"שרשרת זהב: שירי מופת לילדים, מביאליק עד יהונתן גפן"

בחרה וערכה: נירה הראל; איורים: בתיה קולטון; אחוזת בית, 98 ש"ח
 
הקדמת העורכת בפתיח הספר מדגישה את מה שבעצם הוצהר כבר בכותרת המשנה: מדובר בניסיון להגדיר "קאנון" של שירי ילדים בעברית. לא מפליא אם כן שבקובץ אין שום הפתעות: כל השירים בו מוכרים היטב, ורובם ככולם נקבצו כבר באוספים בעבר ואף הולחנו ועובדו לא פעם כספרים והצגות: מ"מעבר לים" של ביאליק ועד "איך שיר נולד" של יהונתן גפן. לא מפליא, אבל קצת עצוב. היה נחמד למצוא כאן גם תגליות חדשות, ובחירות שנעשו מתוך טעם אישי ולא לפי סרגל הקאנוניות בלבד. בהתעקשות היומרנית על "שירי מופת" יש בהכרח משהו מעליב, כאילו משתמע שמי שנעדר מקומו מהקובץ נמדד ונמצא לא ראוי להיכלל בו. קבוצת ה"בולטים בהיעדרם" כוללת רבים וטובים ובהם נתן יונתן, נתן אלתרמן, יואל הופמן, דתיה בן דור, נורית הירש, עדולה ועוד. 
השירים שנבחרו ערוכים בסדר כרונולוגי, כביכול עדות לרצף היסטורי – אך בעיני הגישה הזאת דווקא מטשטשת את השפעות הגומלין בין היוצרים, וחונטת את השירים כמו מיצג מוזיאוני.
אי אפשר שלא לציין לשבח את איוריה המרתקים של בתיה קולטון, יוצרת מוכשרת ושנונה. באיוריה אין שום דבר מתחנף: זו גדולתם. אבל בספר הזה נדמה לי שהסיגנון המוקפד יוצר ריחוק קר ואינטלקטואלי, לנוכח שירים שהייתי רוצה לחבק אלי כחברים נושנים.
דעתי על הספר בקיצור: איכותי – בהחלט. מושקע ואסתטי – כן וכן. אבל מרגש, למרבה הצער, כלל לא. 

 

הערה: למיטב ידיעתי הביקורת הזאת בסופו של דבר לא התפרסמה ב"לאישה", כי הספר עלה לדיון בכתבה רחבה יותר על מעמדה של השירה בגני הילדים. 

פוסט זה פורסם בקטגוריה התפרסם בלאישה. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

16 תגובות על "שרשרת זהב: שירי מופת לילדים, מביאליק עד יהונתן גפן"

  1. טלי הגיב:

    סליחה, הייתי חייבת… (-:

    "השמעתי" את הקולות האלה לא כנגדך, חלילה, אלא כי גם אני כתבתי ביקורת על הספר הזה וכל כך מתאים ונכון ומתבקש לקשר אליה כאן, אבל אני מנוּעה מלפרסם אותה בבלוג לפני שהיא משודרת ברדיו, ואין לי כל שליטה על מועד שידורה ולכן, כאמור- אוי, אוף, גררר וכו'…

    ובאופן ורבאלי קצת יותר- בגדול אני בהחלט מסכימה איתך, למרות שאני דוקא כן הצלחתי להתרגש- לפעמים מטעמי נוסטלגיה צרופה ולפעמים כי פשוט יש שם שירים מרגשים בפני עצמם.

    אני גם חותמת בשמחה על התחושה שהספר הזה בהחלט איכותי, מושקע ואסתטי, אבל ה"אבל" שלי קצת אחר, נובע יותר ממה שאין בספר אל מול היומרה הקאנונית שלו, גם במובן הטעם האישי והבחירות המקוריות שאני מסכימה שחסרות וגם… מה? לכתוב הכל בכל זאת פה? להתאפק עד שאפרסם אצלי?
    לא יודעת…

    מה שבטוח, הספר הזה ראוי בהחלט מצד אחד ושווה דיון מעמיק מצד שני.

  2. אסתי הגיב:

    ספר מרגש ביותר. הן בגלל הנוסטלגיה שסוחפת כל מי שפותח אותו (כמובן מהגיל של ההורים והסבים) והן בשל הערכים האסטטיים המופלאים שהעניקה לו רות גווילי הנהדרת.

    נתתי אותו ככמה מתנות שהתקבלו בהתרגשות אדירה.

  3. טלי הגיב:

    וגם גילי וגם אני היינו תמימות דעים לגבי איכותו של הספר.

