עוד פעם עוץ?!

הוצאת קוראים הוציאה לאחרונה תרגום חדש לספר "הקוסם מארץ עוץ". ואני שואלת: למה? מי צריך את זה? 

למען הסר ספק: עיני אינה צרה במתרגם החדש לספר, עמיחי הדרי, ואני לא באה לבקר את התרגום עצמו. אבל הבחירה לתרגם את הספר הזה, שוב, ודווקא עכשיו, תמוהה בעיני. והרי קדמו לו לא פחות מאשר שמונה תרגומים לעברית, שהאחרון בהם, זה שלי, יצא לאור בסך הכל בתחילת השנה הנוכחית. ושלא תחשבו שלא חשתי אני אי-נוחות מסויימת בכך שאני מתרגמת ספר בפעם השמינית, כשקדמו לכך תרגומים כלל לא רעים. למעשה אף התייחסתי לכך בהקדמה שכתבתי לספר, והנה אצטט את עצמי:

 

"היוזמה לתרגם מחדש ספר שתורגם בעבר, עשויה להתפרש כקריאת תיגר על התרגומים הקודמים. תרגום חדש צריך שתהיה לו הצדקה, בין אם היא עדכון השפה, ובין אם תוספת חלקים שהושמטו בתרגומים קודמים, מטרה חדשה (למשל, מהדורה אקדמית לעומת מהדורה פופולרית) או תיקון טעיות בתרגומי העבר. הוצאה לאור של מהדורה מוערת, עם הערות והארות שמוספיות ידע ומידע על הספר שמשחר ילדותי יקר ללבי במיוחד, היא בשבילי הצדקה מלאה לתרגם אותו מחדש."

לצורך המהדורה המוערת, היה זול יותר ונוח יותר לתרגם את הספר מחדש במלואו מאשר לנהל משא ומתן על זכויות ולהשקיע בעריכה של אחד התרגומים הקיימים. היה גם משהו חד פעמי בחיבור שלי אישית לספר הזה, שתרם אולי איזה ערך מוסף לתרגום. ועם זאת ביני לבין עצמי חשתי שזה ספר שאני מתרגמת בעיקר בשביל עצמי.

שנים אחדות לפני שידעתי שאני עומדת לתרגם את הספר בעצמי, כשיצאה לאור המהדורה של הוצאת עופרים בתרגומו של זיו בר-אור, הבעתי את דעתי כי מדובר בתרגום מיותר, בסקירה שכתבתי במוסף "ספרים". גם בסקירה ההיא לא ביקרתי את התרגום עצמו. לעומת זאת הבעתי תרעומת על הטיפול העלוב לו זכו איוריו של ויליאם ואלאס דנסלו, פעם אחרי פעם, בכמה הוצאות ישראליות שונות שראו לנכון להפיק גרסאות משלהן לספר. זכיתי שדווקא התרגום שלי יצא במהדורה שעושה לראשונה חסד עם איוריו של דנסלו, וגם הפן הגרפי תורם ערך מוסף למהדורה של הוצאת אריה ניר. 

אבל אם התרגום של עופרים כבר היה מיותר בעיני, ואת התרגום שלי אצל אריה ניר אני מתאמצת להצדיק, על אחת כמה וכמה שהתרגום של קוראים מיותר. איורים אין בו. ניקוד אין בו. האותיות קטנות וצפופות כאילו ניסו לדחוס כמה שיותר טקסט לכל דף ולחסוך בנייר. אין לא מבוא ולא אחרית דבר. מה הערך המוסף שבמהדורה הזאת?

נדמה לי – ואולי אני קופצת למסקנות – שהסיבה העיקרית לתרגומו של הספר מחדש בהוצאת קוראים, היא שאיפתה של ההוצאה להפיק סדרת קלאסיקות במתכונת אחידה. (למעשה, אני מניחה שזה היה גם המניע של הוצאת עופרים לפני חמש שנים.) כשלא משקיעים בגרפיקה, הקלאסיקות הללו זולות יחסית להפקה, כי לא צריך לשלם עבור זכויות התרגום. לא צריך לעשות להם קידום מכירות, כי מדובר בכותרים שכולם מכירים. ויש תחומים נוספים שבהם ניתן לקמץ, כדי להפיק מהדורה פשוטה וזולה. לא הייתי מאמינה, אבל כנראה זה מוכר. עובדה שממשיכים להפיק ספרים כאלה.

