פיטפוטי ביצים

מה פסול בצירוף "פטפוטי ביצים"?
בעיני זהו צרוף הגיוני ביותר, ובעוונותי גם השתמשתי בו בספר "הארי פוטר ואבן החכמים", אבל מאוחר יותר התברר לי שזו טעות: לא כותבים כך. האיות הנכון הוא, "פיתפותי ביצים", מלשון פתיתים, שכן פיתפותי ביצים הם ביצים מקושקשות. אבל האין זה הגיוני שפיטפוטי סרק ייכתבו "פיטפוטי ביצים" ולא "פיתפותי ביצים"? לא תמיד אפשר לסמוך על ההיגיון.
רק בשבוע שעבר ראיתי שלט על מכונית חונה: "מכונית משומשת למחירה"; טעות, אבל יש בה היגיון, כי הרי צריך קודם כל להסכים על המחיר. וכשהמכונית חונה, הגיוני לכתוב אותה "מחונית".
מישהו באירוח בשבוע שעבר, שאל אותי על "עיוורות" של מילים, ואני נאלצתי להודות שבכל עיברות יש מן העיוות.
מדוע אותו מבנה הוא "טחנת קמח" אבל "תחנת רוח"?***
כלב המכשכש בזנבו, האם לא מקשקש בזנבו?
טיפות המטופפות על גג פח, האם לא מתופפות עליו?
שחיתות, האינה בהדרגה שוחטת אותנו?
והבטן שלנו, מקרקרת או מכרכרת?

באנגלית כבר תוארה התופעה של השתרשות שגיאות כתיב שיש בהן היגיון משלהן, ואף ניתן לשגיאות כאלה שם: eggcorns (כתיב שגוי של המלה acorns, בלוטי אלון). אני בעד להקים לשגיאות החכמות הללו מאגר כבוד גם בשפה העברית, ומציעה שנקרא להן "פיטפוטי ביצים". (אם מישהו כבר כתב על זה ונתן להם שם אחר, אני כמובן אשמח לשמוע). ראו זאת כהזמנה חגיגית לשתף אותי בפיטפוטי הביצים שמצאתם, בשאיפה להקמת מאגר. כמו באנגלית, גם בעברית הקריטריון הוא שהכתיב יהיה שגוי, שהצליל יהיה זהה או דומה מאוד, ושהמשמעות תהיה בעלת היגיון משל עצמה. נקודות נוספות תוענקנה לפיטפוטי ביצים מרנינים במיוחד, כגון:

שגיאות כטיב
הדפקת לב
שואג אבק 

תודה מיוחדת לטובה על ההשראה,  ועל שציינה בפני את "תחנת קמח", "ניסוי ותהייה" ו"טיבול" (במקום תיבול).
תודה ושלום.

נ.ב. עוד על eggcorns בבלוג של סלין, שם מוזכר גם השם הצרפתי לתופעה: poteaux roses . 

ועד נ.ב: אני עדיין מנסה להחליט אם "לזכות מן ההפקרות" נחשב…

***  עידכון: תוקנתי. גם טחנת רוח היא טחנה ולא תחנה. ואני יכולתי להישבע שבעבר כבר תיקנו אותי בכיוון ההפוך, אבל הפעם גם המילון מסכים. כך או כך, זו רק עוד הוכחה שקיים בלבול כזה בשפה. שוב תודה לטובה.

 

דוגמאות נוספות, עם הסברים מצויינים, באתר השפה העברית.

 

פוסט זה פורסם בקטגוריה הרהורים. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

75 תגובות על פיטפוטי ביצים

  1. גאולה הגיב:

    ניקוי-ניכוי מס
    לקשקש -לכשכש בזנב

  2. לינוקסאי הגיב:

    אבל עכשיו אני זוכר רק את שני אלה:

    הסתה לרצח – הסטה ממסלול
    חרת על דגלו – חרט במחרטה

  3. לינוקסאי הגיב:

    תפתור לי את הבעיה – תפטור אותי מהבעיה הזאת

  4. ירון הגיב:

    זה כמו שהיה פעם
    "רוצה להיות חבר של גבע, בחברה להגנת הטבע"

  5. לי הגיב:

    מי שגומא אותם גם גומע אותם?

