על ביקורת תרגומים – הקדמת תרופה למכה

מחר יוצע למכירה הספר שעליו שקדתי בחודשים האחרונים, לילות כימים. "רבבות ילדים ברחבי הארץ" – אם להאמין למכונת יחסי-הציבור המשומנת* – "מחכים בכיליון עיניים למוצא המקלדת של גילי בר-הלל".

ולמה אני מחכה? לתגובות. לצערי הרב, אני כבר צופה מראש את הבוז, ההתנשאות, הקטנוניות ובעיקר השמחה לאיד של הקוראים המגלים שגיאות או שגיאות לכאורה בתרגום. השתכנעתי כבר שאין מנוס מהשלב הבלתי נעים הזה, וכעת אני בעיקר נערכת לשרוד אותו. כביכול הייתי יכולה פשוט להתעלם מהטענות, ולהקשיב רק למחמאות הרבות והאותנטיות לא פחות שאני מקבלת על עבודת התרגום. אבל אני מטבעי לא יכולה שלא להתעניין בביקורות השלילית: אני חייבת להבין מה עומד מאחריהן, לחשוב מה אוכל ללמוד מהן, ולהחליט ביני לבין עצמי, האם היה טוב יותר אילו פעלתי אחרת.

מצאתי לי "רבים" לשאוב מהם חצי נחמה: מתרגמי הארי פוטר לשפות אחרות, אף הם נתקלים בתגובות שליליות רבות לעבודתם. המתרגם לשפה הגרמנית, קלאוס פריץ, כל כך נעלב מהביקורות המרושעות על התרגום שלו, עד שהוא כמעט ומסרב להתראיין או להתכתב על עבודתו. חובבי הארי פוטר בגרמניה אפילו המציאו מושג מיוחד לשגיאות של קלאוס – gurken; ויש לפחות אתר אחד – gurkensalat – שמפרט בדקדקנות חסרת רחמים כל טעות וחשד לטעות בתרגומים לגרמנית. גם המתרגמים לנורבגית, דנית, פורטוגזית, שוודית וכיוצא בזאת כתבו לי על חוויות לא נעימות שהיו להם עם קוראים כועסים, ונתקלתי בטענות קשות לכאורה של קוראים המופנות כנגד התרגומים לרוסית, צרפתית, ספרדית, איטלקית, סינית, ועוד. 

לא נותר לי אלא להסיק, שחלק מסוים מהביקורות השליליות הללו אינו ביקורות לגופו של תרגום גרוע, אלא נובע מעצם מעשה התרגום. הרי לא ייתכן שכל המתרגמים הללו הם באמת מתרגמים גרועים עד כדי כך, וכל הוצאות הספרים בחרו בציניות דווקא מתרגמים גרועים להפקיד בידיהם רב-מכר בעל חשיבות כלכלית אדירה.

אין זה מקרה שדווקא המתרגמים של ספרי הארי פוטר מושכים אש. יש יחס ישיר בין התפוצה של הספרים, מידת תשומת הלב שהם מעוררים וכמות הדיונים המתנהלים לגביהם, לבין ההתעסקות בסוגיות של תרגום – או כל פן אחר שכרוך בספרים. בין קוראי הארי פוטר ניתן למצוא מספר גבוה במיוחד של קוראים "מומחים", כאלה שלא סתם קוראים לשם ההנאה אלא חוזרים וקוראים ומשננים ובוחנים ודנים ומתפלפלים בספרים, ובחינת התרגום היא חלק טבעי של ההתעסקות הזאת.

אשר לשאלה, למה המומחיות של הקוראים חייבת להתבטא דווקא בביקורת שלילית ובתלונות – לדעתי זה כבר קשור למהות פעולת התרגום. באיטלקית אומרים: Traduttore, traditore – המתרגם הוא בוגד. תרגום מושלם הוא אידיאל בלתי מושג, אין דבר כזה; מכאן, שכל ניסיון לתרגום מהווה פגיעה במקור, וכל מעשה תרגום הוא מעשה של בגידה במקור. (ובמקרה כשבדקתי את איות הביטוי באיטלקית ניתקלתי במאמר המעניין הזה, באותו נושא.) זאת ועוד: המתרגם הוא שעומד כחוצץ בין הקוראים לבין ה"אמת", היצירה המקורית; המתרגם הוא זה שמטעה את הקוראים, הוא שמוליכם שולל, הוא שמונע מהקוראים לדעת את האמת.

