מדלנה או מדלן? מדליין!

בבואי לכתוב על קורותיה של מדליין בארץ הקודש, קשה להתעלות על המבוא שכתב לפני שנים ספורות אפלטון (הרי הוא אורי קציר) אצלו בבלוג. אני ממליצה מאוד לקרוא שם על המקור וההשראה לדמותה של מדליין, ועוד.

כמו רבות מהדמויות הקלאסיות מספרות הילדים המגיעות ארצה באיחור רב, גם מדליין עלולה להיות מוכרת לילדי ישראל יותר מתוך עיבודים שנעשו לספריה מאשר מתוך הספר המקורי. בין אותם עיבודים ניתן למנות סרט וגם סדרת אנימציה המשודרת בישראל מזה כמה שנים בערוץ הופ. המקור הספרותי הוא ספר משנת 1939 אותו כתב לודביג במלמנס, אמריקאי ממוצא אוסטרי. אליו נוספו עוד חמישה המשכים שכתב במלמנס בעקבות הצלחת הספר הראשון.

לעברית תורגם הספר הראשון על מדליין רק בשנת 1996, על ידי אבירמה גולן להוצאת מודן, וכעת, 13 שנה מאוחר יותר, רואה אור במודן הספר השני בסדרה, בתרגומה של יוספה אבן-שושן. לא רק המתרגמת התחלפה, אלא גם שמה של הגיבורה, שב-96' כונתה "מדלנה" וכיום שמה בישראל "מדלן" (וגם, משום מה, איות שמו של המחבר: "לודביג במלמן" אז, "לודויג במלמנס" היום; ותעלוצנה הספרניות). לא קשה להסיק מהו השיקול שהנחה את השינוי בשם: מן הסתם זוהי השפעת סדרת הטלוויזיה שנקראה "מדלן", והרי יוספה אבן-שושן, אם אינני טועה, היא שמתרגמת את הדיבוב לאותה סדרה. (ורגע של גילוי נאות: יוספה בשבילי היא גם אמא של ילד מהגן ומבית הספר).

מדליין, מדלן או מדלנה: שלוש וריאציות על אותו השם. "מדליין" זו הגרסה האנגלית; "מדלנה", גרמנית יותר; ו"מדלן" הגרסה הצרפתית. היות והספרים מתרחשים במופגן בפריז, הרי שבהחלט מתאים לכנות אותה מדלן. ומדוע בחרה בשעתה אבירמה גולן לכנותה "מדלנה" דווקא? אולי משום מוצאו האוסטרי של הסופר, אך סביר יותר להניח שלמען החרוז: "הקטנה מכולן – רק עד הנה – היתה מדלנה".

ההבדלים בתרגום בין "מדלנה" של אבירמה גולן ל"להציל את מדלן" של יוספה אבן-שושן יכולים לשמש מקרה מבחן מעניין להבנת מה שאני קוראת לו "שיקולי היסוד" של מתרגם. אף שיש לי העדפה ברורה לאחד התרגומים על פני השני, אני מאוד אשתדל שלא להיות שיפוטית. השאיפה שלי כאן היא להאיר את עיניכם לאופן שבו החלטות שמתרגמים מקבלים וגישות היסוד בהם הם מחזיקים משפיעים על צורת התרגום עוד בטרם ניגשו אל הטקסט. אבירמה גולן ויוספה אבן-שושן, שתיהן מתרגמות מכובדות בעלות שכל וטעם, וניסיון של שנים. ההבדלים בין התרגומים שלהן לא משקפים בהכרח הבדל במידת ההשקעה או הכישרון של כל אחת, ואי אפשר להסביר אותם רק כתוצר של הבדלים בין סגנונות אישיים. לטענתי, מדובר בהבדלים במערך השיקולים הבסיסי שמנחה כל אחת מהן בעבודתה.

מדובר כמובן בשני ספרים שונים, אבל יש נוסחאות מסויימות החוזרות בשני הספרים ומשמשות בסיס להשוואה. לדוגמה, שני הספרים נפתחים בשורות דומות:

 

In an old house in Paris that was covered with vines,

lived twelve little girls in two straight lines.

They left the house at half past nine

In two straight lines in rain or shine.

The smallest one was Madeline.

