הערות על התרגום של "ילד האריות"

בתגובה להמלצתי על "ילד האריות", כתב פאר פרידמן ביקורת על תרגום הספר. ביקשתי ממנו דוגמאות ספציפיות. להלן תגובתי לדוגמאות שנתן: תרומתו של פאר באותיות נטויות, תגובתי באותיות רגילות. (וגם השלמתי את הציטוטים בעברית – הודגשו הביטויים שהקפיצו את פאר).

אציין שאין לי את המקור האנגלי, ואולי חלק מן הדוגמאות שאני מייחס לתרגום קשורות במקור, אבל אז רק נותר לצעוק שעל אחת כמה וכמה יש בעיות של ממש בספר הזה. בקיצור, עמ' 11:

אמו היתה שרועה על ארבע על הסולם, על הקרקע, סביבה מחרוזות מאותו צמח בניחוח דבש, שערה הג'ינג'י פרוע ופניה לבנים כקרח. (עמ' 11)

ראי כמה מורכב המשפט הזה שאופייני כ"כ לספר / לתרגום העברי. על הסולם? אז איך על הקרקע? איך אפשר להיות שרוע על ארבע על סולם? אההההה, הסולם קרס תחתיו, אוקיי. למה לעלוג כל-כך ולסבך את הקורא (ודאי הקורא הצעיר) בתמונה לא ברורה? מה גם שבהמשך מצויין שנפלה *מ*הסולם, לא *עם* הסולם, כך שבאמת שלא ברור מה קרה שם.

אז הנה לך התיאור במקור:

His mum was on all fours, on the ladder, on the ground, with festoons of the honey-smelling plant around her, her red hair wild and her face as white as ice. (page 1)

עם כל הכבוד, זהו תרגום מהימן למקור. כן, היא נפלה מהסולם, הסולם נפל איתה, ואולי הסולם נפל קודם והיא אחר-כך – כך או כך התמונה מתבררת בהמשך הקריאה. וגם אם לא, אזי הבעיה היא במקור, לא בתרגום.

 

ולדוגמה הבאה:

"אמו, פרופסור מגדלן סטארט, רופאה ודוקטור לפילוסופיה ובעלת תוארי IMA, ABA, ABCD", הקפידה לנעול את מעבדתה בהתאם להנחיותיה הקפדניות של הממשלה… (עמ' 12)

לא יודע איך זה במקור, כנראה גם איזה משחק מלים, אבל תסכימי איתי שאין ילד בן 8-9 שיבין את זה? ואודה שגם לי לקח כאן רגע, בעיקר כי קראתי את זה אי.אמ.איי, איי.בי.איי וכו', ולא "אמא", "אבא".

 

ובכן, הנה המקור: 
 

Charlie smiled. Mum, Professor Magdalen Start, PhD, MD, PQRST, LPO, TP, kept her laboratory locked on strict instructions of the government…(pg. 2)

בעיני זהו תרגום חביב ביותר! (המשפט המלא כולל גם תרגומי התארים המציאותיים, "רופאה ודוקטור לפילוסופיה"). גם אם היא אינה לטעמך, זוהי בחירה מושכלת ולגיטימית של המתרגם. מי שהבין הבין וחייך, ומי שלא הבין בכל זאת הבין שלאמא יש עודף מסויים של תארים מפוצצים ומופלצים – כך גם במקור.

 

דוגמה נוספת:

דוקטור לאנדוטריקה ולמדעים טרופיים (שם).

 

 לא יודע אם יש דבר כזה אנדוטריקה, ולי, כפאר פרידמן הבוגר, גם לא אכפת. אבל כילד בן 9, 10 או 12, זו בעיקר קללה ארוכה שאין לי מושג מה היא אומרת, אבל היא עוצרת אותי בקריאתי, ודאי כשהיא באה ברצף עם משפט כמו:

באוניברסיטת אקרה בגאנה (המסופחת כיום לאוניברסיטה של לונדון), מנהל ידע ראשי בתחום המיעוטים באקאן ואחיהם של האריות…

נו, באמת!

 

והנה המקור:
 

Charlie’s dad, Aneba Ashanti, Doctor of Endoterica and Tropical Sciences at the University of Accra in Ghana (currently seconded to London University), Chief of Knowledge of all the Tribes of Akan, and Brother of Lions… (pp. 2-3)

גם כאן, נראה שהביקורת שלך נוגעת למקור, לא לתרגום.

