רק בעברית

לאה אהרונוביץ' עשתי לי עבודה קלה, וחסכה לי כתיבת מבוא לרשומה הזאת. היא כותבת על הספר The Meaning of Tingo, ספר שדי ברור לי שאני חייבת להשיג. גם במוסף הארץ הנוכחי יש כתבה על הספר, אני שמעתי עליו שבוע קודם מחברה וכבר מאז מפנטזת עליו.

בכל אופן, האתגר שלאה הציבה בסוף הרשומה שלה, הוא בדיוק האתגר שמעסיק אותי ברגעי הפנאי הבודדים שיש לי בזמן האחרון. אילו מילים בעברית מגלמות בתוכן תפיסה שלמה, או ביטוי שלם, והן ייחודיות לשפה העברית? לפי הכתבה בהארץ, הספר החדש מכיל מילים בודדות בעברות, ובהן המלה "עגונה"; ומילים רבות באידיש. הקוראות אצל לאה אהרונוביץ' הציעו להוסיף את "חוצפה" ואת "סתם". והנה כמה הצעות משלי:

 

דווקא – אף תרגום פשוט לאנגלית לא עושה חסד למלה הזאת, שהיא לא בדיוק to the contrary ולא בדיוק out of spite ולא בדיוק just so אבל קצת מכולם…

 

נו – כל כך הרבה יותר אקספרסיבי מ-hurry up already!

 

יורה ומלקוש – מילים מקסימות. באנגלית יש מילים שמקטלגות גשם לפי העוצמה שלו (drizzle, shower, downpour, sprinkle וכו'), אבל אין לדעתי מילים שמקלטגות גשם לפי התזמון שלו.

 

בוסר – במובן פרי שעוד לא הבשיל ולכן מקהה את השיניים.

 

וכמה פחות מוכרות, אבל משעשעות בזכות עצמן:

 

עבדקן – גבר בעל זקן עבות; ועוד יותר נחמד, זלדקן – גבר בעל זקן דליל

 

קיין – גבר בעל אשכים גדולים

 

שתוקי – אדם שכששואלים אותו לשם אביו, שותק, כי התשובה לא ידועה לו.

 

מלות סלנג:

 

מלה מוצלחת שבטח עוד לא מופיעה במילונים: התנודבתי – I was coerced into volunteering

 

ועוד מלת סלנג שהציעה יעל אכמון: חרצף – גוש חרא הצף על פני המים.

 

לפרגן, פירגון (קרדיט לנטע)

 

שבוז, שביזות (קרדיט לשמרית)

 

גירבוץ (האקט של גירוד האשכים)

 

שיפצור (בין שיפוץ לשיפור)

 

חבל"ז (קרדיט לשמרית)

 

פראייר (קרדיט לחמי)

 

חלטורה

 

חאפר

 

מהדת:

 

הבדלה (שמרית)

 

תיקון (שמרית)

 

מצווה

 

צדיק

 

ספציפיות של פעלים בעברית: באנגלית, את כל פריטי הלבוש פשוט לובשים, ואילו בעברית: חובשים, גורבים, נועלים, חוגרים – הפועל משתנה לפי פריט הביגוד. גם קטיף של פירות בעברית הוא ספציפי לסוג הפרי: לזתים יש מסיק, לענבים בציר, לתמרים גדידה, לתאנים אריה, כו'.

 

 

נ.ב. עוד ספר שווה עיון, הוא The Meaning of Liff מאת דאגלאס אדאמס. אדאמס פתח אטלס, וחיפש בו שמות של מקומות שנשמעו לו כמו מילים המחפשות משמעות; את ההגדרות הוא ברא ממוחו הקודח. כך לדוגמא אנחנו מתבשרים ש-ashdod זהו גוש קטן של לכלוך שנדבק לדופן פח האשפה אחרי שמרוקנים אותו.

פוסט זה פורסם בקטגוריה הרהורים. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

39 תגובות על רק בעברית

  1. גילי הגיב:

    מ-ע-ו-ל-ה, תודה!

