"אני בוחר"

 

אייר: ניק שרת, כתבה: פיפה גודהרט; ידיעות אחרונות, 68 שקלים

 

בספר הזה אין עלילה, אבל יש גימיק נחמד מאוד. הילדים שלי (רועי בן שלוש ו-3/4  וטלי בת שנתיים וחצי) ממש רבים על הזכות לדפדף בו. הרעיון בספר, הוא שהילדים יבחרו בעצמם בכל עמוד את החפצים, האנשים, הפעילויות והמקומות שמוצאים חן בעיניהם. לדוגמא, מתוך עמוד שמלא כולו איורים של מאכלים שונים, הילדים צריכים לבחור מה היו רוצים לאכול (טלי בחרה ספגטי בולונז, רועי בחר מרק צפרדעים ירוק); בעמוד שבו איורים של כל מיני בעלי מקצוע, צריכים לבחור באיזה מקצוע לעסוק (רועי בחר להיות נהג טרקטור, טלי אסטרונאוטית); בעמוד אחד בוחרים תלבושת, בעמוד אחר חיית מחמד; ועוד כיוצא בזאת. את משחק "אני בוחר" אפשר כמובן לשחק אגב דפדוף גם בספרים אחרים, ואפילו בז'ורנלים של גדולים; אבל לפיפה גודהרט מגיע קרדיט על הרעיון להפוך את זה למוקד הספר, ולניק שרת מגיע קרדיט על איורים ברורים, צבעוניים וחביבים במיוחד.

פוסט זה פורסם בקטגוריה התפרסם בלאישה. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

13 תגובות על "אני בוחר"

  1. אלון-לוציפר הגיב:

    גימיק מאוד נחמד, אבל טיפה מטופש. כמו שציינת, חיזוק חיובי למאייר ולחושבת על הרעיון, אבל אני מצפה שהילדים שלי, ברגע שיהיו לי, יקראו ספר עם טיפה יותר עלילה, טיפה יותר דמויות וטיפה יותר מחשבה. אחד מהספרים הבאים שלך- בקרוב?

    ניכר שיש לך בת מאוד אינטיליגנטית, בכל מקרה, העובדה שהיא יודעת לספר את סיפורו של פטר והזאב ואני לא קצת מטרידה אותי…
    אלון.

  2. גילי הגיב:

    גם הבן שלי מאוד אינטליגנטי!

    ועכשיו ברצינות: אצל פעוטות, לא תמיד חשוב "לקרוא". מה שחשוב הוא שיהיו ספרים בבית, שיהיה במה לדפדף, שאפשר יהיה לבנות סביבם חוויה משותפת. קודם שילמדו לחיות עם ספרים, הקריאה תבוא אחר כך, ויש להניח, יותר בקלות למי שכבר הונחו בו היסודות של אהבת הספרים.

    ובעצם, גם לא כל הספרים שאני אוהבת הם ספרי קריאה של ממש. אני נהנית מספרי צילומים, ספרי עיון, מדריכים, אלבומים…

  3. אלון-לוציפר הגיב:

    אני באמת שלא חוצפן, באמת!

    סביבה של ספרים צריכה להבנות מגיל 4 לפחות לדעתי, ואלו צריכים להיות ספרים עם טיפה יותר מלל (גם עשר מילים בעמוד מספיקות בהחלט), טיפה יותר עלילה, ורצוי מאוד שטיפה יותר רציני (לא שמעתי עדיין על "מרק צפרדעים ירוק", אבל מצד שני, לכי תדעי מה יהיה בהארי פוטר 7…).

    אני אמנם לא גדול מהילדים שלך בהרבה (כן כן, אני רק בן 16…), אבל אני גדלתי על סביבה נטולת ספרים לחלוטין. הספר היחיד שקראתי באותו זמן היה ספר בשם 'חמישה בלונים', שאותו השאלתי מחבר, שקיבל מבן דוד, שקיבל מבת דודה. העובדה שלאלון נשאר הבלון האחרון הקסימה אותי, ומיד התאהבתי בעולם הספרים, אבל חוץ מזה, אני גדלתי בבית נטול ספרים לחלוטין בשנותיי הראשונות (עד גיל 6 קראתי ספר אחד), ואולי בגלל זה יש לי אובססיה לספרים.

    בכל מקרה, סטיתי מהנושא לגמרי. אני לא אמרתי שום דבר בקשר לבן שלך, ואין לי ספק שעם אמא כזו, ועם אחות כזו (זה בטח עובר בגנים), הוא עוד ימצא תרופה לסרטן, או משהו כזה (חכי! אל תתפסי אותי במילה! אם יצאה לך בת כה חכמה, בטח גם בעלך גאון לא קטן, הנה, מניתי את כל המשפחה, נכון?). בכל מקרה, אני חושב שספר כזה לא יכול להועיל לילדים קטנים כמו שספרונים קטנים ומצוירים יכולים לעזור לילדון (או ילדונת!) להתפתח.

