סיפורי חלום

הקיסר של ארץ שטותיה, כתב ואייר כריס רידל, מאנגלית אירית ארב; מטר, 58 ש"ח
זולל החלומות הקטן מאת מיכאל אנדה, איירה אנגרט פוכסהובר, מגרמנית יוסיפיה סימון; זמורה ביתן, 64 ש"ח
 

לפעמים אני תוהה אם החלומות שלנו הם כמו חיים מקבילים שאנחנו מנהלים בזמן השינה. אחרי הכל, אנחנו מבלים לא מעט זמן בשינה ובחלום. רעיון דומה עומד בבסיס הספר "הקיסר של ארץ שטותיה", פרי עטו של כריס רידל ("משהו אחר"). הקיסר של ארץ שטותיה מתעורר בבוקר לקול דגי השמיים המכרסמים את עצי המטרייה; הוא קם מפרח המיטה, אוכל ארוחת ערב ויוצא על תלת-האופן שלו לציד דרקונים. העולם ההפוך הזה מאוייר בפירוט מרתק, ואווירת החלום מורגשת בו היטב – אבל העוקץ בכל הסיפור הוא החלום "המוזר" שחולם קיסר שטותיה בלילה, ובו הוא ילד רגיל לגמרי.

 

אלא שחלומות הם לא תמיד קסומים, מצחיקים ונעימים. ילדים רבים סובלים מחלומות רעים המפריעים לשנת הלילה שלהם. בשביל כאלה ובשביל הוריהם כתב מיכאל אנדה ("הסיפור שאינו נגמר") את "זולל החלומות הקטן". הסיפור נכתב בסגנון של אגדה מסורתית, על מלך ומלכת נמנמניה ובתם הנסיכה ישנונת, שאינה מצליחה לישון מפאת חלומות רעים. המלך יוצא למסע כדי לעזור לבתו, ופוגש בזולל החלומות הקטן, שמבטיח לאכול את סיוטיה. "לחש קסמים" המודפס בספר אמור לזמן לביתכם זולל חלומות משלכם, שיאכל מהחלומות את הרע וישאיר רק את הנפלא. אם לא יועיל לא יזיק, ומי יודע: בחלומות הרי הכל ייתכן…
 

פוסט זה פורסם בקטגוריה התפרסם בלאישה. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

5 תגובות על סיפורי חלום

  1. סיגלית הגיב:

    נראה כמו רעיון טוב למתנות.

  2. איילת ברטוב הגיב:

    מיכאל אנדה הוא אחד הסופרים האהובים עלי. אני כל כך שמחה לראות תרגום של יצירה נוספת פרי עטו. הידד!

  3. טלי הגיב:

    מילה במילה, הייתי מאושרת ואפילו נרגשת כשראיתי פרסומת על צאתו של ספר של מיכאל אנדה, למרות שעוד לא יצא לי לקרוא אותו.
    גם כריס רידל מסתמן כערובה לאיכות- תודה על ההמלצה! התיאור שלך מזכיר לי ספר אחר, הרבה פחות משתולל ויותר רציני, "משהו"- שבו יש מפלצון קטן שהפחד הגדול ביותר שלו הוא ילדה אנושית אחת קטנה… גם שם יש אלמנט משמעותי של חלום אם אני זוכרת נכון.

  4. גילי הגיב:

    זה אמנם נכתב ע"י מיכאל אנדה, אבל זה ספר לקטנים, קצר כזה – אל תצפו לעוד "מומו".

    לא יודעת מה זה "משהו", אבל היה ספר מבריק של פיליפ קורנטין שניסיתי פעם לשכנע הוצאה ישראלית לתרגם לעברית, קראו לו "פאפא", על מפלצון תינוק שבוכה לאבא שיש לו מפלצת במיטה – והמפלצת היא ילד אמיתי. הספר בנוי במין סימטריה כזאת, ומסתיים בדיוק כפי שנפתח, אלא שהילד האנושי הוא שבוכה "פאפא" בסוף.

  5. משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

    אני לא היחידה שחשבה שחלומות הם חיים מקבילים? וואו. אני לא עד כדי כך הזויה אחרי הכל.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s