 

כשאנו מגלים שגיאת תרגום, אנו נמלאים בוז, כעס, וחשדנות. בוז, כי אם אנחנו הצלחנו לגלות את השגיאה, על אחת כמה וכמה המתרגם היה צריך לגלות אותה, זה הרי המקצוע שלו, על זה משלמים לו. כעס, כי אנחנו חשים מרומים: הציפיה שלנו שהתרגום ישקף נאמנה את המקור לא נענתה, אנחנו לא קיבלנו את התמורה לכספנו, היצירה – שהיא האמת, היא הערך העליון – לא זכתה לטיפול שמגיע לה. חשדנות, כי אם כבר גילינו טעות אחת, מי יודע כמה עוד טעויות קיימות, שאותן לא גילינו; מרגע שהמתרגם בגד בנו, הוא בוגד, וניתן לצפות שיבגוד שוב. לקוראים גם אין שום עניין להבחין בין חוסר נאמנות למקור שנובע ממום של המתרגם, לבין סטייה מהמקור שנובעת מאילוץ כלשהו שהמתרגם נתקל בו או מבחירה אסטתית או לוגיסטית של המתרגם. בגידה היא בגידה. בלי תרוצים.

קשה מאוד לדווח על שגיאות בתרגום, בלי להתקומם. זה טבעי, זה אנושי, וזה אפילו מוצדק. שגיאות תרגום הן דבר מקומם. המתרגם הוא ספק שירות, וכשהשירות שאנחנו מקבלים לקוי, אנחנו כועסים. אנחנו תלויים בחסדיו של המתרגם, ולפיכך למתרגם יש אחריות כלפינו: אם הוא מועל במלאכתו, הוא מועל גם בנו. למתרגם יש למעשה מונופול על הגישה שלנו לטקסט הזר, וכל טעות שלו, היא פגיעה ישירה בנו ובהבנה שלנו. אז מה אם כולנו טועים לפעמים? טעות נשארת טעות, והמתרגם חייב לתת עליה את הדין – ואם אפשר, גם לשלם עליה, הבנזונה.

בעסק הזה, אין סלחנות. אי אפשר לעבור לסדר היום. זה לא מצחיק. תרגום זה עניין רציני, וכדאי לו למתרגם, שייקח את עבודתו ברצינות.

במובן הזה, תרגום הוא מקצוע אכזרי. ולי לא נותר אלא להתחנן: רחמנות!

עכשיו ברצינות. אם תמצאו בתרגום החדש שגיאות, השמטות, או בחירות תמוהות – דווחו לי עליהן בצורה עניינית, עם מראה מקום ברור (מספר עמוד בספר) ואני אשתדל להסביר את ההיגיון מאחורי הבחירה, או לרשום את הטעות ברשימת הטעויות לתיקון במהדורות עתידיות. רק זכרו: על טעם ועל ריח אין להתווכח.

* שירלי יצחקי, היא היא "מכונת יחסי הציבור המשומנת" של ספרי הארי פוטר. היא טוענת שסופגניות זה אחלה שימון למכונה.

פוסט זה פורסם בקטגוריה שאלות נפוצות על הארי פוטר. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

33 תגובות על על ביקורת תרגומים – הקדמת תרופה למכה

  1. תמי הגיב:

    הראשון, עוד בטרם היכרתיך, אמרתי לדידי: וואו, איזה תרגום מצוין.
    וזה ממישהי שביקורתית לגבי תרגומים באופן מופרז.
    קראתי גם את 2 ו-3 וטרם קראתי את הבאים, אבל דעתי על התרגום נותרה חיובית ביותר.

  2. Rogel הגיב:

    I, for the little its worth, like your translations better than the original.

