נא לא לעשן ליד ספרים

אני יודעת שזה קטנוני. לא צריך להגיד לי. אבל כשספר מסריח מסיגריות, אין לי חשק לגעת בו. וקצת קשה לקרוא ספרים כשאי אפשר לגעת בהם.

יש חנות ספרים מסויימת בעיר שלי, שאולי הייתי קונה בה יותר אלמלא אפפה את החנות עננת עשן סיגריות כבדה ומצחינה. נכנסתי, הצצתי, נשמתי, הבנתי, יצאתי. הספרים, מבחינתי, קצת פגומים.

מתברר שאני לא לבד בעניין הזה: כשקונים ספרים מיד שנייה באינטרנט, באתרים כגון ebay, יש מוכרים שטורחים לציין "from a smoke-free house". אני בעד.

לאחרונה נשלחו אלי כמה ספרים לביקורת, שכנראה ישבו במשרד או באוטו של מישהו שמעשן כמו קטר. קילפתי מהם את המעטפות בגועל, הנחתי אותם בערימה נפרדת, שיתאווררו קצת.

זאת לא צדקנות. זה משהו שמוטבע בי עמוק, כמעט אינסטינקט. אולי המעשנים לא מבינים זאת, כי הם כבר מזמן שרפו לעצמם את התאים הקולטים את הריח הטבעי הנפלא של ספרים: ריח הדיו והנייר, ריח הלמינציה והדבק. אני די בטוחה שהייתי יכולה, על סמך הריח בלבד, להבחין בין ספרים שהודפסו בארץ לספרים שהודפסו בחו"ל, בין ספרי ילדים מאויירים לספרים של גדולים שאין בהם תמונות צבעוניות, וכמובן בין ספרים חדשים לספרים ישנים. הכל בתנאי שלא עישנו לידם. כשמעשנים ליד ספרים, זה מוחק להם את הריח המיוחד שלהם – וגורע מן ההנאה שבקריאה. בחיי.

 

 

פוסט זה פורסם בקטגוריה קיטורים. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

11 תגובות על נא לא לעשן ליד ספרים

  1. אדמה הגיב:

    אין זה דבר קטנוני, זה דבר הגיוני כל כך שזה די אגואיסטי מבחינת האנשים המעשנים.
    וכמו שאמרת, הריח הטרי של הנייר והדיו- ריח של ספרים טריים זה ה-ריח.

    אני ממש מזדהה איתך, ישר כוח.. [:

  2. ישי הגיב:

    יצאו אומות העולם מדעתן, ואנחנו אחריהן…
    פה (אצלנו) כולם חולי נפש ששואבים הנאת המון מוסת מרדיפת מעשנים והתנשאות עליהם.
    את אף אחד לא מעניין באיזה חומרי ניקוי נוקה החדר במלון, או אם יש אסבסט בתקרה, העיקר הידיעה (הידיעה – לא הריח) שאף אחד לא עישן שם אף פעם.
    כמה פעמים ראית באיביי או אמזון שמוכרים ספר מבית ללא חיות מחמד? ומה על האלרגיים?
    אבל להחזיק חיית מחמד זה לא פשע דמוני כמו עישון.
    ומה עם ריח של אוכל? בישול אסיאתי ספוג שמן משאיר אחלה ריח לספרים. אבל להגיד משהו על העדה המלוכסנת? השתגענו?
    ובכלל אוכל – אפשר להעיר לסתם מעשנים ברחוב שזה מזיק להם, אבל אי אפשר להעיר לאנשים אחרים על הרגלים אחרים שבאופן סטטיסטי גורמים ליותר תחלואה ותמותה מעישון.
    לוויסלבה שימבורסקה היו כמה דברים להגיד על זה…
    בכל מקרה, הפסקתי לפני חודשיים ואני מת לסיגריה ואני עצבני וזהו.

  3. Boojie הגיב:

    נושא חיות המחמד הוא באמת לא עניין שולי. היה יכול להיות מוצלח מצד חנויות כאלה לציין גם אם הספר בא מבית שיש בו חיות מחמד. אחי הפסיק להשאיל לי ספרים כי הוא אלרגי לחתולים שלי, ובכל פעם שהוא מקבל ממני ספרים בחזרה הוא חוטף התקף עיטושים ענקי כשהוא מנסה לקרוא אותם, המסכן.
    אבל במה שנוגע לסיגריות וספרים – אין פה עניין של רדיפה. זה פשוט מסריח ולא נעים לנו. אחרי הכל, חוש הריח הוא החוש החזק והבסיסי ביותר שלנו, החוש שמעורר בנו את הרשמים הרגשיים החזקים ביותר. לא פלא שנהיה רגישים אליו כל כך.