    ובעלי הוסיף הרגע: "פראייר"

  2. Brigadir הגיב:

    כשטיילנו אחרי הצבא באוסטרליה, פגש חברי לנסיעה בחורה אמריקאית (שמאוחר יותר אף נהייתי אישתן). כחלק מתהליך הסוציאליזציה שלה ניסינו ללמד אותה מספר ביטויים חשובים בשפה העברית וביניהם "סיפור מהתחת".לנוחותה אף תירגמנו את הביטוי לאנגלית "A Story from the Ass". קארי לא ממש הבינה את המושג למרות הסברנו הרבים עד שנתקלנו, בצהרי יום לוהט באמצע המדבר האוסטרלי באחת ממשאיות הענק עם פנצ'ר בגלגל. הנהג המסכן עמד ליד המשאית וניסה תחת השמש הקופחת להחליף גלגל. "את רואה" אמרנו לקארי "this is a story from the ass".

  3. שמרית הגיב:

    מהיהדות: הבדלה, תיקון
    מהסלנג: אחלה, סבבה, שבוז, חבלז

  4. גילי הגיב:

    ועוד מהיהדות, מושגים בסיסיים שאין להם מקבילה מלאה באנגלית (על שפות אחרות אני לא יודעת):

    מצווה
    צדיק

  5. אחת הגיב:

    הזדנגפות
    רֲעָ
    התקרנפות
    צקצוק

  6. ימימה הגיב:

    ממזר, במובן ההלכתי שלו, ועגונה.

  7. שני הגיב:

    אמרו לי פעם (אם כי לא בדקתי בעצמי) של"ברא" (כלומר- ליצור יש מאין) אין מקבילה באף שפה…

  8. אבי אפרתי הגיב:

    פרייאר באנגלית זה סאקר (sucker(, במידה די גבוהה של נאמנות.

  9. מוקי הגיב:

    רלוונטי לכל מערכת פוליטית בעולם

  10. ללא שם הגיב:

    פעם שאל אותנו עולה חדש איך קוראים לתקופה שבין היורה למלקוש. חברה שלי אמרה לו, "בצורת"… (באותן שנים זה היה מדויק).
    ו"פרגון" בעברית זה ריתוי.

  11. חגית הגיב:

    אני גם רוצה לכתוב על הספר הזה כמה מילים (ולא כולן טובות), ובינתיים עוד מילה מקסימה שיש לנו: תתחדשי!

  12. ירון הגיב:

    באוזניי המילה הכי ישראלית ששמעתי לאחרונה היא
    לחזלש (את הכוחות)
    חזל"ש= חזרה לשיגרה, ירדה הכוננות
    ובעברית, הלא תמיד הופכים לפועל. נדמה לי מימי "להזדנגף"

  13. תודה רבה על הקרדיט, גילי.
    הרשימה הממשיכה שלך בהחלט מרתקת. ועכשיו אני בטח לא ארדם חצי לילה במחשבה אילו מילים אוכל להוסיף לרשימה הלא קצרה שכבר איתרת!

  14. מה לגבי "תשובה" מבחינת – לחזור בתשובה.
    ומה לגבי תקר (פנצ'ר)?

  15. ד.ט הגיב:

    ל"דווקא" (במשפט כמו "למה דווקא אני"? וגם במשפט כמו "לאחר הדיאטה הוא דווקא עלה במשקל") יש מקבילות ברוסית.
    "נו" היא ייבוא רוסי, וצורה הדומה ל"התנודבתי" (צורה פאסיבית לפועל אקטיבי) קיימת בערבית.

  16. ד.ט הגיב:

    ית". וזו היתה כוונת הודעתי הקודמת.

  17. ד.ט הגיב:

    בעברית שייתכן שאינן קיימות בשפות אחרות ובפרט אנגלית, הן חלק מן הפעלים ושאר המונחים החקלאיים שבעברית המקראית והמשנאית: למשל מסיק (קטיף זיתים), גדיד (קטיף תמרים) סנסנים (הענפים עליהם תלוי אשכול תמרים, דומני) ועוד.

