פיסוק, פיסוק, פיסוק.

או:

פיסוק? פיסוק, פיסוק!

 

אחת מתופעות הלוואי של עבודה עם מילים היא התפתחות של אלרגיות מסויימות. אנשים אחרים אולי לא רואים את הפסיק החסר, אבל לי הוא מציק כמו פריחה מגרדת. ואני לא לבד. הנה לדוגמה, ספר מקסים וחכם שאולי מוכר לאחדים מכם:

 

 

הפנדה שעל העטיפה יודעת מה שכותבי שלטים רבים לא יודעים: שפסיק קטן יכול לעשות הבדל גדול. הפסיק בשם הספר, לדוגמה, עושה את ההבדל בין תיאור התזונה של הפנדה (Eats shoots and leaves, כלומר, אוכלת נבטים ועלים) לבין האשמת שווא לא מחמיאה (Eats, shoots and leaves, כלומר, אוכלת, יורה ועוזבת).

אני עוד לא הגעתי לרמת הפנאטיות של צמד הבחורים שעוברים בארה"ב בין עיר לעיר ומתקנים שגיאות בשלטים.

 

עם זאת, כשאני נתקלת בדוגמאות בוטות במיוחד, ובמקרה יש עימי מצלמה, אני בהחלט עוצרת לצלם. לדוגמה, המחיר אמנם מופקע, ועדיין לא ברור לי למה צועקים עלי:

 

למכירה ! בשיכון צמרת !

בית פרטי !!!

נדירה! 450 מ"ר + גינה + גג,

11 חד' , מיזוג מרכזי , מעלית פנימית +

חניה, הסקה ריצפתית

יחידת הורים ! פקרט !

גקוזי ! נוף לגינה !!!

מדהימה ביופייה , ומיוחדת ! למבינים !

מחיר: 3,400,000

 

לזה אני קוראת שימוש יתר בסימני קריאה (הרווח המיותר לפני סימן הקריאה אף הוא מוסיף לתחושת הצעקה).

 

במודעה הבאה, לעומת זאת, אפשר היה בשקט להוסיף איזה סימן קריאה, אבל הבעיה האמיתית היא נקודה שנכנסה למקום לא נכון והפכה את הטקסט לכמעט בלתי קריא:

 
 

עצרי חדש

 

פדיקור   מניקור רפואי

 

על ידי מומחית.

 

אשר מקבלת בביתה

 

להזמנות נא להתקשר לזהבה.

 

מילא כשזה קורה במודעת רחוב שמישהו הדפיס במדפסת הביתית שלו. אבל זה קורה גם בספרים. על הספר "אף פעם בחיים אני לא יאכל עגבניה" מסדרת צ'רלי ולולה האדירה המלצתי כאן בעבר בחום. ספר נהדר. באותה הזדמנות הבעתי את הסתייגותי מבחירתה של המתרגמת להכניס שגיאת עברית בוטה כל כך לכותרת הספר. אני די בטוחה ששגיאת הפיסוק הבאה לא היתה מכוונת:

 

אילו היה פסיק במקום המתבקש, היה המשפט: "בטח, פצפוצי ירח זה מה שאני הכי אוהבת". קביעה חד משמעית וברורה, כמו במקור (בדקתי). היעדר הפסיק הופך את המשפט על פיו: "בטח פצופצי ירח זה מה שאני הכי אוהבת" זה משפט פתוח, הימור או ניחוש בניגוד לקביעה. מי שמכיר את הספר יעיד שהקביעה כאן היא ממש פואנטה, וכך על קוצו של פסיק נגזלת הפואנטה מעמוד זה בספר.

עכשיו חיזרו אחרי: סימני פיסוק הם חברים שלנו. כדאי ומשתלם לדעת להשתמש בהם נכון.

 

פוסט זה פורסם בקטגוריה קיטורים. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

32 תגובות על פיסוק, פיסוק, פיסוק.

  1. יעל שכנאי הגיב:

    איך נהניתי מהרשומה הזו. ואני ראשונה כאן. כמה כיף, נעים פה ומרווח בינתיים. בטח יצטופפו איתי פה עוד כמה בקרוב קרוב, כדי לחייך ולהנהן למה שכתבת.

