"האריה, המכשפה, וארון הבגדים"

מאת:  קלייב סטייפלס לואיס, מאנגלית: נורית גולן; סדרת מרגנית, 59 ש"ח
  
"האריה, המכשפה וארון הבגדים" הוא אחד הספרים האהובים עלי בכל הזמנים, ואבן דרך בספרות הילדים והנוער. עכשיו, בזכות עיבוד חדש לקולנוע, אנחנו זוכים לקבל מהדורה מחודשות של ספר זה, הראשון בסדרת תולדות ממלכת נרניה. באותה הזדמנות הדפיסו בשבילנו גם את יתר ספרי הסדרה (הידד!) בעיצוב מודרני ומושך, אבל הראשון הוא היחידי שזכה לתרגום חוזר.
נפלא שאפשר שוב להשיג עותק ידידותי של הספר (לעומת המהדורה המסורבלת של "מחברות לספרות") בתרגום עדכני וזורם – חבל רק שבמסגרת העידכון ויתרה ההוצאה על הניקוד בספר. אף-על-פי-כן יהנו ההורים להיזכר והילדים להכיר את הסדרה הנפלאה הזאת, המגוללת את הרפתקאותיה של חבורת ילדים שמגלה עולם אחר, מלא קסמים ויצורים מיתולוגיים, מעברו השני של ארון בגדים ארצי. כל מי שדואג שילדיו "נתקעו" בספרי הארי פוטר, מוזמן לנסות לפתות אותם לקרוא את סדרת נרניה, שקדמה אמנם בחמישים שנה, אך היא קסומה, מרתקת ושובת לב לא פחות – ויש שיגידו, יותר.
——–

עד כאן, ההמלצה שכתבתי ל"לאישה". מכאן ואילך, תוספות לקוראי רשימות.

גם רוני התלהבה.
אחת הרשימות הראשונות שלי כאן עסקה בכך שהגיע הזמן לחדש כבר את סדרת נרניה. הסדרה הזאת היא מה שמכונה בחוגים מסויימים "לחם" – מוצר יסוד. חיים ארוכים של קריאה לשם ההנאה יכולים להתחיל בסדרת הספרים הזאת (חוץ מהאחרון, שהוא מבאס).
את הסרט טרם ראיתי.

אופנת השעה, היא של חוגים נוצריים לגנות את הספר על כך שהוא אינו די נוצרי. מצד שני הספר הזה כבר רגיל לחטוף על כך שכל כולו משל נוצרי אחד גדול. הסופר פיליפ פולמן הוא בין שונאי סדרת נרניה המפורסמים, והוא אף הגדיל וכינה את עצמו ה"אנטי-לואיס". האם זה טוב או רע ליהודים? לדעתי אפשר לקרוא את הספרים כמעט בלי לשים לב שהם משלים על הנצרות. חבל לוותר על הסדרה הזאת, רק מחשש שילדינו ימירו את דתם. זה לא יקרה כל כך מהר.
מתברר שהמהדורה החדשה יצאה בשתי עטיפות: עטיפה אחת עם תמונות מהסרט, ועטיפה אחרת קצת יותר מעודנת, שמתאימה לשאר הספרים בסדרה.
על התרגום החדש כבר שמעתי דעות חלוקות. אבל אני אף פעם לא שוכחת שנורא קל לקטול תרגום, יותר מדי קל.  אנשים נוטים להעדיף את התרגום שאותו קראו כשהתאהבו בספר – הגירסא דינקותא – ולעיתים לאור זה הביקורות על תרגום חדש פשוט אינן הוגנות. במקום להביע את דעתי, אקל עליכם לבדוק בעצמכם. הנה קישור לפרק הראשון של הספר בתרגום החדש (ב-ynet), ובהמשך, השוואה של ציטוטים נבחרים מתרגומים שונים של הספר:

 

התרגום המקורי של שושנה וידל, משנת 1971:

"מהו המאכל שהיית רוצה בו יותר מכל?"
"מעדן תרכי, בבקשה, הוד מלכותך," (עמ' 39)

קוה קוה אדמונד, כי עכשיו תאמר משהו בקשר לארוחת-בקר! אך הסבה שהניעה אותה להעצר היתה אחרת לגמרי. (עמ' 113)

