המלצה שנגנזה

מתברר שבלאישה החליטו לא לפרסם את ההמלצה הבאה, שכן שני הספרים זכו לסקירה כספרות יפה במוסף הספרים של לאישה. אבל כבר כתבתי אותה, אז מה, לא אביא אותה כאן? (וכן, אני יודעת שכבר המלצתי על "הלוויתן", ולספר של שמעון באמת מגיעה המלצה נפרדת משלו, אבל אין לי זמן…)

 

פנטזיות עם ניחוח ישראלי
לגילאי 12 ומעלה
 
הלוויתן מבבל, הגר ינאי. כתר, 317 עמ', 79 ש"ח.
הלב הקבור, שמעון אדף. אחוזת בית, 273 עמ', 82 ש"ח.
 

בעברית כמעט ולא נכתבו פנטזיות לבני נוער. רוב הספרים המומלצים מהז'אנר הזה תורגמו מאנגלית ושפות אחרות: "שר הטבעות", סדרת ספרי "נרניה", ואחרים קצת פחות מוכרים כגון "הקוסם מארץ ים" מאת אורסולה לה-גווין. לא כולם אוהבים ספרי פנטזיה, אבל מי שנדבק בג'וק הזה אוהב חזק והרבה. (זה כמו כוסברה: או ששונאים, או שאוהבים, אף פעם לא באמצע). ומי שאוהב לקרוא פנטזיה, על פי רוב אוהב לקרוא נקודה, וצפוי שיבלה הרבה שעות מאושרות בחברת ספרים. אם הילדים שלכם הם כאלה, סביר להניח שאתם כבר יודעים את זה (ואם הם לא, אולי כדאי שיהיו? "הארי פוטר" זה ספר טוב להתחלה). להלן שתי דוגמאות לסוג ספר נדיר במיוחד: רומן פנטזיה ישראלי, משובח ומותח, מתאים לקריאה של בני נוער ובפרט לקוראים בנים (בנות נוטות להיות פחות בררניות, יותר קל להתאים להן חומרי קריאה).
בשני הספרים מסופר על ילדים ישראלים שנקלעים להרפתקה בעולם אחר, ובו הקסם שולט. הגיבורים של "הלוויתן מבבל", אלה ואחיה יונתן, נשאבים לארץ קסמים עתיקה לאחר שפורץ אלמוני תוקף את אביהם וגונב ממנו את אב-הטיפוס לתרופה שפיתח במעבדתו – תרופה שאמורה היתה לרפא את העצב. גיבור הספר "הלב הקבור" נלקח במרכבה של אש לאחוזת שנער המיסתורית, לאחר שנדרש להקריב קורבן גדול כדי להציל את חיי הוריו. חברתו לכיתה, טליה הקשקשנית (דמות כובשת ונהדרת) מסתבכת אף היא בעלילה, כשהיא פונה למכשפה שתעזור לה למצוא את אמיר.

"הלב הקבור" כתוב בשפה גובהה ועשירה, אולי אפילו מרתיעה בעושרה, אבל העלילה מצדיקה את המאמץ ומרגע שנכנסים לקצב הקריאה, קשה להפסיק. "הלוויתן מבבל" קצבי יותר, נגיש יותר על ההתחלה אף שגם הוא כתוב יפה; החיסרון הגדול של הספר הוא שמדובר רק בחלק ראשון מתוך שלושה, ובסוף הקריאה נשארים עם חצי התאווה ביד. ההמשך מובטח לשנה הבאה. הגר ינאי שילבה בסיפורה יסודות מהמיתולוגיה הבבלית, השומרית והאכדית, ושמעון אדף בנה את סיפורו סביב פרשה מסויימת מספר בראשית; שני הספרים עושים חשק לחזור ולקרוא במקורות, ולבדוק אם באמת התנ"ך וההיסטוריה יכולים להיות עד כדי כך מעניינים. שני הספרים גם עוסקים, כל אחד בדרכו, בכוח הבריאה של מילים.
לחובבי פנטזיה – ספרי חובה; ולמי שלא, בכל זאת שווה לנסות. זיכרו שאצל כל נער מבשילה הקריאה בגיל אחר, ומה שילד אחד בולע ברעבתנות בגיל הבר-מצווה, אחר מגלה רק בגיל הצבא. מזל שאין מגבלת גיל עליונה על קריאת ספרי נוער; אפילו להורים מותר.