אבירמה גולן תרגמה זאת כך:

 

בבית ישן בפריז, שגפן כסתה לו את כל הקירות,

חיו שש ילדות ועוד שש: שתי שורות ישרות.

הן יצאו מהבית בשמונה ועשרים,

והלכו ברחוב – שני טורים ישרים.

בגשם דולף, בימים בהירים.

הקטנה מכולן – רק עד הנה – היתה מדלנה.

 

בעוד יוספה אבן-שושן תרגמה זאת בערך כך (כנ"ל):

 

בפריז, בבית עתיק מכוסה בגפנים,

גרו שתים-עשרה ילדות צחות פנים.

בכל בוקר, בתשע וחצי בדיוק, ובכל מזג אוויר,

הן יצאו בשתי שורות ישרות לטיול בעיר.

הקטנה מכולן היתה מדלן.

 

שימו לב להבדלים: שתיהן תרגמו בחרוזים, אך שתיהן סטו ממערך החריזה והמשקל המדוייק של המקור. אבן-שושן נצמדת באופן יותר מילולי ושמרני לניסוחי המקור, בעוד אבירמה גולן לוקחת יותר חירויות עם הטקסט. אצל גולן, שתים עשרה הילדות הופכות ל"שש ועוד שש", השעה תשע וחצי הופכת ל"שמונה ועשרים", וכיוצא בזאת. במובנים מסויימים, התרגום של אבן-שושן מדוייק יותר, אך לטעמי התרגום של אבירמה גולן יפה יותר.

עם זאת, להגנתה של יוספה אבן-שושן אומר שהיא באה מתחום שמעודד סוג אחר של גישה אל הטקסט. בדרך כלל היא מתרגמת תסריטי דיבוב לסדרות אנימציה לילדים: אחד מתחומי התרגום המושמצים ביותר בארץ, אך גם אחד הקשים שבהם. מעבר לתנאי עבודה מחפירים ולגורמים חיצוניים שיכולים להתערב ולקלקל (לפעמים הבעיות בדיבוב נולדות דווקא באולפן, אחרי שמלאכת התרגום הסתיימה) על מתרגם הדיבוב מוטלות מגבלות ייחודיות לדיבוב. לדוגמה, תרגום של דיבור ישיר בדיבוב חייב להתאים לתנועות השפתיים והגוף הנראות על המרקע. אם לדוגמה דמות צועקת רק מלה אחת, המתרגם חייב למצוא דרך להביע את הנאמר במילה אחת בלבד, שלא ייווצר מצב שהדיבוב נמשך לאחר שהדמות כבר לא נראית צועקת. מגבלה אחרת של תרגום הדיבוב היא המגבלה הלינארית: אם, לדוגמה, מתוארת קבוצה של אורחים שמגיעים למסיבה, מתרגם הדיבוב חייב לעקוב בדיוק אחרי סדר האורחים כפי שהמצלמה מראה אותם, בזה אחרי זה. אותה מסיבה המתוארת בספר היתה יכולה אולי להיות מתורגמת אחרת: נניח שמול עינינו יש תמונה סטאטית של כל אורחי המסיבה, הרי שמתרגם הספר חופשי לשחק בסדר האורחים המתוארים בתרגום, על מנת להתאים את החריזה טוב יותר. זהו תחום של תרגום שמעודד היצמדות לינארית למקור.

אבירמה גולן, לעומת זאת, מרשה לעצמה הרבה יותר משחק עם הטקסט – עד כדי החדרת מילים שלא היו במקור. "הקטנה מכולן – רק עד הנה – היתה מדלנה". "רק עד הנה" זאת המצאה של גולן, ועוד כזאת שפורצת את סגנון הנראציה (הקול המספר) של המקור, בכך שהיא מעודדת לפעולה את מי שמקריא את הסיפור. כעת צריך המספר להרים יד כדי להדגים מה זה "רק עד הנה". ההתחכמות הזאת מוצאת חן בעיני כאן בהקשר הזה, אבל זה עניין של מינון ושל טעם; ללא ספק מדובר בהחלטה תרגומית אמיצה יותר מהרגיל, אפילו קצת חצופה. מה שגולן הרוויחה הוא חרוז פנימי בתוך השורה, שלא היה במקור, אך שמפצה במידת מה על העובדה שהשם "מדלן" לא מתחרז עם סיומות השורות שקדמו לו.