"אל תשב תחתיך בעינים תמהות, שוטה! קום ועזור!" (עמ' 117)

…יצורים אשר לא אתאר אותם כאן כי אלו הייתי עושה זאת יתכן שהמבגרים היו אוסרים עליכם לקרוא את הספר הזה – מזיקים, שדות, שטנים ורפאים, רוחות-זועה, אובות וידעונים ובני אשמדאי. (עמ' 146)

 

תרגומה של שושנה וידל, לאחר שנערך ועודכן בידי גדעון טורי בשנת 1990:

"מהו המאכל שהיית רוצה בו יותר מכל?"
"רחת לוקום, בבקשה, הוד מלכותך," (עמ' 30)

אדמונד קוה מאוד, שעכשיו תאמר משהו בקשר לארוחת-בקר! אך היא נעצרה מסבה אחרת לגמרי. (עמ' 79)

"אל תשב ותנעץ עינים, שוטה! קום ועזור!" (עמ' 81)

…יצורים שלא אתאר אותם כאן, כי אלו עשיתי זאת, קרוב לודאי שהמבגרים היו אוסרים עליכם לקרא את הספר – מזיקים, שדות, שטנים ורפאים, רוחות-זועה, אובות וידעונים ובני אשמדאי. (עמ' 100)

 

 

התרגום החדש, נורית גולן, 2005:

"מהו המאכל האהוב עליך?"
"רחת לוקום, בבקשה, הוד מלכותך," (עמ' 37)

קשה לתאר עד כמה קיווה אדמונד שתגיד משהו על ארוחת הבוקר! אבל הסיבה לעצירה היתה שונה לגמרי.  (עמ' 104)

"טיפש, תפסיק כבר לשבת ולנעוץ מבטים! רד מהמזחלת ועזור לי לחלץ אותה!" (עמ' 107)

…יצורים רבים שלא אמשיך לתאר, מכיוון שאם אעשה זאת, קרוב לוודאי שהמבוגרים לא ירשו לכם לקרוא את הספר הזה – מזיקים ומזיקות, שדים וליליות, רוחות ורפאים, שטן ואשמדאי ושאר יצורי הלילה. (עמ' 134)

 

ובמקור האנגלי:

 

"What would you like best to eat?"
"Turkish Delight, please, your Majesty,"

How Edmund hoped she was going to say something about breakfast! But she had stopped for quite a different reason.

"Don't sit staring, fool! Get out and help."

…creatures whom I won't describe because if I did the grown-ups would probably not let you read this book – Cruels and Hags and Incubuses, Wraiths, Horrors, Efreets, Sprites, Orknies, Wooses and Ettins.

פוסט זה פורסם בקטגוריה התפרסם בלאישה. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

29 תגובות על "האריה, המכשפה, וארון הבגדים"

  1. אלון-לוציפר הגיב:

    ולא קורא את הספר, לא רואה את הסרט ומתעלם לחלוטין ממנו.

  2. נגה. הגיב:

    אני תוהה אם ראית את סדרת הספרים המקוצרת, מסוג הספרים האלה עם דפים בגודל של מגרש כדורגל, שתי שורות באורך זרת בעמוד ואותיות בגודל של מחבט טניס, שהוציאו לנרניה? אני אישית מגדירה את מה שעשו לנרניה כהתעללות בַּספרים. פלקטים בכל סנטימטר נתון, סרטים, והגרוע מכל – ספרי תינוקות מעוטרים בתמונות מהסרט, ועוד לנרניה? למה להתעלל בה כך, מה היא עשתה להם?
    תרגום חדש – שיהיה להם בכיף. סבבה אפילו. אני בעד השארת השפה ברמה בה הייתה במקור, ואין ספק כי לפי הקטעים שהצגת התרגום הראשון בשפה הגבוהה ביותר, אך בגלל ידיעותי הנמוכות באנגלית (אני בכיתה ז') אני לא יכולה לדעת איזה מן התרגומים הנאמן ביותר. אני לא רואה בעיה עם שפה גבוהה, כל עוד היא לא גבוהה מדי, כמו בשר הטבעות (הבנתי אותו, כן, אבל השד יודע כמה זמן נאבקתי בו). את נרניה קראתי לראשונה בכיתה ד' או ג', אני לא זוכרת, ולא הייתה לי כל בעיה עם השפה. נכון שתמיד נחשבתי לאחת בעלת שפה גבוהה יחסית לגילי, אך אני לא חושבת שהתרגום המקורי יהווה בעיה קשה כל כך גם לתלמידי כיתה ג'. השאלה היא מה הכי נאמן למקור – ואת זה אני לא יכולה לדעת.
    והסרט? – אני לא יודעת, אבל לא נראה לי שאראה אותו. עשו עליו יותר מדי רעש, ומשהו בזה דוחה אותי כנגדו.