    גם אני מתכוונת לקנות אותו כמתנה ובכל זאת, דוקא בגלל היומרה להיות ה-ספר, ה-קאנון התרבותי, ה- ספר ששום בן תרבות ישראלי לא ייחשב לכזה בלעדיו, כל אלה מחייבים לבדוק אותו בפינצטה, והפינצטה שלי (וגם זו של גילי) מצאה כמה בעיות.

  4. דפנה הגיב:

    נתקלתי בכמה ספרים שבאו מאותו בית הוצאה ושמחתי לראות ש(כמו הספר הזה) הם עשויים בהמון אהבה לספרים. שירי הילדות מרגשים והאיורים של בתיה קולטון יותר מנהדרים.

  5. גילי הגיב:

    כשעיינתי בספר, בעיקר התעוררו בי געגועים לקובץ השירים הזכור לי מילדותי, "חגיגה של שירים" (נדמה לי בעריכת מנחם רגב?) לפחות שני שליש מהשירים המופיעים ב"שרשרת זהב" הודפסו גם ב"חגיגה של שירים", שהוא ספר ארוך יותר, יומרני פחות, ומחולק לשערים לפי נושאים. בהשוואה נראה "שרשרת זהב" מצומצם, אליטיסטי ושמרני. עבר איזה חצי יובל מאז ראה אור "חגיגה של שירים", אבל ב"שרשרת זהב" פחות או יותר לא נכנס חומר חדש ורענן יותר. מהבחינה הזאת הספר היה נראה לי כמוצג מוזיאוני, רטרוספקטיבה, אמנם מאוד יפה, אבל נטולת בשורה לעתיד – מלבד החידוש שבאיורים המצויינים.

    עד לא כל כך מזמן היה ז'אנר ספרי השירים לילדים אחד הז'אנרים המובילים בספרות המקור שלנו. זנחנו את הז'אנר הזה, וחבל. הייתי מאוד שמחה לראות ספר המקבץ יחדיו שירים חדשים יותר, כדוגמת שירים מתוך "ציידת הנמשים" של רינת הופר, "צעצועים" של עדולה" "בפברואר כדאי לקנות פילים" של יואל הופמן. לקט כזה יוכיח שיש עדיין חיים בז'אנר הזה, וששווה להשקיע בו.

    לא הוגן לבוא בטענות כלפי ספר על מה שהוא לא. "שרשרת זהב" כבודו במקומו מונח: כאמור, ספר מושקע, איכותי ואסתטי. ובכל זאת התאכזבתי שלא היתה בו ולו תגלית חדשה אחת לרפואה.

  6. גילי הגיב:

    לא נורא, בבוא הזמן תלנקקי. זה לא הולך לשום מקום!

  7. שרה הגיב:

    אבל זאת אסופה – ומן הסתם אלו שירים שנירה הראל יותר אהבה או התחברה אליהם..

    לגבי המשוררים שמנית שהם חסרים באסופה – זאת אסופה של משוררים שנולדו בארץ טרם הקמת המדינה – נדמה לי עד כמה שזכור לי נתן יונתן לא חיבר שיר ילדים – לפחות לא כזה ש'מושר' (שיש לו מנגינה..) כי האסופה היא של שירי ילדים עם לחנים – כאשר הקריטריון בבחירת המשוררים היא שהם נולדו בארץ לפני קום המדינה..
    אולי זה הקריטריון שחסר למשוררים כמו נתן אלתרמן, נתן יונתן (לא זכור לי שהוא חיבר שיר ילדים..) וכד'

  8. גילי הגיב:

    נתן אלתרמן נולד בשנת 1910. נתן יונתן נולד בשנת 1923 וחיבר שירי ילדים כגון "דוגית שטה" ו"אל הנירים האפורים" (ששר שלמה ארצי). הזכרתי למעלה רק משוררים שנולדו לפני קום המדינה וכתבו גם לילדים.

    הויכוח שלי הוא לא כל כך עם הבחירות הספציפיות של נירה הראל, אלא נגד עצם הגישה שהולידה את הספר הזה. אני מניחה שאילו נתבקשתי אני לערוך אסופה קאנונית לפי העקרונות המאוד ברורים שהניחה נירה הראל, הייתי מגיעה לרשימה די דומה של שירים. אני פשוט לא אוהבת את הקאנוניזציה הזאת, שהיא בכל מקרה מובלעת בהגמוניה התרבותית. הייתי מעדיפה לקרוא אוסף גמיש ויצירתי יותר, וכן, גם כזה שיהיה פחות מוסכם על כולם.