  4. רז הגיב:

    (כחלק ממחקר אקדמי מקיף), אני מצטער מאוד להודיע לך שכמות "חולי הנפש" במדינת ישראל – אם אפשר לקרוא כך לאנשים שכל חטאם הוא תלונות על נוכחותם של כלי-הרצח הסדרתיים המכונים "סיגריות" – קטן בהרבה ממספרם במקומות אחרים בעולם דוגמת ארה"ב ואפילו "כיסי עישון" ותיקים כמו צרפת. לעומת זאת, בישראל לא חסרים לנו חולים מסוג אחר – במיוחד חולי לב וריאות – שהגיעו למצבם בזכות אותן סיגריות, אם כתוצאה מעישון או עישון פאסיבי.
    לא, לא חסרים גורמים אחרים בסביבתנו המיידית שמהווים סיכון בריאותי. אבל ההבדל בין הדוגמאות שנתת – אזבסט, חומרי חיטוי וכו' – לבין העישון נובע מכך שכדי לטפל בגורמים הנ"ל צריך לפנות לרשויות שאחראיות עליהם. הטיפול בנושא העישון מצוי בתחום האחריות האישית של כל אחד מאתנו. אם אנשים לא יבקשו ממעשנים "בבקשה תפסיקו להפיץ רעל מסביבי", אף אחד לא יעשה את זה.

  5. גילי הגיב:

    רז – הנקודה שפיספסת, היא שישי מתגורר כרגע בארה"ב, ושם כמדומני באמת שולטת אווירה קצת אחרת. (שלא כמו בארץ, כאן מתייחסים לחוקים נגד עישון במקום ציבורי כאל המלצה בלבד כל עוד זה לא מפריע לעסקים, וכתוצאה אני פשוט לא מסוגלת לאכול בכל מיני מסעדות ובתי-קפה דווקא מוצלחים.)

    אדמה – תודה.

    בוג'י – מסכן אחיך. אבל נראה לי שזאת תגובה קיצונית במיוחד, אני מכירה כמה אלרגים לחתולים, זו פעם ראשונה שאני שומעת שחפץ כמו ספר (להבדיל משמיכה או בגד) יכול לעורר תגובה אלרגית. ניסיתם לנער את הספרים טוב טוב ו/או לנקות אותם בשואב אבק לפני ההעברה?

    ישי – מצד אחד, יש משהו בדבריך; ייתכן שישעשע אותך לקרוא את Bellwether מאת קוני וויליס, שם עניין רדיפת המעשנים מוצג כאופנה מטורפת. (בעברית קוראים לו "המשכוכית" ותרגמה אותו איזו אחת שאח שלה אלרגי לחתולים).
    מצד שני: חולקת על טענתך שרודפים רק את המעשנים. החברה (המערבית בכלל והאמריקאית בפרט) מגלה יחס משפיל גם כלפי שמנים, לדוגמה, למרות שאדם שמנהגי האכילה שלו אינם בריאים מזיק רק לעצמו, שלא כמו מעשן אשר מזיק גם לסביבתו. ושמעתי מספיק סיפורים על נשים בהריון שזרים הציקו להן כי העזו לשתות דיאט קולה או לדבר בסלולארי – בכלל, לנשים בהריון מותר להגיד הכל, כי זה הרי לטובת הילד. שלא לדבר על מסע הרדיפות בעד/נגד הנקה שעוברת כל אמא טרייה בהתאם לאופנה השלטת באותו רגע בזמן.

    ספציפית לעניין ריחם של ספרים, אני יכולה לספר לך שאנחנו כמעט הצלחנו למכור את מה שנשאר מהספרים הישנים של סבא שלי לאיזה סוחר, שבסוף התחרט וסירב לקחת אותם, רק כי הוא שמע שסיידו לאחרונה חדר בבית. בכלל לא איכפת היה לו שזה לא היה החדר שבו עומדים הספרים – לטענתו, ריח הסיד נספג בספרים ואף אחד לא רוצה לקנות אותם. אז יש גם דברים כאלה.

    וחוץ מזה, כל הכבוד לך. תחזיק מעמד עוד קצת. אני מתארת לעצמי שזה לא קל לך, אבל אגב להתערב בעניינים של נשים בהריון – נו, כל הכבוד.

  6. לילך הגיב:

    האמריקאים רודפים את השמנים כי האמריקאים לא אוהבים שנוגעים להם בכיס. השומן באמריקה עולה כסף, כסף מכיסו של משלם המיסים. שאיבות שומן, ניתוחים, צינטורים בלה בלה בלה – זה הכל כספי מיסים. אין הבדל בין מעשן לשמן, בשני המיקרים מדובר באנשים מכורים שהורגים את עצמם לאט אבל בטוח בגלל ההתמכרות ועושים את זה תוך כדי התפרזטות על החברה. בתור לא מעשנת זה מאוד מפריע לי ריח של סיגריות באף, אבל גם מראה של היפופוטם אנושי בעיניים לא עושה לי טוב.

  7. גילי הגיב:

    כמה שטויות בתגובה אחת.
    א. תעשיית המזון המהיר, הדיאטות והפלסטיקה בארה"ב מגלגלת המון כספים, וכל ההתעסקות סביב עליה וירידה במשקל מצויינת בשביל הכלכלה האמריקאית.
    ב. שאיבת שומן זה לא הליך בריאותי שממומן בכספי מיסים, אלא הליך אלקטיבי שממומן ממקורות פרטיים.
    ג. הסלידה משמנים בכלל לא קשורה למיסוי, זה סתם תירוץ: הסלידה משמנים נובעת בראש ובראשונה מסיבות אסתטיות, בלתי רציונליות.