  3. ספלינטור הגיב:

    תגידי, מאיזה גיל נראה לך שאפשר לקרוא (או להקריא) את זה?

    אני מחפש בנרות ספר לבתי בת הארבע וחצי שיהיה בהמשכים, ולא יגמר בכל הקראת לילה טוב.

    היחידים שיש לנו בינתיים זה קריוס ובקטוס, וללה.

    יש לך עוד המלצות?

  4. גילי הגיב:

    אני התחלתי לקרוא את הספרים האלה כשהייתי בת שש, ולדעתי גם אני הייתי קצת צעירה בשבילם.
    לא חושבת שיש הרבה ספרים שעונים לתנאים שהצבת, כי רוב הילדים בני 4 וחצי עוד לא מוכנים לסיפורים בהמשכים – כך נראה לי. אבל אולי תנסה את ספרי "צפרדי וקרפד" וספרי "דובי דוב" (מאת אלסה מינריק, איורים מוריס סנדק); כל סיפור הוא קצרצר, אבל הספרים מכילים כמה סיפורים, אז אפשר לפרוס אותם על כמה ערבים.

    יותר מתוחכמים מהם אבל עדיין פחות מורכבים מספרי נרניה, הם ספרים כגון סיפורי פדינגנטון (פדי הדוב), וגילגי/בילבי, הנסיך הקטן, ואפילו פו הדוב. וכל ספר שמסומן "ראשית קריאה".

  5. זיו קיטרו הגיב:

    ההודעה הראשונה לא נקלטה, ננסה שנית.

    ראשית לנגה, לפעמים הסיבה שיש רעש סביב משהו, היא כי המשהו הזה הוא טוב. לפני כמה שנים הגיעה הופעה לארץ שהרעש שעשו סביבה הרגיזו אותי, לא הלכתי לראות והייתי מאושר. עד היום בו חבר של דוד שלי הראה לי את ההופעה ב DVD ואז רציתי לרוץ, ולקפוץ דרך חלון הבית שלהם. כעסתי על עצמי עוד יותר, כי ההופעה הייתה במרחק 10 דקות מביתי.

    ולגילי – אני שמח למצוא מישהי ברשימות שאוהבת את נרניה. זהו בהחלט ספר הילדות האהוב עלי. התחלתי לקרוא את הסדרה בגיל 7 או 8, ומאז חזרתי אל הספר שוב ושוב. יש בו קסם השוכן בין השורות שפשוט לא מתפוגג, לא משנה כמה פעמים קוראים אותו.
    הבעיה של הספר האחרון הינה, שהוא כתוב למבוגרים. ק"ס אמר שהוא כתב את הספרים לאותו הקהל, הוא ראה את הילדים בעיני רוחו מתבגרים עם הספרים שלו, הספר האחרון נכתב לבני 20 בערך ואני יכול להבין את ההיגיון מאחורי העניין.

    יש לי את הספר בגרסה שיצא לכבוד יום הולדתו ה 100 של ק"ס, וכמובן שיש לי את התרגומים הישנים, אך לאחרונה רכשתי את הספרים בתרגום החדש, פשוט נראה לי משהו שחייבים שיהיה בבית.
    אני לא מוצא בעיה בתרגום החדש, אני פשוט מאושר שדור חדש יצפה בסרט (המהמם, פשוט אדפטציה מושלמת לספר), וירכוש את הסדרה (אני מקווה).

    ודבר אחרון – נהניתי מאוד מהתרגום של הטירה הנעה, היה חשוב לי לומר לך את זה.