    אין ספק, אני לא שולל על הסף, שהספר יכול להועיל, אבל אני לא חושב שלמישהו, פרט למנהלי ספריות, יש טעם לקנותו, בגלל העובדה הפשוטה – שהוא נגמר ונמאס. לילדים יש נטייה להמאיס דברים על עצמם (וזה נכון, אגב, אני עד היום שונא את הדובי שלי, שהייתי משחק איתו כל ששת שעות היממה התינוקיות שלי.)

    בכל מקרה, אני מקווה שהבנת את מה שניסיתי להגיד פה. אני לא שולל ספר כזה, אבל הגימיק טיפה מטופש.

    דרך אגב, אני מצפה שעד הפעם הבאה שאני אבקר ברשימות שלך, אני אמצא ידיעה שהבת שלך יודעת לספר את הארי פוטר ונסיך התערובת (נשמע הרבה יותר טוב מאשר הנסיך חצוי הדם…) על יד אחת.

    עד לפעם הבאה, אלון.

  4. אלון-לוציפר הגיב:

    ואני יודע שזה לא מנומס לשאול, אבל אני לא מתאפק,

    איך תרגמת בסוף את Slytherin's Locket ?

    ואני אבין אם לא תרצי לגלות, אבל אני מבקש ברצינות (המתח הורג אותי🙂 ).

    [ואם כבר מדברים, שמעתי שהחזירו את השם המתורגם ל"והנסיך חצוי הדם", זה נכון? אם כן, אז באמת שאני שמח, כי הנסיך המסתורי זה פשוט שם מזעזע, במלוא מובן המילה (למרות שנסיך התערובת הרבה יותר מתאים- מבחינת הפירוש ומבחינת התוכן) ]

    המשך שבוע נעים,
    אלון.

  5. איילת הגיב:

    וסליחה על הסנוביות.
    גילי, את צודקת עם התפיסה שצריך שיהיה במה לדפדף רק שצריך גם לעשות את האבחנה בין ספר לצעצוע – העובדה שיש לו דפים והוא מדופדף לא בהכרח הופכת אותו לספר.

    אלון, סתם פרט לידע כללי, הגנים של האינטיליגנציה מגיעים מהאמא אבל הקומבינציה המנצחת זה האוכל שהם מקבלים מאבא(מ'כפת לי לומר?).

  6. אלון-לוציפר הגיב:

    איילת יקרה,
    אין שום שמץ של "סנוביות" בתגובתך,

    ספר הוא צעצוע, הוא (רוב ספרי הפנאי ביחיד) נועד לשעשע ולהעביר זמן, בדיוק כמו שהצעצוע נועד, והוא מהנה בדיוק כמו צעצוע ממוצע ומעלה.

    העובדה שיש לו דפים והוא מדופדף בהחלט לא הופכת אותו לספר, ועם זה אני מסכים ב100% ויותר.

    איילת, גרמת לי להחכים ולהשכיל. לא ידעתי שהגנים של האינטיליגנציה (מותר להגיד את זה?) באים מהאמא, אבל באמת, אשמח אם תעני לי על דבר אחד, איך קשור האוכל שהם מקבלים מהאבא?

    אלון.

  7. עומרון הגיב:

    אני מייחס את זה לגנים שלי!! (האמא מבשלת יותר טוב) את העובדה שמגיל 3 חודשים הילדה דבוקה לספר גומי עם שועל.

    ולא, זה לא מספיק שיהיו ספרים בבית. הילדים צריכים לראות שההורים יודעים מה לעשות איתם (אחרת נכנסים לתסמונת ה"דו אז איי סיי דונט דו ווט איי דו"), סליחה על העבריש.

    כמו להחזיק שולחן אוכל בבית ולאכול בסלון (ולצפות שהילדים ילמדו לאכול ליד השולחן).

    ואגב,
    זה באמת הספר הטוב בסדרה (הפוטר) וזה נס שקראתי אותו אחרי שהקודם היה כזה זוועה.

    שאלה – זה לא קצת מוציא את הכיף לתרגם את הספר?

  8. ירון הגיב:

    אחרי שביום שישי בילינו חצי שעה בחברת הפרות ברפת (הילד הולך לגן בכפר הירוק), הופך השם "נסיך התערובת" לדו משמעי עד מאוד.
    אבל, כנראה עדיף על "חצוי דם".

