איך לא לכתוב תגובה

סטייה קלה מהנושא הרגיל.

בזה הרגע מחקתי בפעם הראשונה (ויש לקוות האחרונה) תגובה לאחת הרשומות שלי. אני מביאה אותה כאן, כמעט כלשונה, מלבד האיקסים:

 

עזבו את זה . . . הנה המלצה חמה
גברותיי ורבותיי אני מאוהבת !!!!! פשוט לא יאמן, לפני כשעתיים חזרתי מהופעה שהעניק סופר הילדים הצעיר והמוכשר ביותר שראיתי בהתנדבות בגן הילדים של בני הקטן . . . איזה אושר !!! איזה ספר!!! והילד מרוצה והתחיל לרשום בעצמו סיפורים במילים בודדות מכיוון שהוא רק בכיתה א'. . . לסופר הצעיר והמוכשר קוראים  XXXXX ולספר קוראים  XXXX   (הספר מופיע גם באתר זה אולם משום מה לא ניתן לראות עליו פרטים) בכל מקרה, איזה יופי ! הציורים המרהיבים, החרוזים, העלילה ובעיקר מוסרי ההשכל היפים!!!! כל הכבוד לסופר הצעיר והמוכשר הזה .
והחשוב ביותר : בונוס, אתר צבעוני ויפה של XXXX  בכתובת:  
XXXX
משחקים והפעלות ותחרות יפה, מושקעת וחינוכית להמצאת השם לגיבורת הספר הבא שלו XXXX אני כבר נכנסתי עם בני והמלצנו על שם . . . והפרס . . . מדהים שמשהו יכול היה לחשוב על פרס כל כך יפה ולא מסחרי
יישר כוח
וכמו שאמרתי, אני מאוהבת . . .
ממתינה בקוצר רוח לספר הבא ולספרים נוספים ובעיקר למשחקים האינטרקטביים שהוא עתיד להכניס לספר

 

מלבד העובדה שיש לי אלרגיה לשימוש המסויים הזה במילה "לרשום", אני לא אסכים שהבלוג הפרטי שלי יהפוך לבמה לפרסומות בוטות שכאלה. במקרה הספר שאת שמו מחקתי יצא בהוצאה שידועה כ-vanity press, כלומר שמי שמשלם, מקבל ספר; אבל גם אילו היה מדובר בספר שיצא בהוצאה מכובדת הייתי חושדת שמדובר בפרסומת מגוייסת ולא בהמלצה תמימה.

מי שרוצה לשאול אותי לדעתי, או לפתוח דיון על ספר זה או אחר, בהחלט מוזמן לעשות זאת: אני שמחה לקבל המלצות, אני שמחה לנהל דיונים, אני שמחה על הקשר עם הקוראים. אבל נא לזכור גם שהבלוג הזה הוא שלי, ולפיכך נא לא לפנות אל "גבירותיי ורבותיי" ולכתוב על "האתר הזה" כאילו אני בכלל לא קיימת. אני מזכירה גם שאני מפרסמת כאן את דעותי שלי, כלומר שאם חשבתי שספר מסויים הוא מחורבן, זה מה שאכתוב כאן (גם אם אנסח זאת בעדינות כדי לא לפגוע ולא להיות גסת רוח).

אני מקווה שלא אצטרך לחזור על ההסבר הזה.

ובתגובה לכמה פניות שקיבלתי לאחרונה באימייל: מתישהו בעתיד הקרוב או הקרוב פחות אפרסם כאן רשימת שאלות נפוצות על התרגום של אתם-יודעים-מה (אני לא רושמת את השם המפורש כדי לא להקפיץ את הרשומה הנוכחית במנועי החיפוש). לגבי שמו של הספר השישי, כבר התייחסתי לכך ברשומה "מצדי תקראו לו שמוליק". החלטתי לבטל את המדור "התקבלו במערכת" / "ספרים חדשים": מתברר שיוצרים עורכים חיפוש על עצמם ומגיעים לאתר בציפייה לקרוא ביקורת ארוכה, ומתאכזבים כשהספר מוזכר רק בשם. ולבסוף: אנא מכם, אל תשלחו אלי כתבי יד לספרים, או דוגמאות איורים. אני לא עובדת כרגע בהוצאת ספרים, אני לא יכולה לקדם אתכם; העצות שלי לא בהכרח יועילו לכם, וכמעט בוודאות לא ינעמו לכם. סליחה שלא לכל פנייה אני עונה. אני פשוט לא מגיעה לזה. עם זאת אני בהחלט קוראת את המכתבים ולוקחת לתשומת ליבי את המלצותיכם.

זהו. סליחה על הסטייה מהנושא, נשוב כעת לשידורים הרגילים.

גילי

 

נ.ב. רק עכשיו בקריאה חוזרת שמתי לב: ההופעה היתה בגן הילדים לפני שעתיים, אבל כעת הילד בכיתה א'? לזה אני קוראת קידום מהיר.