  6. דוד הגיב:

    בניגוד לספרים האחרים מלאי העלילה שם זה פשוט שקוף, בייחוד בסוף הספר האחרון

  7. ניקי הגיב:

    אבל… אפילו לא אעמיד פנים שאני נותנת צ'אנס הוגן לתרגום החדש. אני רוצה את הנארניה שלי מיושנת, ואני רוצה אותה עם ניקוד.

  8. Kipod הגיב:

    (שחוזרת יותר מדי מאז אותה בדיחה מקסימה, 'הטאו של פו'), כאילו יש עומק כלשהו בסיפורי פו הדוב. והלא קסמם הוא הנונסנס שלהם. כן, ניתן לחפור ולמצוא משמעויות, אך ודאי שהמחבר לא התכוון אליהן. ובודאי שילדים (או לפחות אני בעת זאטוטי), לא ישימו לב אליהן.

  9. זיו קיטרו הגיב:

    מציג נקודת מבט מעניינת, המראה כיצד ניתן למצוא משמעויות חבויות כמעט בכל מקום.
    חבר דתי הדוק אמר לי, שרבנים רבים יכולים לקחת את הארי פוטר ולהוכיח את קיומו של האל דרכו.
    יחד עם את, אני מסכים שפו הדוב הוא קצת יותר מתוחכם מסיפרי ילדים אחרים.

    אבל – איפה אתה רואה טענה לגבי עומקו של פו בתגובות או בהודעה המקורית?

  10. חגית הגיב:

    באמצע אוגוסט, הרבה לפני שידענו שנרניה הופכת ללהיט הוליוודי התחלתי להקריא לבן ה-11 שלי את האריה המכשפה וארון הבגדים.
    הוא מסוג הילדים שבשבילם קריאה היא מטלה. הוא קורא רק בשביל לכתוב את יומן הקריאה שהמורה דורשת, וממש לא התחשק לו לקרוא בחופש הגדול.
    אתה יודע מה, אמרתי לו, אני אקריא לך. אתה צריך רק להקשיב. בוא ננסה שני פרקים, ואם הסיפור לא יהיה מעניין נבחר סיפור אחר.
    אחרי שלושה פרקים הוא לא היה מוכן לוותר על הקריאה היומית, ובסוד אגלה שגם אחיו הגדולים היו מציצים מדי פעם לחדר.
    בתחילת ספטמבר הוא התעקש להקריא ביחד איתי. דף אחד הוא, דף אחד אני.
    אחר כך הקראנו זה לזו את אחיינו של הקוסם.
    את הסוס ונערו הוא כבר קרא לבד, כל יום לפני השינה, וכל בוקר שיתף אותי בעלילותיו של שסטה.
    עכשיו אנחנו עם הנסיך כספיאן, מקריאים לסירוגין, פרק אחד הוא, פרק אחד אני.
    שלושת הספרים הנוספים מחכים לנו על המדף ליד המיטה.
    מוטיביים נוצרים לגמרי לא מעניינים אותי, אבל מבחינתי נרניה היא סוג של נס קטן.

  11. טלי הגיב:

    גם אני חושבת שנרניה ממש גדולה על בת ארבע וחצי, ללה אכן מתאים בול וכנ"ל פו הדב(אני בעד התרגום החדש של אבירמה גולן"), "הגמד סיפורון" של טובה הרשקוביץ והמשכיו- "הגמד סיפורון והארנב הצייר" ו"הגמד סיפורון וסבא אלכסנדר".
    גם ספרי "ניסן ורחמים" של רעיה בלטמן יכולים להתאים, גם הם כמו הגמד סיפורון התחילו בתכניות ילדים ברדיו והכי הכי מתאים לגיל הזה "המסע אל האי אולי" הישן והטוב של מרים ילן שטקליס.
    לגבי נרניה- אני נמנית על החסידים חוץ מהספר האחרון המעצבן, את הסרט טרם ראיתי והנצרות המטיפנית באמת מעצבנת אבל כאן יש דוקא יתרון לילדים- זה לא ספר שמטיף לנצרות למי שלא יודע מה זה אלא פשוט ספר נוצרי מאוד שמלא ברמזים ליודעי דבר. ילדים יהודים שגדלים בישראל לא יכולים לפענח את המטיפנות של הסמלים הנוצרים בספר ולכן גם אולי זה פחות יפריע להם.