 

קישור: אתר "הלוויתן מבבל", מומלץ!
 

פוסט זה פורסם בקטגוריה המלצות. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

12 תגובות על המלצה שנגנזה

  1. קורא נילהב ביתר הגיב:

    קראתי את שניהם, הם מצויינים, הספרים האלה מיוחדים במינם. בימים אלא אני מנסה לשכנע את אימי ליקרוא אותם. ללב הקבור יש רק חיסרון אחד, שאצלי זה ייתרון. אותי השם שלו סיקרן, אנשים אחרים הוא דחה.

  2. טלי הגיב:

    כלומר- זו בהחלט סקירה שחשוב שיקראו.
    אגב, בלאישה יש קישור לבלוג? אני מודה שלא ראיתי אבל אם אין- כדאי להוסיף.לא? לאחרונה יש כאן יותר ויותר פנינים שלא נכנסות למקומות אחרים…
    לגבי הלוייתן מבבל אני מסכימה לגמרי ובעצמי כתבתי עליו המלצה מתפייטת ונלהבת מאוד.
    את הלב הקבור טרם הספיקותי אבל בהחלט בדרך, הוא רק סיבך אותי כי הכתרתי את הלוייתן כפנטזיה הישראלית הטובה הראשונה ונראה שיש פה תחרות צמודה …

  3. אח"י דקר הגיב:

    מומלץ גם למבוגרים ?
    את סבריאל אהבתי מאד, למרות שבאיחור ראיתי שיועד לבני נוער (ותהיתי מה זה אומר עליי🙂 )

  4. עירא הגיב:

    היחס שלי לכוסברה כן באמצע… כבר לא שונא אבל לא חושב שאי פעם ממש אוהב.

    חצילים דוגמא עדיפה. בהרבה.

  5. גילי הגיב:

    כפי שכתבתי, ואולי לא הייתי די ברורה, "הלוויתן מבבל" ו"הלב הקבור" זכו שניהם לסקירה במוסף הספרים של "לאישה" *העוסק לכאורה רק בספרים למבוגרים*. שני הספרים הללו, וגם "סבריאל", הם ספרים שיכולים להתאים הן לנוער והן למבוגרים. בארץ המידור בין ספרי נוער לספרי מבוגרים מאוד חזק, וזה מין גבול בל ייחצה: מבוגרים לא ייתפסו מתים קוראים ספר שנחשב מתאים לנוער. ההפסד כולו שלהם.

    בסדרה שאני עורכת בגרף עתידים לצאת אך ורק ספרים שאני חושבת שגם מבוגרים יכולים להנות מהם. הבעיה היא שאני לא יודעת איך לשווק את הספרים הללו כדי שימשכו גם מבוגרים וגם צעירים. בחנויות ספרים שאליהם נכנסתי, כמעט ולא זכיתי לראות את סבריאל מוצג על מדף ספרי הנוער, אף שלדעתי מקומו בדיוק ליד ספריהם של פיליפ פולמן, ג'ונתן סטראוד, דיאנה וין ג'ונס ודומיהם. כנראה עשינו לו עטיפה בוגרת מדי. מצד שני, אני נתקלת במבוגרים שאומרים שהתווית "ספרים לצעירים" דחתה אותם. ניסינו לשווק את הספר גם לבני נוער וגם למבוגרים, בינתיים נראה שיצאנו קירחים מכאן ומכאן, ומעט מאוד קוראים מוכנים לתת לספר המצויין הזה צ'אנס. שוב: הפסד שלהם (אבל גם קצת שלי, כלכלית…)

    לעומת זאת הוצאת אחוזת בית בחרה להצניע אם לא לגמרי להסתיר את העובדה ש"הלב הקבור" הוא ספר נוער פר אקסלאנס, ולשווק אותו אך ורק כספרות יפה למבוגרים. בדיוק אתמול ניהלתי על כך שיחה עם שמעון אדף, והוא קצת מצר על הבחירה, כי נדמה לו שהספר מפספס את קהל היעד הצעיר; מצד שני, הוא שמח על כך שהספר זכה להתייחסות בביקורת, דבר שכמעט לבטח לא היה קורה אילו שווק כספר נוער. גם "הלוויתן מבבל" לא יצא בסדרה הצעירה של כתר, ונראה שנעשה ניסיון להצניע את העובדה כי מדובר בספר נוער – אם כי אילו היה יוצא בארץ דוברת אנגלית, אין בכלל ספק שהיה משווק כספר נוער.