    רשומה נהדרת, גילי.
    תודה, תודה. את עושה נפשות לכללי הפיסוק המדויקים. ולא יכולתי שלא להיזכר ביוסי בנאי:

    "… כשהפסיק, אוהב ת'נקודה
    תמיד הוא אומר לה, חוזר ואומר לה שהוא פסיק על ידה…"

  2. שרון רז הגיב:

    מעולה, חשבתי כבר שזו הפרעה שלי, שאני משתמש בהרבה פסיקים. צ'רלי ולוה- אחלה סדרת ספרים

  3. חנן כהן הגיב:

    יהונתן קלינגר, עו"ד, כתב פוסט על חשיבותם של הדברים הקטנים ונתן דוגמה נפלאה:

    "לא יכול להיות שאתה, איש חשוב מאוד, תעמוד בתור כאחד העם."

    מול

    "לא יכול להיות שאתה איש חשוב מאוד, תעמוד בתור כאחד העם."

    http://www.meshune.net/blog/?p=1246

  4. שרה הגיב:

    הדגישו כל כך הרבה שיעורים על תחביר ושחבור, שהם ממש לראש ריאלי, ובכלל לא התעסקו עם נושא הפיסוק.
    אני אישית די מתבלבלת עם החוקים – והרבה פעמים כותבת בלי פיסוק – כי כשאני כותבת, אני רושמת את הדברים כאילו אני מדברת – ולא תמיד אני עוצרת לנשום (ביחוד כשאני מדברת בלי להשמיע קול ;-)) – אבל יחד עם זה אני כן משתדלת לפסק במקומות שנראים לי חשובים להבנת מה שאני כותבת.

  5. רז הגיב:

    לא כל-כך קשור לשליטה לקויה ברזי הפיסוק. הייתי מייחס אותו יותר לתפיסה הרווחת (למרבה הצער) לפיה כדי שאנשים ישמעו, צריך לצרוח במלוא הגרון (או המקלדת).
    אגב: מה היתה במקור הכותרת של הספר על פצפוצי ירח?

  6. מיכאל הגיב:

    שאפשר לשאול את אמא:
    רוצה שוקולד פרה?
    אבל אי אפשר לשאול:
    רוצה שוקולד, פרה?

  7. Boojie הגיב:

    תשואות. מהפה שלך וגו'.

  8. עינת הגיב:

    מצד אחד, המון פעמים אני רואה שגיאות של אחרים והן צורמות לי מאוד.
    ומצד שני, אני בעצמי טועה כל הזמן והמון פעמים מוצאת את עצמי תוהה אם טעיתי.
    אני חושבת שפיסוק נכון צריך ללמד יחד עם קריאה כתיבה ולא רק בתחילת חטיבת הביניים, כפי שמקובל לדעתי בישראל.

  9. נועם הגיב:

    הפיסוק אכן חשוב, ולעתים – כפי שהדגמת – תלויה בו כל האמירה. ואף על פי כן אין זה פשוט כלל. מניסיון של עורך אני יודע, שאין דרך אחת לפסק נכון, ויש גם סגנונות שונים (של פיסוק מרובה או חסר).

    כמובן, מה שחשוב הוא שהפיסוק יעזור להבנת המשפט, לכוונת הדברים. לעתים זו כמעט אמנות. פיסוק טוב כמעט שאינו מורגש בעת הקריאה.

    והפוסט נחמד ומשעשע. הידד! (סימן קריאה…)

  10. פשוטה הגיב:

    האנגלית שלי לא מספיק טובה לספר הראשון, וזה שובר את לבי.

  11. גיל הגיב:

    ורק כדי שאנשים יבינו למה הוא נקרא כך, הנה הבדיחה שהוא מבוסס עליה:

    A panda walks into a bar, sits down and orders a sandwich. He eats the sandwich, pulls out a gun and shoots the waiter dead.

    As the panda stands up to go, the bartender shouts, "Hey! Where are you going? You just shot my waiter and you didn't pay for your sandwich!"

    The panda yells back at the bartender, "Hey, I'm a PANDA! Look it up!" The bartender opens his dictionary and sees the following definition for panda:

    "A tree dwelling marsupial of Asian orgin, characterized by distinct black and white coloring. Eats shoots and leaves.