  6. רונית ש. הגיב:

    טעות שאני נתקלת בה הרבה: כותבים "לקרקר סביבו" במקום "לכרכר סביבו" אם כי ל "לקרקר סביב" אכן מעביר מסר דומה, ואף בצורה ציורית יותר…

  7. גילי הגיב:

    כל הזכויות שמורות לאחיינית של איילת ) http://www.notes.co.il/ayelet ( שאמרה פעם על איש אחד מאוד טיפש, שהוא ממש "בום ועל הארץ".

  8. גילי הגיב:

    נדמה לי שמה שרשמת פה אינו דוגמה לפיטפוט ביצים, כי אם לאבטיח:

    http://www.avatiach.com/index.jsp

    וחוץ מזה, נזכרתי בעוד אחד: עדן החלון.

  9. דפנה הגיב:

    "לזרוע מלח על הפצעים" במקום "לזרות מלח על הפצעים".
    ציורי וגם מזכיר איך פעם (בתנ"ך) אחרי שהיו כובשים או מחריבים ישוב היו זורעים את השדות במלח כדי ששום דבר לא יוכל לצמוח שם.

  10. לי הגיב:

    כתבו לי אחד כזה בהקשר מאוד מתאים – שיר על אהבה ועל יונים הומיות.
    "בום ועל הארץ" זה נהדר.
    ורציתי להוסיף: תאב בצע ותאווה. זה בעצם מאותו שורש? מה הסיפור כאן, מישהו יודע?

  11. יעל הגיב:

    אני מקווה שלא תהיה הודעה כפולה. שלחתי פעם אחת וההודעה נעלמה

    ובכן יש את ניסוי וטעיה (תעיה ותהיה)
    יש מלשון הפורומים את : ברוכה השווה החמוד.
    לטעות ביער
    ואמונות תפלות שההסבר הוא שהן חסרות טעם.
    באופן אישי, למרות שיש הסברים נחמדים, ה'טעויות' האלה מעצבנות אותי. זה כאילו שמנסים להצדיק את השגיאה.

  12. גילי הגיב:

    פעם חשבתי שמדובר ב"יער אבות", כלומר, יער שהוא כל כך ותיק עד כי גם אבות אבותינו הכירו אותו.

    "גילוי אריות"

    מתוך מודעת פרסומת שראיתי היום: "עושק מורשה"

    כפיות טובה/כפיות תודה, אני נאלצת להודות במבוכה מסויימת שאני לא זוכרת אף פעם איזה הוא הנכון, בכל פעם מחדש אני צריכה לבדוק את זה. פעם השיטה שלי היתה לזכור שהנכון הוא זה שנראה לי לא אינטואטיבי, אבל עכשיו אני כבר לא זוכרת מה היה לי פעם אינטואיטיבי.

    שלט בחנות: חולצות סוג ב' במידה שמאל (לוקח קצת זמן להבין)

  13. גילי הגיב:

    בעצם גם "דג סלומון" ומאפה "קוראסון" הם סוג של פיטפוטי ביצים. למה לא דג סלומון? מלך הדגים, או לא מלך הדגים? ולא הגיוני שלמאפה טעים אהוב יקראו "לב" בספרדית?

  14. אסף הגיב:

    וגם הסלומון. שני הדברים השנואים עלי ביותר במסעדות ישראל.

    אגב, הנה בת-דודה של פטפוטי הביצים שלך: שילובים מופלאים של עברית ואנגלית המתארים אותו דבר.
    אצלנו במשפחה מסתובבים כמה כאלה.

    למשל:

    מגניביסנט

    היה עוד אחד שלא זוכר כרגע, אבל הטוב והמשעשע מכולם:

    אליה וקאץ' בה !

  15. לי הגיב:

    הרצאה מאלפת עשויה להיות מעלפת ממש, ותובענות יתרה יכולה להפוך לטובענות.

