"פומי: סיפור על טפיר"

 

כתב ואייר: רוני חפר. כתר, 53 ש"ח. לגילאים 3-7
 
 
פּוּמִי הוא טפיר צעיר, חיה שעיקר ייחודה, מסתבר, הוא בכך שאיש עוד לא כתב עליה ספר. הוא יוצא למסע לברר למה אין ספרים על טפירים, ופוגש את "הסופר הנודע יהויכין קְרוּפְּנִיק", שמחליט לכתוב ספר על טפיר שיצא לברר למה אין ספרים על טפירים…
העלילה מעגלית וגם סתמית, האיורים נחמדים ולא יותר מזה (ד"ר סוס בלי ההשראה), ובסך הכל הספר לא השאיר עלי רושם חזק. אבל ילדיי דווקא התאהבו בו. נדמה לי שהפרטים הקטנים, השוליים כביכול לעלילה, הם שמשכו אותם: שלט המקובע לשולחן הספרנית בספריה, ובו רשימת איסורים מצחיקים; כרזות פרסומת שתלויות על קיר, ומפרסמות כותרים כגון "ריטה המרמיטה שגרה בפיתה". אולי חבל שבמקום לספר מין בדיחת-כלום, לא פיתח רוני חפר את הדמות המסקרנת באמת בכל הסיפור: יהויכין קרופניק הסופר. הספר הזה הוא על סף להיות יצירת נונסנס פילוסופית מתוקה על מערכת היחסים בין סופר לדמויות שבספרים שלו – אבל חסר בו איזה עומק. עם זאת, את מה שאני לא מצאתי בספר מצא בני בן הארבע, המתעקש להתחפש בפורים רק ליהויכין קרופניק. 
 
 
 
עדכון לקוראי רשימות: על אף ההשקעה בתחפושת יהויכין קרופניק, ברגע האמת היא ננטשה מפאת פחד קהל והדרדק התחפש שוב בתחפושת מהשנה שעברה. תראו כמה זמן לא עידכנתי אתכם, שאני עדיין תקועה בפורים… מקווה לתקן את דרכי בקרוב.
 
הנחת היסוד של הספר (שאין ספרים על טפירים) הציבה לי אתגר. בימינו האינטרנט מאפשר לבדוק דברים כאלה במאמץ מינימאלי. אכן לא נכתבו ספרים רבים על טפירים, ובכל זאת יש כמה, ולפי התיאורים והאיורים הם נראים אפילו די חביבים. כמעט מתחשק לפתוח אוסף ספרי טפירים:

 

* Happy as a Tapir – לפי התאור, נשמע כמו  "לילה טוב גורילה" פוגש את "בנצי" הפיל: בלילה בלילה, בגן החיות, הטפירים המשעממים מרשים לעצמם ללבוש צורה של חיות מעניינות יותר, חוץ מטפיר אחד קטן שמתבייש…

* Futility the Tapir – באמזון אין תיאור, אבל כאן יש. הטפיר לא עושה כלום מהבוקר על הערב, ובלילה הוא מת מעייפות. אוך כמה שאני מתגעגעת לימים האלה.

* Jungle Song –  על טפיר קטן שמגלה את נפלאות הג'ונגל ומאבד את אמא שלו.
 
The Umbrella – על חיות המסתתרות מהגשם ביערות העד של דרום אמריקה. הטפיר פה הוא רק אחד מיני רבים. לא מצאתי מידע על הספר, אבל המאיירת מפורסמת למדי, ואיוריה היפים לסיפור תבת נח התפרסמו לאחרונה בספר של הוצאת מטר (נדמה לי. תכף אמצא אותו ואבדוק…)

 

* והנה ספר צרפתי שמצאתי באמזון גרמניה: Tom Tapir

 

ואחרון חביב, מאמר של חובב טפירים, שבילה שעות בגני חיות בתיעוד טעויות הזיהוי של מבקרים בגן החיות הניצבים מול כלוב הטפירים. הוא מנתח את הטעויות, מציע להן הסברים, ומעלה רעיונות להעלאת מודעות לטפיר (חיה הנמצאת בסכנת הכחדה). מסקנתו היא שהטפיר הוא חיה אלמונית יחסית, ועם זאת בעלת דימוי חיובי בקרב כל מי שבכל זאת מכיר אותה. (ועוד מתברר, שבנורווגיה יש הוצאת ספרים שלמה שהלוגו שלה הוא טפיר.) לבסוף חותם המחבר, סטפאן זייץ, במידע זואולוגי מלא על הטפיר, אותו בחר לכתוב בחרוזים. אני ממליצה בחום להיכנס לקישור ולגולל למטה עד השיר.

