"עסקי דרקונים"

 

 

כתבה: פטרישיה רידי; תרגמה: תמר ביסטריצר. אופוס, 69 ש"ח
לגילאי 9-12
 
בסיפורי האגדות, הנסיכות הן תמיד יפהפיות פסיביות, שיושבות ומחכות לאביר על הסוס הלבן שיבוא ויציל אותן. לרוע מזלה ניחנה הנסיכה סימורין באופי חקרן וביצר הרפתקני, ועל כן היא מחפשת לעצמה כל מיני עיסוקים שאינם מתיישבים עם נימוסים והליכות של נסיכות, כגון שיעורי סיף וקסמים, להטוטנות ועוד. הוריה המיואשים שמים קץ לפעילויות בזו אחר זו, וסימורין מתוסכלת. לבסוף היא מוצאת פתרון נפלא: היא מסדרת לעצמה להיחטף על ידי דרקונית חביבה, ועוברת לגור במערתה. אך בזאת לא תמו צרותיה, שכן כעת מגיעים ללא הרף אבירים הנחושים להציל אותה. בנוסף, לא הכל כשורה בממלכת הדרקונים, וסימורין מגלה עדויות לקנוניה מסתורית…
הסיפור החביב והקליל הזה, הראשון בסדרה, הופך על ראשן את מוסכמות סיפורי האגדות, והתוצאה היא הרפתקה משעשעת ומפולפלת עם קריצה פמיניסטית. דמויות נשים עצמאיות וחזקות ניתן למצוא בספרים נוספים המתרחשים בארץ האגדות, ומומלצים לקוראות ולקוראים קצת בוגרים יותר: "אלה המכושפת" מאת גייל קרסון לוין, "הטירה הנעה" מאת דיאנה וין ג'ונס ו"חוד הכישור" מאת רובין מקינלי.

 

נ"ב לקוראי רשימות: משום מה בשום מקום בספר לא כתוב שאת ציור העטיפה צייר אבי כץ. קרדיט על עבודה כזאת צריך להינתן, בפרט כשהציור יפה כל כך.

פוסט זה פורסם בקטגוריה התפרסם בלאישה. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

13 תגובות על "עסקי דרקונים"

  1. יואב הגיב:

    כלומר סטריוטיפ נשי רומנטי לבת אצילים נאה, חסודה, בלונדינית עם עיניים כחולות וכך הלאה. לא רק שהסטיריוטיפ הגברי טיפשי עוד יותר. אז אולי יש לך מושג למה בכל סיפרי הפנטזיה האלו אף פעם אין קידמה טכנולוגית?

    איכשהו הם תמיד סוקרים היסטוריה של מאות שנים וכאילו הזמן עומד שם מלכת על טכנולוגיית אש פשוטה, חישול חרבות בעזרת קסמים וזהו פחות או יותר.

    אף פעם לא הצלחתי להבין איך בכל הז'אנר הזה תמיד השינוי הוא של החלפת מלך זה באחר ואין אף פעם התקדמות הנובעת משינוי טכנולוגי שמאפיין כל כך את התרבות האנושית.

    אז אולי, אפילו שאת לא מודיעין …(: אולי את יודעת למה?

  2. גילי הגיב:

    ההכללה שלך מראה שאתה לא ממש מעודכן בז'אנר. הפנטזיות של ימינו הולכות ומתקרבות למדע הבדיוני, ולהיפך. כל ה"אף פעם לא" וה"תמיד" שכתבת שם, פשוט לא נכון, יש אלפי דוגמאות נגד. לכן בכוונה כתבתי על ארכיטיפים של אגדות ולא של ספרות פנטסטית, כי הספרות הפנטסטית מתפתחת יפה ומתרחקת מהסטריאוטיפים הללו. למען האמת "עסקי דרקונים" על כל נחמדותו, אינו ספר עד כדי כך חדשני מבחינה זאת: בימינו כותבים יותר אגדות חתרניות שכאלה מאשר קלאסיות ומסורתיות. אפילו בקולנוע, שהוא תמיד כמה צעדים מאוחרי הספרות, כבר רואים את זה: ע"ע "שרק".

    מעבר לזה, יש דווקא היגיון מסויים בכך שבתרבות שבה ניתן להשתמש בקסמים, יהיה עיכוב בהתפתחות של הטכנולוגיה. כי מי צריך להמציא מכונית כשאפשר לעוף על מטאטא? זהו נושא דיון אהוב בקרב חובבי הז'אנר, שישמחו גם לצטט את חוקי הז'אנר שכבר נוסחו וגובשו עם השנים, כגון החוק שלפיו כשלוקחים את הקידמה אל הגבול, למעשה אין הבדל רב בית תרבות מבוססת טכנולוגיה לבין תרבות מבוססת קסם (תעזרו לי, חברים – של מי החוק הזה? של הינליין?)?

