העולם העסוק של ריצ'רד סקרי

ביום השני לפרוייקט "לעדכן את הבלוג בכל יום בשבוע הספר", אני רוצה להציג לכם את הסופר והמאייר האמריקאי ריצ'רד סקרי (1919-1994).

ספר המכוניות הגדולכמה שמחתי כשראיתי שהוצאת ידיעות אחרונות הוציאה מהדורה עברית ל"ספר המכוניות הגדול" של ריצ'רד סקרי (בתרגום דנה רופין). ספרי ריצ'רד סקרי היו מאבני היסוד של ספריית הילדות שלי, ועיון מחודש בהם מעורר בי גלים עזים של נוסטלגיה. בעבר תורגמו אחדים מהם לעברית וראו אור בהוצאת כתר (לדוגמה "מה עושים האנשים כל היום?" ו"אנשים עסוקים מאוד"), אבל למיטב ידיעתי כבר אין להשיגם היום (אשמח לגלות שאני טועה).

מיד התיישבתי להקריא את הספר לחגי, בן שלוש, שהוא מעריץ מושבע של טרקטורים, משאיות ורכבים כבדים באשר הם. החדשות הטובות: הצלחתי להלהיב את חגי במידה כזאת, שהוא רצה לשמוע את הספר ערב ערב, ומשך כמה שבועות לא היה מוכן ללכת לישון אם הספר לא היה מונח בהישג ידו. החדשות הרעות: הספר המטעה הזה, כביכול סתם ספר ילדים מאוייר חביב ופשוט, הוא ארוך להפתיע, וקריאה מדוקדקת בו דורשת כמעט שעה. נאלצתי למצוא כל מיני דרכים לרמות ולקצר את הקריאה, כדי שתהליך ההשכבה של חגי בערבים לא יהיה מופרז באורכו.

ריצ'רד סקרי  הוא אחד מסופרי הילדים האמריקאיים המצליחים בכל הזמנים. הוא כתב כ-300 ספרים אשר תורגמו ליותר משלושים שפות ונמכרו במאות מיליוני עותקים. סגנונו השפיע כל כך על האופן שבו מעוצבים ספרים לילדים – בפרט ספרי מידע – עד שבמבט לאחור קשה לנו להעריך עד כמה היה ייחודי בשעתו. בספרים של סקרי ברור מאוד שלא האיורים מלווים את הטקסט, אלא הטקסט את האיורים. הסיפור האמיתי הוא מה שקורה בתמונה הגדולה וברבבות פרטים מדוייקים והומוריסטיים הממלאים כמעט כל סנטימטר רבוע בדף המאוייר – אין שום שטח ריק. כשאנו נהנים כיום מספרים דוגמת סדרת "איפה אפי" או הכרזות ההומוריסטיות של מישל קישקה, שבהם סוד ההנאה הוא לשבת מול הדף המאוייר ולסרוק כל פרט ופרט בטַבּלוֹ קפוא שכולו שוקק פעילות, שווה לזכור שריצ'רד סקרי עשה את זה לפני כולם.

