המשך סיפור כוכב מוזרון

המשך מאת רועי, לסיפור שהתחיל כאן.

 

פרק ב'

גיק וגריפוקה היו אחים תאומים. הם עבדו במפעל לבגדי חווה לחקלאים.

לפיק היתה חנות של קומביינים, ולצ'וקינו היה המפעל של הקומביינים שנקרא מיצובישי; ופיק קנה ממנו ומכר לאנשים.

איפופיפו היה החלקאי. הוא קנה קומביין בשם R1 מפיק.

 

פרק ג'

פתאום אנשי מוזרון שמו לב שלא נעים להם שיש

קקי בכל מקום ולפעמים גם שלשול

ואנשים דרכו על זה והחליקו.

הם לא ידעו מה לעשות, איך לפתור את הבעיה.

ולכן פריקופה חייגה לכדור הארץ מקו טלפון,

והיא שאלה את דוד האינסטלטור

מה עושים כשיש קקי ופיפי בכל מקום.

והוא אמר, נו, פריקופה, אני אעזור לך

והוא לקח את החללית שלו ונסע לכוכב מוזרון,

לפריקופה,

וצלצל בפעמון להיכנס לבית שלה;

על הדלת היה כתוב "פריקופה וגיק"

בעברית ובברייל.

ופריקופה אמרה לו: הו, תודה, תודה שהגעת,

צ'ופרקה ופרקסטום – תודה שהגעת, במוזרית.

 

פרק ד'

בכוכב מוזרון היתה "מפלצת"

המחושים שלה היו גם ידיים

היתה לה עין אחת ובתוכה אישון קטן מאוד

ויש לה ריסים סגולים.

כולם פחדו ממנה כי היא הייתה רעה

כי היא אהבה לתת לכולם אגרופים

יש לה שיניים נוראות

והיא אהבה לנשוך את 4 הידיים

 של תושבי כוכב מוזרון.

 

פרק ה'

בכוכב מוזרון מותר היה לכתוב בספרים

וכל מי שרצה לכתוב

לקח ספר, וכתב בו.

ומה קרה?

"מי שרצה לקרוא את הסיפור לא הצליח"

כי הכל היה מקושקש

ולכן הייתה ישיבה בבית הכנסת של כוכב מוזרון

בשם "אפורקיפה"

ושם דנו בנושא החשוב

האם לאפשר לצייר בספרים או לא.

הם החליטו שלא.

הם החליטו להמציא את המחברת.

 

פרק ו'

פרק ו' – "ההפיכה"

לאט לאט שמו לב בכוכב מוזרון שבכול פעם שיש בעיה

הם קוראים לעזרה מכוכב האנשים.

הם הבינו שבכוכב האנשים

מתנהגים יותר יפה

ואט אט הם התחילו להתנהג כמו בכוכב האנשים.

ומה שקרה פתאום

הידיים התחתונות החלו להעלם

והם לא הזדקקו להֵגה השני.

 

והתחילו לפרוץ אוקיינוסים וימים

והמדינות התחילו להיות בשמות אחרים

וכוכב מוזרון החל להיות עגול ככדור

 

סוף

 

שאלות ותשובות על סיפור כוכב מוזרון:

1. למה הימים החלו להיות?

2. מדוע השמות היו שונים?

3. למה בכוכב מוזרון החליטו להמציא מכונה להדפסת מחברות?

4. מדוע החליטו להמציא בתי שימוש?

 

 

פוסט זה פורסם בקטגוריה מאת רועי. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

7 תגובות על המשך סיפור כוכב מוזרון

  1. יובל הגיב:

    הסוף נחמד! (:

    צריך לעשות מזה סרט מתישהו…(;

  2. טלי הגיב:

    עבר רק חודש מאז הפעם הקודמת? כזאת קפיצת מדרגה! בשבילך בטח מעניין לגלות כל מיני פריטי מידע שצצים שם בלי קשר לכלום ולזהות מאיפה הוא מכירה אותם אבל הסה"כ פשוט נהדר- כניסה לעולמו התרבותי של בנך…

    ניתוח ספרותי מעמיק מגלה ניחוח קולוניאליסטי מסויים והערצה יתרה למדע ולקידמה האנושית לפני עידן ה"פוסט", אבל נדמה לי שבגילו, הסופר הצעיר עדיין פתור מניתוחים מעמיקים.

  3. טובה הגיב:

    ממש סיפור אטיולוגי🙂
    וגם – נהניתי מאוד לקרוא את הראיון עמך היום ב"24 שעות". יישר כוח!

  4. ח ל י הגיב:

    טוב, אין סוף לראשוניות ופתולי הכוכב ודמיון, כמה דמיון.

    תשאלי בשבילי אם צריך דרכון ואם מקבלים אורחות שמבטיחות לבוא עם שפה ברושית שנשמעת בערך ככה: אקירמה שובגית לימוסן – שזה בערך, מחדשת /ממציאת השפה לא לידי כרגע: אתה ילד מקסים!

  5. זוהר הגיב:

    כותב מצוין עם יכולת עלילתית מפותחת.

  6. אדם הגיב:

    צ'ופרקה ופרקסטום, נשמע הארי פוטרי במקצת:) יש השפעות?

  7. איתי הגיב:

    הי גילי,
    רק רציתי להגיד כל הכבוד! על התרגום המדהים שהיה לא הארי פוטר..
    נהנתי מכל שנייה!
    אז תודה!

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s