צריך לתרגם מחדש את…

השפה העברית מתפתחת בקצב מטאורי. אחת מתוצאות הלוואי העגומות לכך היא שתרגומים שנעשו לפני בסך הכל שלושים שנה הם היום ארכאיים, נוקשים וכבדים. אמנם לא פעם התרגומים הישנים מלאי חן ומשובצים פנינים לשוניות שמתחשק למולל אותן בפה ולהתענג על טעמן, אבל כשמדובר בספרי ילדים, חשוב יותר שהילדים יבינו מה מקריאים להם. וזה לא שהילדים שלנו נעשו יותר מטומטמים עם השנים, כך שכיום הם אינם מבינים את שפת אמם. הבעיה היא שהשפה השתנתה. שפת הדיבור הולכת ומתרחקת מהשפה הכתובה, ואותם ספרי ילדים שתורגמו לפני שלושים שנה, שהיו אמורים להוות צוהר ופתח אל עולם הקריאה, כעת נשמעים זרים, אטומים, וכלל לא מזמינים.
אני מרגישה את זה שוב ושוב כשאני מנסה להקריא לילדים ספרים לפני השינה: למעשה במקום להקריא אנחנו "מתרגמים" להם את הספרים, מעברית של פעם לעברית של היום. אני רואה את זה גם במספר הפניות שאני מקבלת מקוראים כאן באתר, שמתחננים שאתרגם מחדש ספר זה או אחר שאהבו בילדותם. למרבה הצער אני לא אחראית על מה שמתורגם או לא מתורגם לעברית. אמנם הפניתי הון אישי מסויים להקמת סדרה שבאמצעותה אני מקווה להביא לקוראים בארץ יצירות נהדרות – אבל אין לי די משאבים לתרגם את כל הספרים. (מה עוד שלא פעם, הזכויות שייכות כבר להוצאה אחרת בארץ).
אז מה עושים? איך דואגים שהוצאות הספרים יתרגמו מחדש את הקלאסיקות שאהבנו?
כותבים מכתבים. לא לי, להוצאות.
קדימה, לא להתבטל. טוקבקים יש לכם זמן לכתוב, אבל אימייל לא?
עבדתי בהוצאת ספרים, ואני יכולה להבטיח לכם, אם באותו שבוע יגיעו שלושה מכתבים או יותר בעניין ספר מסויים שצריך לתרגם מחדש, ההוצאה תשקול זאת מאוד ברצינות. מובטח.
אני בהחלט מוכנה לעזור לכם, ככל שאוכל – אבל בידיים שלכם להתגייס ולהפעיל את הלחץ על ההוצאות. אשמח אם תעדכנו אותי כאן, לאיזו הוצאה פניתם בעניין איזה ספר. כך תוכלו גם למצוא אנשים אחרים שמתגעגעים לאותם הספרים.

 

מכתב לדוגמה

 

כתובות של הוצאות השייכות להתאחדות המו"לים (לא כל ההוצאות כלולות)

 

אלף, מאגר הספרים – אני משתמשת בו בדרך כלל כמנוע חיפוש לספרים בעברית, ומבררת בו את שנת ההוצאה, שם ההוצאה ושם המתרגם.

 

חנות הספרים של איתמר – מאתר הספרים האגדי יחפש בשבילכם עותקים של ספרים ישנים מיד שנייה. גם לו יש מאגר מידע לא קטן באתר.

פוסט זה פורסם בקטגוריה תרגומים. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

24 תגובות על צריך לתרגם מחדש את…

  1. דנה הגיב:

    שאם כבר יש המון ספרים שאף פעם לא תורגמו שצריך לתרגם.
    אבל אח"כ חשבתי על זה שוב וזה נכון שיש ספרי ילדים שצריך לתרגם מחדש כי התרגום שלהם מאוד מיושן כיום – ממש לא מזמן קראתי את "זקני בית הספר בוילובי", התרגום הישן נושן של "אלופי וילובי" ומזל שקראתי את התרגום ה"חדש" יותר קודם כי אם לא לא הייתי מבינה כמעט כלום מהספר. ומי יודע יכול להיות שעכשיו אפילו תרגום שנות ה80 של "אלופי וילובי" יראה לילדים של ימינו קשה וארכאי ואכן חבל כי זה ספר מדהים.