  3. רז הגיב:

    לאזרחים שם להתלונן (במדינה שבה בהעת חוסר שביעות-רצון עשויה לשלוח אנשים, במקרים רבים, לכלא), הרי שאפשר לטעון כי הסדרה כבר לימדה את אזרחי המדינה שיעור או שניים בהלכות דמוקרטיה.
    לגופו של הנושא הנדון כאן – את כל סדרת הארי פוטר קראתי רק בתרגום העברי. באמת שאני לא מבין אנשים שמתקרצצים על מונח כזה או אחר וקרבתו למקור. אני נוהג לשפוט תרגומים לפי איכות השפה אליה הם תורגמו (מצוינת, במקרה של הארי פוטר) ולא לפי מידת קרבתם הלשונית לשפה ממנה הם תורגמו.
    אנקדוטה משעשעת: בביקורו של הסופר טים פאוורס בכנס אייקון האחרון, הוא סיפר על התקלות מוזרה שהיתה לו עם התרגומים של ספריו לגרמנית. הטיפוס הנ"ל הכניס באמצע כל אחד מספריו קטע בו הגיבורים יוצאים להפסקה קצרה מהעלילה, והולכים לאכול מרק. מאוחר יותר גילה פאוורס כי הקוקו הנ"ל עבד גם על ספריהם של כמה סופרי מדע-בדיוני אחרים ונתן להם את אותו הטיפול.
    לתשומת לבם של כל המתלוננים על ספרי הארי פוטר – היה יכול להיות הרבה יותר גרוע…

  4. גילי הגיב:

    על כל צרה שלא תבוא – תמיד יהיה לי את עודד.

    תשמרו, תשמרו את המחמאות לשבוע הבא. אז אני אזדקק להן. בינתיים אני סתם מסמיקה ונהנית.

    כרגע יש בעיות באתר אבל רציתי להוסיף המלצה על ראיון שהתפרסם היום, אריאנה מלמד עם הסוכן של ג'ואן רולינג:

    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3187873,00.html

  5. זיו קיטרו הגיב:

    לבקשתך – המחמאות ימתינו לשבוע הבא.
    יחד עם יחידת סער מיומנת ומצויידת במיטב טכנולוגית המוות הקיימת כדי לטפל במי שיעז להרים את ראשו.

  6. רז הגיב:

    לראיין את הסוכן של ג'יי קיי רולינג זו המקבילה העיתונאית של "לעמוד במרחק עשר צעדים מהקיסר"? (-:

  7. אני רק רציתי להזכיר ש- Gurken זה קישואים, ולקרוא ככה לטעויות תרגום זו הברקה בעיניי. זה נשמע לגמרי נכון באוזניי, להשוות טעויות תרגום לקישואים.

    שיהיה בהצלחה עם התרגום החדש!

  8. גילי הגיב:

    לדעתי זה דווקא "מלפפונים" או "מלפפונים חמוצים". (מה שנקרא באנגלית: gherkin) אתה רואה, תרגום זה עניין מסוכן.

  9. גיא בן-דויד הגיב:

    זה נכון מה שעודד אפראימוב אומר?

  10. זה נכון. התבלבלו לי הזוקינים והגרקינים.
    בגלל זה אני לא מתרגם (מצטער, הרמת לי להנחתה).
    🙂

  11. כרמל הגיב:

    רק בעברית והאשמה היחידה היא רולינס עצמה שהחלה להתדרדר קצת בארבע, עכשיו אני מחכה רק לסרטים. היה לי רק קושי אחד, צריך לנקד אולי מילים כמו מוגלגים או הרמיוני, האופן שבו הוגים אותן בסרטים הפתיע אותי, דמיינתי את זה קצת אחרת ללא ניקוד🙂

  12. דן אולדינייר הגיב:

    עליתי על משהו:כולם חושבים שר.א.ב. הוא רגולוס ארטורוקס בלק ואני תומך בעמדה הזו אך בספר השישי עולים גם על Rosalind Antigone Bungs and Rupert "Axebanger" Brookstanton. השתמשתי בקטע באנגלית כי זהו קטע המסמל שר.א.ב. יכול להיות גם אחד מהם (מתוך:"הארי פוטר והנסיך חצוי-הדם"(
    נו?
    מה אתם אומרים?