  16. ספלינטור הגיב:

    בפורום האקדמיה החלופית ללשון העברית (אח"לה) היה דיון על זה לפני חודש וחצי כאן:
    http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/Viewmsg.asp?forum=372&msgid=70194136

    בכלל באח"לה אוהבים דברים כאלה, ולביטויים שהתחלפו קוראים שם ביוטים
    http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/termContent.asp?id=953&t=10073&l=h&chr=%E1&dicid=865&tdNum=11

    לאוקסימורונים, אם תהיתם, הם קוראים מסתרים
    http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/termContent.asp?id=953&t=10071&l=h&chr=%EE&dicid=865&tdNum=11

  17. גילי הגיב:

    הדוגמה היחידה שאני מצליחה לזכור מזאטוטי שלי היא "אמא, אני מרגרינה שרוקדת" (במקום בלרינה).

    נזכרתי גם במדבקה פוליטית שנצפתה על מכונית בתקופת מנהיגותו של רבין: "אם שוטים לא מנהיגים".

    ובסטייה קלה, הקישור לאחל"ה הזכיר לי מיסתר/אוקסימורון תל-אביבי שמפלץ אותי (גורם לי להתפלץ) בכל פעם מחדש: "מרכז הפרינג'".

  18. Kipod הגיב:

    יש אנשים שאשמח להמית עליהם קלון.

  19. שחר הגיב:

    רוקם עור וגידים שנשמע אתמול בטלוויזיה בדיווח על טקס האוסקר.

  20. גילי הגיב:

    "בעל המאה הוא בעל הדעה" מקבל 666 תוצאות בחיפוש גוגל, לעומת "בעל המעה הוא בעל הדעה" שמקבל רק 7 תוצאות – ולפחות שתיים מאותן תוצאות הן הערות על הצורה השגויה.

    לגבי רקם עור וגידים – מודה ומתוודה, לא זיהיתי פה את הטעות. מה הנכון?

  21. LOL על המתת הקלון. מישהו ישן פעם במיטה משונה, לא עלינו?

  22. גילי הגיב:

    בחיי. לא פלא שלא מצאתי את זה במילון. וזה לא שאני לא מכירה את הביטוי בצורתו התקנית, אלא שהטעות כל כך טבעית ומשכנעת, שלא יכולתי להשתחרר ממנה. רקם > רקמות, פשוט וקל. אוף.

  23. אסף רזון הגיב:

    פרופ' עוזי אורנן, שלימד אותי בלשנות ממוחשבת, סיפר על המקור לטעות.
    הן באמת מלים נפרדות לגמרי שהגיעו ממקורות שונים לגמרי.
    ה"אכסניה" נובעת מהמילה היוונית "כסניה" שמשמעותה "זר" (ומכאן כסנופוביה). מקום שבו זרים מגיעים לשהות בו.
    ה"איחסון" הוא מלשון "מחסן" (שהגיע כמדומני מערבית אבל אל תתפוסי במילה) , וממנו גם ה"מאגאזין" של הנשק (בעברית: "מחסנית") וגם התגלגל ל"מאגאזין" המודפס על נייר צבעוני (וזה סיפור בפני עצמו).

  24. אסף רזון הגיב:

    "LOL על המתת הקלון. מישהו ישן פעם במיטה משונה, לא עלינו?"

    מזכיר את ההגדרה של קומונות היפיות:
    "אלף מיטות ולא קנאה אחת"…

  25. "אלף מיטות ולא כינה אחת"…
    ויש תופעה אחרת ומעצבנת (אותי) – שעטנז מביטויים שונים.
    בהקשר זה – אל תכניסו ראש בריא למיטה משונה.
    אבל ברצינות, דברים כמו – "עד צאת נשמתו האחרונה" (ולא מדובר בחתול בגלגולו התשיעי).

  26. רוני הגיב:

    "השטן עלה לו לראש"

    מתוך טוקבק מופלא.

  27. אסף רזון הגיב:

    בעיתון "תיזה".

    "זיקוק" לעומת "זיכוך". שני מושגים קרובים מאד אך עדיין שונים.

  28. ומעניין, אסף…
    אני חושבת על אובד ועובד – אולי מפני שאני קצת אובדת במקום לעבוד…

  29. Kipod הגיב:

    אחד האהובים עלי, משכבר הימים, הוא – "טובה שעה אחת קודם, משתיים על העץ".

  30. טובה הגיב:

    "זה יוצא מהדופן"
    "על כף המזלג"

  31. אסף רזון הגיב:

    "להפריח" לעומת "להפריך" .