  18. ד.ט הגיב:

    מוזכרים אצלך.

  19. ספלינטור הגיב:

    דורון רוזנבלום כתב לפני שלושה חודשים גרסה משלו כהומאז' לאדאמס:

    http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?itemNo=599598

    http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?itemNo=605401

    שימי לב שלפי הכתוב במאמרים אלו, שם הספר הוא The Deeper Meaning of Liff ולא כפי שכתבת

  20. משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

    יש שני ספרים.

    דיפר מינינג הוא הספר השני בסדרה.

  21. נויה הגיב:

    "אֶת" …? S:

  22. ירון הגיב:

    שאלה:
    יש עוד סוגי קטיף חוץ מאלו שהוזכרו?

  23. רני הגיב:

    לפני כעשר שנים, בעת ביקור בארה"ב, הסברתי לבן דוד שהוא גם חבר קרוב את משמעות הביטוי העברי הסלנגי שהיה נפוץ אז בארצנו: "על הפנים". כיון שהעברית שלו כמעט ולא קיימת נאלצתי לתרגם לאנגלית, וכך נוצר ON THE FACE. הוא קלט די מהר את משמעות הביטוי ומתי יש להשתמש בו. אבל לא ידעתי עד כמה. כחמש שנים מאוחר יותר ביקרתי את אותו הבן דוד שוב. הפעם הוא כבר עקר ממקום מגוריו הקודם בוושינגטון לחוף המערבי ועתה מתגורר בלוס אנג'לס. ערב אחד יצאנו למסיבה של כמה מחבריו כאשר לפתע קלטו אוזניי את הביטוי ON THE FACE, ובדיוק בסיטואציה הנכונה. מסתבר שגארי, בן דודי היקר, החל להפיץ את הביטוי הזה בכל אשר הלך ועתה יש קהילת אנשים קטנה בחוף המערבי (ויתכן מאד שגם במזרחי) שמשתמשת בביטוי הזה דרך קבע. כמובן שמיד לימדתי אותם מספר ביטויים מתורגמים נוספים. מעניין מה אשמע בביקור הבא.

  24. טובה הגיב:

    ניסיתי לחשוב על תרגום למונח הזה ולא מצאתי.
    ורני – אולי תשמע את
    leave me in your mother
    קיבלתי מייל שבו קישור לאיזשהו מילון בו הכניס בחור ישראלי את הביטוי הזה ואת פירושיו.
    זה מקרה שרוב הביטויים הייחודיים מקורם בסלנג?

  25. לפחות בגרמנית קיימת מקבילה ל"התנודבתי": Freiwilliger wurden.
    זה נובע ממבנה הסביל. כך Ich werde Freiwilliger הוא "אהיה מתנדב" (כלומר, אתנדב), אבל Ich wurde Freiwilliger הוא "התנודבתי".

    את The meaning of Liff לא יצר אדמס זצוק"ל בעצמו, אלא עם אחד ג'ון לויד. ב"סלמון הספק" הוא מספר על מקורותיו של הספר, ולא מזכיר אטלס; הוא ולויד הגו את המלים הראשונות בשיחה רגילה לחלוטין, עד כמה ששיחות עם דוגלס אדמס יכלו להיות רגילות.

  26. גילי הגיב:

    תשובה כלשהי, לא יודעת אם מספקת במיוחד.
    ודאי שיש עוד סוגי קטיף בעברית, לדגומה, "מלקטים" גרגרי יער, "קוצרים" חיטה ושעורה. אבל האבחנות הללו טבעיות לנו יותר, ולכן הן פחות פיקטניות בעיני. יש אולי עוד דוגמאות, אם אמצא אפרסם כאן. זיתים, אגב, לא חייבים למסוק, אפשר גם "לנקוף".