בעולמו של סקרי, חתולים, חזירים, ארנבים ועכברים לבושים כבני אדם – וגם חיות אקזוטיות יותר, כגון תנינים, היפופוטמים, דובי נמלים וקנגרואים – עוסקים בשלל פעילויות של יום עבודה עמוס בעיירה שוקקת חיים. הם בונים, צובעים, מעמיסים, מטפסים על סולמות, מתקנים, תולים כביסה ומעל הכול נוסעים לכל מקום במכוניות שלהם. ועוד איזה מכוניות. ברור לגמרי שסקרי העריץ מכוניות ורכבים למיניהם, והוא מצייר כבאיות ובולדוזרים, שופלים ומשאיות, מכוניות דואר ומוניות וספינות ומטוסים מכל התקופות ברמת דיוק המעידה על מחקר אובססיבי. כל אלה נוסעים על כבישיו בו זמנית, לצד רכבים פנטסטיים לגמרי פרי מוחו הקודח, בצורת עפרונות, תפוחים, תנינים רעבים, פרוסות גבינה ושפופרות של משחת שיניים. המעיין בתמונות אינו יכול אלא להתפעל מעבודת התחקיר המעמיקה שהושקעה בהן – ובהזדמנות זאת מחמאה גם למתרגמת דנה רופין, שהצליחה למצוא מונחים עבריים להבחין בין כל אותם רכבים כבדים: טרקטור מגרדה, משאית רכינה, מפלס ממונע, יעה אופני ועוד. לצד הדיוק המכאני אי אפשר שלא להתענג על ההמצאות ההומוריסטיות והשמות הפסודו-רשמיים שהומצאו לרכבים הדמיוניים. מדי פעם סקרי מוסיף למכוניות גם עיניים ושיניים, ופתאום משאית זבל היא גם סוג של בעל חיים גדול שאוכל אשפה. אפשר להשקיע דקות ארוכות של עיון בכל עמוד, ולהשכיל ולהתבדח.

נוסף על זה, דרך האיורים וברצף ביניהם מספק לנו סקרי כמה עלילות משנה שמתרחשות במקביל. ב"ספר המכוניות הגדול", לדוגמה, הסיפור העיקרי הוא על משפחת חמוצי (משפחה של חזירים) שיוצאת לפיקניק בים ורואה בדרך כל מיני דברים. אבל בעלילת משנה, השוטרת בתיה רודפת אחרי דינגו הכלב, נהג פרוע שזורע חורבן בכל אשר ייסע, ומנסה לתת לו דו"ח על שלל עבירותיו. בעלילת משנה נוספת, העלמה עכברונת, הנוהגת ברכב גרר קטן וורוד, עוברת מתאונה לתאונה ומתקנת את כל הרכבים – עד שהיא נתקלת בתאונה המונית ובה הר מכוניות שאפילו עכברונת לא יכולה להתגבר עליו. ובכל תמונה אפשר לחפש את פשפש הזהב הקטן שתמיד מתחבא איפשהו ועושה משהו מעניין; ועוד ועוד. בקיצור, עיסוק לשעות.

במקביל ליציאת "ספר המכוניות הגדול" הקרינו בערוץ הופ סדרה מונפשת המבוססת על ספריו של סקרי, בשום "כל הכבוד לנמרוד". בסדרה, נמרוד החתול (Huckle) וחברו תולי התולעת (Lowly Worm) – דמויות חוזרות בספריו של סקרי, הלבושות בדרך כלל תלבושת אופיינית למטפסי האלפים בשוויצריה – פותרים תעלומות בעיר מגוריהן, תל-עמל. תל-עמל זהו תרגום טיפה מפוספס לשם האנגלי, Busytown; השם העברי משדר כביכול איזה אתוס של ברכה בעבודה, בעוד השם האנגלי מדגיש לא את העמל כי אם את העיסוק התזזיתי המתמיד של כל הדמויות בכל מיני דברים כל הזמן. חגי שלי אהב מאוד את תכנית הטלויזיה "כל הכבוד לנמרוד", אבל אני חייבת להודות שקצת התאכזבתי ממנה: למרבה האירוניה, דווקא במדיום המונפש שבו יש אפשרות לתנועה, הדמויות רוב הזמן עומדות במקום ומדברות. הקצב הוא רגוע, הרוב מתנהל על מי מנוחות. דווקא הציורים הסטטיים לכאורה של ריצ'רד סקרי מעבירים דינמיות אדירה: תמיד יש בהם איזה אסון בהתהוות או שמתרחש כנגד עינינו או שהתרחש לפני שנייה והשאיר את אותותיו הדרמטיים.

