"גלגלים" מאת מיריק שניר

הנה קטע שכתבתי לפני בערך שנתיים, לבקשת העורכת דאז ב"לאישה" שרצתה שאמליץ על ספר שנעים להקריא לילדים (לא במסגרת המדור שלי). האמת שאני אפילו לא יודעת אם בסוף זה התפרסם או לא, פתאום מצאתי את זה במחשב שלי וקלטתי שאף פעם לא פירסמתי את זה כאן בבלוג.

 

 

גלגלים

כתבה: מיריק שניר
אייר: דני קרמן

ספריית פועלים, 1982

כשנולד בני הבכור, רועי, הייתה לי איזו הנחה אוטומטית שהוא יאהב ספרים ויאהב שיקריאו לו ספרים. הרי הוא בנם של זוג תולעי ספרים שגר בבית שאין בו מקום מרוב ספרים, וחלק גדול מהספרים בו הם ספרי ילדים צבעוניים, איכותיים ואטרקטיביים. והרי אני קריינית מוכשרת ביותר בעלת קול נעים וניסיון רדיופוני, שכבר שנים משתוקקת לקהל שבוי. והנה, הפלא ופלא, הגיע תינוק שהיה מוכן במקרה הטוב ללעוס איזה ספר קשיח, אבל כשהתחלתי לקרוא בקול היה מאבד עניין כמעט מייד. חיכיתי בסבלנות שיגדל קצת, אבל גם בגיל שנה וחצי, מקסימום האינטראקציה הספרותית שעניינה את רועי היתה לחיצה על הכפתורים שעושים רעש בספרים כגון "פינוקי מסתכל ומקשיב". אני כבר נכנסתי לחרדות: הילד יהיה אנאלפבית, כל מה שמעניין אותו בעולם זה לסובב גלגלים. ואז היה לגיסתי רעיון מבריק: להקריא לו ספר על מה שהוא אוהב, גלגלים. מדובר בספר קטן, קצרצר, ופשוט: האיורים הם בשני צבעים בלבד, הטקסט המחורז רפטטיבי. ילד מחפש גלגלים כדי שאבא שלו יבנה לו "אוטו קטן": תחילה מוצא גלגל אחד, אחר כך גלגל שני, וכך עד לארבעה גלגלים. עם כל הכבוד ליוצרים (ויש כבוד), לא בדיוק גולת הכותרת של הספרות העברית, אבל על רועי זה עבד. בכל פעם שהספר נשלף, רועי היה מגיב בהתלהבות: ספרנו ביחד את הגלגלים, עיינו בתמונות. עם הזמן כמובן למדנו אותו בעל פה ועכשיו כבר לא נחוץ לנו הספר כדי לספר אותו. מ"גלגלים" התפשטה אהבת הספר גם לספרים אחרים. אבל העיקר הוא שאני למדתי שיעור חשוב: לא מקריאים ספרים בכוח. ילדים יודעים מה הם אוהבים, וכשזורמים איתם, הרבה יותר קל להכיר להם גם דברים חדשים.

פוסט זה פורסם בקטגוריה התפרסם בלאישה. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

9 תגובות על "גלגלים" מאת מיריק שניר

  1. ג'וליאנה הגיב:

    אני מסכימה איתך שחשוב מאד לזרום עם נטיית הלב של הילד.
    הילד שלי בן השנה וחצי מטורף על גלגלים. למעשה את "תירס חם" הוא אוהב בזכות התלת אופן באיורים שלו. אני כבר מדמיינת את המבט שלו כשאקריא לו מהספר הזה.
    יופי של המלצה.

  2. ענת פרי הגיב:

    את הספר גלגלים גיליתי במקרה לפני שנים רבות, כשבנותי היו בגיל המתאים, והוא היה אחד הספרים האהובים בביתנו. אני התאהבתי מיד בכתיבתה של מיריק שניר, אשה שאוהבת מאד ילדים, וחבל לי שהרשימה הזו כתובה קצת בנימת זלזול כלפיה, שאיננה מוצדקת לדעתי.