ואולי קיומה של סדרה כזאת מעודד קנייה בבוחטות, כאילו, יאללה, במחירים האלה, למה שלא נקנה את כל הקלאסיקות ביחד, וכולם יראו כמה אנחנו תרבותיים. זה דיל. במקום לשלם 74 שקלים כל אחד על מהדורות מוערות ומאויירות של "פנג הלבן" בהוצאת כנרת זמורה-ביתן או "הגן הנסתר" ("סוד הגן הנעלם") בהוצאת כתר, נקנה את אותם הספרים במהדורות של קוראים ב-59 שקלים בלבד. 59 שקלים זה ללא ספק זול יותר מאשר 98 שקלים בשביל "הקוסם מארץ עוץ" במהדורה של אריה ניר. (אם כי זה עדיין יקר יותר ממהדורות אחרות של אותו הספר: נכון לאתמול אפשר היה לקנות באזור היכל התרבות/דיזינגוף סנטר לפחות עוד שלוש מהדורות של הספר במחירים הנעים בין 52-25 ש"ח). בשביל המהדורות האחידות, הזולות, ככל הנראה משתלם להוצאת קוראים להתחרות במי-יודע-כמה תרגומים קודמים של "אן מהחווה הירוקה" (האסופית), "לורד פונטלרוי הקטן", "עשרים אלף מיל מתחת למים", וכו' וכו'. העיקר שיש סדרה.

כבעלת נטיות כפייתיות, אני לא יכולה שלא להכיר בערכן של סדרות במתכונת אחידה. סידור ספרים על המדף, כשהשדרות כולן זהות בגובהן ויוצרות שורה ישרה, והסמלים מסתדרים זה לצד זה, זה סוג של תענוג עילאי. באמת. 

עכשיו שאני חושבת על זה, אולי הכפייתיות שלי היא הסיבה העיקרית לכך שאני מתעצבנת מעובדת קיומו של התרגום החדש של "הקוסם מארץ עוץ". זה פשוט קילקל לי את הביבליוגרפיה.

 

 

(והרי היא בגירסתה המעודכנת:)

* "הקוסם מארץ עוץ". איורי קו: בינה גבירץ. תרגמה: ימימה טשרנוביץ. תל־אביב: יזרעאל, 1943?. הדפסות חוזרות 1977 ,1971 ,1967 ,1966 ,1963 ,1951 ,1949 ,1947 ,1946 , גרסה מקוצרת.

*  הקוסם מארץ עוץ. איורי קו: בינה גבירץ. תרגם: צבי רין. תל־אביב: הוצאת יוסף שרברק, 1946 . גרסה מקוצרת. תרגומו של רין הופיע גם בתוך הקובץ "אוצר מסעי הפלאות, בעריכת זלמן אריאל. תל־אביב: יוסף שרברק, 1946 "

* "הקוסם מארץ עוץ". תרגם: אליעזר כרמי. תל־אביב: דורה, תשל"ד 1974 .

* "הקוסם מארץ עוץ". איורים: ו. ו. דנסלו.  תרגמה: בשמת אבן־זהר. תל־אביב: יריב, הדר, 1980 .

* "הקוסם מארץ עוץ". איורים: ו. ו. דנסלו. תרגם: אוריאל אופק.  ערך לדפוס: גדעון טורי. תל־אביב: מ. מזרחי, 1988 .

* "הקוסם מארץ עוץ". איורים: ו. ו. דנסלו. תרגמה: בשמת אבן־זהר. ירושלים: מחברות לספרות. תשמ"ט 1989 . הודפס במהדורה רגילה (כריכה שחורה) ובמהדורת אלבום (כריכה ירוקה) הכוללת 8 ציורי צבע לפי הציורים של דנסלו, אך בצביעה מודרנית.

* "הקוסם מארץ עוץ". תרגם: יובל ווליס. ערכה: הדס מאור. ציור עטיפה: ענת שן־לוי. תל־אביב: פראג, תש"ס 2000 . כולל אחרית דבר מאת המתרגם.

