העדפת המצב הקיים

קשה לחזור לתלם. כבר סטיתי מהנושא, והנה אני ממשיכה לסטות. אני סוטה.

 

הנה לינקים לשתי כתבות שקושרות בין סוגיית משאל העם למחקר שעשתה לאחרונה ד"ר אביטל מושינסקי, במסגרת עבודת הדוקטורט שלה בהנחיית אמא שלי. על רגל אחת, מסקנת המחקר היא שישנה הטייה שיטתית בתוצאות משאלי עם, לטובת המצב הקיים. אין לי הרבה מה להוסיף, סתם חשבתי שזה מעניין. מעניין גם שהמגיבים, עד כה, לא הצליחו להפריד בין הנושא האמוציונאלי של השלכות משאל עם על חייהם שלהם וסוגיית הצדק, לבין הטענה העובדתית שהועלתה: אופן ניסוח השאלות במשאל עם עלול להשפיע משמעותית על התוצאות. 

 

כתבה בערוץ שבע

כתבה ב-02

 

עדכון: גם בהארץ כתבו על זה, כצפוי הכתבה המפורטת והממצה ביותר.

פוסט זה פורסם בקטגוריה הרהורים. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

12 תגובות על העדפת המצב הקיים

  1. דודי הגיב:

    לא רק מן הצד האקטואלי. האם ידועים לך במקרה נתונים כמותיים שהושגו בניסוי על הגבלת פרסומות לאלכוהול? נטען בכתבה שבאופן עקבי הרוב העדיפו את מה שהוצג בפניהם כסטטוס קוו – מעניין אותי עד כמה הדבר היה משמעותי.

  2. גילי הגיב:

    מן הסתם הנתונים המדוייקים מפורטים בעבודת הדוקטורט של אביטל מושינסקי, שבטח אפשר להשיג באמצעות החוג לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית, או אפילו דרך דוברות האוניברסיטה העברית.

    הטיית הסטאטוס-קוו היא רק אחת מיני הרבה הטיות מתועדות מסוג זה בשיפוט וקבלת החלטות. המחקר בתחום זה הוא מרתק ויש לו השלכות פרקטיות: אנשים נוטים לסמוך על האינטואיציות שלהם, מבלי להבין אותן, ומבלי להיות מודעים לכשלים קלאסיים שכולנו מועדים להם. חלוצים בתחום של שיפוט וקבלת החלטות, שחשפו הרבה מן ההטיות הקלאסיות, היו הפסיכולוגים עמוס טברסקי ז"ל ושותפו דניאל כהנמן, שאף זכה על עבודתו בפרס נובל (בכלכלה. אין פרס בפסיכולוגיה.) אם יצא לך להיתקל במאמרים של טברסקי וכהנמן, הם שווים קריאה (ונגישים באופן מפתיע).

  3. עומרון הגיב:

    הטענה כי ניסוח השאלה משפיע על התשובה אינה חדשה והיא חלק מלימודי היסוד בשיטות מחקר.
    אגב, הסיבה לזכיה בפרס נובל לכלכלה היא המחקר שעסק בהנחות היסוד של הפרדיגמה הכלכלית אודות קבלת החלטות רציונלית. המחקר, אף כי נעשה בתחום הפסיכולוגי, קעקע הנחות יסוד בכלכלה ומכאן פרס הנובל בכלכלה.
    אגב, דוקטורת בת' (כמו שכתבת) זה בכוונה?

  4. גילי הגיב:

    הרי כבר העדתי על עצמי שאיות זה לא הצד החזק שלי!

  5. רז הגיב:

    לפני שבוע בערך, וסומך כרגע על ההשגחה העליונה בכל הנוגע לציון עובר בקורס (כי הביצועים במבחן לבדם כנראה לא יועילו בתחום, למרבה הצער), מצער אותי לראות את הידיעה הזאת רק עכשיו (אולי קריאת המחקר היתה נותנת לי איזושהי תובנה, מי יודע…).
    בכל מקרה, הדוקטורט האמור מצוי בספריית הר-הצופים (על פי קטלוג הספריה הממוחשב), וניתן לעיין בו ואף לצלם קטעים מתוכו ללא כל קושי – האוניברסיטה העברית עדיין לא הצטרפה לטרנד הנלוז של גביית כסף ממי שאינם סטודנטים/חוקרים באותו מוסד עבור כניסה לספרייה[1].

    אגב, בתור מי שכותב כרגע תזה, באם אדרש לספק עותק שלה לספריה הנ"ל, אני מכריז כבר עכשיו בפומבי על תוכניתי להוציא לפועל את "תרגיל 20 הדולר"[2] ("תרגיל מאה הש"ח", בגרסה המקומית שלנו). לתשומת לבם של כל מי שישוטטו בספריה בסביבות אמצע 2006…

    [1] יש לי לא-מעט סיבות להתעצבן על מדיניות הספרייה הנ"ל בכל-מני תחומים אחרים, אבל לפחות זה צריך להיאמר בשבחה.
    [2] ראו:
    http://www.snopes.com/college/homework/foundcar.asp

  6. טלי הגיב:

    מה זה תרגיל 20 הדולר או מאה ש"ח?
    כמי שכותבת תיזה באוניברסיטה אחרת (חיפה)-הצלחת לסקרן אותי…

  7. דודי הגיב:

    מצאתי את המאמר ברשת! עכשיו לא נותר אלא לקרוא אותו…

    ע"פ טבלה 9 עולה שהציון הממוצע שנתנו הנבדקים למדיניות של הגבלה על פרסומות לאלכוהול היה 4.7 כשנאמר להם שהיא המצב הקיים, ו 3.7 כשנאמר להם שהמצב הקיים הוא פרסום ללא הגבלה.
    לעומת זאת, מדיניות של פרסום ללא הגבלה קיבלה ציון ממוצע 3.5 כאשר חשבו שהיא המצב הקיים ו 2.1 כשחשבו, שהיא לא המצב הקיים.

    יש שם עוד דוגמות לרוב.

  8. גילי הגיב:

    תן קישור!

    וטלי: תרגיל ה-20 דולר מוסבר בקישור שרז צירף. ולמי שמתעצל או לא מצליח להתחבר, מדובר באגדה אורבנית על דוקטורנט שהכניס שטר של 20 דולר לדוקטורט שלו שתוייק בספרייה. בכל שנה היה חוזר לבדוק אם מישהו לקח את הכסף, כדי לדעת אם מישהו עיין בעבודה…

  9. טלי הגיב:

    ואני חשבתי בתמימותי שמדובר באפשרות להרויח משהו חומרי מכתיבת התיזה….
    נאיבית שכמותי.

  10. אורן הגיב:

    שמדובר באחד הטריקים של כהנמן לבדוק רציונליות של קוראי דוקטורטים…

  11. גילי הגיב:

    יש בזה משהו. סיפרו לי בדיחה על כלכלנים. כלכלן ואישתו הולכים ברחוב, פתאום רואים משהו שנראה קצת כמו שטר של מאה דולר מונח על המדרכה. האישה מתחילה להתכופף כדי להרים ולבדוק מה זה, והכלכלן אומר לה, "עזבי, עזבי. אם זה באמת היה מאה דולר, מישהו כבר היה לוקח את זה."

  12. אורלי הגיב:

    האם ידוע לך המייל שלאביטל? הייתי רוצה ליצור עמה קשר.
    תודה.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s