ססטינה

השבוע ניסיתי לכתוב ססטינה. לנגד עיני היתה הססטינה העדינה והרגישה שכתבה אליזבת בישופ ב-1965, ממנה ביקשתי לשאוב השראה. את הססטינה שלי לא כתבתי. אבל באחד מאותם צירופי מקרים מוזרים, בדיוק השבוע התפרסם ב"ספרות ותרבות" תרגום של רות אלמוג לאותה ססטינה של אליזבת בישופ.

עיינתי בתרגום, והנה לאכזבתי הססטינה אינה ססטינה. במקור דבקה אליזבת בישופ באדיקות בתבנית של ססטינה מסורתית. שש המילים האחרונות בשש השורות של כל בית הן אותן מילים, בסדר שמשתנה לפי נוסחה קבועה. בתרגום חורגים סופי השורות מהנוסחה הקבועה, ומלות המפתח מבצבצות להן גם לפני סוף השורה או בשורה הבאה. לא יכולתי להתאפק, ניסיתי בעצמי לתרגם את השיר, כך שיתאים לתבנית הססטינה. להלן התוצאה (עם תיקונים קלים, בחלקם בעקבות התגובות כאן):

 
ססטינה – אליזבת בישופ
 
גשמי ספטמבר יורדים על הבית.
באור הדועך, יושבת הסבתא
במטבח עם הילדה
לצד התנור*,
וקוראת בדיחות מתוך האלמנח,
צוחקת ומפטפטת, להסתיר את דמעותיה.
 
היא חושבת לעצמה שסופת הסתיו* של דמעותיה
והגשם המכה על גג הבית
ודאי נחזו משכבר באלמנח,
אך מוּכּרים רק לְסבתא.                                               
קומקום הברזל מזמר על התנור.
היא פורסת לחם, ואומרת לילדה,
 
הגיע זמן לשתות תה; אבל הילדה
צופה בקומקום המאביך דמעות
שרוקדות בטירוף על שטחו הלוהט של התנור,
כפי שרוקד ודאי הגשם על הבית.
אגב סידור, הסבתא
תולה את כבוד האלמנח
 
בחזרה על החוט. כציפור מרחף האלמנח,
דפיו פעורים למחצה, מעל הילדה,
מרחף מעל הסבתא
וספלה החום המלא בדמעות.
היא רועדת, ואומרת שנדמה לה שהבית
קר, ומוסיפה עוד עצים לתנור.
 
כך נועד להיות אומר התנור.
מה שידוע ידוע אומר האלמנח.
בגיריה מציירת הילדה צורה נוקשה של בית
ושביל פתלתל. ואז מוסיפה הילדה
דמות גבר בעל כפתורים דמויי דמעות,
ומציגה אותו בגאווה לסבתא.
 
אך בחשאי, בעוד הסבתא
עוסקת לה בסידורים סביב התנור,
נושרים הסהרונים הקטנים כדמעות
מבין דפי האלמנח
אל תוך ערוגת הפרחים שהילדה
מיקמה בקפידה מול הבית.
 
זמן לזרוע דמעות, אומר האלמנח,

הסבתא מזמרת לתנור,
והילדה מציירת עוד בית סתום-פשר.

 

 

 

 

*במקור the Little Marvel Stove, מודל מסויים של תנור. רות אלמוג תרגמה זאת, "תנור הפלא", אף ש-Marvel במקור זהו מודל התנור, לא תיאורו; רק בשלשה המסכמת הפכה בישופ את התנור ל-marvellous stove, והכריעה את משחק המילים לכיוון הפלאי. ויתרתי על כל זה במודע, שכן לא הצלחתי לחשוב על משחק מילים תואם בעברית, מבלי להקריב את התבנית.

 

*במקור equinoctial tears. לפי מילון אלקלעי, equinoctial: "סערה המתחוללת סמוך למועד ההשתוות" [של היום והלילה]. אני פירשתי זאת כניסיון להלביש מושג אקלימי (כזה שעשוי להופיע באלמנח) על הדמעות של הסבתא, ולפיכך הרשתי לעצמי בתחילה להמיר את הצירוף בהמצאה אחרת בהשראת האקלים, "אפיק של דמעות". בהמשך, בעקבות דיון עם כל מיני דוברי אנגלית ספרותיים על הקונוטציות של המלה הזאת, החלטתי לשנות ל"סופת הסתיו של דמעותיה". רות אלמוג הלכה דווקא על ה"השתוות" שבצירוף, וכתבה: "הדמעות האלה הזהות זו לזו".