עכשיו לבעיות של התרגום-גופא. רק לפני כחודש, אולי פחות מכך, יצא תרגום חדש לספר הראשון בסדרת נארניה. טרם הספקתי לערוך השוואת תרגומים, אבל מותר לנו להניח שהתרגום הישן, כבן ארבעים, היה בעייתי משהו לילדים של 2005. אבל ב"ילד האריות" הלכו מראש על תרגום ארכאי:

 

מימין, לעומת זאת, ניצב שולחן עץ עתיק ועצום שעליו לא היה דבר זולת גלובוס גדול מתחת למדף שממנו השתלשלו עשבים מיובשים (…) מגילות שנפרשו מלוא אורכן וגווילים שגולגלו והודקו בקפידה (עמ' 14)

 

עכשיו, אני האחרון שחושב שצריך להקל על ילדים. הספר הזכור לי ביותר מילדותי, שעמלתי קשות כדי להשיגו רק לפני כשנה, דיבר רבות על גנואה. הו, גנואה, מי ידע אז היכן את? מבחינתי היתה גנואה עיר פלאית בקצה היקום. מותר לספר לילדים סיפורים על דברים שאין להם מושג מה הם, אבל גווילים!? וזולת? לא לא, אלו פשוט בחירות איומות. וכלל לא נדרש שוב לעובדה שהמשפט הזה, "צב שולחן עץ עתיק ועצום שעליו לא היה דבר זולת גלובוס גדול מתחת למדף שממנו השתלשלו עשבים מיובשים" נדמה כמשתמש בתחביר וצורה של פסוק תנ"כי, נטול פיסוק והפרדה.

וראי גם "גללה את הקלף", "תחושה של חשיבות גאתה בו", "כל השרירים ואפילו הפופיק מרוקעים בברונזה", "זוויות פיו השתפלו מעט" – וכל זאת רק ב-8 העמודים הפותחים את הספר. זה מדגים היטב למה הספר הזה הוא טעות מוחלטת, כפי שהוא מוצג עתה בעברית: הוא לא קריא מבחינת קהל היעד שלו. זה עד כדי כך פשוט.

באמת ובאחריות אני אומר שאפשר להביא עוד דוגמאות רבות מספור.
 

ובכן, על נרניה התכוונתי לכתוב פה בשבוע הבא, בפירוט, עם דוגמאות, וסלח לי שלא אסטה מהדיון ב"ילד האריות" כדי לדון בתרגומי נרניה. בקו התחתון: יש שפה ארכאית, ויש שפה ארכאית. הדוגמה שנתת היא לטעמי דוגמה לשפה יפה, רהוטה וקריאה. מי שלא מבין את כל המילים, ילמד מתוך ההקשר, ישאל את אמא/אבא, או ילך לחפש במילון. אני לא מקבלת את הדוגמאות הללו כדוגמאות לתרגום גרוע, אלא להיפך. לא השתכנעתי.
 
פאר, כנראה יש לנו פשוט טעם שונה. אתה חושב שצריך לעשות התאמות לקהל הקוראים, שבעיני הן מופרזות או לא נחוצות.  זה לא שאני חושבת שאסור לעולם לרדת לרמת הקוראים: אני לא מסכימה איתך על דוגמאות ספציפיות. כזכור לך, לא הסכמנו גם על הספר "הפנימיה שלא היתה" – ספר שבעיני היה כתוב בשפה גבוה שלא לצורך, ובעיניך – בשפה יפה. ספר שבעיני היה רפטטיבי עד שיעמום, ובעיניך – למעשה הסכמת איתי, רק חשבת שזה לא חטא גדול כל-כך, כי זהו סך הכל ספר לילדים.

 

 

פוסט זה פורסם בקטגוריה תרגומים. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

12 תגובות על הערות על התרגום של "ילד האריות"

  1. קודם כל, תודה רבה על ההתייחסות. אכן, חילוקי הדעות שלנו הם עניין של גישה. רק אבהיר שתי נקודות קצרות:

    הראשונה, שבתגובה שלי הבהרתי שחלק ממנה מתייחס למקור ולא רק לתרגום. לרגע לא אנסה לטפול את האשמה במקרה זה על המתרגם. כבר בתגובה אמרתי שזו אולי בעייה במקור – ואגב, מבחינתי זה מחזק את טענתי שזה ספר לא טוב.

    השנייה היא שברור שאפשר ללכת לשאול את אבא ואמא וכילדים כולנו עשינו את זה ויצאנו די בסדר. אבל ילד בן 8-9 ומעלה, ואני מסתמך כאן על הגדרתך את את קהל היעד (הגדרה שאני מסכים איתה), פשוט לא יוכל לקרוא קריאה רציפה בספר הזה, והרי זה בדיוק הגיל שבו כ"כ אוהבים להרגיש שקוראים לבד. ילד בן שמונה, תשע או עשר, גם ממילא לא יבין את השנינה שבתארים האקדמיים. ובעיקר – יש לשאול את אמא, ויש לשאול את אמא בכל עמוד ללא יוצא מן הכלל, וכמה פעמים.