* "הקוסם מארץ עוץ". איורים: ו. ו. דנסלו. תרגם: זיו בר־אור. ערכה: נחמה אלמוג.  כפר מונש: עופרים, תשס"ב 2001 . כולל מבוא מאת מרטין גרדנר, למהדורת Dover משנת 1960

* "הקוסם מארץ עוץ – המהדורה המוערת". איורים: ו. ו. דנסלו. העיר: מייקל פטריק הרן. תרגמה: גילי בר-הלל. ערכה: רחל הלוי. תל-אביב: אריה ניר, 2006. האיורים מוגשים במלואם ובצבעיהם המקוריים. כולל הקדמה של המתרגמת ואחרית דבר של מייקל פטרין הרן.

* "הקוסם מארץ עוץ". תרגם: עמיחי הדרי. ערכה: דנית סלומון. ישראל: קוראים, 2006.

פוסט זה פורסם בקטגוריה ארץ עוץ. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

16 תגובות על עוד פעם עוץ?!

  1. יעל הגיב:

    לפחות יש לי הזדמנות טובה לשאול אותך:
    למה אין ל ך קרדיט על הכריכה של הספר?

  2. turh הגיב:

    תרגום חוזר, אחרי כל כך הרבה פעמים, בהחלט מיותר. מילא איזה ספר עתיק וישן שמי שמע עליו, שבהחלט זקוק לתרגום מחודש וקליל יותר…אבל תרגום לספר שתורגם שמונה פעמים? מיותר לגמרי.
    בלי שום קשר, חברת עופרים סתם חברה פוסטמה, הם עושים מה שנקרא 'ספרות זולה', בכל מובן הביטוי.
    אם הייתי יכול, הייתי מכניס את הפושעים של החברה הזאת שהורסים ספרות טובה!

  3. גילי הגיב:

    גם אני לא אוהבת סדרות של קלאסיקות כביכול, שניכר בהן חוסר כבוד לתוכן הספרים. לדוגמה: כשאורכם של כל הספרים זהה, זה אומר דרשני. לרוב מתגלה שהספרים מקוצרים כדי לשמור על מתכונת אחידה. אז פשוט מאוד, לא קונים את הספרים האלה. תרומתי הצנועה למאמץ: בהיותי עורכת בכתר, סירבתי לשתף פעולה עם המשך פרסום עיבודים מקוצרים של קלאסיקות במסגרת סדרת "כתרי".

    ובאשר לקרדיט על הכריכה: לא מקובל לתת למתרגמים של ספרות עכשווית קרדיט על העטיפה. בקלאסיקות לפעמים כן, בפרט אם המתרגם הוא סלבריטי. נדמה לי שאני עוד אף פעם לא קיבלתי קרדיט על הכריכה, אבל זה לא חורה לי. ככה מקובל.

  4. מיכל הגיב:

    אני אוהבת מאוד את המהדורה שבתרגום אוריאל אופק, בהוצאת מזרחי.
    נמכרת במחיר מוזל (30 ש"ח) ברשתות.

  5. איתיש הגיב:

    הלעמיחי אין איורים בספרו? מה חבל.

  6. Anne of green gables הגיב:

    בילדותי.
    אלו הספרים עם הציור האחיד על הכריכה, נכון?
    כמו "הצבעוני השחור", "השבוי מזנדה", "האריה", "בת מונטזומה", "המכשפה מאגם הקיכלים" – איך אהבתי את הספרים האלה! לא הייתי מעלה בדעתי שהם מקוצרים!
    אני זוכרת את שני הכרכים של "20 אלף מיל מתחת למים" ואת השלושה של "עלובי החיים". הם לא נראו לי מקוצרים.
    או שאולי את מתכוונת לספרים אחרים לגמרי, ואני סתם מתרפקת לי פה?

  7. גילי הגיב:

    בכנות, אני לא יודעת להגיד איזה אחוז של הספרים היה מקוצר, אבל בפירוש היו ספרים מקוצרים בסדרה. אגב, אפשר גם לטעון בזכות הקיצורים, לא ברור שזו רעה חולה בלבד, אבל זה דיון שלם שלא ניכנס אליו. הרושם שלי הוא שבשנות השבעים והשמונים, הסדרה מלאה תפקיד חשוב, ושמרה על איכות: אבל עם השנים השתנו גם הסדרה, וגם השוק כולו. היום אי אפשר להוציא ספר במתכונת הישנה של כתרי, עם העטיפה האחידה – זה לא ילך.