  13. עידן הגיב:

    קודם כל אני חייב להודות שהמגיב עודד קצת הפחיד אותי. חוץ מזה, את מעלה כאן ענין מרתק לדיון פילוסופי (אם זו לא מילה גסה עדיין במקומותנו).
    נכון ששגיאות עריכה מחפשים גם בשפת המקור, אבל נדמה שלמתרגמים צפויים חיים קשים במיוחד, והשאלה היא מה יש בו באקט התרגום שמעורר אנטגוניזם כה חריף אצל חלק הקוראים? אפשר למצוא את הסיבות בטיעונים פסיכולוגיים למכביר: הוא מקנא במתרגם, היא סופרת מתוסכלת, וכו' וכו'. אני חושב שיש כאן משהו עמוק יותר: בתרבות ההיפרטקסטואלית שלנו, התרגום נתפס כאקט חשוד מלכתחילה, וחובת ההוכחה מוטלת מראש על כתפיו של המתרגם לשכנע שלא גרם נזק ליציר המקורי. התרגום כהתעללות בטקסט, אם תרצי, וכל מחפשי השגיאות הם מתנדבים של תנו למקורות לחיות או משהו דומה. בסך הכל אין נחמה רבה להציע לך, גם עור עבה של פיל יכול להיסדק מעוצמת התגובות החריפות שאת ודאי עומדת לקבל. תתיחסי לזה כסערה שתשכך גם היא עד לספר הבא.

  14. ע' הגיב:

    רציתי להביע את דעתי בנוגע לתרגום הספר החדש, אך קודם כל- כל הכבוד לך על השקעתך, ותודה לך על תירגומך הנפלא לסדרת ספרים מדהימה זו.

    "הארי פוטר והנסיך חצוי הדם" זה תרגום גרוע לכותרת, מאוד. בתחילה היה לי קשה להאמין שאת, מתרגמת מקצועית, החלטת על כך, אך כשגיליתי שהדבר בא מגולשים בבלוגך לא הופתעתי מהתרגום המילולי והדבילי הנ"ל.
    "The Half-Blooded Prince" מתיחס לאדם שבדמו זורם דם נסיכים, מכאן- חצי נסיך, או נסיך חורג, ולא "נסיך חצוי דם". מהו נסיך חצוי דם? נסיך שהדם שלו נחתך לחצי?
    משמעות התרגום הוא שכנראה, אחת מן הדמוית בספר תהיה בחצייה נסיך, ודמה יזרום דם נסיכים, ועל פי כן היא שוב-או חצי נסיכה, או נסיכה חורגת. המושג "חצוי דם" לא קיים בכלל, הוא מילולי מדי ובושה לשפה העברית.

    כנראה הדבר מאוחר מדי בשביל לשנות את הכותרת של הספר. אך בכל זאת רציתי להביע את דעתי.
    המשיכי בדרכך הנפלאה, שכן דרכך אנו נהנים מהעלילה המופלאה של ספרי הארי פוטר בשפתנו.
    בכבוד רב,
    ע'.

  15. גיא הגיב:

    אהבתי מאוד את התרגומים שלך, והם טובים מאוד ואני מחכה בקוצר רוח לספר מחר !

    ועם זאת מצאתי שגיאה בספר החמישי שבמאוד הצחיקה אותי ולא הבנתי איך לא שמתם לב אליה… במקום "האגריד" כתבתם "הגריד" ועוד דבר אחד שאני רוצה למחוא עליו, למה הכותרת של הספר השישי "הארי פוטר והנסיך חצוי הדם" הינ בורוד זוהר וצעקני במקום בסגול המקורי והיפה .

  16. רוני ה. הגיב:

    גילי – תוכלי להסביר את הבחירה במונח "חצוי הדם"?

    מדוע לא להשתמש במונח העברי?

  17. עידן הגיב:

    ההבדל בין הטענה שלי לבין מה שכתבת על התרגום כבגידה ביצירת המקור שהיא ה"אמת", הוא שאני חושב שטקסט המקור הוא שווה-ערך מבחינה תרבותית ל"אמת" אך אינו זהה ל"אמת". או במלים אחרות, הבעיה של רוב מבקרי התרגומים היא שפשוט אין להם חיים (-:

  18. בני הגיב:

    קודם כל בהצלחה. מחכה עם כולם, ולא בפינה🙂
    ולעצם העניין, הביטוי הנכון הוא "לילות כימים" ולא להיפך, משום שהכוונה היא, לרוב, להפוך את הלילות לימי עשייה.
    ושוב בהצלחה.
    בני

  19. אסתי הגיב:

    כי זאת שפת האם שלי, קשה לי לקרוא ספרים מתורגמים. אני תמיד שומעת את הביטוי האנגלי שמתחבא מאחור וזה מפריע לי. (אגב, בתור מי שכותבת דווקא בעברית העניין הזה מסבך אותי גם בכיוון ההפוך)
    אבל אני חייבת לומר שהצלחתי לקרוא את התרגומים שלך ולהנות מהספרים – ואת מוזמנת לראות את זה כמחמאה אמיתית. חוץ מזה, ספרי הארי פוטר מלאים בכל-כך הרבה מונחים ומושגים לא קיימים, שאני תמיד מתפעלת איך הצלחת למצוא להם מילה קולעת בעברית.