 

לא להאמין. יש גם בובות פרווה.

פוסט זה פורסם בקטגוריה התפרסם בלאישה. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

11 תגובות על "פומי: סיפור על טפיר"

  1. טלי הגיב:

    מוטב מאוחר מאשר אף פעם, כמובן…
    סחתיין על עבודת הבילוש- אני בספק אם מחבר הספר גיגל כמוך ודי הרסת לו את כל הקונספט, אבל לא נורא.
    רק תסבירי איך נראיתתחפושת של יהויכין קרופניק?!?
    שיהיה רק טוב ול"ג בעומר שמח ומבדח!

  2. ספלינטור הגיב:

    גם אצלנו הבנות מאוד אהבו את זה.

    אנחנו חיבבנו את ההתחכמויות הפנימיות. לא מאיר שלו, אבל נחמד. האמת, אני לא כל-כך מבין מה יש לך נגדו.

  3. הרעיון שעומד בבסיס הספר – שגם לחיה האזוטרית ביותר יש סדרת ספרים באורך מלא – הוא אולי חביב, אבל מהווה חצי פלגיאט מקישון.

  4. רונית ש. הגיב:

    לדעתי הסיפור חביב, זהו ספר הילדים הראשון בעברית שגיבורו הוא טפיר. האיורים מעולים, עובדה שאין להקל בה ראש לנוכח שפע האיורים החובבניים המאפיינים את ספרי הילדים בישראל.

  5. טובה הגיב:

    וגם לי זה הזכיר את קישון. אצתי רצתי ולקחתי לידי את "ספר משפחתי" ולא הצלחתי למצוא את הקטע המדוייק. האם אני מתבלבלת עם "ספר המסעות"?
    בכל מקרה, נשמע חביב ביותר. תודה!

  6. גילי הגיב:

    ספלינטור – אין לי נגדו שום דבר, מלבד אכזבה קלה. זה היה יכול להיות ספר מבריק, אבל חסר בו משהו, וזה מתסכל אותי הרבה יותר מאשר סתם ספר בינוני שהוא בינוני מיסודו. ברור לי שרוני חפר הזה (שמעודי לא פגשתי ולא שוחחתי איתו, למיטב זכרוני) הוא מוכשר שאין כמותו, ולכן יש לי ציפיות גבוהות יותר ממנו.

    אגיד לזכות הספר גם שעם הזמן הוא התחבב עלי יותר: את הקטע דלעיל כתבתי במרץ, מאז הוקרא הספר פעמים רבות במחוזותינו, דפיו התרופפו ונקרעו והודבקו בסלוטייפ והוא עדיין אהוב על הילדים. גם אני מסכימה עוד להקריא אותו (שזה אומר המון).

    כן, בהחלט מזכיר את קישון. אני די בטוחה שהסיפור הוא ב"ספר משפחתי", בכל אופן, קראתי אותו שוב לפני שכתבתי את הביקורת, אבל ב-150 מלה לא היה מקום להתייחס גם לזה. ההבדל בסיפור של קישון זה שהוא נכתב מנקודת המבט של הסופר שמחפש נואשות מושא לכתיבה, כלומר, הסיפור המשלים.

  7. Anne of green gables הגיב:

    הסיפור הנפלא על ספוג הים (הרבה יותר אזוטרי מטפיר).
    את הסיפור אפשר למצוא בקובץ העתיק "שמיניות באוויר".

  8. גילי הגיב:

    בובספוג מכנסיים מרובעים.

  9. ג'וליאנה הגיב:

    דווקא יש טפיר בשם אבשלום ב"עצרת החיות" של אריך קסטנר. לא גיבור אבל עדיין. (ובטח גם לא אבשלום במקור).

  10. ענבל שגיב הגיב:

    של רוני חפר הוא מספרי הילדים המוצלחים שנתקלתי בהם. האיורים בסגנון דומה לפומי, וגם שם יש בדיחות פנימיות/למבוגרים.
    זה סיפור על דרקון שכבר שכח למה הוא שומר על האוצר ועל אביר נועז שמעדיף חברות עם דרקון שמצחיק אותו על פני האוצר שבא לחפש.
    דרך אגב הוא גם מלמד שיטת התמודדות טובה עם התקפות, כי מסתבר שאפילו דרקון לא יכול לעשות לך כלום אם אתה מתייחס אליו בתור בדיחה.

  11. טלי הגיב:

    היה יפה ומעניין ואני רוצה לתרום את תרומתי ודעתי הצנועה אבל יהיה יותר יעיל להגיב בצמוד לביקורתך.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s