"אבא שלי הוא בייגלה"

 

 

 

כתב: ברון בפטיסט, איירה: סופי פטוס, עברית: אירית ארב, יעוץ מקצועי: אביטל ברק; כנרת, 68 ש"ח.
 
 
אני לא מבינה כלום ביוגה. אני סתם פדלאה. אבל הספר הזה עושה חשק לעשות יוגה. רק השם של הספר כבר מעלה חיוך. בפנים, האיורים צבעוניים, עשירים ונעימים. ילדה עם צמות מספרת שאמא שלה היא גננית, וגיבור הספר משלים: "לפעמים אבא שלי הוא עץ"; בעמוד הבא מופיע תיאור של תנוחת העץ. לילד שמספר שאמו וטרינארית, עונה הגיבור "לפעמים אבא שלי הוא כלב"; לילד שאמו אדריכלית הוא עונה, "לפעמים אבא שלי הוא משולש", וכך הלאה והלאה, בסך הכל תשע תנוחות יוגה, שלכל אחת מהן מתלווה הסבר כללי והוראות ביצוע בשלבים. הספר מספיק מעניין כדי לקרוא בתור סיפור, ומספיק ברור כדי להיעזר בו ללימוד תנוחות היוגה. אפילו מצורפות אליו כרטיסיות הוראות לשימוש נוח יותר, והסברים מפורטים להורים. בהוצאת כתר יצא לפני כשנתיים "בבר: יוגה לפילים", ספר שאיוריו יפים, אך תיאורי התנוחות בו מקלקלים כל אפשרות לקרוא אותו כסיפור, והוא אינו פרקטי כמדריך ליוגה. "אבא שלי הוא בייגלה" גם פרקטי, וגם די מעניין לפדלאות כמוני.

פוסט זה פורסם בקטגוריה התפרסם בלאישה. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

6 תגובות על "אבא שלי הוא בייגלה"

  1. יונת הגיב:

    איך שפתחתי בשביל להציץ בספר, הבן שלי התחיל לעשות את התנוחות ולא השאיר לי ברירה אלא להקריא מהתחלה ועד הסוף. היה כיף.

  2. אבל כשהייתי ילדה היה לי "אני צפרדע אני ציפור אני עץ", שגם הוא לימד יוגה (כשעוד אף אחד לא ידע מה זה, בטח לא לילדים), עם צילומים ועם הסברים מפורטים איפה לשים את הרגליים ואת הידיים.
    ככה למדתי עמידת ראש!

  3. רן הגיב:

    נשמע כמו ספר חמוד להציץ בו.
    מהיותי פדלאה גם כן, אני לא חושב שאבחן את הפרקטיות שלו.

    רציתי לשאול אותך שאלה שלא כל כך קשורה לפוסט הזה, אולי קצת יותר לקודם. אני מקווה שזה בסדר כאן.

    אני מתרגם כרגע ספר לא מוכר (באנגלית), וגם לא בצורה מקצועית. אפשר להגיד שבשביל הכיף שלי.
    אני משתמש במילון ובתזאורוס (שמקורו בעיקר מהאינטרנט).
    האם את משתמשת בעזר מוצלח כלשהו בעת התרגום?
    משהו ספציפי?

  4. גילי הגיב:

    יש לי פה קיר מלא מילונים, ניבונים וספרי עיון שונים, ואני נעזרת לא מעט גם באינטרנט. מתזאורוסים צריך להיזהר: הם שימושיים בעיקר למי שבעצם כבר מכיר את המילים אך לא מצליח לשלוף אותן מזכרונו. כי אם סתם לוקחים מהתזאורוס מילה לא מוכרת שנשמעת יפה, לא פעם המשמעות לא בדיוק קולעת, והתוצאה יוצאת מנופחת או מגוחכת.

    ממליצה לך לטייל קצת בבלוג החדש של יעל סלע, ובפרט ברשומה הבאה:

    http://www.notes.co.il/yaelsela/32691.asp

  5. רן הגיב:

    זה בדיוק השימוש שאני עושה בתזאורוס, מחפש מלים שאני לא מצליח לשלוף מהזיכרון. אני מדלג לפעמים על מלים, משום שאני לא זוכר באותו רגע. והמילה הנכונה תמיד עומדת על קצה הלשון ולא יוצאת.

    הספר עצמו עוסק בשנות ה60, אולי כדאי באמת להשיג כמה ספרי עיון בנושא. יש בו המון סלנג שנוגע לתקופה.
    כיצד את מחליטה אם לתרגם מילה באופן ישיר ולהוסיף פירוש או למצוא לה מקבילה בלשון העברית?

    תודה.

  6. רן הגיב:

    ותודה רבה על הקישור לבלוג של יעל סלע.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s