    מעניין להשקיע קצת מחשבה בשאלה, מתי אבחנה סמנטית מסויימת נראית לנו הגיונית ומתבקשת, ומתי היא נראית לנו ייחודית ופיקנטית…

  27. דדי הגיב:

    שלום,
    בגירסה המתקדמת של ספרו של אדאמס, The Deeper Meaning of Liff, המשמעות של המילה אשדוד היא "כל אובייקט שכנגדו נוהג מעשן להקיש את המקטרת שלו". לדעתי לפירוש זה יש יתרון על הפירוש שמופיע ברשימה (ואולי בגרסה הראשונה של הספר) – הוא משתמש בצליל של המילה, בביטויה באנגלית.

  28. Kipod הגיב:

    "אשתקד", "שלשום", "מחרתיים"?
    (כמובן, אין לי מושג באשר לקיום מקבילות למילים בשפות שאינן עברית או אנגלית. אבל מאחר והבנתי שקיימות עוד שפות פרט לעברית שצורת הזוגי קיימת בהן, יתכן ולפחות "מחרתיים" קיימת בעוד שפות.)

  29. Kipod הגיב:

    אם קיימת בשפות אחרות – "לועזית". האמת, נראה שמקורה לא עברי, אבל אין לי מושג מה הוא כן.

    ומילים שכן קיימות בשפות אחרות, אבל נראה לי שרק בהקשר של יהודים, ולפיכך עונות באופן חלקי לדרישה, בהיותן מייצגות תפישה תרבותית – "גויים", ו"גולה".

  30. Kipod הגיב:

    והצורך לדבר בשפה אחרת, המאלצים אותי לחשוב פעמיים על כל מילה שיוצאת מהפה. היום למשל ניסיתי לומר למישהי שאני "שותק כמו דג". לא עקרוני שמן הסתם תרגום ישיר של הביטוי יהיה חסר משמעות. ניסיתי להפוך את זה לדבר מילולי לחלוטין. אבל אז נתקעתי, כי (למיטב ידיעתי) הפועל "לשתוק" לא קיים באנגלית. באנגלית אפשר רק "להיות שקט" או "לא לדבר".
    כמו כן, הייתי צריך להסביר היום לגויים סביבי את משמעות הכסת"ח.

  31. Kipod הגיב:

    עוד מונח שלא מצאתי לו חלופה אנגלית. ועל פי הסובבים אותי, גם בגרמנית אין לו חלופה (מעבר למקבילה האיזורית ל"לחיים!").

  32. גילי הגיב:

    בהחלט תוספות מוצלחות. אין לי הרבה זמן להשקיע בעדכונים, אבל שתדע שאני קוראת ונהנית.

    חוץ מזה שבזכותך שמתי לב שנוספה גם תגובה מדדי. דדי! דדי שלמד איתי בכיתה א', ושלאחרונה נפגשתי איתו בפעם הראשונה מזה שנים, והתברר שבינתיים הוא הפך לאיש. לא ברור לי איך זה קרה. אהלן דדי!

    האמת שאולי טעיתי בציטוט ההגדרה של ashdod, כי ציטטתי מהזיכרון, הספר לא מונח אצלי.

  33. מוש הגיב:

    כי גם אני מחפשת מקבילה באנגלית.
    בקשר לשפצור ולשבוז- אלה ראשי תיבות מהצבא- שיפור צורה ושבור זין. זה כמו להגיד שאין מקבילה באנגלית לת"ש, זה לא נחשב.

  34. הרוזן הגיב:

    פראייר – מיידיש

    אחלה, סבבה – מערבית

    נ.ב. איזה מגניב הסיפור של רני מארה"ב!

  35. פינגבאק: ענבל שגיב, מתרגמת » מאותיות, דרך מילים ועד לנאומים שלמים

  36. גלי; הגיב:

    פְּשט ודְרש, מילא / ניחא, אפרקדן?
    ולועזית היא במקור לע"ז – לשון עם זר.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s