כשתרגום נכון הוא לא התרגום הנכון

חשבתי אתמול על הביטוי "מזל טוב". מה זה "מזל" אנחנו יודעים, גם מה זה "טוב". באנגלית, "מזל" זה "luck" ו"טוב" זה "good". אבל מי שיתרגם "מזל טוב" ל-"good luck", סביר להניח שתרגומו יהיה שגוי מבחינת השימוש הפרגמטי בביטוי. דוברי אנגלית אומרים "good luck" כשהם מאחלים זה לזה הצלחה באירוע עתידי – בעברית אנחנו אומרים "בהצלחה". דוברי עברית אומרים "מזל טוב" כשהם משתתפים בשמחתו של אדם שזכה במנת מזל – באנגלית אומרים "congratulations". הביטוי השלם אינו שווה לסכום חלקיו: יוצא ש-"good luck" אינו תרגום נכון לביטוי "מזל טוב".

הנה מטאפורה חדשה לעבודתו של מתרגם: מתרגם הוא כמו צייר, שלומד לקדד על נייר את האפקט שברצונו ליצור, ולא רק לסמן אותו בסמלים. למה הכוונה? כולם יודעים שדלת היא מלבנית, צלחת היא עגולה, והשמיים כחולים. אבל רק לעיתים רחוקות קרני האור שמגיעות אל הרטינה של העין שלנו יוצרות באמת צורות גיאומטריות מדוייקות או צבעים טהורים. אנחנו חווים את הדלת כמלבנית למרות שאנחנו עומדים בזווית אליה, וחווים את השמיים ככחולים גם אם אורך הגל שמגיע לעינינו הוא למעשה ירוק. ילד מצייר בית מרובע עם גג משולש, פס כחול בשביל שמיים ופס ירוק בשביל דשא. אמן משוכלל שם על הנייר קווים המתחברים בזוויות שונות, או לפעמים כלל לא מתחברים; נגיעות צבע מכל גווני הקשת בשילובים מוזרים – והופ, על הנייר נוצרת האשלייה של דמיון למציאות (verisimilitude).

כך גם מתרגם ספרות מיומן, צריך ללמוד את ההבדל בין מילים המסמלות צורת התבטאות מסויימת, למילים היוצרות אשלייה של טבעיות.

יש כמה מילים כאלה, שמשמעותן באנגלית כל כך ברורה ומובנת מאליה, עד שלפעמים אנחנו לא טורחים בכלל לשחזר את פעולתן בעברית, אלא רק מסמנים שבאנגלית הן הופיעו. המילה "יקירי" היא דוגמה מצויינת לכך. המילה העברית "יקירי" מסמלת בטקסטים ספרותיים בעברית את המילה האנגלית "dear". אלא ש-dear זו מילת חיבה אורגנית וספונטנית, בעוד "יקירי" הוא מין ייצור כלאיים מלאכותי שקיומו בשפה המדוברת נובע בעיקר משימושיו בספרות. לא פעם, את dear נכון הרבה יותר לתרגם בתור "מותק", "חמוד", "אהוב שלי" וכיוצא בזאת.

כנ"ל המילה האנגלית gasp, שיש המתרגמים אותה אוטומטית כ"התנשפות". הנכון הוא ש-to gasp זה לשאוף שאיפת אוויר חדה וקולנית. אלא שלעיתים קרובות כשהמילה הזאת מופיעה בכתב, אין היא מתפקדת כמעבירת מידע על פעולת נשימה, אלא כמתארת תגובת הפתעה.

בספרי הארי פוטר שמתי לב לא פעם שהמלה gasped מתפקדת כמעט כמו פֶרמָטָה מוסיקאלית: אתנחתא קלה לנשימה ובניית מתח רגע לפני תיאור שאמור להיות מפתיע או מזעזע. נזכרתי בימי כעורכת תכניות מלל בגלי צה"ל: איך למדתי את חשיבותן של הנשימות בדיבור. בשעת עריכה של ראיון מוקלט, כשמבצעים חיתוכים בפס הקול, מיקומן של הנשימות בין מילה למילה או בין משפט למשפט הוא קריטי להבנת הנשמע, ולזרימה הכביכול "טבעית" של מה שאנחנו שומעים. לפעמים היה אפילו נכון להשתיל נשימה שהוקלטה במקום אחר לגמרי, על מנת לגרום לפס-קול ערוך לזרום בצורה "טבעית" וברורה יותר. זה מה שה-gasp עושה באנגלית, אבל זה לא מה שהמילה "התנשף" עושה בעברית. "התנשף" נתקעת, כבדה ומלאכותית. בעיני, נכון יותר כמעט תמיד להחליף את ה"התנשף" הזה ב"עמד נדהם", "פלט קריאת תדהמה" או "לא האמין למראה עיניו", לדוגמה.