  12. עודד אפראימוב הגיב:

    הסרט "נרניה" הוא סרט מ-ש-ע-מ-ם-! הורדתי אותו ופשוט התעייפתי. גילי, את מלכה וקראתי את הראיונות שלך. מתי ה.פ.6 יוצא בבאר-שבע? פעם מודיעים שב-22 ופעם ב-23.

  13. רוני הגיב:

    קראתי אותו הן בגיל צעיר ושוב בגיל ההתבגרות וכשגיליתי – כשהייתי כבר מבוגרת ממש – שאומרים עליו שהוא נוצרי הייתי המומה. אסלן כישו? JESUS!
    אחלה ספר, ולמרות הרעש אני אראה את הסרט. מה לעשות, היום יחסי ציבור הם חלק מהעניין. בלי זה אנשים פשוט לא יוצאים מהבית.

  14. ספלינטור הגיב:

    תודה טלי וגילי,

    אני אערך בהתאם.

  15. הלל כהן הגיב:

    לפי הדוגמאות שנתת, התרגום של שושנה וידל שנערך ועדכן הוא הטוב ביותר. התרגום החדש הוא… גמלוני.

  16. splintor הגיב:

    http://ha-lool.co.il/magazine/Article.asp?id=1105

    דיון באתר "הלול" על ספרים לקריאה בפרקים

  17. anne of green gables הגיב:

    הישן? מעדן תורכי הוא מעדן תורכי ולא רחת לוקום. זה שלא ידעתי מהו מעדן תורכי רק הוסיף לקסם של המעדן הזה. שנים אחר כך גיליתי שזה רחת לוקום, ולא הבנתי למה אדמונד מכר את נשמתו בשביל הממתק הצמיג הזה שאפשר לקנות בכל פיצוציה.
    אבל סביר להניח שילדים בני זמננו יעדיפו תרגום קצת יותר דיבורי.
    בימים אלה אני מקריאה לילד שלי (בן כמעט 3) את "נוריקו סאן הילדה מיפן" ואני קצת משנה שם את המילים, אחרת אין סיכוי שהוא יבין.
    מצד שני, כשהוא ראה תמונה שלה אוכלת במקלות – הוא אמר שהיא אוכלת סושי. אני לא ידעתי מה זה סושי בגילו (וגם לא עוד הרבה שנים אחר כך).

  18. רון הגיב:

    ראשית, הספר "האריה, המכשפה וארון הבגדים", הוא הספר השני בסדרת נרניה, ולא הראשון. הספר שהתחיל את הכל הוא "אחיינו של הקוסם", שבסופו גם מגלים בעצר איך התחיל כל הסיפור של הארון.
    חוצמזה, אני לא בטוח שהסדרה של נרניה עונה על ההגדרה של "בהמשכים" כי הדמויות די משתנות של והסדרה היא לא מה שאני הייתי מכנה תמיד המשכים.
    חוצמזה, כמובן שהסדרה נפלאה. אני כרגע בעיצומה של קריאה מחודשת – הפעם בשפת המקור (אנגלית) של הסדה, ונהנה מכל רגע.

  19. רותי ראובן הגיב:

    אני קראתי את כל ספרי נרניה (הסדרה כולה
    לבת שלי כשהייתה בת 6 עד גיל 8 -בכל זאת זה 7 ספרים ,
    אני חושבת שבכל גיל יש לספר משמעות אחרת בעיקר כשהיא חזרה לקרוא אותם השנה לבד היא רואה משהו מעבר לעלילה ,וכן גילתה משמעויות "שונות"-כיום היא בת 9

  20. גילי הגיב:

    בעניין איזהו הספר ה"ראשון" בסדרה, יש אסכולות שונות. "האריה המכשפה וארון הבגדים" הוא הראשון שנכתב, ובמהדורות מסויימות הוא מסומן במספר 1. "אחיינו של הקוסם" הוא הראשון מבחינת ההתרחשות הכרונולוגית, ובמהדורות אחרות הוא זה שמסומן במספר 1 – אבל למעשה הוא השישי שנכתב. אני מאלה שמחזיקים בדעה שהכי כיף לקרוא קודם את "האריה, המכשפה, וארון הבגדים", כי הוא מהווה כניסה הרבה יותר תמימה ואופטימית לסדרה.