  20. עומרון הגיב:

    שמעתי בעבר מימרה שמיוחסת לשלונסקי שתמיד משרתת אותי נאמנה – תרגום הוא כמו אישה, אם היא יפה היא לא נאמנה; אם היא נאמנה, היא לא יפה.
    (השוביניזם במקור).
    אני חושב שזה באמת מתמצת את דילמת המתרגם יותר מכל דבר אחר.

    קראתי שלושה ספרים בעברית ואת השאר באנגלית.
    אני לא יכול לומר שהתרגום טוב, אך ללא ספק לא מצאתי בו פגמים (כזה אני. לא רע זה עדיין לא טוב). ברוב המקרים תרגום גרוע קופץ לעין כיוון שהאנגלית ניכרת בכל מילה במשפט או בפסקה. אצלך לא נתקלתי בכאלה וזה כבר מספק.

  21. טובה הגיב:

    גילי יקרה,
    את יכולה להיות גאה בעצמך. מאד. לתרגם ספר של כמעט 700 עמודים תוך שלושה חודשים וקצת היא משימה שמעט אנשים יכולים לעמוד בה. והנה עשית זאת וממחר זה עומד לצאת לאור.
    ביקורות שליליות תמיד יהיו. ואנחנו כולנו בני אדם ובני אדם גם יכולים לטעות לפעמים, אז מה? ותמיד יהיו אנשים שמחפשים אותך, אבל (כמו שאמרה לי חברה טובה בהקשר אחר) – WHEN YOU GO PUBLIC, YOU GO PUBLIC. הביקורות באות עם הטריטוריה. עיסקת חבילה שכזו.
    לא יודעת אם יש לך את "לאשה" של השבוע, אבל הנה מה שיוכי ברנדיס אומרת:
    "הלא מפרגנים הם קבוצה קטנה, רעשנית…אני קוראת את הקללות ונבנית: קטן עלי. אם אזכה רק לביקורות אוהדות, לא אתפתח, אני צריכה להיאבק. שימו לי רגליים ואעקוף את הפירצה…למרירים לא נותר כוח ליצור. כשאין לך שושנים, דרכך לא תהיה סוגה בשושנים. המיעוט השונא עלול לבלבל. שישקעו ברעל שלהם ואנחנו נגמע מכוס האהבה…"
    אהבה, הכוח שגם וולדמורט לא יכול לו.
    שיעבור לך ממול.
    אני מצידי מחכה מחר לשעה שש.

  22. anne of green gables הגיב:

    אמר ביאליק, אאל"ט.
    אני תמיד מרגישה שהתרגום לעברית שונה לחלוטין מהמקור באנגלית (אלו שתי השפות היחידות שאני קוראת), אבל אני לא רואה בזה חיסרון.
    אני אוהבת את התרגומים שלך, עד כמה שזה שווה.
    אני לא פוטריסטית פנאטית, ולא שולטת בכל הדקויות והפלינטים.
    אני רק מקווה שהספר שהזמנתי יגיע במהרה, ואני אשב להנות ממנו כמו שתכננתי.
    שיהיה לך שבוע נעים ורגוע.
    מגיע לך.

  23. רני הגיב:

    אם את צריכה מחמאות על התרגום (שעדיין לא קראתי) תשלחי אותם אלי🙂 והמבין יבין.