    ואני עדיין רוצה לדעת מה בא במקור במקום "גווילים".

    בסיכומו של דבר, כפי שאמרת נכון, כנראה שזה עניין של השקפה. ושוב תודה על ההתייחסות היפה.

  2. ירון הגיב:

    אני מצטרף לדעתה של גברת בר-הלל

  3. פ הגיב:

    הקטעים המתורגמים שהובאו כאן עשו לי חשק לקרוא את הספר ולמרות שהבת שלי (בת 8)קוראת אנגלית בקלות רבה יותר מאשר עברית, אני חושבת ברצינות לקרוא לה אותו בעברית קודם.
    אולי נעשה השוואת תרגום יחד. אח, יהיה כיף!

  4. גילי הגיב:

    אני שמחה שחזרת ממך מהביקורת המכוונת כלפי התרגום בלבד. להזכירך, תיארת אותו כ"יצירת מופת של קקופוניה", תלית את האשם ב"עצלות, חוסר יכולת" ו"שפה עילגת", וסיכמת שהתרגום העברי הוא "לא פחות מבלתי קריא". אלו הן האשמות חמורות ביותר, ואני לא רואה איך ניתן היה לקרוא את הערתך המקורית אלא כביקורת המכוונת כלפי המתרגם.

    ואולם, לאחר עיון בדוגמאות שנתת, מצטיירת תמונה קצת אחרת: הספר לא דיבר אליך, ואתה סבור שהשפה קשה מדי בשביל ילדים. ובעצמך לא ידעת להעריך עד כמה נעוצה הבעיה דווקא בתרגום, כשגם המקור הוא כנראה בעייתי מבחינתך.

    ובכן: על טעם ועל ריח אין להתווכח. אם לא אהבת את הספר, לא אהבת אותו. אם לטעמך השפה ארכאית ומסורבלת, גם זה דבר שקשה למדוד בכלים אובייקטיבים. קרה גם לי שנתקלתי בתרגומים שלא אהבתי אותם, פשוט כי לא אהבתי אותם: ניגון השפה לא היה נעים לי, אוצר המילים יצר אצלי ניכור. אבל לדעתי אין די בכך כדי להצדיק הטלת ספק במקצוענותו של אדם שזוהי פרנסתו.

    באשר לטענותיך כלפי הספר: אני לא שותפה להערכתך, שילדים לא יוכלו להנות מקריאה רצופה בו. ילדים קוראים גם טקסטים קשים הרבה יותר, ונהנים מזה. תקופת הילדות היא תקופה פלסטית: הרגלי הקריאה עוד לא התקבעו, הילדים הרבה יותר פתוחים לחוויות חדשות מהמבוגרים. בשביל ילד שזה עתה מתחיל לקרוא, כל ספר הוא אתגר באותה מידה, כל ספר הוא חוויה חדשה, צופן חדש שהוא נדרש לפענח. ילדים לומדים מילים חדשות כל הזמן. לפיכך חבל להנמיך מראש את הרף בשביל הילדים: תנו להם רף גבוה, ישאפו להגיע גבוה. "ילד האריות" הוא אמנם ספר קצת חריג מבחינה סגנונית ומבחינת העלילה – מצד אחד נאיבי, מצד שני מתחכם – אבל חריגותו לא גדולה עד כדי כך שאי אפשר להתחבר אליו, ואי אפשר להישבות בקסמו. ההומור, המתח, הדמיון, פיתולי העלילה והשמחה שבו יכולים לדעתי לגבור על משוכות כגון שימוש במילים "זולת" ו"גווילים".

    אגב גווילים, באנגלית המקורית מופיעות המילים scrolls ו-parchments, אני מניחה ש"גווילים" זה תרגום לאחד מהם.

    ומלה לסיכום: טוב שלא כל הממליצים מסכימים, כי גם הקוראים חלוקים לפעמים בטעמיהם. כל טוב.

  5. יוסקה הגיב:

    זה סרקאזם בלתי ברור או סתם תרגום לקוי?

  6. גילי הגיב:

    לא בדיוק סרקזם, יותר בדיחה פנימית. זה רק הולך להציג.

