"כשהרפוני פגש את ימפונת"

 

כתב: מלכי דויל; צייר: ג'ואל סטיוארט; נוסח עברי: רימונה די-נור; מטר, 58 ש"ח.
 
לפעמים נדמה שיש בעולם מאגר סופי של סיפורים המסופרים לנו שוב ושוב, בשינויים קלים בלבד. אלמלא כשהרפוני פגש את ימפונת נכתב רק השנה, הייתי יכולה להישבע שהקריאו לי אותו כשהייתי ילדה. אולי זה כי הזכיר לי את מי יעודד את רשוש, ספר נשכח מאת טובה יאנסון ("אמא" של המומינים) המספר על אהבתו של יצור יער קטן ומפוחד ליצורית ים קטנה ומפוחדת לא פחות. אולי כי הזכיר לי את משהו אחר מאת קתרין קייב, המספר על ידידות בין שני יצורים שאינם דומים לאף יצור אחר. אבל גם אם סיפור הבסיס הוא ישן, גילגולו הנוכחי מקסים מתמיד: החל באיורי הצבע הרגישים, וכלה בתרגום המתנגן בטבעיות ובהומור. זהו סיפור אהבה שעושה חם בלב.

אגב, נתקלתי לאחרונה בספר נוסף המזכיר את "משהו אחר": הוא בא עם הספה של הוצאת "אישונים" החדשה דנדשה. סיפור על יצור שנוחת יום אחד בסלון של משפחה אחת, שמנסה להיפטר ממנו, עד שמתברר שיש לו תפקיד חשוב. אמריקאי מאוד, אבל חמוד.

פוסט זה פורסם בקטגוריה התפרסם בלאישה. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

6 תגובות על "כשהרפוני פגש את ימפונת"

  1. ביילע הגיב:

    יש לי תחושה דומה לשלך גם כאשר אני קוראת ספרות למבוגרים. במיוחד כאשר מדובר ברבי מכר
    איפה שממחזרים רעיונות
    אני רוצה לנצל את התגובה הזאת על מנת להגיד לך כמה אני נהנית מהבלוג שלך
    מכיוון שהזכרת פה את המומינים, אולי את יכולה לעזור לי לענות על שאלה שילדיי שאלו אותי ושלא הייתה לי עליה תשובה. השאלה היא:אם המומינים לא לובשים בגדים למה הם שמים בגד ים כדי ללכת לשחות
    תודה מראש

  2. רונית ש הגיב:

    ישנם נושאים בהם מתחבטים רבים. מדוע כאשר נכתב או מושר שיר אהבה חדש לא טוענים נגדו שהוא דומה לשירים אחרים? הרי אין נושא שחוק יותר מנושא האהבה. ולמרות-זאת אנשים כותבים ויכתבו שירי אהבה.הקוראים יחפשו את אופן הביטוי החדש, דימויים רעננים, זוית מבט, תאור כן, וכדומה.
    אולי אשמות ההוצאות לאור שלא מעזות לחדש אלא הולכות על בטוח מבחינת בחירת הנושאים ואופני הביטוי שלהם?

  3. גילי הגיב:

    התשובה הכי טובה שהצלחתי לחשוב עליה: מאותה סיבה ששחיינים מקצועיים מגלחים את הגוף. זה מקטין את החיכוך שלהם במים, ועוזר להם לשחות יותר טוב. מה דעתך?

  4. ימפונת הגיב:

    ואת "תיק תק מו" כבר הקראת לילדים שלך?

  5. גילי הגיב:

    ספרי – מי כתב, באיזו הוצאה?

  6. אילאיל הגיב:

    לגבי בגדי הים: אנאלוגיה ואנאלוגיה ניגודית.
    גם הם כמונו, לובשים בגדים ים. אך הם, בשונה מאיתנו מתלבשים לשם השחיה, בעוד אנחנו מתפשטים [טוב, לא לגמרי].
    התוצאה היא "הזרה" של כל המחשבות הסטנדרטיות על גוף, חשיפה, צניעות, עירום, נורמות ועוד.

סגור לתגובות.