  24. מספר 666 הגיב:

    אני מעדיף לקרוא ספרים בשפה המקורית שלהם ולא בתרגום ,כך שלא קראתי אף אחד מהתרגומים שלך ואין לי מושג לגבי רמתם הגבוהה או שלא.
    אני דווקא מתעניין כאשר התרגומים שונים באופן דרסטי מהמקור ובבירור זה אינו המצב כאן .
    בכל אופן אין ספק שנושא התרגומים הפך אותך למתרגמת בעלת הפרופיל הגבוה ביותר בארץ ומטבע הדברים זה מושך תשומת לב וגם אש שאולי לא הייתה מותחת אם הספרים היו בעלי פרופיל נמוך
    יותר ( ואיתם המתרגם
    והערה:
    ראיון איתך מופיע מחר במוסף סוף שבוע של מעריב ביום שישי. חפשי במאמר ""מסע הקסם המיסתורי " על עוץ לי גוץ לי

  25. גילי הגיב:

    קודם כל, תודה. באמת שלא התכוונתי לעשות fishing for compliments, אבל לא אכחיש שהתגובות החמות נעמו לי מאוד. קיוויתי להרחיק לרגע את הדיון מהעיסוק בעבודה שלי, ולחשוב קצת על הפעולה הזאת, תרגום, ומה משמעותה בשבילנו – למה אנחנו (גם אני) מגיבים תגובה רגשית כל כך כשאנחנו נתקלים בתרגום גרוע. הרי בכל יום אנחנו נתקלים בחלמאות, רשלנות, תכנון לקוי ואפילו שחיתות של אנשים אחרים כמעט בכל תחום בחיים, אבל לא תמיד זה מרגיז אותנו באותה מידה. למה דווקא תרגום רע מקפיץ לנו את הפיוזים?

    אבל כתבתי מנקודת המבט האישית שלי, וזה הבלוג האישי שלי, אז אני לא יכולה להתלונן שהתגובות אישיות מדי – בפרט כשרובן ככולן אוהדות!

    כמה תשובות ותגובות:

    תמי, רוגל (מזל טוב), זיו, טובה, רז, ע', anne, רני: תודה. סליחה אם שכחתי מישהו.

    רז – יצא לי לפגוש את טים פאוורס כשהיה בארץ, ולשמוע את האנקדוטה הזאת מפיו, באריכות. הוא מספר את זה נורא מצחיק (ואשתו עושה אקפטים ברקע). מתברר שיש הוצאה בגרמניה ששותלת פרסומות למרקי קנור בכל ספרי המד"ב שלה, מפי הדמויות של הספר, באמצע האקשן. יש לזה פוטנציאל קאלטי, לדעתי. ובאותה הזדמנות סיפר לנו דידי חנוך, ששב מכנס וורלדקון בגלסגו, שכשתרגמו את "ההוביט" לשוודית, המתרגם חשב שאין כזה דבר הוביט, זו כנראה טעות, ותרגם "ארנב".

    כרמל – השמות מנוקדים תמיד במופע הראשון, ובהמשך מקבלים ניקוד חלקי. (וזו לא החלטה שלי, כך נהוג בהוצאה.)

    עידן – *בדיוק*. תודה על התגובה העניינית!

    בני – תודה על התיקון, צודק!

    עומרון – לא החמיאו לי כך מאז שהעורך בעיתון שבו עבדתי התלונן באוזני שכל המתרגמים בעיתון פשוט גרועים, אי אפשר לעבוד ככה, וכשכיחכתי בגרוני קלות נתן בי מבט שני ותיקן, "אה, את לא גרועה, את בינונית."

    ועוד לעומרון: שלונסקי אולי אמר את האימרה שייחסת לו, אבל הוא לא היחידי. לא הצלחתי לאתר מי הראשון שאמר, זו כנראה אימרה צרפתית שהגיעה לעברית דרך הרוסית, אבל בכל מקרה, אימרה ידועה מאוד, ונפוצה לא רק במחוזותינו, כך שספק אם שלונסקי המציא אותה.

    אגב אימרות על תרגום, גם האימרה שציטטה Anne כנראה לא נולדה אצל ביאליק: היא מיוחסת, בוריאציות קלות, לויקטור הוגו, שארל בודלר, R.S. Thomas ועוד…

    אגב שלונסקי – תודה, אלי, אחפש שם.

    ואחרונים חביבים: ע', ורוני ה' ששאלו על שם הספר "הארי פוטר והנסיך חצוי-הדם". החלטתי להקדיש רשומה חדשה לתשובה, בקרוב אפנה אתכם אליה.

  26. גילי הגיב:

    תשובה מפורטת ברשומה הבאה:
    http://www.notes.co.il/gili/15394.asp

    ע', עם כל הכבוד, אתה טועה בהנחות היסוד שלך לגבי פירוש הכותרת באנגלית. רוני, ניסתי להסביר מדוע לא ברור מה זה "המונח העברי" שלגביו שאלת.