 

עדכון: ראו גם עשה ואל תעשה בקידום ספרך ברשת

 

וכתבה בנושא בNRG.

פוסט זה פורסם בקטגוריה תהיות. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

18 תגובות על איך לא לכתוב תגובה

  1. עָנָף רָנְק הגיב:

    הגדול בכיתה א' והקטן בגן.
    ואני שואלת – איזה סופר בא לגן הילדים בהתנדבות?
    לדעתי הסופר הוא האבא של שני הילדים והבעל של הכותבת המאוהבת
    או שאולי הוא אבא של ילד אחר מהגן ואז כבר מדובר בסיפור למבוגרים בלבד🙂

  2. ב. שחי הגיב:

    יאנוש קורצ'ק היה סופר שבא לגן הילדים בהתנדבות.

  3. טלי הגיב:

    גם אני שונאת פרסומים סמויים שכאלה. דוקא אם מישהו כותב במפורש "כתבתי ספר" ומספר על מה הוא זה עדיין
    יותר לגיטימי מפרסומת סמויה…

  4. הירנוט הגיב:

    אישיות אחת בגן ואישיות שניה בכתה א'

    ועם אם שכותבת עם כל כך הרבה סימני קריאה אני לא מופתע שזה מה שקרה לו.

    זה נורא! נורא!!

  5. גילי הגיב:

    יש עוד אישה, שגם לה יש ילד שהוא בו זמנית בגן ובכיתה אלף. בצירוף מקרים פשוט מדהים, גם בגן של הבן שלה ביקר אותו סופר צעיר ומוכשר, וגם היא התאהבה בו! וכתבה את זה בהמלצה החמה שלה על הספר במסגרת תגובות הקוראים באתר של סטימצקי, שבו לגמרי במקרה היא ניסחה את המלצתה בדיוק באותן מילים שהופיעו אצלי באתר! אבל זאת אישה אחרת, כי יש לה שם אחר וכתובת אימייל אחרת בהוטמייל. זה כנראה ספר ממש ממש טוב, עובדה שבאתר של סטימצקי המליצו עליו לא פחות מ-12 אנשים, וכולם נתנו לו חמישה כוכבים!!! אחד מהם הוא אפילו פסיכולוג ילדים!!! וכולם חושבים שהספר שהסופר הצעיר והמוכשר כתב יש בו איורים מהממים ומסרים חינוכיים ברורים וחשובים, ומאחלים לו יישר כוח, וממליצים גם על האתר המקסים, שהוא ממש בונוס.

    סופר נכבד, למרות פנייתך אליי בדואר האלקטרוני, אני לרגע לא מאמינה שההשתפכות ההמונית של מעריצי הספר שלך היא ספונטנית ואותנטית. אני עושה לך טובה ולא חושפת פה את פרטייך. עשה גם אתה טובה לעצמך, ואל תנקוט בשיטת פרסום פסולה ומאוסה כזאת לספריך הבאים.

  6. אני גם כתבתי ספר.
    האוטוביוגרפיה של יצחק מרציאנו שהיה מראשי העליה השניה ונפטר בביצות שייך מונס מעקיצות יתושים.
    הייתי צריך לגייס לשם כתיבת הספר מתקשר וזה עלה לי 750 שקל.
    אני מוכר אותו בהנחה כרגע בחמישים שקל וחצי בלי מע"מ בגלל שחסר לו הפרק האחרון כי המתקשר שלי נפטר והייתי צריך למצוא מתקשר אחר שיתקשר עם המתקשר.
    בכל מקרה – תיקנו זה מהמם.
    איש משכמו ומעלה – גרי אפשטיין.

  7. קורט קוביין הגיב:

    איך פעם,לפני כמה חודשים,כשיצא הספר החדש של קרן אלקלעי-גוט,במדור ביקורות הקוראים של סטימצקי,התפרסמה ביקורת אוהדת על הספר,גם על הספר וגם על התרגום.
    על הביקורת הזו היתה חתומה דפי קודיש,שלגמרי במקרה -לגמרי במקרה,כן?- תרגמה את הספר הזה לעברית.
    אין שום סתירה בכך שדפי קודיש חשבה שהתרגום של דפי קודיש הוא מוצלח בהחלט.
    אלו בטח שתי דפי קודיש שונות.

  8. קורט קוביין הגיב:

    ואם הסופר הזה באמת כ"כ מוצלח,אז אולי כדאי למנות אותו ללימור לבנת,סליחה,לשרת-החינוך?
    או לגל פרידמן,אולי?

