:

    קוני וויליס היא דוגמה למסע לעבר שהוא גם למבוגרים, גם מד"ב וגם לא נועד לתקן יחסים משפחתיים.
    בכמה ספרים וסיפורים היא מתארת מחלקה להיסטוריה שבה לומדים "דרך הרגליים" ושולחים את הסטודנטים לעבר-כדי ללמוד על התקופה.

    • gilibug הגיב:

      נכון, אבל בדיוק לכן לא הזכרתי את קוני וויליס. אני מחפשת דוגמאות לסוגה הפנטסטית של מסע בזמן, ואצלה זה במובהק מדע בדיוני. אבל קוני וויליס סופרת נהדרת – בקרוב בגרף!

  3. חתול הגיב:

    אשתו של הנוסע בזמן הוא רב מכר למבוגרים מהשנים האחרונות שמתאר מסע בזמן. כנראה שהוא נוטה לכיוון המד״ב אבל לא בצורה מוחלטת.

    ו„גן החצות של טום“ הוא ספר נפלא.

  4. בעניין הגבול בין מד"ב לפנטזיה, בלי קשר לזמן – ארתור סי. קלארק כבר אמר שלא ניתן להבחין בין טכנולוגיה מפותחת מספיק לבין קסם.

  5. כרמיון הגיב:

    חזרה בזמן בספר שהוא בלי ספק מד"ב, ולאו דווקא מיועד לילדים ונוער (אם כי בני נוער יכולים לקראו), הוא "הקוף הפטפטן" של עמי דביר, בו נלקח אבימלך הצעיר באמצעים מד"ביים לחלוטין אל גלקסיה אחרת, ושם הוא שומע ורושם מפי מהחייזר גבריאל את סיפור העבר (ימי התנ"ך), חוזר לעבר דרך תודעתו של גבריאל ומגלה את סיפור מעורבות החייזרים בהתפתחות המין האנושי (קצת ברוח פון דניקן, אבל עם ערך ספרותי גדול בהרבה).

  6. ז'ניה הגיב:

    כשהייתי ילדה קראתי ספר נפלא בשם When Marnie was There, ששיחק על העמימות בין מסע בזמן לסיפורי רוחות.

  7. חמי הגיב:

    שלושה לבבות ושלושהאריות של פול ונתיב התהילה של היינלין (אם כי המימשמש שהוא עושה שם מופלא אף יותר)

  8. mel הגיב:

    שערי אנוביס של טים פאוורס: בהמלצות לחברים אני תמיד נותנת את זה בתור מסע-בזמן-שהוא-פנטסיה לעומת קוני ווליס שהיא, כאמור, מסע-בזמן-שהוא-מד"ב.

    • gilibug הגיב:

      אין ספק ש"שערי אנוביס" הוא פנטזיה, יש המון סממנים נוספים לכך – אבל הוא לא timeslip. הוא סיפור הרבה יותר מדי מורכב, עם הרבה יותר מדי התעסקות בפרדוקסים ובעניינים שונים שאינם קשורים למסע בזמן. הטיימסליפ נוטים להיות סיפורים מאוד ממוקדים ואישיים.

  9. תודה על שנתת שם לסוגה שאני מאוד אוהבת, והכינויים "פנטזיה" או "מד"ב" לא ממש מתאימים לה.
    אחד הספרים האהובים עלי בסוגת "זליגת זמן" הוא "נוכריה" של דיאנה גבלדון, שיצא ממנו רק הכרך הראשון, אבל מתברר שזו סדרה עם 8 המשכים, על בחורה אנגליה בשנות הארבעים של המאה ה- 20 שדרך מעגל אבנים חוזרת בזמן לסקוטלנד של המאה ה- 18. חוץ מזליגת הזמן זהו רומן רומנטי והרפתקאות לכל דבר.
    http://www.tapuz.co.il/blog/net/viewentry.aspx?EntryId=1713418

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s