    ד. יש דווקא הבדל אדיר בין מעשנים לשמנים. מעשנים פוגעים גם בזולת, שמנים לא. בניסיון להימנע מצביעות, אני משתדלת לא לנופף בבריאות שלי כטיעון, כשאני מבקשת מאנשים לא לעשן לידי. הרי מדי יום יש אלף ואחד סיכונים בריאותיים שאני מתעלמת מהם כי כיף לי ונוח לי להתעלם מהם. העניין הוא, שאני לא צריכה רופא שיגיד לי שכשמישהו אחר מעשן בסביבתי אני סובלת. זאת פשוט עובדה. כשמישהו מעשן לידי, אני סובלת. רע לי, זה עושה לי בחילה, קשה לי להתרכז, לפעמים מתחיל לי כאב ראש, והריח המגעיל עוד נדבק אלי ומלווה אותי הלאה. ואני גם לא יכולה לעצום עיניים או להפנות גב, כי העשן ממשיך לרדוף אותי. לעומת זאת, כשמישהו בסביבתי שמן, מתלבש רע, או סתם מכוער, גם אם זה לא נעים לי להסתכל, זה לא פוגע בי, ולא יעלה על דעתי להיות גסת רוח עד כדי להעיר לו על כך.

    טימטום זה משהו אחר. על טימטום קשה לי להבליג. אולי זה לא יפה, כי זאת לא אשמתו של המטומטם שהוא מטומטם, הוא לא ביקש להיוולד כזה. מצד שני, הוא גם לא חייב להגיב בבלוג שלי

  8. טלי הגיב:

    גילי- לגבי הפוסט המקורי, לשמחתי הרבה(טפו טפו טפו), לא ברור לי איך, לא יצא לי להיתקל בספרים מסריחים מסיגריות, ומזל שכך. ריח של סיגריות עושה לי כל כך רע, מגעיל אותי ועושה לי כאב ראש ואני אישית פשוט למדתי,מנסיון מר, לא לשבת במקומות מסריחים מסיגריות, גם אם זה אומר לחזור מוקדם יותר מבילוי או משהו כזה, כי ההנאה החברתית(המפוקפקת כשהיא עטופת עשן)לא שווה את תחושת הדחייה שלי מעצמי, מהעור שלי ומהשיער שלי אחרי שהייתי באזור מעושן.לילך- יש הבדל עצום בין מעשנים לשמנים! כמו ההבדל בין מי שחותך לעצמו את הורידים לבין מי שקופץ מחלון על הראש שלי! אמנם למען בריאותם עדיף ששניהם לא יתאבדו, אבל אין מה להשוות את מי שפוגע בבריאותו למי שפוגע בבריאותי! ומעבר לזה, שמן לא תמיד ולא בהכרח פוגע בבריאותו- יש שמנים רבים שהכולסטרול שלהם, למשל, נמוך בהרבה מזה של רזים רבים והרגלי התזונה שלהם בריאים הרבה יותר. שומן לא אומר בהכרח לא בריא, וכאן היה כשל מסויים במטאפורה שלי…ואני חותמת על כל מילה בתגובה של גילי לדברייך.
    ואגב גילי, לאחרונה קלטתי על עצמי שעד כמה שאני תופסת מעצמי אדם ליברלי וסובלני, הסובלנות שלי נעלמת כלפי שני סוגי אנשים- טיפשים וגזענים. אז כלפי גזענים אני עדיין גזענית, וכלפי אידיוטים, עברתי בקיץ תהליךנ מעניין- הייתי במקום מסויים שהיה בו בן אדם ממש טיפש ואני, באופן אינסטינקטיבי, נרתעתי ממנו ואפילו גיחכתי על טימטומו ביני לבין עצמי. בעקבות שיחה עם חברה שהיתה שם הבנתי משהו- כשאותו בחור התבטא בפורום גדול ואמר דברים שאמנם לא היו חכמים אבל היו בחלקם דברי טעם, חשבתי שבשבילו זה הצריך כזה מאמץ מחשבתי עצום, והתחלתי להעריך אותו יותר.
    לא נגמלתי לגמרי, אבל אני משתדלת…

  9. ישי הגיב:

    מכיוון שאני ממהר אני לא מוסיף קישור, אבל זה גגיל.
    מעשנים מכניסים למדינה יותר כסף במיסים ויצירת מקומות עבודה מאשר עלות הנזק שהם מסבים.
    לפחות לפי האקונומיסט.

  10. Boojie הגיב:

    לצערי, יש להוסיף. אחד הספרים האהובים עלי.

  11. גילי הגיב:

    איך יכולת לא לתרגם את הספר הזה? ממש לא בסדר . כל כך האמנתי בך.

    סליחה לקוראים, קבלו תיקון. תרגום: עמנואל לוטם וגפי אמיר.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s