    וגם – "תפל" לעומת "טפל".
    (בשניהם זה חסר טעם…)

    לא סתם אנשים רבים מתבלבלים בין שני אלה.

    ודוגמה לא לגמרי קשורה, אבל יש תמיד בלבול בין "להשריש" ובין "לשרש" , למרות שמשמעותם הפוכה בעצם.
    ובאנגלית יש אנומאליה ידועה ש-Flammable זה דליק, אבל inflammable זה בדיוק אותו דבר (ולא "בלתי-דליק")…

  32. אסף רזון הגיב:

    פרק של הסדרה "שמש":
    הם קוראים את "על העיוורון" , וטנצר לא מבין איך מישהו יאבד ככה סתם חוש אחד

    "זה לא סיפור אמיתי, זה עאלק-גוריה!"

    [בהמשך הפרק כל אחד מהם מאבד חוש אחר… כולל חוש הטעם, החוש השישי, וחוש ההומור… הסדרה הזאת לא מוערכת מספיק – לפחות ביומרות שלה]

  33. אסף רזון הגיב:

    פרק של הסדרה "שמש":
    הם קוראים את "על העיוורון" , וטנצר לא מבין איך מישהו יאבד ככה סתם חוש אחד

    "זה לא סיפור אמיתי, זה עאלק-גוריה!"

    [בהמשך הפרק כל אחד מהם מאבד חוש אחר… כולל חוש הטעם, החוש השישי, וחוש ההומור… הסדרה הזאת לא מוערכת מספיק – לפחות ביומרות שלה]

  34. לי הגיב:

    נהדר! ובהחלט חיבבתי את הסדרה הזו🙂

  35. אסף רזון הגיב:

    תועה בדרך, או טועה בדרך?

    [נזכרתי לאור ידיעה בחדשות על נער שנפצע כשעלה על גג לחפש 'כדורגל תועה'. האם זה נסיון להתבדח, או שמא לרמוז שיש יותר מדרך אחת להפצע מכדור תועה?]

  36. אסף רזון הגיב:

    בהקשר לבחירות הקרובות והמצע הכלכלי:

    שימו לב שיש אוכלוסיות נחשלות, שהן גם נכשלות. ובעיקר הן נחלשות.

    ויש הקוראים להן בכלל אוכלוסיות מוחלשות ומוכשלות.

    ורק דבר אחד הן לא : מחושלות!

  37. וזה בדיוק ההפך, כמו שמכיר ומתנכר זה מאותו שורש.
    מה עם מנכר עיניים? הרגע המצאתי, אבל זה יכול לקרות, לא?…
    ואפשר גם לכתר מישהו בקיטורים.

  38. טובה הגיב:

    להשהות ולהשעות. כי כל השעייה היא גם סוג של השהייה…

  39. גילי הגיב:

    קטלניים ומפחידים.

  40. גילי הגיב:

    כשהמטפלת הצרפתייה של הילדים שלי יודעת שהיא לא תהיה בבית, היא אומרת שאפשר להשיג אותה ב"טלפון ביד" שלה.

  41. Kipod הגיב:

    של משהו. אין לי מושג איך בצרפת, אבל הגרמנים קוראים לניידים שלהם Handy. לפחות כשהם מדברים באנגלית.

    מה שמזכיר לי את החג המוזר שלהם, יום לפני האלווין. משהו נוצרי-קתולי, שגם מוקדש למתים. אבל הרבה יותר רציני מהאלווין. ואני שוהה שם באותה תקופה, וכל פעם שהם מדברים איתי באנגלית הם מדברים על "החג ההוא", או על ה"יום חופש", ואני משתגע ולא מבין על מה הם מדברים. אחרי יום-יומיים, אני שואל מישהו בעדינות, כדי לא לדרוך על איזה טאבו לא מוכר, למה אף אחד לא מזכיר את השם של החג. הטענה שלו, שאני לא בטוח שאני מאמין לה, היא שכולם פשוט מתעצלים להסביר לזרים מה עומד מאחורי החג הזה. האמת, ההתחמקויות שלהם היו ראויות להערכה (אבל לא להארכה, אם כן להדבק לנושא של הפוסט).