    איך באמת מתקדמת סדרת הנוער של גרף? מתוכנן ספר חדש בקרוב?

  2. ניר כרמלי הגיב:

    שלום
    אני מבין את כוונתך, אך חושב ונוהג אחרת. לדעתי דווקא התרגומים של העשורים האחרונים עדיין חיוניים, ובעיקר משמרים איזושהיא שפה שהיא איכותית ונכונה מחד, אבל עדיין לא ארכאית ומאד מיושנת מאידך. לכן, כשאני קורא סיפורים לילדים, אני דווקא משתדל להיצמד לטקסט המקורי, אולי רק להסביר מילה פה ושם, אבל כן להקפיד על העברית כפי שהיא מופיעה בכתובים, גם אם היא קצת "גבוהה" לפעמים. הרווח הוא באוצר המילים ובאיכות השפה שהילדים שומעים וקולטים, ואח"כ גם מדברים. קצת פחות "כזה" וקצת פחות "כאילו" לא יזיקו, ולדעתי אין צורך להיחפז ולעדכן שפה שעדיין כוחה במותניה. יש גם משהו יפה ונכון בשפה "ספרותית" שאינה זהה לשפת הדיבור היומיומי, בעיקר בעולם שבו הכבוד למילה הכתובה הולך ונשחק במהירות.

  3. פינגבאק: מדע בזיוני

  4. עומר הגיב:

    כשהסהר עולה….
    ניתן לתרגם מחדש לכשהירח עולה/זורח/פורח או כל מה שתרצי.
    אך במקום שהילד ילמד מה פירוש המילה סהר הוא נשאר רק עם ירח.
    אני מתרגם לבתי מלים ודווקא בגלל זה אני חושב שלא תמיד צריך לתרגם מחדש. לפעמים זה לא מזיק לדעת גם מלים אחרות, ישנות יותר.

  5. ran הגיב:

    צריך להעלות למדפים חזרה תרגומים שהיו ואינם. ראשון במעלה "שר הטבעות" בתרגום של רות לבנית. הייתי מעוניין שילדי יקראו את שר הטבעות בתרגום הפנטסטי הזה, לא בתרגום הבלתי קריא של לוטם וגם לא באנגלית כברירת-מחלד.
    נשלחו כבר עשרות פניות לזמורה-מודן שמתעקשים פשוט מאד.

    ומה עם "איים בזרם" שתרגם יפה אהרון אמיר ושלא ניתן להשגה? מדוע הוא ניטל מקהל אוהבי הספר? האם אמיר קיבל פרס ישראל לחינם?
    גם עם עובד קיבלו עשרות ומאות פניות בנדון.

    ומה עם "שלושה בסירה אחת"? אמנם תרגום קרמן חינני אבל גם התרגום שגדלנו עליו (לצערי לא זוכר של מי) הוא עסיסי ומצחיק לא פחות.

    ויש עוד דוגמאות לאין ספור.
    בארצות התרבות נהוג שיש חופש בחירה ותרגום חדש אינו מוציא את הישן. רק כאן יש הוצאות הספרים נוהגות באדישות וטמטום חושים בכל הקשור לתרגומים "מיושנים" לדעת חסרי התרבות האלה.

  6. גילי הגיב:

    ובודאי שאיני פוסלת שפה עשירה ומגוונת. אך לכל דבר מקום והקשר. אם הדמויות במקור דיברו שפת רחוב, נאה להן שגם בתרגום תדברנה עברית מעט עממית יותר; לא פעם, בתרגומים ספרותיים העברית נמשכת כלפי מעלה והריבוד הטבעי של השפה נמחק כליל.