בהשוואה בין התרגום של גולן לתרגום של אבן-שושן, אני מעדיפה את התרגום המרדני יותר של גולן בעיקר כי הוא זורם יותר מוזיקלית מאשר תרגומה של אבן-שושן. עם זאת, גם התרגום של גולן נופל מהמקור במוזיקליות שלו, וכמי שגדלה על המקור האנגלי, באופן כללי קשה לי קצת עם מדליין/מדלנה/מדלן בעברית. מזל שמוזקליות זה לא הכל. הסיפור והאיורים בספר "להציל את מדלן" חזקים כל כך, שאני סבורה שהם ידברו אל לבם של הילדים למרות החרוזים, גם אם לא בזכותם. כך קרה אמש עם הילדים שלי, שהוקסמו לגמרי מסיפורה של מדלן, דיירת הפנימייה, המאמצת כלבת רחוב מסכנה אך אצילית, על רקע נופי העיר פריז.

 

"מדלנה",  הוצאת מודן. (מחיר קטלוגי 56 ש"ח אבל זה ספר ישן, כך שניתן להשיגו בהוזלות מגוחכות)

"להציל את מדלן", הוצאת מודן, 59 ש"ח.

פוסט זה פורסם בקטגוריה יומן קריאה. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

22 תגובות על מדלנה או מדלן? מדליין!

  1. ענת הגיב:

    הספר במקור נכתב באנגלית?

  2. טלי הגיב:

    אני שמעתי עליו לראשונה בהרצאותיו של יהודה אטלס ונשביתי בקסמו לגמרי.

    מדלן אמנם חיה במציאות רחוקה מאוד, לא רק מבחינת הזמן והמקום אלא מבחינת החינוך הנוקשה, אבל דוקא בגלל זה האופי העצמאי והשובב שלה נוגעים ללב עוד יותר.

    לאור הדוגמא הקצרה שהבאת פה גם אני נוטה להעדיף את הנוסח של אבירמה גולן ש"יושב בפה" טוב יותר, למרות שדוקא השורה האחרונה והחשובה עם השם מדלן מדברת אלי קצת פחות.
    המוסיקליות האנגלית במקרה הזה ממש מושלמת, וקטונתי מלהציע אלטרנטיבה, אבל בעיני דוקא ה"רק עד הנה" פחות מוצלח, לא בשל החירות שהיא לקחת לעצמה- עם זה אין לי בעיה, אלא כי זה נשמע לי קצת מלאכותי ולא ברור.

    ובכל מקרה, כאמור, התרגום בכללו מצויין בעיני וגם הספר, סקרנת אותי לגבי הספר החדש.

  3. גילי הגיב:

    זה אולי קצת מפתיע, כי באמת יש לו טעם מאוד אירופאי, ולסופר יש שם אירופאי, אבל זה ספר שנכתב אנגלית וראה אור לראשונה בארצות הברית.

  4. פ' הגיב:

    תודה על פוסט מרתק.
    בסדרת האנימציה שמשודרת באנגליה לפחות, הדמויות מדובבות כדוברות אנגלית במבטא צרפתי. זה מאד מצחיק.

  5. רוני הגיב:

    ואני יותר מחבבת את מדלן דווקא.
    אבל הניתוח מרתק ומחכים, תןדה.

  6. גלי הגיב:

    בבית ישן בפריס מכוסה בגפן כיין/
    חיו להן שנים עשר בנות בשתי שורות במניים/
    הן עזבו את הבית בתשע וחצי מניין/
    בשתי שורות ישרות בגשם ושמש לחיים/
    הקטנה ביותר הייתה מדלן עדיין/

  7. Boojie הגיב:

    (כי מי יכול להתאפק)

    בבית ישן בפריז, מכוסה תימורות,
    חיו תריסר ילדות בשתי שורות,
    בתשע וחצי יצאו מסודרות,
    בגשם, בשמש, שתי שורות ישרות,
    ומדלן הייתה הקטנה בנערות.

    האמת, אני נוטה להתבאס כשמתרגמים זורקים את המשקל ו/או החרוז. אבל לפעמים זה באמת יותר מדי עבודה.