    בתקופתי בכתר היה לי מעט מאוד כוח, שום ידע בכלל על קודמיי לתפקיד, שום ניסיון, וגם לא ממש היה למי לפנות כדי להתייעץ או ללמוד. עברתי על קטלוגים ישנים וחיפשתי קלאסיקות שיצאו לאור לפני שנים ושאפשר אולי לחדש אותן, (הדוגמה הזכורה לי היא "משפחת רובינזון השוויצרית"). התברר שהלוחות אבדו לפני שנים, או הושמדו באיזה שיטפון שהיה במחסן, או גם וגם. כלום לא נשאר, או אם נשאר, איש לא ידע איפה. טאבולה ראסה. לא היתה ברירה אלא לתפקד כאילו אין שום עבר, אין שום המשכיות.

    בתנאים האלה, הטקסטים שהוגשו לעיוני כמתאימים לסדרת כתרי היו מתחת לכל ביקורת. למשל, "אנה ומלך סיאם" קצרצר, בהשראת הסרט עם ג'ודי פוסטר. אני התעקשתי: או שמוציאים את הספר המקורי במלואו, או כלום. לבסוף יצא הספר במלואו, ספר שמן בשני כרכים (כבר אחרי שפוטרתי). אני תוהה אם הוא נמכר. מבחינה מסחרית אין ספק שגרסת הסרט היתה נמכרת טוב יותר. אם הייתי צריכה לקבל את ההחלטה הזאת שוב, בכנות, אני לא יודעת מה הייתי בוחרת. זה ספר נפלא, גם בגרסה המלאה הוא קריא ומרתק וסוחף ומתאים לבני נוער. אני שמחה שהוא יצא בעברית. אבל אם אף אחד לא קנה אותו…

    הכבידה עלי מאוד העובדה שלא היתה מדיניות מערכת ברורה בתקופה שעבדתי שם. בכלל לא היה ברור מה זה הדבר הזה, כתר, ומה אנחנו שואפים להיות.

    עד כאן פוסט מורטם. נכון להיום ובלי שום קשר אלי, כתר ממשיכה להוציא קלאסיקות לנוער ( כגון "הגן הנסתר" ו"ספן הדנובה"), במהדורות אטרקטיביות (ולא מקוצרות!), תחת הגג של "הסדרה הצעירה". ההוצאה הרחיקה את עצמה מהמותג "כתרי", לדעתי בצדק. מצד אחד חבל שאין המשכיות. מצד שני, משהו שם בשנים של האמצע, אולי מתישהו בשנות התשעים, השתבש. צריך להכיר בזה שכתר של היום היא לא כתר של שנות השמונים, כמעט אף אחד שעבד בכתר אז לא עובד שם היום, ולא היתה המשכיות. זאת הוצאת ספרים חדשה, לטוב ולרע – ונדמה לי שלי היה איזה חלק בניתוב סדרת הנוער לכיוון איכותי יותר.

  8. גילי הגיב:

    גם אני מחבבת את המהדורה הזאת. התרגום הוא אחד המוצלחים יותר שנעשו לספר, וגם מבחינה גרפית זו אחת המהדורות היפות יותר. והספר מנוקד, שזה בעיני יתרון נוסף. אמרת שראית שמוכרים אותו ב-30 שקלים; אני קניתי ב-25 שקלים. הבעיה היא שאי אפשר להזמין אותו ואי אפשר לדעת באיזו חנות הוא יימצא. אני ראיתי אותו לאחרונה באחת משתי חנויות סטימצקי הבימה, זאת שמשמאל, של העודפים והמציאות. קניתי אותו בזמנו באיזה סניף של צומת ספרים, גם בתור עודפים ומציאות.