  42. נגה הגיב:

    גם "לתעות בדרך" – בעבר הייתי משוכנעת כי טועים בדרך. זה נשמע הרבה יותר הגיוני, לא?

  43. עירא הגיב:

    יש לי אחד חוצה שפות שאני משתמש בו הרבה. "בצדק!" שבא במקומו של "rightfully so!" מושמע אצלי כ"בצדקלי סו!", זה יותר מובן בשמיעה מאשר בקריאה, תאמינו לי🙂

    עוד זכור לי מ"הבכור לבית אב"י" התשובה לשאלה "מה נשמע" שהיא "ככי ככה" על משקל "קום סי קום סה" מצרפתית.

    אם יעלו לי עוד, אחזור לבקר…

    The wondering Jew.

  44. גילי הגיב:

    מתקין התריסים (החתיך) בבית גיסתי מדד את החלונות שלהם, ואז אמר להם מה הרוחב ב"שמתי-מטר".

  45. טובה הגיב:

    הידעתן, נשים יקרות, שכדאי למרוח את הקרם בתפיחות קלות? אולי ככה הפנים יהיו פחות תפוחות. אבל אם אתן נותנות למישהו טפיחה על השכם, תיזהרו לא לעשות זאת בחוזקה פן תשאר לו תפיחה על השכם….

  46. איי חורבות במקום עיי חורבות.
    אוף, היה לי עוד אחד ושכחתי… [אה, אבך זה נותן לי עוד רעיון – שכח ושכך. שכחתי את הרעיון כי התלהבותי שככה?]

  47. herenot הגיב:

    עכב תהליכים משפטיים הנמשכים ונמתחים לתקופות ממושכות – עורכי דין יקרו מעתה אורכי דין.

    וחברת אי.אמ.די מייצרת מעבדים טועמי אינטל.

    (revese engineering)

    טועמים את המעבד, ומבשלים חדש בטעם דומה.

  48. משוטט הגיב:

    לקורנית: גם אני קראתי לאטבי הכביסה תולבים, ותודה לאמא ואבא שהכינו מילון קצר עם פיטפוטי ביצים שלי. בעצם, עד היום אני לפעמים קורא לתולבים תולבים…

    בחיפושי אחר המילון גיליתי שהייתי ילד די מוכשר. הביטוי שהמצאתי שאני הכי גאה בו אחרי התולב: מה זאת כלומרת. מ'זתומרת מה זאת כלומרת?

  49. טול הגיב:

    לבעלי לשעבר היו שניים מצטיינים במיוחד:
    "הם מתרבים כמו לחמניות אחרי הגשם" (שילוב של "פטריות אחרי הגשם" ו"נחטפים כמו לחמניות טריות").
    וגם, בעידן של יוחנן פאולוס: "אל תהיי יותר פולניה מהאפיפיור".

  50. טול הגיב:

    "עוכרי דין". "קלטה" (שילוב של קלטת וקסטה). "חופה רושמת". "להפיק את המיטב". ובתיאטרון יש מונח שנקרא "השעיית אי-האמון מרצון", או בעצם "השהיית אי-האמון מרצון".

  51. תום הגיב:

    זה כמו המשפט "פעם שלישית גלידה". המקור באנגלית הוא third time I'll scream.אם ישראלי יגיד את זה שלוש פעמים זה יתעוות.
    וגם סלוגו שזה חיבור של לוגו + סלוגן

  52. חמוס במשקפיים הגיב:

    "להוקיר תודה" במקום "להכיר תודה".
    למה האגואיסטים האלה מוקירים כל-כך את התודה של עצמם? הם לא אמורים להוקיר את זה שהם מודים לו?

  53. גילי הגיב:

    בשנות צעירותנו עבדנו, וכעת אנו קוצרים את הרווחים (אמידה/אמידות)

  54. טובה הגיב:

    גרם לי לתהות, אם מקור הביטוי "חרא בלבן" הוא הביטוי האידי "דרעק מיט לייבַּאר" (סליחה אם כתבתי בשגיאות) – דרעק, כולם יודעים מה זה, ולייבאר זה כבד, אבל נשמע דומה ללבן.

  55. טובה הגיב:

    "הטווה את דרכו" לעומת "התווה", זה יפה, כי למרות שמתווים דרך ובוחרים נתיב, גם טווים את הקריירה.