  7. טלי הגיב:

    אנסה להשיגו ואז נראה מה דעתי

  8. ענבל שגיב הגיב:

    וגם של הרגל והיכרות. הבן שלי בן ארבע וקצת, ואוהב מאוד ספרים. אני רואה איך לאורך הזמן הגישה שלו למילים משתנה. כשהתחיל לשמוע סיפורים, רוב המילים לא היו מוכרות לו. היה שלב שבו היה מדקלם סיפורים אהובים מילה-במילה. דווקא כשהתחיל לשנות מילה פה ומילה שם ראינו איך ההבנה שלו מתחדדת, והיום מאוד משעשע לשים לב איפה הוא מכניס מילים נרדפות, איזה ולמה.
    השבוע דיברנו, אני כבר לא זוכרת על מה, ואמרתי לו על מישהו שהוא ערירי. מה זה ערירי? כמו בודד, עניתי והרחבתי קצת על מילים נרדפות. אז למה אומרים על מקס (מ"ארץ יצורי הפרא") שהיה בודד וגלמוד? הוא שאל אותי.
    מה אני רוצה לומר בזה? שילדים לומדים את המילים שמופיעות בספרים שהם קוראים. היופי הוא, שהם לא יודעים, כמו המבוגרים ה"מבינים", שזאת מילה קשה.

    ועוד באותו עניין. לפני שנים ספורות, ואני כבר מתרגמת מאנגלית מזה שנים, חזרתי אל ספר שקראתי כשהייתי בת שתיים-עשרה. זכרתי שאהבתי אותו וזכרתי את הגאווה שבצליחתו, כיוון שהיה עבה ולא קל. זכרתי פרטים רבים מאוד מהעלילה. בקריאה המחודשת נדהמתי מכמות המילים הלא-מובנות, הנדירות, הקשות לעצמי-המבוגרת.
    הסתבר לי שבקריאה הראשונה היה לי מובן מאליו שאני לא מבינה את כל המילים, וזה היה בסדר. חלק למדתי מתוך ההקשר, אלו שהיו לי חשובות במיוחד חיפשתי במילון, והשאר נשארו בתור "חורים" שלא מנעו ממני את ההרגשה שהבנתי את הספר היטב.

  9. גילי הגיב:

    אם כי כמובן קיימת גם תופעה של זניחת קריאה בשל קושי להבין שפה גבוהה מדי. צריך למצוא את דרך האמצע: ספרים שיהוו אתגר, מבלי לגרום סבל. במידה מסויימת, השאלה אם השפה קשה מדי גם תלויה בילד הספציפי שקורא את הספר. דבר אחד ברור: ככל שמתחילים להיחשף ל"מילים קשות" בגיל מוקדם יותר, כך הן נטמעות ובהמשך אינן קשות מדי.

    על החתום, אמא של בן הארבע שסירב שלשום לזרוק מגבון מלוכלך לפח, בטענה: "זה לא פסולת!"

  10. אלון-לוציפר הגיב:

    סיימתי סוף סוף את מלאכים ושדים של דן בראון ואני יכול רשמית להודות – הספר פשוט גרוע.

  11. עודד אפראימוב הגיב:

    הספר הוא ממש מעולה ואיני מבין מדוע אלון-לוציפר אומר שהספר גרוע. ההפך הוא הנכון.

  12. טלי הגיב:

    בעקבות הפינה היעילה הזאת למעלה מימין שמפנה להודעות חדשות.

    מאז הפעם האחרונה בה יכולתי רק לקבל חשק לקרוא את ילד האריות, כבר קראתי את שלושת חלקיו- בתרגום המדובר כאן, והתלהבתי מאוד מאוד.
    קודם כל מהספר- שהוא באמת כיף של ספר עם מתח ודרמה ואקשן ורגשות וכל מה שצריך, וגם , בכל זאת, כמה ערכים, שעם כל הסתייגותי המסויימת מספרים דידקטיים- אם כבר ערכים, עדיף שיהיו כאלה שאני תומכת בהם…וכאלה יש שם בשפע- ליבראליזם, אנטי גזענות, חופש,אנטי תאגידים ושטיפת מוח, אנטי ניסויים בבעלי חיים ובעיקר הרבה בעד חיים ושמחה ותמיכה וחברות וכל אלה.

    אבל מעבר לזה שממש אהבתי את הספרים- גם ממש ממש אהבתי את התרגום! היו שם כמה פעמים שממש התפעלתי מהברקות שהיה ברור שהן התמודדות של המתרגם ומאוד הערכתי את המאמץ שהוא השקיע ואת התוצאות.
    מה שחבל זה שההוצאה לא השקיעה כמוהו בהגהה וכן היו יותר מדי שגיאות הקלדה טפשיות ומיותרות וטעויות שהיו נפתרות בקלות עם קצת יותר תשומת לב.
    ואגב, נתתי לבת תשע לקרוא את הסדרה ,השפה לא הפריעה לה בכלל, אבל להפתעתי המוחלטת, מהספר השני והלאה פשוט לא עניין אותה, לא מצא חן בעיניה, למרות שמדובר בקראנית "כבדה" שקוראת ואוהבבת כמעט הכל.
    אבל כמו שגילי אמרה פה- טוב שלא כולם מסכימים תמיד…

סגור לתגובות.