עלייתו ונפילתו של סנופי, המשך דברים

"עלייתו ונפילתו של סנופי", כך נקראה הסקירה כשהיא עזבה את המקלדת שלי; בעיתון הארץ הוסיפו לה את "הכלב הכי מדליק בעולם". הנה הקישור לסקירה. בינתיים כבר התקשרה אלי נורית יובל, וגילתה לי שבין מאות הספרים שעליהם היא חתומה, כסופרת, מאיירת ומתרגמת שהיקף תרומתה לספרות הילדים שלנו כמעט בלתי נתפש, גם את ספריו של צ'ארלס מ. שולץ היא כבר תרגמה בעבר. אילו ידעתי זאת מראש, כמובן הייתי מתייחסת לכך בסקירה. אני מבקשת את סליחתה. הספרים "שמחה היא…" "חבר הוא…" ו"אהבה היא…" ראו אור בהוצאת זמורה ביתן בשנת 1985, והודפסו שוב בשנת 2002.
Happiness is a Warm Puppy קראו לספר באנגלית, ובקיצור Happiness is. אפריים סידון תרגם זאת "אושר", נורית יובל בחרה לתרגם "שמחה היא…". במכתב הסבירה לי: "בשעתו חשבתי ש"אושר" היא מילה גדולה מדי להתפנקויות קטנות".  היא שלחה לי כמה שורות מתוך תרגומה, לשם התרשמות, ונראה שהגרסה שהיא תרגמה היתה שונה מהגרסה האנגלית שאני הכרתי. מופיעות שם כמה "שמחות" שאינן בספר שלי, וגם הסדר הוא שונה. נורית יובל בחרה לתרגם את הספר בחרוזים, בחירה שמן הסתם הובילה אף היא לספר שונה מאוד מזה שהכרתי בילדותי, אף כי לא נטול חן משלו. הנה דוגמית:

"שמחה גדולה – לזלול ככל מין
מזון שאין בו ויטאמין…
 
שמחה – כשיש מה שנחוץ
ביום גשום מאוד בחוץ.
 
שמחה גדולה – כשמפסיקים
פתאום לסבול משיהוקים.
 
שמחה גדולה היא לפעמים
להתחבק עם גור חמים.
 
גם אלה מביאים שמחה:
האגודל והשמיכה."

עד כאן תרגומה של נורית יובל.

פסקה שקוצרה מתוך הסקירה שכתבתי ל"הארץ" ולא נכנסה לעיתון, התייחסה לעיצוב הגראפי של עמודי הספר:

אפילו הטיפוגרפיה של האותיות במקור, ואופן סידור המילים על הדף, היו יחודיים ושיקפו אסתטיקה של שנות השישים בסן פרנסיסקו. בגרסה העברית האותיות כמעט ולא סוטות ממקומן השמרני באמצע הדף, ונזהרות להשאיר שוליים רחבים מהקצה. במקור המלה "Happiness" תפסה בגאון את כל רוחבו של העמוד המרובע, הצהרה בטוחה ושקולה שיושבת תמיד באותו מקום יציב בראש הדף; לעומתה המלה "אושר" בגרסה העברית מתנחמדת לה בשמנמנות, פעם גדולה, פעם קטנה, פעם עומדת על הראש – והאפקט הוא שונה בתכלית. מי היה מעלה בדעתו שפרט שולי כמו צורת האותיות ומיקומן, מאפיין שעל פי רוב כלל אינו מוזכר בביקורות, יכול לשנות כל כך את רוחו של הספר.

ולשם הדגמה, מובאות בזאת כמה סריקות מתוך הספרים.

זה עיצוב של שנות השישים (סליחה על האיכות הירודה):

 

 

 

 

את הספר העברי לא הצלחתי לסרוק במלואו, הוא גדול מדי בשביל הסורק שלי. אבל הנה מה שהצלחתי:

 

 

אני לא יודעת אם מבינים משהו מהתמונות העלובות האלה שאני סורקת. אוף. עוד ניסיון אחד להמחיש מה זה עיצוב של שנות השישים, ודי:

 

 
עטיפות הספרים "ביטחון הוא…" ו"אהבה היא…"
 
 
טעות נוספת שאני חייבת לתקן במה שכתבתי: מעיון בחוברת לקט של ציורי צ'ארלס שולץ, מתברר שצ'ארלי בראון בכל זאת נהג ללבוש חולצות בצבעים שונים: לא צהוב בלבד, כי אם לעיתים קרובות גם אדום וכתום, ומדי פעם אף כחול או ירוק.
פוסט זה פורסם בקטגוריה התפרסם בהארץ ספרים. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

10 תגובות על עלייתו ונפילתו של סנופי, המשך דברים

  1. רייסט הגיב:

    בין המקור לתירגום !