  21. טלי הגיב:

    אתמול הלכתי לסרט- בסה"כ נהניתי, הסרט מושקע, עשוי טוב, מקים לתחייה את הספר, משוחק היטב ברובו(אישית ממש לא התלהבתי מהמכשפה)וכמובן שמבחינה טכנית וויזואלית אין עליו.
    אבל אחרי שהסברתי פה את עמדתי המלומדת שהרמזים הנוצריים בספרים לא יקלקלו לילדים יהודים כשרים מפני שהם יובנו רק ליודעי דבר ולמי שמכיר סמלים נוצריים מרומזים, באים אולפני דיסני ירום הודם ותוקעים את סנטה קלאוס בנרניה!
    סנטה קלאוס ממש, עם מזחלת ושק מתנות. בד"כ אני ממש לא ננמנית על המעריצים השרופים שמפשפשים בציציותיו של כל עיבוד ונזעקים מכל חריגה מזערית מהמקור אבל סנטה קלאוס?!? נסחפו… מילא להאכיל אותנו בכפית- אבל הם היו חייבים ללעוס את זה קודם?…

  22. גילי הגיב:

    – אבל סנטה קלאוס הופיע גם במקור…

  23. זיו קיטרו הגיב:

    הצצתי עכשיו בכל הספרים החדשים שרכשתי ומסיבה לא ברורה "האריה" לא מנוקד, אך כל שאר הסדרה כן…מוזר.

  24. טלי הגיב:

    איזו פאדיחה! הייתי משוכנעת שהם קבלו את המתנות מאסלן וסנטה בסרט כל כך עיצבן אותי. אווווף! אני אמנם סומכת עלייך לגמרי גילי, אבל עכשיו התקשיתי להאמין, הלכתי לבדוק בספר ואכן- נפלה עטרת ראשי(או שתיכף אאלץ להחליפה במיצנפת אדומה עם פרווה לבנה…).
    אני מכה על חטא, חוזרת בי ומאוכזבת גם יחד. ואחרי שאמרתי שהמסרים הנוצריים נשארים ברמה הסימבולית המורכבת… אויש!
    אני כנראה או סנילית, או מדחיקה, או יהודייה טובה או כולם ביחד…
    ברוח הנצרות אני פונה אל מידת הרחמים והמחילה שבליבכם…ותודה גילי שהראית לי את האור.

  25. גילי הגיב:

    בסוף "המסע בדורך השחר", אסלן מסביר *מפורשות* שהוא האלתר אגו של ישוע הנוצרי…

  26. טלי הגיב:

    הנצרות יותר בוטה ומטיפנית, את זה ידעתי.אבל חייתי לי באשליה המתוקה שהספר הראשון עוד חף מכל זה …די, לואיס לא יצליח לשבור אותי יותר ממה שכבר שבר…
    ואגב, כשראיתי את הסרט ביציאה ממנו היו כמה בחורים חביבים דוברי אנגלית שהסבירו לכל מי שרצה(או לא) שאסלן הוא ישו.
    מרי כריסמס….

  27. משה הגיב:

    אני ראיתי את הסרט ואהבטי את הסרט נכון הוא יפה זה מלחמות עוד ועוד ויפה אני נהנטי לראות את ה הסרט מה היתחם???

  28. שלומית הגיב:

    בשבילי הוא יהיה תמיד הספר שפתח לי דלת, או ארון לעולם הפנטזיה, לקח לי הרבה שנים עד שהבנתי (לבד) את האלגוריה הנוצרית שעברה מעל לראשי כילדה בת 8 ולא גרעה מקסמו של הספר. הקראתי אותי לבני והוא אהב אותו מאוד, ולאורך כל כיתה ב' קרא לבדו את "המסע בדורך השחר". את הסרטים ראינו יחד ומאוד נהנינו.

  29. פינגבאק: ספרים וחיות אחרות | לצאת מהארון

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s