ספר חדש בגרף צעיר: "הבריון של ארצ'ר"

לצד הספר השלישי בסדרת פרסי ג'קסון, רואה בימים אלה אור בעברית ספרה של דיאנה ווין ג'ונס, "הבריון של ארצ'ר". קוראים הבלוג הקבועים כבר יודעים שג'ונס היא הסופרת האהובה עלי, ואני מתרגשת במיוחד להביא לכם את ספרה.

 

איור העטיפה: עפרה עמית

 

טקסט הקומוניקט שהצמדנו לספר:

לכבוד ספר שיוצא מגדר הרגיל, החלטתי אף אני לחרוג מנוסח הקומוניקט היבש הרגיל, ולפנות אליכם במכתב אישי.
הבריון של ארצ'ר הוא מהספרים שבשבילם נכנסתי לתחום המו"לות. כילדה בת שבע, גיליתי את ספריה המוקדמים של דיאנה ווין-ג'ונס בספריית הקונסוליה הבריטית בירושלים. מאז הייתי מחפשת את ספריה בכל ספרייה ובכל חנות ספרים שנקרתה בדרכי. לעומת ספרים אחרים שאהבתי כילדה אך ככל שהתבגרתי נס ליחם בשבילי, את ספריה של ג'ונס אני מסוגלת לקרוא שוב ושוב בהנאה מרובה, גם היום. הבריון של ארצ'ר הוא בעיני אחד המוצלחים שבהם.
על פניו מתאים הספר להגדרה של "פנטזיה אורבנית", כי יש בו אירועים על-טבעיים המתפרצים מתוך שגרה של עיירה בריטית טיפוסית. אלא שכתיבתה של ג'ונס נטולת קלישאות ומתרחקת משבלונות, ולמעשה הספר לא דומה לאף ספר אחר שקדם לו. יש בו אמנם קריצה לאח הגדול של ג'ורג' אורוול (ושנת פרסום הספר, לא במקרה, היתה 1984) אך מדובר בספר מותח ומשעשע שלא לוקח את עצמו ברצינות יתרה. דווקא בשל כך יש בו עומקים הנעדרים לפעמים מספרי נוער יומרניים יותר.
ג'ונס מספרת שאחרי שהתחילה בכתיבת הספר, החליטה עיריית בריסטול ללא התראה לערוך עבודות תחזוקה ברחוב מגוריה. בוקר אחד התעוררה וגילתה שאין שום אפשרות להוציא את המכונית המשפחתית ממקום החנייה, שכן במקום כביש נפער ברחוב שלה בור. ימים ספורים אחרי שרכשתי את זכויות התרגום העברי לספר, פתחתי אף אני יום אחד את דלת ביתי וגיליתי לתדהמתי ששביל הגישה לבניין שלי הוחלף בבור פתוח. זוהי כנראה נקמתם של ארצ'ר ושל אחיו, על כך שחשפנו את דבר קיומם.
בעשור השמיני לחייה, זוכה דיאנה ווין ג'ונס לעדנה מחודשת, ולכבוד הראוי לה. ספרה הטירה הנעה עובד לסרט אנימציה שהיה מועמד לאוסקר ב-2004. בקיץ הקרוב יערך באנגליה הכנס הראשון המוקדש בלעדית ליצירותיה. בעברית ראו אור בין היתר ספריה חיי קסם, תשע הנשמות של כריסטופר צ'נט ובקרוב ספרים נוספים במסגרת סדרת גרף צעיר.

טקסט הגב:

"הצרות התחילו ביום שבו חזר הווארד מבית-הספר ומצא את הבריון יושב במטבח."

כך נפתח אחד הספרים המקוריים והמשעשעים שתקראו השנה. הווארד ואחותו, איומה (זה רק שם חיבה), לא יודעים מה טיב ההסכם שחתם אביהם עם דמות מסתורית בשם ארצ'ר, וכיצד הצליח אביהם להרגיז את ארצ'ר ואת אחיו החמקמקים. הם יודעים רק שמרגע שארצ'ר לא קיבל את מבוקשו, חייהם הפכו למסכת של הטרדות והתשה, מצד כל רשויות העיר: ממחלקת הבינוי בעירייה ועד לתזמורת המצעדים המקומית. הייתכן שאחיו של ארצ'ר שולטים בכל אלה? הווארד רוצה לשים לזה סוף, אך ככול שהוא ממשיך לחקור, כך מתעמקים שורשי התעלומה, עד שנדמה שאין אדם או ארוע בחייו שאינם מתקשרים למקור הבעיות של המשפחה – בעבר וגם בעתיד.

 

פוסט זה פורסם בקטגוריה פרסומת עצמית. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

17 תגובות על ספר חדש בגרף צעיר: "הבריון של ארצ'ר"

  1. שלומית הגיב:

    בני התמכר לסדרת פרסי ג'קסון ולא מוכן לחכות לתרגומים…הוא קורא אותם כבר באנגלית.
    אנחנו בהחלט נחפש גם את את הבריון .

  2. עמוס הגיב:

    מתי תתרגמי ותוציאי כבר (נו!) את "אש ולענה" (תרגום מביך שלי) – יצירת המופת הגאונית בכל קנה מידה של כל ז'אנר, ואחד הספרים העצובים ומלאי התקווה שנכתבו על התבגרות (לא רק נשית)?

  3. אביגיל הגיב:

    ואגב, מבקר הבית הצעיר הסתובב אתמול והצהיר באוזני כל מי שרק הסכים לשמוע שסדרת פרסי ג'קסון היא הסידרה הכי טובה בעולם🙂

  4. גילי הגיב:

    והילדים שלכם עוד יותר. שיפיצו את הבשורה, נשמח מאוד בפרסומת!