אין תרגום שהוא נכון תמיד למילים שהזכרתי לעיל. לפעמים החלופות שנתתי כדוגמה – "מותק" או "עמד נדהם" – דווקא לא מתאימות, והחלופות "יקירי" או "התנשף" בכל זאת מתאימות יותר. לפעמים גם אמן משוכלל מצייר מלבן לייצג דלת ומשתמש בגוון כחול כדי לצייר שמיים. המיומנות האמיתית מתבטאות ביכולת להתגמש: ביכולת להתאים את התרגום העברי לפונקציה הנקודתית שממלאת מילה מסויימת בתוך הקשר מסויים. המתרגם המיומן מזהה שתרגום של אחד לאחד הוא לא אוטומטית התרגום הנכון, ומעז לתרגם "לא מדוייק" על מנת לשחזר את המשמעות הנכונה יותר.

פוסט זה פורסם בקטגוריה הרהורים, עם התגים . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

17 תגובות על כשתרגום נכון הוא לא התרגום הנכון

  1. דורה הגיב:

    אני לא מתרגמת ספרות, אבל האינסטינקט שלי אומר שכשאת מתרגמת את gasp של רולינג ל"עמד נדהם" את פשוט מתקנת לה את הכתיבה הלא טובה (מצטערת, האנגלית של רולינג מאוד לא משהו בעיניי). אם היא לא התכוונה שהדמות מתנשפת, או שזה לא הגיוני שהדמות מתנשפת, זו היתה המילה הלא נכונה גם במקור.

    אולי כשמתרגמים סופרים טובים וזהירים יותר, אפשר וצריך להיצמד יותר לבחירת המילים שלהם.

  2. אורה הגיב:

    גילי- הניתוח שלך מעניין מאוד, בעיקר לקורא (כמוני) שנותר לפעמים מתוסכל, אבל ממש, בגלל התרגום שעשה עוול למקור. בניגוד למגיבה לפני- ומבלי להתייחס ספציפית להארי פוטר, אני חושבת שיש מקום חשוב מאוד לגמישות הזו בתרגום,ותרגום מילולי, אחד לאחד, ייראה מסורבל, לא נכון ולא מדוייק. לעומת זאת, נתקלתי בתרגום מצרפתית ולא זכיר את שם המתרגם כי איני רוצה לפגוע, שבו קרה דבר נוראי ממש: המתרגם כתב את הספר מחדש. הוריד משפטים שלמים ש'לא נראו לו' ופגע קשות ביצירה הספרותית המשובחת שהפכה לבלתי קריאה בעליל.

  3. עומרון הגיב:

    שאמר שתרגום הוא כמו אישה (השוביניזם במקור): אם היא יפה היא לא נאמנה. אם היא נאמנה היא לא יפה.

    לגבי gasp, אני חושב שהשתנק יכול אולי לשמש את הצורך.

  4. מרמיט הגיב:

    ודוגמת good luck שהבאת בפתיחה מוכרת עד זרא מפיסת הדיאלוג הנדושה והבעייתית בנוסח:
    -good luck
    -thanks, i'm gonna need it

    (ויחי התרגום הלא חד-חד-ערכי, ואחלה פוסט בכלל)

  5. אתיג הגיב:

    נשימתו נעתקה לרגע.

  6. גילי הגיב:

    אכן גם ב"השתנק" וגם ב"נשימתו נעתקה" כבר יצא לי להשתמש. הפואנטה היא לא מה התרגום הנכון, אלא שכדאי להימנע מהמלכודת של תרגום רפלקסיבי שמתאים רק לפעמים.