    "ספר נוער" זאת כנראה סטיגמה נוראית בארץ. כמה חבל. אני עושה מאמצים כבירים להיאבק בזה, אבל אולי נבון יותר מבחינה כלכלית היה ללכת עם הזרם, לשווק את "סבריאל" כספר למבוגרים וזהו.

    עירא – אפשר להרגיש באמצע גם כלפי חצילים. אני אוהבת חצילים במאכלים מסויימים, ובמאכלים אחרים לא.

  6. רונית ש. הגיב:

    אולי כדאי לשווק בשתי גירסאות
    "כמו ב"המקרה המוזר של הכלב"

  7. אח"י דקר הגיב:

    אני קצת איטית לפעמים🙂
    הבחירה בסבריאל הייתה קלה אחרי שהמלצת לי עליו אישית😛
    וברור לי שאני ממשיכה גם עם שאר הסדרה שאת עורכת.

    אין לי כח לאחרונה לקרוא באנגלית (וחבל), כך שאני בהחלט מחפשת בנרות פנטזיה טובה בעברית.

  8. גילי הגיב:

    שתי גרסאות – רעיון יקר. הוצאה גדולה עם רב מכר בטוח יכולה לעשות דבר כזה. אני די בטוחה שמהדורת הנוער נוספה בארץ רק לאחר שמכרו לפחות מהדורה אחת למבוגרים, ובינתיים אנחנו לא קרובים עדיין למכור מהדורה של "סבריאל". והאמת, אף שזה רעיון מעניין (וכבר כתבתי עליו כאן בעבר: http://www.notes.co.il/gili/7660.asp ), אני תמהה אם בדיעבד הוא באמת השתלם.

    אח"י דקר – המלצתי לך עליו אישית? אני לא מקשרת בין הזהות האינטרנטית שלך לזהות בעולם האמיתי… עד לאחרונה בכלל חשבתי שאת הוא ולא היא (אח"י ולא אחו"תי).

  9. אח"י דקר הגיב:

    נעים מאד😛
    סליחה, הייתי בטוחה שהזדהיתי בעבר, טעות שלי.
    ואח"י – "אניית חיל הים"

  10. גילי הגיב:

    נעים גם לי.
    לא הייתי צריכה באמת הסבר לאח"י, ובכל זאת חלחלה גם האחי שבעניין. ד"ש חמה בבית.

  11. אח"י דקר הגיב:

    גם אצלך – אבל זה כבר לטלפון וככה:-)
    נשיקות

  12. Anne of green gables הגיב:

    את הלוויתן קראתי כבר מזמן, ומאוד נהניתי. דווקא לא מאוד הפריע לי שזה חלק ראשון בטרילוגיה ושהקוראים נשארים עם *שליש* תאוותם בידם, כי הסיפור הסתיים איכשהו, ולא השאיר אותנו תלויים באמצע פרק. (ממש כמו הארי פוטר – כל ספר די עומד בפני עצמו).
    לגבי הלב הקבור – אני מתביישת לציין שאפילו לא שמעתי עליו עד עתה. נשמע מעניין גם הוא.
    אני אוהבת מיתולוגיה מקומית (ובעצם, כל מיתולוגיה שהיא).
    לגבי ספרי הנוער והמבוגרים – אני כנראה מהמבוגרים הבודדים בארץ שלא אכפת להם לקרוא ספרי נוער. לא רק ספרים כמו "יש ילדים זיגזג" ו"מישהו לרוץ איתו", שיצאו ב"הספריה החדשה", שהיא הוצאה למבוגרים, אלא גם הארי פוטר, וספרים של הוצאות מרגנית וכתרי. לפעמים הספרניות מסתלבטות עלי, אבל פעם אמרתי להן, שאני מנסה לשחזר את ההרגשה שהיתה לי כשקראתי את הספרים האלה בפעם הראשונה, בתור ילדה, ומאז הן לא אומרות כלום.
    אגב, זה עדיין עובד, הקסם שבספרים האלה.
    לעניין השיווק – אני בהחלט חושבת שעדיף לשווק כספר למבוגרים – מבוגרים יעדיפו לקרוא ספר שנחשב למבוגרים, ולא לנוער (חוץ ממני, שלי זה לא משנה ;-)), ונוער ישמח לקרוא ספרים למבוגרים, אם הוא יחשוב שהם מעניינים אותו.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s