    ישנם גם ספרים שבהם השפה ספרותית כל כך, עד שבאמת ובתמים לא תהיה נגישה לילד צעיר בן ימינו. לדוגמה, בתרגומו (היפהפה) של בנימין גלאי ל"פיטר פן", שראה אור בסה"כ לפני 40 שנה, ונדי מחייכת בליבה על ניסיונו של פיטר "לצמג אליו את צילו בנתח סבון", ואומרת לו, "בקול שיש בו מקצת אפוטרופסות", "צריך להכליבו". פיטר שואל, "מה זה 'להכליב'?" ואני די בטוחה שלפחות תשעים אחוזים מילדי ישראל מתחת לגיל 10 לא ידעו לענות לו. אולי גם ההורים לא. השפה נהדרת, אבל לקרוא את התרגום הזה לשם העלילה – קשה מאוד.

    ולבסוף, בל נשכח שלא כל מה שישן הוא גם טוב. התרגום של "גילגי" לאסטריד לינדגרן, לדוגמא, לא סתם מיושן אלא אף מרושל.

  7. גילי הגיב:

    אני בהחלט בעד שיהיה מגוון של תרגומים בשוק. הבעיה היא בעיה משולבת ומורכבת. לספרים בארץ חיי מדף קצרים להחריד. הרשתות הגדולות לא מוכנות להחזיק ספרים "ישנים" והוצאות הספרים נאלצות לפעמים להשמיד סטוקים. כשמדובר ברבי-מכר, זה טבעי מאוד, ובאמת אף אחד לא רוצה לקרוא את מותחן הקיץ של אשתקד. אבל קלאסיקות וספרי ילדים צריכים להימכר בתבנית קצת אחרת: בניגוד לרבי מכר שמוכרים המוני עותקים בבת אחת, קלאסיקות וספרי ילדים נמכרים בטיפטופים לאורך עשרות שנים. משהו במערך המכירות בארץ ובכל האינטראקציה בין ההוצאות לחנויות בנוי לא טוב בשביל הספרים האלה.

    יש להביא בחשבון גם שלא פעם הדפסה מחודשת לתרגום ישן כרוכה בהתקנה מחדש לדפוס, והכנת לוחות חדשים. מבחינת ההוצאה, העלויות יכולות להיות כמעט שוות להוצאה לאור של ספר חדש. כלומר שאם כבר טורחים להדפיס את הספר שוב, כבר שווה לעדכן אותו.

    לגבי "שלושה בסירה אחת", בפעם האחרונה שבדקתי אפשר היה לבחור בין שלושה תרגומים שונים שעמדו למכירה בחנות ספרים שגרתית לגמרי, אז דווקא זאת לא דוגמה הכי טובה. על "איים בזרם" אני לא יודעת כלום, "שר הטבעות" הוא מקרה פרטי כל כך חריג שחבל להיכנס לזה.

  8. נ' הגיב:

    גם אני – בעד הוצאה מחודשת של תרגומים ישנים. אוצר מלים גדול יותר משמעו עולם עשיר ומגוון יותר. לעיתים נדרשים לדעתי, שינויים קלים בלבד – למשל, באיות.
    אני סבורה כי יש די והותר ספרים חדשים או ישנים שלא תורגמו ושניתן לתרגמם.

  9. נ' הגיב:

    לגבי הטענה כי הילדים לא יבינו: א. גם בספרים של ימינו תימצאנה מלים שאינן שכיחות בשימוש יומיומי. ב. גם הילדים שקראו ספרים לפני 30 או 40 או 50 שנה לא דיברו בביתם או עם חבריהם או בבית-ספרם בשפת אותם ספרים. זו הדרך בה למדו מלים חדשות ואופני התבטאות נוספים. כך ילדים לומדים שפה, לא?

  10. גילי הגיב:

    … לפחות הבסיס צריך להיות נהיר. אם פה ושם צצות מילים לא מוכרות, אני בעד. אבל אם צריך לשבת משפט משפט ולבאר את המילים בזו אחר זו כדי לפצח את המשמעות, הקריאה הופכת למטלה מייגעת ולא נעימה. וכקשה ולא נעים לקרוא, לא קוראים. הרבה יותר קל לצפות בטלוויזיה.

  11. משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

    אבל התרגום של לוטם של שר הטבעות הוא של המהדורה החדשה, לא? אם ככה הרבה יותר סביר בעיני שהוא יהיה על המדפים.

    אבל הוא באמת לא קריא בעליל. התחלתי כבר פעמיים, הפסקתי באמצע. ננסה עוד שנתיים שלוש עוד פעם.