  3. חנן הגיב:

    מה עם מרים והים של מיריק שניר? הבת שלי חולה על הספר הזה ודווקא חיפשתי ספר נוסף שלה ולא מצאתי. תודה על ההמצלה, אחפש גם את זה.

    עוד ספרים מוצלחים דרך אגב: הבית של יעל, תירס חם, מעשה בחמישה בלונים, האריה שאהב תוד. הרשימה עוד ארוכה…

  4. יובל הגיב:

    אני עוד זוכר אותו מהימים בהם אני הייתי קטן…
    (וכידוע לך זה היה מזמן מזמן)
    🙂

  5. גילי הגיב:

    אולי הניסיון שלי להומור עצמי על חשבון ההתעסקות שלי בספרים לגיל הרך לא עבר טוב. אין לי אלא כבוד למי שמצליח לכתוב ספרים לפעויות שהם פשוטים פשוטים, ועם זאת ללא כל ספק מוצלחים. אני חותמת על כל מילה שאמרת בשבחה של מיריק שניר, ואגב, הביקורת האחרונה שכתבתי ל"לאישה" (שמן הסתם תעלה כאן תוך כמה שבועות) אף היא המלצה חמה על ספר חדש של מיריק שניר, אוסף משיריה בשם "ספר גדול עם שירים קטנים". וחנן, כן, גם בעיני "מרים והים" חמוד מאוד. הכרנו אותו רק בתור שיר בקלטת "דילוגים" אבל לאחרונה התוודעתי גם למהדורה המודפסת עם איורים מתוקים ביותר של גיל-לי אלון.

  6. טלי הגיב:

    גם בזכות מיריק שניר וגם כי העלית פה נקודה חשובה מאין כמוה- שהספר צריך להתאים, קודם כל, לילד עצמו ולמה שמעניין ומעסיק אותו, ולא רק לטעמם הספרותי של המבוגרים שסביבו (ואני כותבת את זה כמבוגרת עם טעם ספרותי מאוד ברור לגבי ספרי ילדים, ודוקא בגלל זה…).

    מיריק שניר באמת מפליאה לכתוב לפעוטות וקולעת בול, בדיוק שלשום קניתי חבילת ספרים כמתנה לברית (במקרה הזה העולל עוד צעיר מדי לפתח טעם ספרותי עצמאי או תחומי עניין ולכן הרשיתי לעצמי להסתמך רק על טעמי שלי, בכל זאת).
    בתוך החבילה היו, בין היתר, שלושה ספרים של מיריק שניר. לרגע תהיתי אם זה לא קצת חוזר על עצמו אבל כל ספר היה כל כך מוצלח לכשעצמו וכל כך מובחן מהאחרים שהחלטתי שזה לא חוזר על עצמו, ויש אפילו סיכוי שאותו עולל יקבל ממני ספרים של מיריק שניר גם ליומולדת שנה-שנתיים-שלוש.

  7. הלה, סידני, אוסטרליה הגיב:

    הבת הגדולה שלי אהבה ספרים והקשיבה רוב קשב החל מגיל חמישה חודשים לכל סיפור שהיה לי לספר לה. הקטנה שלי לא, וויתרתי לה. היא אהבה את "אדון בו עושה מו" אז זה מה שהיה, ורק באחרונה, בגיל המופלג של 2(!) – שזה 23 וחצי חודשים אחרי אחותה הגדולה – היא התחילה ליהנות גם מ"פלוטו" וגם מ"כספיון".
    חוץ מזה גלגלים פשוט סיפור מקסים. ואולי הוא שייך לזן הסיפורים שצריך להקריא אותם לאיזה ילד כדי פשוט להתלהב?

  8. כרמית הגיב:

    מה זאת אומרת "לא בדיוק גולת הכותרת של הספרות העברית"? מה , את מצפה שיקרא את צ'כוב? "גלגלים" זה בדיוק ספר לגיל הרך, בגובה הילד ובגובה הלב. וזאת גדולתה של שניר. את "הרי פוטר" הוא יקרא כשיהיה גדול (אם יקרא). אל דאגה.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s