"מעשה בחתול שנולד עם צל של כלב"

 

כתב: מיכאל דק; איורים: דני קרמן; הוצאת אחיאסף, 68 ש"ח.
 

 מיכאל דק הוא מתרגם מחונן העוסק בשנים האחרונות בתרגום מחדש של כל ספריו האהובים של אריך קסטנר, לעברית מעט עדכנית יותר. מפעם לפעם הוא עוד מוצא זמן לכתוב ספרים משלו. "מעשה בחתול שנולד עם צל של כלב" הוא מה שמכונה יצירת אי-גיון, או בעברית פשוטה, שטויות במיץ עגבניות. מעשה בשכנתו ממול של המספר, לה היתה חתולה, שהמליטה גורים, שאחד מהם נולד עם צל של כלב. להיות חתול עם צל של כלב זה עניין לא קל: אחיו החתלתולים מפחדים ממנו, וחתולים זרים ברחוב מנסים להרביץ לו. אמנם יש גם יתרונות למצב, לדוגמה, אפשר לבלבל את העכברים. אך בסופו של דבר מחליט החתול שהוא חייב להיפטר מן הצל של הכלב, ויהי מה. ולמי הולכים כדי לפתור בעיות של צל? לרופא אור, כמובן. הספר מלא התחכמויות כאלה ואחרות, ועומס הקריצות הוא לפעמים קצת יותר מדי. להקריא לפני השינה הוא קצת ארוך מדי (ניסינו). עם זאת בסך הכל מדובר בסיפור משעשע ומקורי, ובהחלט נעים להכירו.

 

נ.ב. וגילוי נאות לקוראי רשימות: בתקופה שבה עבדתי כעורכת ב"כתר", הגיע כתב היד של הספר לידי. כבר אז אהבתי אותו ורציתי להוציא אותו לאור, אבל ההחלטה הסופית לא נחה בידי. שמחתי מאוד לראות שהספר מצא בית חם, ושהוצמדו לו איורים של מאייר נהדר כמו קרמן, כראוי לו.

 

קישורים:

* ראיון עם מיכאל דק ב-ynet לרגל צאת הספר (וואי, זה היה מזמן… ובעצם גם את ההמלצה הזאת כתבתי די מזמן, אין לי מושג מתי היא התפרסמה. אני לא מעדכנת פה בתכיפות הראויה…)

* ביקורת של יעל דר מ"ספרים"

 

פוסט זה פורסם בקטגוריה התפרסם בלאישה. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

12 תגובות על "מעשה בחתול שנולד עם צל של כלב"

  1. טלי הגיב:

    אוי, זה כל כך מתסכל- אני קוראת וקוראת וקוראת ומקבלת המון ספרים וכל הזמן נוספים עוד ועוד (ועוד) ספרים שאני כל כך רוצה לקרוא- ספרי ילדים וספרי נוער ו"ספרי מבוגרים" וספרי עיון ומה לא? איך אפשר להספיק הכל?…
    שיהיו רק צרות כאלה (-:

    וברכות למנוי המאה שגרם לך לעדכן- כן ירבו מנויים ועדכונים!

  2. דבורה הגיב:

    הפוסט וגם הקישורים העבירו אותי שנים אחורה ,אל ילדות חמה עם ספרים אחרים ועם ריח אחר .
    תודה על החויה שחויתי בזכותך .

  3. ח ל י הגיב:

    אקרא מחר בחנות. נשמע רעיון מקסים.
    כבר אני מזיעה…תארי לעצמך להוולד עם צל של גבר ענק, מזוקן ומרים משקולות… חג שמח :))

  4. סיגלית הגיב:

    למנוי המאה. תודה על ההמלצה.

    http://blog.tapuz.co.il/beinhashurot

  5. יואב הגיב:

    נשמע טוב ואפילו שימושי עבורי – לרומן שאני כותב עכשיו יש נגיעה לצל, כך שאני מתכנן להציץ בו.
    תודה.

  6. ימפונת הגיב:

    גילי, אני זקוקה לעצה (:

    אני מחפשת ספר שיגולל את עלילות המלך ארתור. יש, כמובן, המון כאלו, ולכן אני פונה אלייך במקרה ויש לך המלצות לאחד איכותי, הכולל בתוכו את מערכות היחסים בין ארתור וגווניביר, בין ארתור לאחותו למחצה מורגנה, בין ארתור למרלין, ובקיצור- אחד ממצה. אני זקוקה לספר כזה בשביל תזה שאני עובדת עליה, אבל חשוב שהספר יהיה ספר קריאה, ולא בעל אופי ניתוחי.
    אני אשמח אם תוכלי לעזור.

  7. גילי (מאיסטנבול!) הגיב:

    באנגלית קיימים הספרים המצויינים של T.H.White. הראשון, על ילדותו של ארתור, הוא המפורסם ביותר וגם עובד לסרט של דיסני: The Sword in the Stone; אבל ישנם גם ספרי המשך על חייו הבוגרים.
    יש גם טרילוגיה של Kevin Cross Holland שזכתה בהמון פרסים והראשון תורגם לעברית, אבל אני קצת השתעממתי מאותו ספר ראשון ולא המשכתי, אז אני לא יודעת להגיד איך זה. לטרילוגיה קוראים The Seeing Stone, כמדומני.

  8. טלי הגיב:

    בעברית הספר נקרא "ארתור ואבן הראייה".
    הגיבור שם הוא ילד בשם ארתור שמתוודע בדרך מיסטית לסיפור של המלך ארתור. אין שם את כל הפירוט שרצית, אבל יש חלקים גדולים מהסיפור, שווה לך להסתכל עליו.

    וגילי- בילוי נעים באיסטנבול!(-:

  9. טובה הגיב:

    עיר מדהימה וטעימה! הממולאים הכי טעימים בעולם, הערמונים הכי נימוחים בקרן הרחוב…
    תעשי חיים בעיר ובכנס. האם את מרצה שם?
    חופשה נעימה !!!

  10. ימפונת הגיב:

    תודה רבה גילי וטלי!
    אני רצה לחפש אותם בחנות הספרים הקרובה (:
    תהני באיסטנבול, גילי, עיר מדהימה ביופיה.

  11. אורי הגיב:

    מזכיר לי במקצת את הסיפורים על הפילים בצבעים ססגוניים וסיפור נוסף על חתול כחול, שגם חווה התקפות והצקות מצד אחיו וחבריו לשכונה (שאגב, גם על הספר הזה ממליץ. אם הייתי זוכר את שמו הייתי מציין אותו).
    ותהני רבות באיסטנבול. אני אומנם עוד לא זכיתי לדרוך שם, אבל כבר ביקרתי פעמיים בתורכיה. ארץ מדהימה ביופייה. אז מי אמר שישראל היא ארץ זבת חלב ודבש? סתם, בישראל לא חסר שפע ויופי…

  12. גילי הגיב:

    הספר על הפילים – אולי הכוונה ל"בנצי" מאת דיויד מקיי? והספר על החתול הכחול, מן הסתם הוא הספר "תום החתול הכחול" מאת יפה טלרק. שניהם אמנם עוסקים בנושא שונות, אבל לא זה ולא זה מתקרבים להיות דומים למה שהוא בעיני הפואנטה של הספר של מיכאל דק, שטף השנינויות.

סגור לתגובות.