  27. ע' הגיב:

    גילי היקרה,
    לאחר קריאה ברשומה לה נתת קישור, הבנתי את טעותי ואני מתנצל על הדבר.
    הבנתי את תירגומך וכעת אני רואה את ההגיון שבו.

    בכבוד רב,
    ע'.

  28. יוחאי הגיב:

    את עושה עבודה מצויינת!
    אל תתייחסי לתגובות השליליות והמגעילות אם יגידו לך!
    אנחנו מבינים באיזה מצב את נמצאת- ואני משוכנע שהספר ייצא מצויין!
    יוחאי

  29. אילנית הגיב:

    הספר הראשון של הארי פוטר שקראתי היה בעיברית והוא משך אותי שהייתי כבר חייבת לקרוא את השני והשלישי בשתי נשימות הבאות שלי (כן, אני מאלה שהיה להם דיליי בשיגעות הספרים) אח"כ כשיצא הספר הרביעי עוד חיכיתי לתרגום אבל ואח"כ קראתי אותו באנגלית ואת החמישי והשישי כבר לא יכולתי להתאפק וקניתי את המקורי, אני רוצה רק להגיד לך, אחרי המבוא הארוך הזה, שאת מצליחה בצורה מדהימה לשמור על הקסם של הספר ותמיד כיף לקרוא שוב ושוב את הספרים המתורגמים, אני בד"כ לא מצליחה לקרוא ספרים מתורגמים כי הקסם של הספר נעלם בתרגום, אז אני קוראת רק ספרים שבמקור הם בעיברית. חוץ מי זה שאני מכירה המון אנשים שלא קראו אפילו שורה מספר עד הארי פוטר וזה פתח להם את האהבה לספרים ואני בטוחה לגמרי שזה לא רק בגלל הכתיבה המדהימה של ג'יי. קיי. רולינג אלא גם היכולת שלך לשמור על הקסם שבספר, כל הכבוד לך תמשיכי בעבודה המדהימה (חבל שהיא מסתיימת עוד ספר…) תדעי לך שיש יותר אנשים שמעריכים אותך מאשר הנודניקים והקטנוניים שכותבים לך הערות מרושעות…

  30. אלון הגיב:

    דבר ראשון רציתי לשבח אותך על התרגום ולהגיד שנהנתי מאוד מהספר.

    אבל יש מילה שהוזכרה שלוש פעמים ולא כ"כ הבנתי אותה : המפף (ובפעם אחת מפף).

    תודה רבה,
    הקורא אלון

  31. גילי הגיב:

    במקור המילה היא: hmmph
    וזה מה שנקרא אונומטופיאה, או במילים אחרות, פירוש המילה המפף הוא שמישהו השמיע מין קול כזה שנשמע כמו "המפף".
    גילי

  32. נגה הגיב:

    לצערנו יש אנשים שמפיקים הנאה מהטחת האשמות באחרים. הם הופכים זבוב לפיל, ומתנפלים בגלל כל דבר קטן. משום-מה הם נהנים מזה.
    לא קשה מאוד לזהות מי מתנפל סתם ומי מתכוון באמת. נסי להפריד בין ההשמצות שמטרתן התעללות ותו לא, ובין הביקורות הבונות.
    ומה לי יש לומר על התרגום שלך? – מצוין. ואף יותר מזה.
    לצערי כמה מקוראי האנגלית החליטו שמשעשע לגלות לי כמה דברים, ותהיתי איך תתרגמי אותם – לדוגמא, "יוּ-נוֹאוּ-פּוּ". התרשמתי מאוד מ"זה-שאין-לי-קקי-עמו", רעיון מצוין!
    אבל יש לי שאלה – ביום רביעי ראיתי בעיתון (לא יודעת איזה; חברה שלי גזרה את הכתבה והביאה לכיתה) כתבה קצרה על הספר השישי, וראיתי משם שאת טוענת שהספר פחות מבדר.
    אז אם זו סתם מתיחה צינית: בבקשה. אבל אם את באמת חושבת כך, כנראה שחוש ההומור שלנו שונה מאוד – אני נקרעתי מצחוק כמעט כל הזמן.

  33. טובה הגיב:

    את התרגום ל-INFERIUS. אני חושבת שזו הברקה מצויינת. תודה!!!

סגור לתגובות.