  9. טלי הגיב:

    במקרה שלך,שני ערכים מוספים חשובים בנוסף לטקסט הם באמת הצד החזותי הנפלא והמושקע(שאיפשר, אגב, לילד שאני מכירה לקרוא את כל הספר בגיל שש וחצי ע"י "קריאת" תמונות וכותרות בלבד)עם איורי הצבע היפיפיים של דאנסלו ועם תוספת נוספת של תמונות מעיבודים לבמה ולקולנוע.
    גם ההערות שהוספת על הצד העברי של התרגומים(למרות ש"קלקלו" לך את הביבליוגראפיה…)מחכימות ובהחלט משמשות הצדקה לתרגום. את ההערות של מייקל הורן(אין לי כוח ללכת לבדוק- מקוה שככה קוראים לו)לא ממש אהבתי כי רבות מהן היו קטנוניות לטעמי ולא היה ניתוח מעמיק ורציני מספיק מצידו של משמעויות פסיכולוגיות, הסטוריות, פוליטיות או אחרות של הספר.
    לגבי הקלאסיקות המקוצרות- גם אני בפירוש נגד(ברוב המקרים) ואפילו אני בעצמי "נפלתי" כבר וקניתי את הלורד פונטלרוי הקטןהמעוקר של "עופרים". מצד שני, למען ההגינות, במקרים קיצוניים כמו "גוליבר" הגרסא המקורית באמת מייגעת וקשה והעיבודים לקטנטנים חמודים ומונעים בורות מסויימת.
    ולגבי האחידות- אני חלוקה בדעתי… מצד אחד- גם אני אוהבת שהספרים יושבים זה לצד זה על המדף ולפעמים סדרה גם נותנת אינדיקציה מסויימת-לטוב או לרע, על איכות הסדרה כולה. מצד שני- לפני שנה היתה לי בעיה עם ילדה בת 8 שהתענגה על ספרי רואלד דאל והגיעה חמסקנה (הטבעית והמתבקשת, מבחינתה) שכל סדרת "מרגנית" מתאימים לה. "מרגנית" היא אמנם אכן סדרה משובחת בדרך כלל, אבל יש בה ספרים ברמות שונות לגילאים ושלבים שונים ובקיצור- גם האחידות עושה צרות לפעמים….
    שנה טובה בכל מקרה!

  10. גילי הגיב:

    גוליבר בגרסתו המלאה פשוט אינו מתאים לילדים. זה לא ספר ילדים, ומעולם לא היה ספר ילדים. זה שגזרו ממנו כל מיני עיבודים שמתאימים לילדים, יפה וטוב – אבל צריך לתת כבוד גם ליצירה המקורית, שהיא סאטירה חברתית חריפה ו*לא מתאימה לילדים*.

  11. טלי הגיב:

    זה פשוט היה מובן מאליו מבחינתי…
    ועדיין אני מודה שכמבוגרת לפני מס' שנים צלחתי אותו די בקושי.

  12. אופיר הגיב:

    במקום לתרגם שמונה פעמים את הראשון יתרגמו גם את ההמשכים?

  13. קורא נילהב ביתר הגיב:

    אין כאן שום היגיון, מתרגמים ספר אחד שמונה פעמים (והתרגם החדש של "עופרים" באמת מיותר) ולא מתגמים את שאר הסידרה האיחותית!! (ולדעתי צריך לתרגם גם את עוץ מרוסית ואת ההמשכים שלא נכתבו ע"י באום). זה פשוט חוסר רגישות כלפי חובבי באום שהאנגלית שלהם היא כטסתרופה!!! ובכלל יש הרבה מאוד סדרות מעולת(כגון העולמות של קסטומנסי) שלא מתרגמים את כולן. ושיתרגמו באות היזדמנות את שאר הספרים הניפלאים של באום!!

  14. קורא נילהב ביתר הגיב:

    היתבלבלתי, קוראים

  15. קורא נילהב ביתר הגיב:

    חשבת פעם לכיתוב ספר על סיפרי ארץ עוץ?

  16. עירא הגיב:

    למשל ספרי קסטנר בתרגומים הישנים (אחיאסף) קוסמים לי מסיבות נוסטלגיות יותר מאשר התרגומים החדשים של מיכאל דק (שאינני יודע כמה הם טובים או רעים, אני פשוט יכול לדקלם מהזכרון קטעים מהישנים). כשנעלם לי ספר אחד כזה הלכתי להוצאה (שקרובה לביתי לשמחתי) והתחננתי לקנות מהסטוקים של המהדורה הישנה, ולשמחתי נעניתי, למרות שבעיקום אף.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s