  8. אורי הגיב:

    ניתוח השוואתי מצוין בין התרגומים. אני עצמי לא מכיר את התרגום של אבן-שושן, כך שאינני יכול לשפוט אותו. יחד עם זאת, יש גם אצל גולן כמה דברים שמפריעים לי. ה"רק עד הנה" וה"מדלנה" הם חיבור מאולץ מעט. לעתים המשקל לא מדויק ("והיא הייתה הכי טובה בלהבהיל ולבלבל/ את מדמואזל קלבל") ומאלץ את הקורא בקול רם לעשות אתנחתא ולשנות מהמקצב. ישנם מקומות שבהם החריזה מתפספסת ("אז הרופא עטף את מדלנה בשמיכה חמה/ חיבק אותה בשתי ידיו, קרוב אליו"). אבל למרות החסרונות הקטנים הללו, אבירמה גולן מצליחה להעביר את רוח הספר המקורי של במלמאנס וזה הדבר החשוב.

    ותודה על הפרגון, גילי. אני קורא כל פוסט שלך בשקיקה.

  9. אורי הגיב:

    המגיב הקודם הקודם הייתי אני.

  10. בן הגיב:

    בבית ישן בפריז, שקירותיו כוסו בגפנים,
    חיו תריסר ילדות בשני טורים ישרים.
    הן יצאו מהבית בתשע שלושים
    בשמש או זעף, שני טורים ישרים
    הקטנה מכולן הייתה מדלן, כך אומרים.

  11. רונית ש הגיב:

    עוד לפני שנולדו לי ילדים, כי האיורים מצאו חן בעיני. גם אחרי שנולדו בנותי המשיך הספר להתאכסן על מדף הספרים שלי, ולא על מדף ספרי הילדים שבחדרן של הבנות. לא חשבתי שהן ימצאו עניין בספר שאיוריו אינם בצבע מלא, וחיי הגיבורה שלו רחוקים מאוד מחייהן. ערב אחד, כנראה מתוך מצוקת חומר קריאה, קראתי את הספר באזני בתי הגדולה. מאז, במשך מספר חודשים רצופים, ערב ערב, היא ביקשה לשמוע את הסיפור. לאחר מספר חודשים היא כבר ידעה אותו בעל-פה, ואני הייתי על סף שיגעון. התחלתי לאלתר, לשנות את הסיפור, להמציא סופים אחרים, לדוגמא: מדאם קלבל והרופא התאהבו, התחתנו ואימצו את מדלנה, ועוד מיני סופים שונים ומשונים, ועלילות משנה מטורללות.
    רגע לפני שהתחרפנתי סופית, בתי חשה שעצבי רופפים, והתחילה לבקש ספרים אחרים.

  12. גילי הגיב:

    לגמרי בטעות מחקתי את התגובה שלך.
    רותי, אותך מחקתי לא בטעות: אני מבינה לליבך, אבל הערה מסוג זה רק מעכירה את האווירה. סליחה.

  13. טובה הגיב:

    הי גילי,
    ראשית, תודה על פוסט מרתק.
    האם ידוע לך מי תרגם את הסדרה ששודרה בערוץ הופ? נשמע לי כמו התרגום של אבירמה גולן.

  14. גילי הגיב:

    המון זמן…
    אני שמונים אחוז בטוחה שאת הסדרה בהופ תרגמה יוספה אבן-שושן. בטוח לא אבירמה גולן, היא לא מתרגמת לטלוויזיה. זאת סדרה די מאתגרת בסה"כ, כי יש יחסית הרבה טקסט וכולו נונסטופ חרוזים. צפיתי כמה פעמים, ולמרות שיכולתי לשחזר את האנגלית מתוך העברית, אני לא הייתי יכולה לעשות עבודה טובה יותר. ולא נתקלתי בזוועות שצצות לפעמים בסדרות טלוויזיה אחרות: זה לעצמו לא מעט.

  15. מיכל הגיב:

    הרי ברור שהכוונה למטפסים ולא לגפנים. מתי ראיתם פעם אחרונה בפריז בית מכוסה בגפן דווקא?