  12. יסמין הגיב:

    יש ספרים שהם ממש קשים לקריאה, והכוונה היא לא לספרים שעוד אפשר "להיאבק בהם" ובכל זאת לקרוא..
    הזכירו כאן את אלופי וילובי (שהיה ספר מקסים אבל היה לי קשה לקרוא והפסקתי באמצע) ועוד הרבה ספרים טובים

    זה רעיון מעולה לפנות בבקשה לתרגם מחדש את הספרים.🙂

  13. אלון הגיב:

    גילי, כרגע יש שני תרגומים זמינים לספר: זה של בורלא (נדמה לי) של "כתר" וזה של קרמן. מה שאת ראית בחנות זה כנראה של "תמוז" או "עופרים" שהם עיבודים לספר, אבל לא ממש תרגום. התרגום הראשון לספר הוא של אפשטיין שיצא ב"אמנות" (ומוזכר ע"י לוטם בפתיחת "מלבד הכלב") והוא נדיר מאד. אני אישית מנדנד לכנרת כבר כמה חודשים שידפיסו מחדש את "המשכוכית"

  14. Rogatka הגיב:

    בתרגומו של אהרן אמיר, אם אתה מחפש..
    אע"פ שאני מעדיף את השיר של מ.אריאל על פני הסיפור. השפה הייתה נהדרת, הסיפור טיפה שיעמם.

    גילי, אני חושש שהלהיטות לתרגם מחדש נובעת פחות מאהבת החידושים בשפה ויותר מעצלות מחשבתית וחוסר רצון להתמודד וזה חבל מאוד.
    ילדים אנגלים יידעו לזהות אנגלית שייקספירית גם בעוד חמישים שנה. ילדים ישראלים לא יודעים לזהות עברית תנ"כית/תלמודית/ימי ביניימית/מליצית של תחילת המאה אפילו היום.

    התרגומים החדשים רק ירדדו וישטיחו את השפה ככל שיחלפו השנים ולא ירחק היום שבו פו הדובי יישב בבית עם כולסטרול גבוה, כולו לוקה בהשמנת-יתר ולוקק את פצעיו ב"חורשת האלף המטר" ויסמס לינשוף, לשפן ולחזרזיר שיבואו לבקר ויביאו קצת אקסטות כי הוא בסרט סרט.
    איפה ת"ק הפרסאות איפה.

  15. me&co הגיב:

    בינתיים אשמח לשמוע איזה מהתרגומים הקיימים מומלץ לדעתך…

  16. מודי הגיב:

    לדעתי אהרן אמיר הרס את הספר בהתעקשותו על שפה גבוהה בשביל המינגווי, והוציא ספר יפה אבל חסר חן.

    וצריך תרגום טוב ל To your scattered bodies go! של פארמר, אם לא יצא מאז שקראתי לאחרונה. וניטשה.

  17. טלי הגיב:

    את יודעת אם אפשר לשנות ציורים לספר או שזה מוגן בזכויות יוצרים לאיזה 100 שנה?
    אולי זה דבילי אבל הציורים של מיץ פטל מוציאים אותי מדעתי.

  18. טלי הגיב:

    יש מקרים שבהם תרגום חדש יכול ממש לגאול ספרים נפלאים מתהום השיכחה- כך קרה עם התרגומים החדשים של מיכאל דק לספרי קסטנר, ואפילו כאן אני נשארת מסוייגת כי זכורים לי באהבה ה"שרגוז" מאורה הכפולה ופנינים נוספות, ואני מכירה גם ילדה שקראה את התרגומים הישנים בשמחה ובקלות.

    ובכל זאת, צדקו המגיבים לפניי שהתיחסו לכוחה של שפה יפה וגבוהה. אני חושבת שהמדד שהצבת פה צריך להיות הקובע- האם אפשר להתחבר לעלילה ולהבין מה קורה או שטובעים בים המילים הגבוהות בלי להבין כלום?
    ברור שזה לא מדד "אחיד" או "אובייקטיבי", אבל זה, כנראה, הכיוון.