    דורה – לא מסכימה איתך. זה לא פגם של רולינג, אלא הבדל עקבי בין עברית לאנגלית. באנגלית gasp היא קלישאה סטנדרטית, בעברית לא, ולכן "התנשף" היא מילה שמאפיינת תרגומים יותר מאשר כתיבה במקור.

  7. טלי הגיב:

    אלה נקודות נכונות מאוד שחשוב לשים לב אליהן ושמוכיחות בפעם המי-יודע-כמה שתרגום הוא מקצוע, וגם אמנות ושלא כל אחד יודע לעשות את זה, בטח ובטח לא תוכנות מחשב למיניהן…

  8. שני הגיב:

    "אבל רק לעיתים רחוקות קרני האור שמגיעות אל הרטינה של העין שלנו יוצרות באמת צורות גיאומטריות מדוייקות או צבעים טהורים."

    רטינה בעברית = רשתית.

    (-:

  9. צביקה א' הגיב:

    ואני למדתי דווקא, שאם את אומרת במשפט את המילה "כמו…" זהו דימוי ולא מטאפורה. אם המשפט הוא כמו "על כנפי הכסף רכובים", ואין אלו כנפיים ממש, וגם לא עשויות מכסף, זוהי מטאפורה.

  10. ליאת הגיב:

    גם בלימודי משחק/תיאטרון, לומדים את ההבדל בין המילים שנכתבו על ידי התסריטאי/מחזאי, לבין איך להעביר את הטקסט על הבמה. שחקן טוב הוא זה שיודע מתי ואיך לנשום, ואיך להעביר את הטקסט בצורה שמתאימה לסצנה ולמה שהוא רוצה להעביר. אפשר לחשוב גם על זה כעל סוג של תרגום. גם כאן – רואים מי "מקריא" מילים (שווה ערך ל"תרגומית") ומי יודע להעביר את הטקסט נכון.

  11. הלה הגיב:

    בעיקר ה"התנשף" הזו שנוטה להופיע ללא הזמנה.

  12. אילון הגיב:

    התנשפות היא לא סימן להפתע בעברית אלא השתנקות וזה המצב שבו האדם מפסיק לנשום בהפתע או פשוט מפסיק לנשום שזה ההפך מהתתנשפות

  13. ד הגיב:

    צביקה, נראה לי שגילי התכוונה למטאפורה קונספטואלית ולא רטורית😉. זה מאמר, לא שיר.

  14. מאיה הגיב:

    המילה השתנקות נקשרת לי אסוציאטיבית עם חנק, בעוד שכאן מדובר במעין שאיפת אוויר מהירה וארוכה פנימה. מעין "ההה" מבוהל כזה, שאחי הקטן משוכנע שזו המצאה ישראלית, כי הוא מכנה את הנשימה הזאת בשם המלבב
    The Israeli Inhale🙂

  15. קיפוד הגיב:

    הזמנים ביום. למשל, לפחות בקרב דוברי אנגלית שיצא לי לדבר איתם, "צהריים" הם אמצע היום. שעה 12:00. מבחינת דוברי עברית, הצהריים הם בשעה 14:00, לערך. ובאותו אופן, אצל האנגלואים אחה"צ זה כבר בשתיים. איזה ישראלי יתייחס לשתיים כאל אחרי הצהריים?

  16. הילה הגיב:

    וזאת הסיבה שאני מודה לך מכל הלב על התרגום המעולה להארי פוטר ולספרים נוספים.
    כי לכל מילה צריך למצוא מקבילה בעברית שתתאים במדויק, גם לרוח הדברים.
    קראתי כמה ספרים (חוץ מהארי פוטר) גם באנגלית וגם בעברית בתרגומך, לדוגמא נעלי בלט, ושמחתי מאוד לראות שהתרגום שלך היה מושלם!

  17. יצהר הגיב:

    אנחנו המתרגמים צוחקים, ובצדק, על התרגומים האוטומטיים, אבל מדי פעם נופלים בעצמנו, נקודתית, לאוטומטיות הזאת. מסקנה? לדרוש עורך טוב. ו-gasped היא כמובן דוגמה מעולה, אופיינית ומתסכלת

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s