תקציר ההרצאה "לשם ובחזרה"

"לשם ובחזרה: מסעות לעולמות קסם בספרות הילדים הפנטסטית"
 
אף ששורשיה נטועים בסיפורי הפיות ובמיתוסים העתיקים, המסורת הספרותית של הפנטסיה לילדים ולנוער החלה במחצית השנייה של המאה ה-19, עם הופעתן הראשונה של יצירות ספרותיות ארוכות המכוונות לקהל קוראים צעיר, שאין מטרתן לחנך או להשכיל. בפרט ניתן לציין את "אליסה בארץ הפלאות"(1865) מאת צ'ארלס לוטווידג' דודסון (לואיס קרול) כדוגמה מוקדמת מאוד לסוגה הספרותית הזאת. עם חלוף השנים וריבוי היצירות בסוגה, הלך והתגבש מודל ארכטיפי של יצירת פנטסיה לנוער. להלן מאפיינים טיפוסיים:
 
הגיבור הוא ילד או ילדה, לפעמים קבוצת ילדים, המנותקים מהשפעה הורית, בין אם הינם יתומים ובין אם קיים נתק גיאוגרפי או רגשי בינם לבין הוריהם. בתחילת הספר חיים הילדים בסיטואציה ריאליסטית, בעולם המוכר לנו; ואולם ישנה בעיה כשלהי הפוגעת בחייהם, כגון עוני ורעב, בידוד חברתי או מחסור באהבה. אירוע קסום כלשהו עוקר את הילדים מחיי היום יום שלהם (ה"מציאות"), ומעביר אותם לעולם הקסם. עולם הקסם מתאפיין כהיפוכה של המציאות שממנה יצאו הילדים: אפשר לצפות שיהיו בו שפע במקום רעב, רֵעוּת במקום בדידות, חופש פעולה במקום נורמות חברתיות מגבילות, כאוס במקום סדר, נונסנס במקום רציונליות וכיוצא בזאת. ההיפוכים יכולים לבוא לידי ביטוי לדוגמה בכך שארוחות מלאות מופיעות דרך פלא או צומחות על עצים; בעלי חיים מדברים; זרימת הזמן משתנה; לא נשמרת קביעות אובייקט. בעולם הקסם אין מבוגרים, או שהמבוגרים תלויים בילד. אם ישנה דמות סמכות, היא תופסת מרחק, ומתפקדת בעיקר כצופה בהתקדמותו של הילד. בעולם הפנטסיה קיימות סכנות על-טבעיות, לעיתים כוח רשע במגמת עליה. מייד עם הגיעו של הילד לעולם החדש, הוא נקלע למאבק כוחות, לא פעם מאבק בין הטוב לרע. הילד עצמו משחק תפקיד מפתח בעימות המכריע בין הצדדים. לאחר שהוכרע העימות לטובה, חוזר הילד אל ביתו, שם מתברר שבהמלך שהייתו בארץ הפנטסיה נפתרו הצרות גם בעולם המציאות, או שהפכו לא רלוונטיות.

 

מודל זה מחדד את האבחנה כי ספרות הפנטסיה לילדים צמחה לא רק מתוך סיפורי פיות וסיפורי פלא, אלא גם מתוך סיפורי מסע, ומתוך סיפורי מוסר בהם מתקיים קרב על נפשו של הגיבור, הכלאדם (פסיכומאכיה).
 
בהרצאה אדון ביצירות שונות התואמות למודל זה או סוטות ממנו במכוון ובדרכים מעניינות. ניתן להצביע לדוגמה על סטיות טיפוסיות שמאפיינות ספרי המשך בסדרות פנטסיה לעומת הספר הראשון בסדרה, על רגרסיה אל המודל בצורתו הפשוטה ביותר כאשר ספר עובר עיבוד למדיום הקולנועי, ועוד. בין היצירות שעשויות לעלות לדיון: "אליסה בארץ הפלאות", "הקוסם מארץ עוץ", "פיטר פן", "האריה, המכשפה וארון הבגדים", "צ'ארלי והשוקולדה", "הסיפור שאינו נגמר", "הארי פוטר ואבן החכמים", "הטירה הנעה", "הלב הקבור", "הלוויתן מבבל", "בנות הדרקון".

פוסט זה פורסם בקטגוריה הרצאות ומפגשים. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s