  56. אסף רזון הגיב:

    פרסמתי אצלי וגם שלחתי אנשים לדיון הזה:

    http://assafr.livejournal.com/28086.html

    משהו שראיתי פעם ורק עכשיו מתברר כמה זה דומה לפטפוטי הביצים שלך.

    את מוזמנת לפרסם את זה אם תרצי

    תודה על פתיל מרתק!

  57. קקפו הגיב:

    ומה אם קתלי החזיר, שלא היו מגיעים אל השולחן בלי עזרת קוטלי החזיר?

  58. וברוח החג: ארמי עובד אבי.

  59. טובה הגיב:

    זעטוט במקום זאטוט. (נזכרתי בעקבות הערה של מישהי)
    מילא אילו הייתה לגירסה עם ה-ע' איזו משמעות מגניבה, אבל לא.

  60. טובה הגיב:

    תודה! הם באמת זעים הרבה, הזעטוטים.

  61. לילית הגיב:

    גבירותי ורבותי, הגזמתם לכת

  62. טובה הגיב:

    "הדוק" במקום "אדוק"
    די מתאים, כי מי שאדוק, הוא גם הדוק…

  63. גילי הגיב:

    שאני תמיד חשבתי שאומרים "גיל אמידה". הרי עומדים כבר בגיל שנה בערך, אבל לאמידות כלכלית מגיעים לעיתים קרובות רק בגיל העמידה.

  64. תיתי הגיב:

    זה דוקא מסתדר. יוצא דופן הוא מי שנולד בניתוח קיסרי, דבר שלפחות פעם היה חריג. יוצא מהדופן זה דוקא הגיוני מאד.

  65. טובה הגיב:

    במקום הואיל בטובו.
    כי אם מישהו מואיל בטובו לעשות משהו, זה בדרך כלל משהו מועיל, לא?😉

  66. טובה הגיב:

    במקום "העמסת סוכר",
    כי ממיסים את הסוכר ושותים.

  67. נדב הגיב:

    לפי ההיגיון, צריך לכתוב עלמוני (עם ע') כי הוא עלום, בעילום שם, ולא אילם,באלם.

  68. גילי הגיב:

    יעל – אמונות תפלות זאת צורה נכונה! בגללך הלכתי ובדקתי במילון…

    מאבד תמלילים, זה מחשב שכל הזמן נופל ומוחק קבצים.

    ואחד ישן נושן שהמציאה טלי, הבת שלי, כשעוד היתה בחיתולים (כלומר עוד לא בת שנתיים): המבדקה שמהדקת את החיתול החד-פעמי בצד, היא "מגן דביק".

  69. גילי הגיב:

    כי פתאום חשבתי שהבלבול בין מהדורה מוערת למהדורה מוארת מתאים כאן בדיוק.

    וגם: מדוע נערה יהודיה מתחתנת?
    כי היא רוצה קופה וחידושין.

  70. לימור הגיב:

    כן גם אני נכנסת לכאן עכשיו, לאחר שנה ויותר מאז שפרסמת את זה.

    פטפוטי ביצים ופתפותי ביצים.
    בדיוק קראתי את הצרוף (פתפותי) בספר נרניה – אחיינו של הקוסם.
    כפי שכתבת, אני חושבת שההיגיון אומר ש"פטפוטי ביצים" נשמע יותר נחמד בהקשר של פטפוט סתמי, או מלשון לפטפט.

    פתפותי ביצים, כפי שזה נכתב ככה, הוא צירוף שאני באופן אישי חושבת שמתאים יותר להבעת דיעה מזלזלת בנושא מסוים. אומנם זה דומה ברוב השימושים ל"פטפוטי ביצים" אבל הכל תלוי ברצון של הכותב.

  71. קורל הגיב:

    חחח

    וקראתי (ויש סיכוי שגם את לימור) קטע שבו מופיעה המילה "נאלמו".
    ליתר דיוק: "הקולות נאלמו".
    אז נדוע הקולות נאלמו מהמובן של להשתתק, ולא נעלמו, מהמובן של להיעלם ולא להיות?

  72. גילי הגיב:

    כתבה מגיבה אחת, שהספר "מעלף". כאילו, להתעלף ממנו.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s