  19. גילי הגיב:

    הפוסט הזה נועד לכוון את כל אותם האנשים שפונים אלי – ויש לא מעטים – אל כתובת נכונה יותר. לא רוצים תרגומים חדשים, לא צריך. טיפשי מצדי להיסחף לויכוח הזה (אף שקשה לא להתרגז מהדמגוגיה שבהשוואה בין שייקספיר לבין תרגום ל"שבעייה הסודית"). הפוסט הזה מיועד למי *שכן* רוצה שיהיו תרגומים חדשים.

  20. me&co הגיב:

    בדיוק נכנסתי לבקש תרגום חדש ל"שלושים וחמישה במאי".
    יש כזה?

  21. טלי הגיב:

    תרגום של מיכאל דק, יצא (כמו התרגום הישן) בהוצאת אחיאסף, ושם ל"דני" קוראים קונרד, כמו במקור הגרמני.

    לי אישית זה קצת צורם מטעמי נוסטלגיה, אבל מדובר בתרגום מקצועי, טוב ונאמן בכל אופן.

  22. me&co הגיב:

    את כל האריך-קסטנרים מילדותי,
    אבל אתמול, כשניסיתי להקריא לבני בן ה-6 את 35 במאי (שבהחלט מתאים לו מבחינת התוכן), מצאתי את עצמי מספרת סיפור חופשי ולא מקריאה, בגלל כל המליצות והמילים הגבוהות… באסה

  23. דנה הגיב:

    גילי האם גם בארה"ב מקובל להוציא ספרים ישנים בעיבוד חדש ובשפה עדכנית? הלא הספרים שאנו מבכים את תרגומם הארכאי הם ישנים גם בארץ מוצאם וגם שם חלו שינויים בשפה, במשלב, בסלנג, ומה לא

    לחלופין, יש ספרים של ימימה אבידר-טשרנוביץ ומרים ילן-שטקליס שהילדים שלי גם לא מבינים. ואותם אי אפשר לתרגם מחדש בשפה עדכנית…

  24. גילי הגיב:

    קצב השינויים בשפה שונה מאוד מאשר אצלנו. כאמור, אין כמעט בעיה לילד בן ימינו לקרוא טקסט שנכתב לפני חמישים, שישים ואפילו מאה שנה. באשר למה שנכתב לפני יותר ממאה שנה, הרי שבאותם הימים כל הספרות היתה אחרת, ויוצא שישנם מעט מאוד טקסטים ישנים יותר שבכלל ידברו אל ילד בן ימינו אפילו ברמת התוכן.

    האם באנגלית מקובל לשכתב טקסטים מיושנים למען קוראים מודרניים? בוודאי: קוראים לזה retelling ("סיפור מחדש"). צ'ארלס ומרי (Lamb) עשו זאת לסיפורי שייקספיר, לדוגמא. כל העיבודים המקוצרים שאנחנו מכירים לקלאסיקות מ"גוליבר" ועד "עליזה בארץ הפלאות" הם במובן מסויים תרגום. אם חושבים על זה, אפילו עיבוד לסרט הוא סוג של תרגום ויזואלי לספר, שמעביר סיפור ישן בשפה עדכנית יותר (שפה ויזואלית).

    העיבודים באנגלית כרוכים לא פעם בקיצור הטקסט (abridgement) כי עם השנים השתנו גם הנורמות לגבי איך מספרים סיפור. בעברית, הנורמות הלשוניות השתנו הרבה יותר מהר מהנורמות הספרותיות. משום מה לא מקובל לעדכן רק את השפה בספר, ונדמה שמין עידכון שכזה יהווה פגיעה חמורה יותר ביצירה המקורית מאשר עיבוד שמתרחק עוד יותר (אבל לא מתיימר להיות דבר מלבד עיבוד). התוצאה העגומה היא שאנחנו עלולים באמת "לאבד" יוצרים כגון ימימה אבידר-טשרנוביץ. הפיתרון היחידי שאני יכולה להציע בינתיים, הוא שנמשיך להתאמץ לקרב לבבות הילדים ליוצרים ולספרים שאנחנו אהבנו בילדותנו, אם בהקראה, אם בעיבוד, אם בכתיבה על, אם בהתלהבות פשוטה.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s