  9. שרה הגיב:

    כתבתי את המילה בארץ (!!) בכוונה – נתן אלתרמן נולד בפולין, נתן יונתן נולד באוקראינה…

  10. גילי הגיב:

    אף אחד מהמשוררים בשני השערים הראשונים של הספר לא היה יליד הארץ. רק המשוררים בשער השלישי בספר היו ילידי הארץ, ועל כן נקרא שמו של השער השלישי, "ילידי הארץ". אפילו כתיבה בעברית לא היתה קריטריון, שכן קדיה מולודובסקי, שמשירה לקוח שם הקובץ, כתבה ביידיש.

    הקריטריון הקובע היה מעל הכל "קאנוניות" – ובדיוק כאן נעוצה הבעיה שלי. ובאשר לטעמה של נירה הראל, הרי שטעמה בעיני משובח, ודווקא הייתי שמחה מאוד לקרוא קובץ שהיה משקף יותר את טעמה והעדפותיה האישיות. את רשימת השירים שנבחרו לקובץ "שרשרת זהב" היה יכול להפיק, בוריאציות קלות בלבד, כמעט כל מי שעוסק בספרות ילדים ישראלית. זאת בדיוק הפואנטה בבחירה על פי קאנון.

  11. הילה הגיב:

    אני מסכימה עם דברייך גילי לגבי הכותרת היומרנית :המופת הקאנון וכו
    אבל ופה בא אבל גדול,
    סוף סוף ישנו ספר שמקרב את הילדים לשירים ואת העבודה המבורכת
    עושים האיורים הנפלאים של המאיירת הדגולה בתיה קולטון
    סוף סוף איורים בגובה העיניים לילדנו
    שנונים מצחיקים מעבירים בדייקנות את כל הפרטים שילדים כל כך דואגים להימצאותם
    תענוג צרוף שכבר מזנן לא היה במחוזותינו
    רוב האסופות שקיימות (כולל ספרו של רגב) כל כך משמים ויזואלית שלא אני ולא הילדים רוצים לדפדף בו
    סוף סוף ספר שנעשה לא ברוח הקומבינה הישראלית
    ופה אני מסירה את הכובע ומתעלמת מהכותרות המפוצצות

  12. דריה הגיב:

    מבחינתי המפגש עם הספר היה ארוע משמח ללא עוררין. שמחה על שהוציאו ספר שמחבר, להרגשתי, בין דורות של קוראי ושומעי עברית, שמחה ששירים שאכן לא נס ליחם עדיין מוצאים דרכם אל האור, ושמחת הגילוי מחדש והיכולת להפתיע ילדים בני דור עכשווי במשהו שלאו דווקא הומצא לפני רגע. עבודת האיור מצויינת ומעבירה את התכנים למימד של יופי שאינו תלוי זמן. מרגע שנתקלתי בספר המלצתי עליו בחום גם למי שנהנה מנוסטלגיה בריאה וגם עבור דור חדש של דוברי עברית שיהנו משורשיות השפה, החדשנות המפתיעה והחוויה האסטטית.

    לשמחתי התגובתו היו מתלהבות.

    ולעניין הקנוניות, איני רואה יומרה בבחירות ובהצגה, ואיני חושבת שהספר מצדיק יציאה לדיון מרצין מדי. זה בהחלט בקנון לראייתי וזה אינו פוסל שירים אחרים מהיות אף הם בקנון.

    הספר הוצא באהבה (לפחות זה מה שהוא משדר) ואין שום סיבה להסיק מסקנות אחרות.

  13. אני מוכנה לקנות את העיתון מלפני שבוע אם יהיו בו ציורים של בתיה קולטון.
    את השירים בספר הזה יש לנו בכמה ספרים אחרים, ולכן עצם איסופם לקובץ אחד לא משך אותי אל החנות.
    אבל הציורים…
    (שמתי לב, שבספרים לילדים, אני קודם כל מסתכלת על הציורים, ויכולה לקנות ספר עם עלילה לא משהו, העיקר שהציורים יהיו יפים).

  14. רחלי הגיב:

    אני מקריאה את השירים לבני לפני השינה (הוא בן שנתיים), וקשה לשנינו להתחבר לציורים.
    גילי, כמו שכתבת, הם קרים ואינטלקטואלים וממש לא מתאימים לדעתי לתוכן של הספר.
    ישנם שירים שאני מדלגת עליהם משום שהציורים לדעתי לא מתאימים לתוכן ולא נעימים לצפיה.

    דוגמא קטנה – בשיר אליעזר והגזר, כשהגענו לבית על הכלב, הילד שלי הצביע על הציור ואמר – "כלב רע, לך מפה". ואני נאלצתי להסביר שהכלב בכלל לא רע אלא בא לעזור…

  15. טלי הגיב:

    עם נקודה נוספת למחשבה על הספר

    http://www.notes.co.il/tali/41938.asp

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s