שמאלץ של אהבה (סקירת ספרים)

אוהב אותך תמיד ולנצח, כתב ג'ונתן אמט; אייר דניאל הווארת; עברית: אירית ארב; מעריב, 55 ש"ח.
כמוך בדיוק, כתבה ואיירה ג'אן פירנלי; עברית, אפריים סידון; אגם, 59 ש"ח
 
בשני הספרים החדשים הללו, רב הדומה על השונה. בשניהם צמד עכברים – אב ובת בראשון, אמא ובן בשני – פרוותיים וחמודים, מטיילים ביחד בטבע בדרכם הביתה לישון. בשניהם נבחנת שאלת האהבה של ההורה לילד: בראשון, דרך דיון במושגים "תמיד" ו"לנצח", שמסקנתו היא שאהבת האב לבתו היא תמיד ולנצח; ובשני, דרך דיון באהבה שרוחשים כל בעלי החיים – ציפורים, צפרדעים וארנבים – לצאצאים שלהם, כשהמסקנה היא שגם העכברית אוהבת את העכברון. ילדים אוהבים לשמוע שוב ושוב עד כמה הוריהם אוהבים אותם, והאישוש הרגשני הזה כנראה הולך טוב עם איורים חמדמדים במיוחד. כך גם ברב-המכר הותיק יותר תנחש כמה אני אוהב אותך (מאת סם מקברטני, מעריב) שבו צמד ארנבים חמודים עורכים מעין "תחרות" של אהבה. אין ספק שהספרים האלה נעימים, גם מבחינת הרגש העובר בהם, וגם מבחינת האיורים. אבל די לקרוא אחד מהם, ולהתעלם מהאחרים. אחרת עלול להצטבר הרושם, מרוב שכולם אוהבים את כולם "תמיד ולנצח" ו"כמוך בדיוק", שאין שום דבר מיוחד באהבה המסויימת מאוד של הורה מסויים לילד המסויים שלו.

 

 

כשבאתי להעלות את הסקירה הזאת לאתר שלי ברשימות, גיליתי שגם יעל דר כתבה על "כמוך בדיוק" בהארץ, אלא שהיא שייכה אותו לקבוצת "ספרי הרדמה" (כמו "לילה טוב ירח", "לילה טוב גורילה", "לילה טוב לנמר הקטן"): ספרים המתכנסים לקראת רגע ההרדמה. יעל דר צודקת כמובן. ובכל זאת יש ספרי אישוש אהבה שאינם בהכרח ספרי לילה טוב, כגון "אמא את אוהבת אותי?" ו"אבא אתה אוהב אותי" מאת ברברה ג'וסי, שבהם ילדים קטנים בוחנים בשאלות את גבולות האהבה של הוריהם. יש גם ספרי הרדמה שאינם בהכרח עוסקים באישוש אהבה – למעשה, אחד המאפיינים של ספרים לגיל הרך הוא שרבים מהם מסתיימים בסוף יום, רגע לפני שנרדמים.

יעל דר גם שמה לב לעובדה המביכה, ששמה של מחברת הספר הוא למעשה ג'אן פירנלי, ולא טאן פירנלי כפי שנכתב בטעות על עטיפת הספר.

פוסט זה פורסם בקטגוריה התפרסם בלאישה. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

6 תגובות על שמאלץ של אהבה (סקירת ספרים)

  1. אילאיל הגיב:

    בעיניי גם תרגום השם בלשון עתיד [אוהב אותך] במקום "אני אוהב אותך"
    הוא בעייתי ומחמיץ את חוויית הרגע הזה – באשר הוא – כרגע מכונן ומיוחד במינו

  2. דפנה הגיב:

    ואם כן, האם יש לך מושג אם הוא תורגם? חברה שעבדה כגננת בארה"ב הכירה לי אותו – ביחד עם שלל ספרי ילדים חתרניים מסוגו – וההתאהבות היתה מיידית. טאקי הוא הפינגווין יוצא הדופן, זה שלובש חולצת הוואי במקום חליפה בשחור לבן, מקפץ ורוטט במקום לצעוד על פי הקצב ותמיד מציל את מושבת הפינגווינים מצרות צרורות. דרך נפלאה ללמד ילדים את חשיבות החשיבה העצמאית וכוחו של יוצא הדופן

  3. טלי הגיב:

    שמשלב בדיוק את שני הז'אנרים- ספר הרדמה+ ספר אישוש אהבה-
    "לו הייתי ארנבון שלי".

    לא זוכרת מי כתב, אבל האיורים מתוקים מתוקים והטקסט מלא באלוזיות לשירי ערש (לועזיים בלבד מן הסתם, כשמדובר בתרגום…)ומציג בכל פעם איך היתה אמא מתנהגת לילדה הקטן אם הוא היה ארנבון, גוזל, דובון וכו'- עד הסוף הבלתי נמנע של ילד.

    אני מסכימה איתך שיש אינפלציה מסויימת בספרים שמחקים את "נחש כמה אני אוהב אותך", אבל מצד שני- אין יותר מדי אהבה, בטח לא לילד קטן.
    מצד שלישי- כשיש מדף ספרים פרטי בעל היקף מצומצם, באמת עדיף לגוון בסגנונות, בתכנים ובכלל.

  4. מיה הגיב:

    אני יודעת שזה לא קשור לפוסט, אבל הייתי חייבת לשאול אותך, ממש לא בקטע של להעליב.
    מזמן, כתבת כאן שאין שום סיכוי שהדת'לי הלווס יצא עד חנוכה, אבל הוא יצא בכל זאת. אני אישית הרגשתי שהוא קצת פחות מהתרגומים הקודמים, גם בגלל הטעויות שכתבת עליהן בפוסט הקודם וגם בגלל כמה ביטויים- "אץ רץ", וואלה, סבבה, אחלה (נדמה לי). הם לא הופיעו בספרים הקודמים, אבל זה לא סלנג ישראלי מידי?
    בכל מיקרה, יש לזה קשר למהירות של התרגום, ואחרי זה העריכה והכל שניסו לעשות ממש מהר?
    בכל מיקרה, כל הכבוד לך על העבודה. בהצלחה בהמשך(:

  5. גילי הגיב:

    הכל בעיני המתבונן.
    מספר הטעויות שנתגלו עד כה בספר הוא לא חריג, למעשה הוא קטן יחסית לספרים הקודמים ולספרים מתורגמים בכלל. ההבדל הוא שרק כשמדובר בספרי הארי פוטר, אלפי אנשים יושבים במרוכז ובמהלך תקופה קצרה ומחפשים שגיאות בתרגום. אני מבטיחה לך שבכל ספר מתורגם שהיה עובר "טיפול" כזה היו מתגלות טעויות כאלה ואחרות. ואולי אני קצת מטומטמת שפרסמתי אותן כאן לראווה (למרות שלא כל מה שפרסמתי הן טעויות, ולא כולן שלי).

    סגרתי את התגובות בכוונה. השאלות האלה, גם כשהן מנוסחות יפה ועטופות במחמאות כפי שעשית את, מציקות כי הן חוזרות שוב ושוב ואין לזה סוף נראה לעין. בעתיד פשוט אמחק תגובות דומות.

  6. אחת ש... הגיב:

    לפני שנה בנרג'
    http://www.nrg.co.il/online/5/ART1/479/240.html

    אגב, גם היא נתנה את הדעת לטעות בשמה של המחברת.

    מעבר לזה, כיף לקרוא אותך, כתמיד.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s