  12. לי הגיב:

    כל סימני הפיסוק אבל רציתי להגיד לך שחבל או מזל שלא ראית את המסעדה הירושלמית שנקראה נתן'ז פמו'ס או באנגלית nathan's famou's את הגרשיים ג'ספר לא גנב

  13. נעל, אבל על סטילטו הגיב:

    הרשימה הזאת הזכירה לי, עם זאת, משהו שאמר פעם אלברט פיני כהדרכה לשחקנים מתחילים. הוא יעץ להם להתעלם מסימני הפיסוק בטקסט ולא לשחק לפי התנודות התקניות שבו, כדי להשיג אפקט של דיבור מהימן.
    התייחסת לדוגמאות מן הדפוס בלבד, ושם זה אמנם הכי צורם. אבל במקביל מתפתחת השפה הדיגיטלית, שכבר דובר עליה לא מעט, ויחסה אל הפיסוק ואל התחביר בכלל משוחרר מתקניות. ישנה מן הסתם זליגה אל הטקסט המודפס.

  14. תמיד שנאתי סמני קריאה מבהילים סימן קריאה זה תמיד גרם לי לברוח מהטקסט או להוריד את הראש שלוש נקודות

    לגבי שני האמריקאים האלה שהולכים ומנקדים שלטים נקודותיים זה כבר פטיש פסיק נראה לי נקודה לא ככה סימן שאלה

  15. אורן הגיב:

    יש כאלו?
    וגם אם יש כאלו, נדמה לי שהם שונים משפה לשפה. אם כי בדוגמאות שהבאת הפסיק באמת חסר.
    סימני הקריאה משקפים משהו אחר לכמרי, כך נראה לי. זה אותו סיפור של הפרומואים בערוץ 2 שם כל גמר הוא 'הגמר הגדול!' וכל עונה היא 'העונה המרגשת ביותר!'. מפרסמים כבר מזמן שכחו מה זה אנדרסטייטמנט! כנראה שגם הצרכנים!!

  16. מיכל הגיב:

    שדומה קצת למה שהחבר'ה מלמעלה עושים:
    לתקן שגיעים ותאויוט באינטרנט, ברדיו ובטלוויזיה.
    אתם חושבים שמישהו ישלם לי על זה?

    לא קשור לפיסוק, אבל הטעות שהכי מטריפה אותי היא: זכרונו לברכה.
    אפילו הקריינים ברדיו כבר אומרים ככה.

  17. ד.ט הגיב:

    נפוץ למדי הפיסוק באמצעות שלוש נקודות בין משפט למשנהו… לפעמים גם בין קטעי משפטים… ככה סתם שלוש נקודות בלי להתחייב על נקודה או פסיק… יש המסתפקים בשתי נקודות

  18. רז הגיב:

    צריך להוציא מחוץ לחוק – ויפה שעה אחת קודם.

  19. טלי הגיב:

    וכדאי להציץ גם כאן, בקטע הישן של עופרה חזה מ"שכונת חיים":

  20. גלית חתן הגיב:

    ושבפעם הבאה תפנה לשכנים שיעזרו לה קצת בפיסוק

    מה שמזכיר לי שבבניין של ההורים שלי שמו לפני כמה חודשים אינטרקום אלקטרוני חדש, ואחרי שמקישים את הקודם מופיע המשפט
    נא לפתוח את הדלת!!!

    כאילו שבלי סימני הקריאה לא היינו עושים את זה🙂

  21. איילת ה. הגיב:

    לא הכרתי את ספר הפנדה. איזו עטיפה נהדרת ומזמינה יש לו. אזכור ההקדמה מאת פרנק מקקורט מעלה אותו מיד למספר אחד ברשימת הזמנת הספרים שלי.

    שוב תודה

    איילת

  22. June הגיב:

    זה מזכיר לי את הבלוג הנפלא הזה:
    http://quotation-marks.blogspot.com/🙂

  23. חגית הגיב:

    של הספר הזה. קיבלתי את גרסת האודיו, והייתי בטוחה שיהיה כבד ומשמים, אבל דווקא נחמד וקליל.

  24. ימימה הגיב:

    האמת היא שחוץ מכמה כללים משמעותיים כמו למשל לא להכניס פסיק בין נושא לנשוא, אין המון כללי פיסוק וברוב הסימנים יש להשתמש בהיגיון ובשכל ישר.

    פעם היה לנו דיון על זה פה
    http://www.notes.co.il/yemima/4528.asp

  25. פשוט יעל הגיב:

    יש את אלה, שמשתמשים בפסיקים יותר מדי, אפילו בין הנושא, לנשוא.

    וגם זה משגע אותי.