  16. גילי הגיב:

    בפריז, בבניין מכוסה בקיסוס
    שתיים עשרה ילדות חיו בלי שום מנוס

    שתיים עשרה ילדות חיו כמו על מטוס

    שתיים עשרה ילדות בקליפה של אגוז

    שתיים עשרה ילדות בשמחה ומשוש

    שתיים עשרה ילדות כבר התחילו למאוס

  17. סיגלית הגיב:

    הפוסט מעניין וכך גם התגובות.
    משעשע.

  18. עומר הגיב:

    מאוד מעניין כל הקטע הזה.
    מה שהכי צורם לי בסוף זה שגולן האריכה מאד ואילו בן-שושן כלל לא יצרה חרוז.
    לא פשוט יותר "והקטנה מביניהן- הייתה מדלן."?

  19. דפנה הגיב:

    גם לי יוצא לתרגם אבל הפוך (מעברית לאנגלית) וזה די קשה לתמרן בין נאמנות למקור לניסוח בחריזה.

  20. מירב הגיב:

    היי גילי
    דבר ראשון אני מוכרחה להגיד שאני מאוד אוהבת את עבודתך, ולא ידעתי על הבלוג ושמחתי לגלות אותו.
    ולעניין מדלנה, התרגום של אבירמה גולן קסום (במשמעות המקורית של המילה-מלא קסם) ומתנגן כל כך יפה, אפילו יותר מהמקור. רק בגלל הספר הפסקתי לפחד ממנה בגלל הטראומה של פנקס הקטן.
    התרגום החדש נראה לי כל כך דל ומאולץ בפעם הראשונה שראיתי אותו, וממש הצטערתי לראות שעד שתרגמו עוד ספר של מדלנה לא לקחו את אבירמה גולן לתרגם שוב. אבל היום בעקבות קריאת הפוסט הזה ובגלל שאני כל כך מעריכה אותך הלכתי לחפש אותו שוב ולתת לו הזדמנות נוספת.

    ואם אפשר שאולה שקשורה כאן חלקית ותמיד רציתי לשאול, הרבה פעמים מתבלבלים בעברית בין טיגריס ונמר, כשהפכתי לאמא גיליתי את זה המון גם בספרי ילדים, ואז ייחסתי את זה לעבודת תרגום או עריכה לא מקצועיות.
    אבל כשראיתי שאפילו אבירמה תירגמה "ובגן החיות לנמרים, היא לחשה טיפשים גמורים" הייתי בטוחה שחייבת להיות לזה סיבה טובה, והתחלתי לחפש ברשת מידע על המילה העברית לטיגריס, אולי היא גם נמר, ואני לא מצליחה למצוא.
    אשמח אם תעזרי לי למצוא תשובה לעניין, כי גם הילדים שואלים כל הזמן ואני לא יודעת מה לענות.

  21. gilibug הגיב:

    בעניין נמר/טיגריס: יש בעברית כמה דוגמאות לבעלי חיים ולצמחים שבשימוש פופולרי נפוץ לכנות אותם בשם "שגוי": שושנה/ורד, ארנבת/שפן, נשר/עיט וכדומה. לפעמים לשימוש הכביכול שגוי יש גם ביסוס נרחב ביצירות מוכרות כגון ספרי ילדים. עולה תחושה כאילו נעשה משהו לא הוגן: פעם זאת היתה המילה הנכונה, ומישהו שינה את החוקים בדיעבד כדי להכשיל אותנו בשימוש בשפת אhמנו.

    ההבחנה בין טיגריס לנמר חשובה זואולוגית. טיגריס הוא טיגריס ונמר הוא נמר, ואכן מוטב לדעת את ההבדל ולעשות שימוש נכון בשמות. עם זאת, לא בכל הקשר קריטי באותה מידה לעמוד על ההבדלים. אין דין ספר עיון על החי והצומח ביבשת אסיה כדין ספר ילדים בחרוזים שבו החתול הטורף בגן החיות מוזכר רק בשולי תיאור הגיבורה. לפעמים "נמר" מתאים יותר טוב בחרוז, או נשמע יפה ועברי יותר, וזאת מילה מוכרת ונעימה. אני לא מזדעזעת מטעות כזאת.

    • מירב הגיב:

      תודה על תשובתך, אמסור לילדים🙂
      בספרים מתורגמים שמלווים באיורים הם תמיד מעירים על זה

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s