    עמוס: אכן ספר מצוין שאני מאוד אוהבת, אבל דווקא מנקודת מבט מו"לית הוא לא מאוד גבוה ברשימה שלי. ראשית כי מבין הספרים של דיאנה וין ג'ונס, זה אחד הפחות מתאימים להגדרה "ספר נוער". הוא ארוך במיוחד, מתוארים בו יחסים קשים בין הורים לילדים ובין בני זוג, והוא נסמך מאוד על בלדות מהמסורת האנגלית שבארץ כמעט ואינן ניכרות. בנוסף, יש בעייתיות מסויימת בסוף של הספר, שעובר קצר מהר מדי ולא כל הקוראים מבינים אותו. מנסיוני בפורום חובבי דיאנה ווין ג'ונס, כל כמה זמן נכנס מישהו ומבקש שוב שיסבירו לו מה בדיוק קרה בסוף. וזה לא פשוט. בתור מו"לית, זה נראה לי חיסרון גדול מדי. אבל בתור קוראת אני בהחלט שותפה להתלהבותך.

  5. גילי הגיב:

    ניכרות=מוכרות
    קצר=קצת

  6. אליענה הגיב:

    וואו! איזה כיף. אני בהחלט אקנה ואקרא.
    בדיוק קראתי עכשיו גם את "נעלי קולנוע" בתרגומך וכל כך נהניתי.

  7. טלי הגיב:

    מנסיונך- הנקמה דרך בורות עירוניים מגיעה גם לקוראים? כי אני מתחילה לחשוש קצת…

    אבל מחכה לו בקוצר רוח- קודם "על בליינד" בזכות השילוב בין דיאנה וויין ג'ונס לבינך, אבל עכשיו כשאני יודעת על מה הוא הציפייה שלי התעצמה והתגברה.

  8. רני הגיב:

    בגלל הספר, אבל מאז ש"הבריון של ארצ'ר" התרחשו בסביבתי המקרים הבאים:

    1. דחפור גדול הגיע יומיים לאחר יציאת הספר והחל להרוס את הבית שממול. עד לאותו יום היה ידוע לי שההריסה מתוכננת רק לעוד כמה חודשים.

    2. דחפור אחר הגיע כעבור כמה ימים והחל לחפור בור ממש גדול במגרש, מן הסתם עבור בניית היסודות.

    3. פח הזבל של הבית שלי נגנב לבלי שוב ביום ראשון

    4. פח הזבל חזר מבלי שוב היום בבוקר

    5. כשחזרתי הביתה לפנות ערב גיליתי שהבית שלי היה היחיד ברחוב שהפיוז החשמלי קפץ בו ושהיתה לי הפסקת חשמל פרטית משלי.

    6. בתחנת הדלק שבה מילאתי את המכונית שלי המשאבה סירבה לעבוד. גם המשאבה הבאה לא עבדה. השלישית עבדה.

    ארצ'ר?

  9. גילי הגיב:

    I do not think it means what you think it means.

  10. רני הגיב:

    כשהפח נגנב, זה היה לגמרי ל"בלי שוב". זהו אחד מהפחים הגדולים גדולים שלא יכולים סתם כך להיעלם, והוא לא נראה בשום מקום ברחוב הקטן שלי. יומיים לאחר מכן, הוא חזר, ואני לגמרי בטוח שהוא היה בבלי שוב, ונראה אותך סותרת את זה🙂

  11. ירון הגיב:

    קיבלתי את הספר ליום הולדת שלי!
    איזה טוב…
    אני מחכה להמשך!!
    ואני גם מעריץ של:פרסי ג'קסון

  12. סיגלית הגיב:

    אצל יואב בעולמות והוא כעת בקריאה.

  13. רונה הגיב:

    פשוט ספר מקורי להפליא, לא קראתי שום דבר כזה קודם לכן. הצחיק אותי עד טירוף. יפה וחכם

  14. שירי הגיב:

    את ספריה של וווין ג'ונס גיליתי לי ולבנותי אך לאחרונה תשע הנשמות של כריסטופר צ'אנט מפעים ופנטסטיים גם חיי קסם ושבוע המכשפות.הבריון של ארצ'ר שטוח ומשמים. האם בודאות זו אותה סופרת שחיברה אותו?

  15. נגה (: הגיב:

    לא בדיוק הבנתי!!@@@@@
    בגלל שהם הבטיחו לשמור על הווארד? אז הם חייבים להישאר?
    אה והבריון היה דמות כל כך.. טובה!!11 אהבתי את התפנית שלו ממש (8

  16. משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

    שלום

    גיליתי שדיאנה הוציאה עוד ספר שבהם מופיעות הדמויות האהובות עלי (סופי והאול) ב-2008
    ושמו: House of Many Ways

    מה לדעתך לתרגם אותו?

  17. אחותי יודעת שאני אוהבת לקרוא גם ספרי ילדים ונוער והשאילה לי אותו לקריאה.
    פשוט מענג (יחד עם נסיעה, תינוקת קצת קוטרית, הנקות… נקרא במהירות).

    מוזרף היתה לי איזו הרגשת דז'ה וו בחלקו הראשון, כאילו כבר קראתי אותו פעם, או משהו עם הרגשה דומה. מכיוון שבניגוד אלייך לא קראתי באנגלית בילדותי, בטוח לא קראתי אתת הספר. וגם לא הצלחתי למצוא משהו שהוא מזכיר לי או שהאוירה בו משכירה. מוזר.

    הטווסט אכן מקסים.
    מחכה לבאים (למרות שאם היו זמינים באנגלית מזמן הייתי קוראת)

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s