    בנוסף לשני הפסיכים שקישרת אליהם, יש גם מקומות כמו http://englishfail.wordpress.com/ שטורחים להצביע על שגיאות מעצבנות ו/או מצחיקות. הנה אחת התמונות האהובות עלי:

  26. יובל הגיב:

    בשנים האחרונות התנהל משפט בין חברת הכבלים רוג'רס וחברת הטלפונים בל אליאנט בקנדה. המשפט נסב סביב תוקפו המחייב של חוזה בין החברות. הפסיקה הראשונה אמרה שפסיק מיותר בחוזה גרם לכך שתוקפו יהיה לשנה בלבד. אילו הפסיק לא היה מופיע בחוזה, היה תוקפו לחמש שנים. עלות ההתקשרות החוזית הנוספת היתה מיליון דולר קנדיים. בערעור נקבע שתוקף החוזה לחמש שנים, כיוון שבגרסה הצרפתית לא היו פסיקים מיותרים.
    הסיפור בניו יורק טיימס:
    http://www.nytimes.com/2006/10/25/business/worldbusiness/25comma.html?ex=1319428800&en=d653f747eb9845b8&ei=5088&partner=rssnyt&emc=rss
    הפסיקה בערעור:
    http://www.financialpost.com/story.html?id=c19d4866-24ff-471f-81ec-fbdae30c05e2&k=75823

  27. רוניתש הגיב:

    מלמדים אותנו פיסוק. הנושא נכלל בחומר לבגרות. הידע שרכשתי בתיכון משמש אותי עד היום בכתיבה. עסקתי לפרנסתי בכתיבה פרסומית, ובקרוב יצא לאור ספר "ראשית קריאה" פרי עטי. בספר, שאורכו כשמונים עמודים, לא מצא העורך הלשוני שיבושי לשון ופיסוק.

  28. עדי הגיב:

    …כנראה שלכל דבר יש פעם ראשונה. מעניין אם אצונזר בשנית?

    התגובה שלי היתה (עד כמה שאני זוכר את הניסוח המדויק):

    אז מה יותר ברברי? לא לדעת את סימני הפיסוק, או לפרסם באינטרנט – בלי טישטוש פרטים מזהים – מודעה של פדיקוריסטית מסכנה שבסך הכל רוצה להתפרנס למרות שהיא לא שולטת בכללי הדיקדוק?

    זה המקום לציין גם את התגובה המלומדת של גלית חתן (עוסקת בלייף סטייל)

    "שתהיה בריאה אשת הפדיקור-מניקור

    ושבפעם הבאה תפנה לשכנים שיעזרו לה קצת בפיסוק"

    כמה רוע לב, התנשאות, ואטימות, אפשר להכניס במשפט כל כך קטן וחמוד.

    כמעט כמו "אם אין לחם שיאכלו עוגות"

    עדי

  29. גילי הגיב:

    האמת שבסיבוב השני מיתנת מאוד את התגובה שלך. למעשה את הכנסת לי הרבה יותר מילים לפה, וזה היה מיותר לגמרי. בשום מקום לא האשמתי איש לא בברבריות ולא בחוסר תרבות, ולא עשיתי דבר שחלמתי שעלול לפגוע בפרנסה של איש. ייתכן מאוד שאילו ניסחת בעדינות בקשה שאטשטש את מספרי הטלפון למען הנימוס, הייתי נענית מייד. אבל הטוקבק שפירסמת היה כל כך ארסי ונוטף צדקנות, שיותר מכל עלה ממנו כמה את נהנית להיות גועלית, ולזה אין לי סבלנות בגרוש. אולי בפעם הבאה שיתחשק לך להטיח האשמות כגון "חסר תרבות" ו"ברברי", תקראי פעמיים את מה שכתבת ותראי לנכון ליטול קורה מבין עינייך.

  30. גיורא לשם הגיב:

    חבל שבתקופתנו צריך בכלל להעיר על דברים בסיסיים כאלה

  31. גלית חתן הגיב:

    כשכתבתי "שבפעם הבאה תפנה לשכנים שיעזרו לה קצת בפיסוק" לא היתה לי שום כוונה רעה או מתנשאת – פשוט הבאתי דוגמה למשהו שמוכר לי מסביבתי. תמיד היה בבניין אחד שיודע לתקן חשמל, אחד שטוב במחשבים, אחת שיודעת לכתוב, אחת שיודעת לתפור וכן הלאה – ובכל מקרה שיש בעיה פונים לאחד השכנים לפי הרלבנטיות. נראה לי כמו שיתופיות מבורכת, לא?

    (נא לא לתפוס אותי על סטריאוטיפים, כן?)

  32. איתי ערן הגיב:

    וזה רק קצה הקרחון.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s