  9. טלי הגיב:

    אתערב בשיחה?
    שום סיכוי…
    אלון-קודם כל ברוך הבא לבלוגה של גילי ומעבר לזה- לטעמי גיל ארבע ממש לא מספיק כדי להתחיל להיחשף לספרים והילדים של גילי מוכיחים זאת היטב. לא צריך לקרוא הארי פוטר בגיל שנה(ואפילו לא בגיל ארבע…)אבל בהחלט חשוב להיחשף לספרים ולאנשים שקוראים ספרים כבר מההתחלה.
    הספר נראה חמוד לגמרי אבל האמת היא שאולי באמת המחיר מול זה שאין שם סיפור זה עניין בעייתי. מה שכן- לי אישית אין פקפוק בגאוניות של רועי ושל טלי גם יחד- תורשה, סביבה, מה זה חשוב? והעיקר- טוב לראות שטלי לא תופסת בעלות בלעדית על הביצה ומכבדת לרועי גם מרק צפרדעים…

  10. אלון-לוציפר הגיב:

    תגובה לירון, ובתגובה בכלל,

    אני רוצה להבהיר משהו, אני לא יודע מה השם של הספר יהיה בעברית, אני רק מציע הצעות.

    הארי פוטר והנסיך המסתורי-
    בעד: הוא לא מספיילר.
    נגד: הוא לא תואם את המקור, נשמע מזעזע ולא קשור לסיפור עצמו בכלל.

    הארי פוטר והנסיך חצוי הדם-
    בעד: הוא תואם את המקור, הוא לא נשמע כזה גרוע והוא מתאים לסיפור, בערך.
    נגד: הוא נשמע מאוד לא לעניין, ומשהו לא מסתדר בשם. מה גם שכפל המשמעות מאבד ממנו טיפה. יכול להיות שילדים קטנים יתקשו עם השם.

    הארי פוטר ונסיך התערובת-
    בעד: הוא תואם את המקור, הוא נשמע מצוין, הוא מתאים לסיפור, הוא לא מספיילר במידה רבה (ספויילר: יקח המון זמן להבין שתערובת הוא בעצם בוצדם)
    נגד: יכול להיות שילדים קטנים יתקשו עם השם.

    אני אמנם לא אובייקטיבי ב100%, אבל נסיך התערובת נשמע הרבה יותר טוב מאשר הנסיך חצוי הדם ו\או הנסיך המסתורי (שנשמע כל כך מזעזע ולא מתקשר לסיפור).

    אבל זו כבר החלטה שלך ושל ג'ייקיי.

  11. גילי הגיב:

    אלון – על שמו הסופי של הספר השישי כתבתי כאן:
    http://www.notes.co.il/gili/14583.asp

    ובסוף בחרתי ב"קמיע", אם תקרא בתגובות תראה למה.

    אשר לתורשה דרך האוכל של האבא: איילת סתם מתחנפת לבעלי, כדי שיבשל לה דברים טעימים כשתבוא לבקר במהרה בימינו אמן.

    איילת – תבחיני בבקשה בין "ספרות" ל"ספרים". לדעתי, כמעט כל דבר שעשוי בצורת דפים כרוכים הוא ספר. לא בהכרח כל ספר הוא ספרות, ויש ספרות שאינה מופיעה בצורת ספר. אהבת הספר ואהבת הספרות הן שתי אהבות שונות, אבל יש קשר בינהן: רוב הביבליופילים הם גם אנשי ספר. אני איתנה בדעתי, שאהבת ספרים יכולה להתחיל גם בספרים שהדבר הכי טוב שאפשר להגיד עליהם זה "נעים לחניכיים" או "ניתן לשטיפה במדיח כלים" (יש לנו כמה כאלה). ואהבת ספרים מובילה לאהבת ספרות.

    מנסיוני, הספר "אני בוחר" הוא אחלה ספר לקחת לנסיעות, או כשצריך לחכות בתור אצל רופא, כי אפשר להתייחס אליו בהמון רמות, ובכל פעם מוצאים בו משהו חדש. אני בכלל לא מסכימה עם אלון, שאמר שהספר יימאס ואין טעם לקנות אותו. הטיעון הזה לכאורה נכון עוד יותר לגבי ספרים עם עלילה: מה הטעם להמשיך לקרוא בספר, אחרי שהעלילה כבר ידועה? עם או בלי עלילה, ספר יכול להיות אהוב מאוד למשך תקופה מסויימת, עד שמאבדים בו עניין. אז מה?

    עומרון – בקריאה השביעית תחת לחץ אטומי באמת כבר לא כיף כל-כך. אבל יש יתרונות בעבודה שמפצים על זה.

  12. אלון-לוציפר הגיב:

    תני לי לנחש… הכסף ?

    כן, אבל יש גבול ענק, למשל אני לא מצפה שהבת שלך תבחר ב"מרק צפרדעים ירוק", מה ששולל כמה אופציות – ולכן האפשרויות מצטמצמות עד מאוד.

    אני מסכים עם עצמי, ובזה אני מסיים את התגובה, להפעם.

    להתראות.
    אלון

  13. גילי הגיב:

    אתה טועה.
    מבחינה כלכלית בלבד, כמעט ולא משתלם לעבוד בתרגום ספרים, אפילו את "הארי פוטר".
    והבת שלי ועוד איך בחרה במרק צפרדעים ירוק – למה לא? לפעמים מתחשק לה להיות מכשפה. תלוי במצב הרוח.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s