  3. Kipod הגיב:

    חוק קלארק.

  4. גילי הגיב:

    החוק השלישי של קלארק, לא בדיוק כפי שציטטתי:

    "Any sufficiently advanced technology is indistinguishable from magic."

    ולארי ניבן הוא זה שהשלים:

    "Any sufficiently advanced magic is indistinguishable from technology."

    http://en.wikipedia.org/wiki/Clarke's_three_laws

  5. דרומי הגיב:

    תופסת את העניין מצויין, אם היחס החשדני של הקוסמים כלפי 'הקסם המוגלגי', חשמל. בשביל מה צריך את זה? קסמים הרבה יותר פשוטים…

  6. גילי הגיב:

    רולינג לוקחת את זה קצת רחוק, ובצורה לא משכנעת, כשאבא של רון כביכול מתפעל אפילו מדברים כגון פקקי אמבטיה. טכנולוגיה, אלק. רולינג היא אחת מאותם אלה שנתנו כהסבר, שטכנולוגיה אנושית חדלה לפעול בקרבת קסמים. כך זה גם בספר "סבריאל" מאת גארת' ניקס, אבל ב"סבריאל" זה קצת יותר מחושב ועקבי, והתוצאה היא כל מיני הכלאות מגניבות כגון חיילים עם תת-מקלע ושיריון טבעות ליתר ביטחון. ניקס גם עקבי בזה שבני העולם החדש פעם אחרי פעם מזלזלים בדרכי העולם הישן, ולא מבינים לדוגמה שחבל עשוי פרחי שן-הארי יכול לכלוא מפלצת ביעילות רבה מגדר תיל, וכו'.

  7. יעל הגיב:

    ארטמיס פאול הוא דוגמה טובה לשילוב טכנולוגיה ופנטזיה.

  8. יעל הגיב:

    לי האמת כל העניין הטכנולוגי אף פעם לא הפריע.
    הטכנולוגיה הופכת כל דבר לבעל תאריך, תקופה.
    אני אוהבת את הפנטזיות שלי נטולות מכשירים (:
    משהו באווירה נטולת האלקטרוניקה משרה עליי רוגע, וסוחף אותי מידית למימד אחר, בניגוד לזה היום-יומי, ששורץ בפלאפונים, וקרינה, ושאר חורשי רעה.
    ההפרדה הזו, לטעמי, בין פנטזיה וטכנולוגיה, מייחדת את הז'אנר.

  9. מיצפטל הגיב:

    מי שרוצה לקרוא על טכנולוגיה, שיקרא מד"ב.

    כל הכיף בפנטזיה הוא הטכנולוגיה הימי-ביניימית שלה. כי יש בזה המון רומנטיקה בעיני – הכרכרות, הסוסים, החרבות, המסרים שמועברים על ידי שליחים… העובדה שדברים לוקחים זמן מוסיפה המון מתח וענייין.

  10. שובל הגיב:

    כדאי לציין גם שהספר השני בסדרה יצא כבר…
    כמו כן אני לגמרי מסכימה עם יעל ומיצפטל, זה מה שיפה בפנטזיות…
    נניח הסוף של הספר השלישי בסדרה של הדרקונים מפרן של אן מק'קארפי- קצת הרס לי…

  11. ד', אות בדויה הגיב:

    חיפשתי את הספר הזה בסטימצקי
    כשביקשתי מהמכורות עזרה, הסתבר שהוא מופיע תחת "מדע בדיוני ופנטזיה", לא פספוס לספר הזה לסווג אותו ככה?

  12. גילי הגיב:

    הוא צריך להיות על מדף ספרי הנוער. אבל הסיווגים האלה הן החלטות פנימיות של חנויות הספרים, שלא תמיד נענות אפילו לבקשות המו"לים. היתה לי הבעיה הזאת עם "סבריאל", אותו מצאתי על כל מדף מלבד מדף ספרי הנוער בחנויות הספרים השונות. אני עוברת חנות חנות ומבקשת שישימו אותו בין ספרי הנוער. אבל ברגע שהספר מופץ על ידי הוצאת אופוס הידועה במד"ב ופנטזיה, החנויות כנראה אוטומטית מסווגות אותו ככזה. ולא שהוא אינו כזה, זהו בהחלט ספר פנטזיה, אלא שהקהל שייהנה לקרוא אותו יותר הוא קהל הילדים והנוער, לא קהל המבוגרים המכורים לפנטזיה.

  13. ליאורי הגיב:

    חמוד נורא. במיוחד הספר השלישי "זימוני דרקונים".

    מישהו יודע משהו על הרביעי? "דיבורי דרקונים" אם להצמד לכותרת שנתנה בסוף השלישי..?

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s