פטר והזאב, על יד אחת

טלי (בת שנתיים ושבעה חודשים) מספרת את "פטר והזאב":

 

פעם אחת היה ילד קטן קטן (טלי מרימה אצבע – זה הילד)

וסבא שלו (מרימה אגודל) אמר לו, "אל תצא לאחו! זה מסוכן!" (האגודל גוהר מעל לאצבע ומתנדנד כשהסבא מדבר)

ופטר יצא לאחו, והיה שם חתול (מרימה אמה, ומדנדנת אותה כשהחתול אומר) "מיאו, מיאו!"

והיה שם ברווז (מנסה להרים קמיצה – זה קשה!) "גע, גע!"

והיתה שם ציפור קטנה, קטנה (מרימה זרת) "ציף, ציף, ציף!"

והיה שם גם זאב גדול, גדול (כל האצבעות כבר תפוסות. טלי מסתכלת רגע על היד שלה, ומסובבת אותה בתשעים מעלות. כעת היא מצמידה אצבע אל אגודל, זה הפה של הזאב, ופותחת סוגרת כשהזאב אומר) "הם, הם!"

 

הרי לכם הצגת יחיד, על יד אחת.

פוסט זה פורסם בקטגוריה מאת טלי. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

8 תגובות על פטר והזאב, על יד אחת

  1. טלי הגיב:

    פטר והזאב הוא באמת סיפור שמעורר את בלוטות ההמחזה. כשהייתי בערך בגילה של טלי והייתי טלי קטנה בעצמי(ואז אפילו הייתי טלי בלונדינית…עבר לי מהר מאוד)היו לי בובות כפפה ואמא שלי ארגנה את כל הילדים ביומולדת שלי להציג את פטר והזאב עם הבובות.לפני כמה שנים ילדיה של חברתי הטובההגיעו לגיל שאפשר להתחיל והיחתה תקופה ארוכה שהיינו שמים את הדיסק(בהקראה היפה של רמי קליינשטיין, לא הגרסא מילדותי אבל שווה בכל זאת) ומציגים את כל הסיפור. הציפור היתה תמיד יד כי לא היתה לי בובת ציפור ובסוף היינו מוליכים את הזאב בתהלוכה לגן החיות- ספר(שהפך מהר מאוד לכמה ספרים) על גן חיות.
    אבל כל הכבוד לטלי שלך- אנחנו התקשינו להסתדר עם שלושה שחקנים ונאלצנו להזמין מדי פעם שחקני חיזוק… הילדה מקורית וסחתיין עליה!

  2. שירה הגיב:

    אגדה משפחתית טוענת שכשהשמיעו את פטר והזאב (את המנגינה בלי הסיפור) אחי בגדול ברח מהחלון של הגן מרוב פחד.

    לי קצת קשה לדמיין את עכשיו כשהוא בחור בן שלושים בגובה שני מטר אבל יש משהו מצמרר במוסיקה. אולי זאת רק התרגשות.

  3. אביבה הגיב:

    לנו היה משחק קלפים בעברית (עם לוח דמוי מונופול) שתיאר את כל התחנות בדרכו של פטר, ביום הארוך שעבר עליו. מלאכת מחשבת זו היתה.

  4. ענבל שגיב הגיב:

    בסביבות גיל תחילת קריאה (קצת לפני או אחרי, לא זוכרת בדיוק) פתחתי לבד את הספר "פטר והזאב" שהיה לנו בבית. ובעמוד השני או השלישי היה ציור מפחיד כל-כך של זאב שאני זוכרת אותו עד היום.
    כמה שנים אחר כך הפחיד אותי בערך באותה המידה ציור של "כלבם של בני בסקרוויל", שהיה די דומה.
    כל הכבוד ליצירתיות של טלי. מה היא לבשה😉 ?

  5. גילי הגיב:

    דרך התגובות שלכן נזכרתי עד כמה אהבתי את היצירה הזאת, וגם אותי היא מאוד הפחידה כשהייתי קטנה. המוסיקה אינטנסיבית. לצערי, מאז שהילדים טוחנים את "פטר והזאב" בוידיאו (בגירסת אנימציה לא במיוחד מוצלחת עם קטעי קישור סכאריניים עם קירסטי אלי), כל כך נמאס לי לשמוע את היצירה, שקצת נאטמתי לקסמיה.

    ענבל – היא לבשה חולצת פיג'מה וישבה בטוסיק חשוף על האסלה. מדהים כמה זמן לוקח לעשות קקי כשזה הדבר היחידי שנותר לעשות לפני השינה. (אבל הבנתי את כוונתך, וכן, היא לובשת אותם!)

  6. anne of green gables הגיב:

    גם בגלל שהבן שלי (בן שנתיים ושמונה חודשים) צפה בה בעברית, והדיבוב של קירסטי אלי וההוא מ"האקדח מת מצחוק" לעברית הוא עוד יותר גרוע.
    גם האנימציה לא משהו, וכולי געגועים ליצחק שמעוני.
    איך הגרסא של רמי קליינשטיין? זה רק לשמיעה או שיש גם מה לראות?

  7. גילי הגיב:

    של רמי קליינשטיין למיטב ידיעתי רק לשמיעה, והיא נעימה למדי.

    ההוא בקלטת זה לא ההוא מ"האקדח מת מצחוק" (לזלי נילסן) אלא אחד אחר, אבל הם באמת דומים.

  8. גילי הגיב:

    בדקתי ב-IMDB. השחקן הוא לויד ברידג'ס (אבא של).

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s