  9. קורט קוביין הגיב:

    תשכח מזה…
    אהוד בן-עזר,למשל,מציע עכשיו את ספרו החדש בחינם.
    (וגם ככה,נראה לי שאין קופצים. לי,למשל,יש מספיק ספרים בבית,שהיה צריך להיפטר מהם דחוף,ולא חסר להוסיף אחד. יש לי הצעת-ייעול למר בן-עזר: במקום לטרוח לשלוח את הספר לשניים וחצי האומללים,שכתבו אליו כדי לקבל את הספר,עדיף שהוא יניח את העותקים ישר ליד פח-הזבל הקרוב למקום מגוריו.)

  10. ספלינטור הגיב:

    אז תרשי לי לומר לך שאני אוהב את הכתיבה שלך, והפוסט הזה עוד מגביר את זה, למרות שאני לא ממש מת על זה שאסור להזכיר את שמו…

  11. מישהי עם ניק מתחכם הגיב:

    גילי, אני מאוד מעריכה את השתיקה האלגנטית שלך, אבל במקומך הייתי מוקיעה את המפרסם הנלוז הנ"ל בפומבי ולו כשירות לציבור; תופעת הפוסטים הפרסומיים המתחזים מאיימת להפוך למגיפה.

  12. ספלינטור הגיב:

    זה שאין לנקוב בשמו ברשת הוא לא וולדמורט אדון האופל, אלא דווקא הארי פוטר. – http://www.notes.co.il/yonat/5586.asp

  13. ענבל הגיב:

    זה לא אחד שהיה לו פעם אתר ברשימות?

  14. קורטני לאב הגיב:

    מעניין, זה בדיוק מה שגם אני תהיתי🙂

  15. גילי הגיב:

    למיטב ידיעתי מעולם לא היה לו אתר ברשימות. הוא גם לא היה סופר לפני שיצא לו הספר האחד הזה, אותו ככל הנראה מימן בעצמו. ולעניות דעתי, אם רמת הספר מעידה על יכולת הכתיבה שלו, גם לא היה מתקבל לכתוב ב"רשימות".
    יש פרוייקטים שלא נעים אפילו לרדת עליהם. מישהו השקיע הרבה מאוד אהבה והרבה מאוד כסף בספר שהוא גאה בו מאוד. לדעתי לסופר אין שמץ של סיכוי להצליח, גם בלי שאני אתקוף אותו בציבור. מגיע לו את הצ'אנס לנסות. אילו חשבתי שיש מישהו שגוזר קופון ענק מהספר הזה, או שהתכסיסים לקידום המכירות באמת יש להם סיכוי להפיל הרבה אנשים בפח, לא הייתי מהססת להתריע על כך. אבל לקטול מישהו שמראש סיכוייו להצליח קלושים כל-כך, זאת סתם אכזריות.

    ולסופר, צר לי שדברי ודאי פוגעים בך. אמשיך להגן על זהותך, כל עוד אתה ממשיך לקדם את ספרך בערוצים לגיטימיים בלבד, בלי לזייף המלצות ובלי להתהדר בהמלצות מזוייפות. מגיע לך צ'אנס להוכיח לי ולעולם שאתה כן יכול להצליח, אני לא אעמוד בדרכך (אלא אם כן יהיו התפתחויות חדשות ומצערות שידרשו את תגובתי).

  16. ד. הגיב:

    נדמה לי שכבר כתבת כאן את כל מה שיש לך נגד סופר הילדים הצעיר והמוכשר, אבל נניח שעוד יש לך מה להוסיף. אם תוסיפי עוד כהנה וכהנה, וגם תצייני את שמו המלא – את באמת חושבת שזה יעצור את המכירות שלו או יגרום לו נזק משמעותי?
    גם אם היית מפרסמת באחד משני העיתונים הגדולים – כמה אנשים כבר קוראים את מדור הספרות, כמה מהם זוכרים מה שקראו כעבור יומיים, וכמה מהם משנים את התנהגותם בעקבות מה שקראו.

  17. גילי הגיב:

    אתה לא הבנת את הפואנטה שלי. היתה תקופה שהיה מאוד אופנתי בתכניות טלויזיה מסויימות, כגון "חלומות בהקיציס", ללעוג לאנשים שהם בסופו של דבר אנשים פשוטים, אפילו עלובי נפש. אני סלדתי ונגעלתי מזה. זה דבר אחד ללעוג לאנשי ציבור, דבר אחר לגמרי ללעוג לאנשים קטנים שנתקפו שגיון גדלות. כשמאיר שלו כתב ספר שלא אהבתי, כתבתי פה את דעתי, למרות שהיה לי ברור לגמרי שהספר הזה יזנק אל רשימת רבי המכר וישאר שם הרבה מאוד זמן. אולי אפילו *בגלל* שזה היה ברור לי. אבל אני לא חייבת להביע את דעתי על ספר שהוא ציפור הנפש של אדם אלמוני לגמרי. זאת כבשת הרש. גם אם רק תריסר אנשים יקראו את זה, אני לא חייבת לכתוב פה למה ומדוע כבשת הרש מכוערת בעיני.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s