  2. שמרית הגיב:

    Happiness is a warm gun

    קדם לסנופי
    או להיפך?

    תודה על הסקירה. כל עניין ילדי הפרחים מרתק. אנחנו כל כך מתרגלים לשמות של גיבורים כמו וודסטוק עד שהם מתנתקים לגמרי מההקשר המקורי שלהם.

  3. גילי הגיב:

    Happiness is a warm puppy יצא לאור ב-1962, ואילו Happiness is a warm gun הוקלט רק ב-1968. ואני *בטוחה* שיש קשר.

  4. איילת הגיב:

    אחרי שראיתי את התמונות הסכמתי יותר.
    ובכל זאת אולי לא ראיתי מספיק. יש סיכוי שהתרגום דווקא מקרב את הספר לילדי ישראל שלא ידעו על ריבה עם חמאת בוטנים או פופ טארטס מרשמלו (וטוב שכך)?

  5. רז הגיב:

    הביקורת שלך, לפני שהעלית את הפוסט כאן (-:
    "חבר הוא" זה ספר שמאוד אהבתי כילד (עדיין יש לי אותו מוחבא איפשהו, אני חושב). היתה שם הרבה מאוד השקעה בתרגום של החרוזים, אם כי זכור לי שאז התלהבתי יותר מהציורים. את צ'ארלי בראון וכל יתר החבורה זכיתי להכיר רק שנה-שנתיים מאוחר יותר, כשבטלוויזיה התחילו לשדר את סרטי האנימציה על הדמויות (ל-"ילד ושמו צ'ארלי בראון" ו-"המירוץ לצמרת של צ'ארלי בראון" עדיין שמורה לי פינה חמה בלב).
    שווה להזכיר גם את העיבוד האחרון של "פינאטס", הפעם לבמה, במחזה Dog Sees God שבו מוצגים כל גיבורי הקומיקס בבגרותם האומללה:

    http://www.dogseesgod.com/

    (אלייזה דושקו מ-"באפי" שיחקה את לוסי המבוגרת)

  6. גדי הגיב:

    לסדרת הספרונים "האהבה היא" שנדמה לי שמוצאה גם הוא משנות השישים בסן פרנציסקו?

  7. גילי הגיב:

    נראה לי שאתה מתכוון לזה:

    http://www.comicspage.com/loveis/loveis.html

    קומיקס שציירה קים קסאלי, מכתבי אהבה לבעלה רוברטו. אדם וחווה ערומים וחמודים. במקור זה משנות השישים המאוחרות, וגם זה בא אחרי סנופי…

    סרטים והצגות של הפינאטס היו כמה וכמה. לא נכנסתי לזה אפילו, כי קצרה היריעה.

    ואחרונה חביבה איילת: לא קראת בהקפדה. במקור לא היתה שום חמאת בוטנים, אלא סתם חמאה. חמאת הבוטנים נולדה אגב התרגום, ומכאן מסקנתי: לא מדובר בהתאמה לקהל יעד, אלא ברגרסיה לבנאליות.

  8. טלי הגיב:

    בנוסף למה שקראתי בבוקר בעיתון- איזה כייף!
    באמת עכשיו יותר ברור לי, כי את "חבר הוא…" קבלתי במתנה מחברה לפני 8 שנים בערך ותהיתי אם זה שייך לספר החדש או לא…
    אני אישית רחוקה יותר מהתרבות האמריקאית ובעיקר הייתי כך בגיל הרך, כך שצ'ארלי בראון וחבריו לא לוחצים אצלי על אותם כפתורים אבל נהניתי לקרוא על החוייה שלך, וכשזה מתקשר לרשומה הקודמת שלך שוב עולה תהייה של למה בעצם לתרגם שוב מה שנמצא עדיין על המדפים בגרסא אחרת? לאלוהי המו"לות פתרונים.

  9. טובה הגיב:

    בשנה האחרונה משודרת בערוץ לוגי סדרה ("המופע של צ'רלי בראון" באנגלית) מדובבת תחת התרגום "סנופי וחברים". הילדים שלי מכירים היטב את כל החבורה וההעדפות של כל אחד מהם.
    אולי בעקבות הסדרה יש עכשיו הוצאה מחודשת של הספרים?
    חבל שעשו בתרגום מה שהיה עם הכריך-חמאת-בוטנים, כמו שכתבת כל כך יפה, כל הקטע הוא לאכול את הפרוסה מקופלת🙂

  10. קורא נילהב ביתר הגיב:

    יש בירשותי את הספר האהב היא… והעיצוב בו שונה מהעיצוב של אושר הוא… למשל: עמוד הטקסט לא ציבעוני והמילה אהבה לא מודגשת כמו המילה אושר באושר הוא…

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s