על חייו האישיים של סקרי לא ידעתי כמעט דבר עד היום, כשחיפשתי עליו חומר לרשימה הזאת. גיליתי ביוגרפיה די משעשעת ומאוד מפרגנת דווקא במקום לא צפוי, אתר רוטן המתחמה בתמונות מגעילות. ריצ'רד סקרי ממש לא מגעיל. למדתי שעם כל ההצלחה המסחרית שהיתה לו, והפופולאריות האדירה, הוא אף פעם לא זכה בפרסים ועיטורים על עבודתו. כנראה, כך מניח הכותב, הוא היה פשוט מצליח מדי. מה שמוכיח שכולנו סנובים. אני בעיקר שמחה ששמרתי מילדותי את ספרי ריצ'רד סקרי שלי באנגלית, לשמחתו הגדולה של חגי, ומקווה שבידיעות אחרונות יתמידו ויוציא ספרים נוספים מעזבונו המדהים של האמן הזה. וזו הזדמנות גם להודות לנטע גורביץ', ששימשה בשנים האחרונות כעורכת ספרי הילדים והנוער בהוצאת ידיעות אחרונות, ולאחל לה הצלחה בתפקידה החדש כעורכת ספרות תרגום בהוצאה; ולברך את מחליפת המקום שלה, רינת פרימו, על התפקיד החדש. מי ייתן ותספקי לנו הרבה ספרים טובים דוגמת "ספר המכוניות הגדול".

להתראות הערב, בדוכני שבוע הספר.

פוסט זה פורסם בקטגוריה המלצות, עם התגים , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

4 תגובות על העולם העסוק של ריצ'רד סקרי

  1. טלי הגיב:

    איזה כיף של פוסט! (-:

    יש לי ספר עתיק יומין של ריצ'ארד סקרי שבו כל עמוד מחולק לחמישה חלקים, כמו פאזל, וכל הדמויות הקבועות שלו עוברות הרפתקאות שאפשר לערבב בסגנון מיקס אנד מאץ' – נגיד, וולי התולעת נסע בתפוח שלו ברחוב סואן כשלפתע קרה משהו x וכל ה Y עפו לתוך ה z,נורא פשוט אבל יש אינספור אפשרויות ערבוב ושינוי של מה קרה למי ואיפה.

    ואני ממש אוהבת את הביקורות של רינת פרימו, נשמע כמו מינוי מצויין לנבחרת מנצחת (-:

  2. ענבר מ הגיב:

    נתקלתי ב"ספר המכוניות הגדול" אצל בת של חברים, ומיד הנוסטלגיה שטפה אותי- בתור ילדה היה לי את הספר "אנשים עסוקים מאוד", ואני זוכרת את עצמי שקועה בו שעות..
    לא מזמן מצאתי ספר שלו ברחוב, והתברר לי שגם בןזוגי זיהה את הציורים מיד- הוא גם קיבל את הספרים האלו כשהוא היה קטן בארגנטינה🙂
    זה נורא נחמד שמוציאים עוד מהספרים של ריצ'רד סקרי בעברית, ותודה רבה על ההשכלה!

  3. נועה הגיב:

    באיחור של שנה וחצי ובתקווה שמישהו יתקל בפוסט אפילו אחרי, מצאתי היום 3 ספרים קטנים מהסדרה באנגלית. הוצפתי נוסטלגיה מאושרת וקניתי. עכשיו אני מנסה, ללא הצלחה בינתיים, להיזכר איך קראו לסדרה המצוירת ששודרה כאן בערך לפני 10-15 שנים, אאל"ט בערוץ הראשון. הנה קישור לפתיח באנגלית, שנראה ונשמע כמו ההוא שהיה פה, רק באנגלית.. http://www.youtube.com/watch?v=cgV3vdOT09I
    תודה למי שיזכור! ולגילי על הפוסט היחיד בעברית שעוסק בספרים הגאוניים של ריצ'רד סקרי🙂

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s