פוסט זה פורסם בקטגוריה תרגומים. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

32 תגובות על ססטינה

  1. ניסיתי הבוקר להתניע את הססטינה שלי ולא התניעה.
    הלכתי למוסך ולא ידעו מה לעשות.
    אמרתי לעצמי – מה יהיה?

    אז פניתי לרב מקובל שיודע מה לעשות.
    אמר לי הרב – יודע להתניע?
    אמרתי לו – אתה בכלל לא נראה לי רב מקובל – מה שיהיה יהיה…

    ססטינה שלא מתניעה מאת גרי אפשטיין.

  2. -- הגיב:

    equinoctial
    מתורגם גם בפשטות כ-
    violent rainstorm
    כלומר אפשר להסתפק ב"סוּפת דמעותיה" או כיו"ב, בלי להדרש למועד ההשתוות וכ'.
    (תיקון קטן: עפ"י רוב כותבים "אלמנך".)

  3. תמי הגיב:

    כל הכבוד על המאמץ. ומה זה האלמנח הזה? יש קשר לאלמנך המודרני?

  4. גם הגיב:

    כן, גם לי ניראה שהאקווינוקיאל הזה פשוט סערה של אמצע החורף, הימים הכי חשוכים וקרים.
    התנור זה באמת בעיה כיון שזה מסוג המונחים ששייכים לתרבות מקומית, משהו כמו "פז גז" ואז גז הפז
    אולי סיר פלא? או משהו עם פלטה של שבת
    קשה לתרגם שיר על צער הדורות במדינה שאין בה רצף, הסבתות שלנו ייבשו ביצות ולא דמעות
    ניחא, העיקר שמנסים
    א.

  5. רוני ה. הגיב:

    לא הכרתי את המבנה של הססטינה או את השיר הזה.

    אני לא יודע אם אפשר להציע כמה תיקונים, אבל בתקווה שזה יתקבל ברוח טובה:
    – אני הייתי מתרגם "גשמי ספטמבר" – אמנם מגביה קצת את המשלב, אבל נראה לי יותר נכון
    – מכה *על* גב הבית
    – נדמה לי ש-tidy up יותר קרוב לניקיון מאשר לסידור
    – and her teacup full of dark brown tears. – לא עדיף ספל ה*תה* המלא בדמעות?

    אבל התרגום שהכי צורם לי, וזה מתורגם לא נכון גם אצל רות אלמוג:
    – The house feels cold – הבית קר (ולא "מרגיש בצינה")

    (ל"גם": ה-equinox הוא פשוט ה-22 או ה-23 בספטמבר, יום שוויון היום והלילה, לא אמצע החורף)

  6. גם הגיב:

    תודה על התיקון, כן זו הכוונה שזה מונח "גיאוגרפי" ולא איכותי
    בקשר לבית המרגיש, ניראה לי שמותר מה שאלמוג עשתה, כיון שבאנגלית אפשר לכתוב הבית קר בצורות אחרות ובכל זאת בחרה ככה, וגם יתר החפצים שם מואנשים. אני מקווה שהיא יודעת כמו שנינו את המובן היומיומי של הביטוי
    feels cold

    ותודה על האתר, שמתי אותו במועדפים לעיון מאוחר יותר
    שאלת תם למתרגמים, האם במקרה של שיר כזה או ספר לא חשוב, שמתאר משהו שהוא מאד ממוקם בזמן.לוקיישן שומרים על איכות המקור או אפשר להעביר חופשי לזמן-מקום שלנו בהשאלה ?
    כלומר האם תרגום חופשי יותר שמעביר כביכול את הסיטואציה נאמר לבית פרטי במושב ישראלי או עיירת פתוח ישראלית היה "עובר" מבחינה ספרותית או שזה נחשב חריגה מהכללים
    א.

  7. גילי הגיב:

    אלמנח=אלמנך, ברור לי שזה איות ארכאי ולא מקובל (אף כי לא אני המצאתי אותו), אבל פשוט לא התאפקתי. יותר מדי יפה היה בעיני כפל המשמעויות העולה באיות הזה, אלמנח איננו נח…

    "סופת דמעותיה" מתקבל על דעתי, אבל נראה לי קצת ברור מדי, לעומת הצירוף הסתום והמסקרן שבמקור…

    כן, גם אני חשבתי על "סיר פלא", אבל אי אפשר להכניס אותו בלי לערוך שינויים משמעותיים בשיר.

    רוני: "גשמי ספטמבר" זה יפה, קיבלתי
    "מכה על גג הבית" קיבלתי
    "ספל התה" אשקול להוסיף

    לגבי the house feels cold: גם בעיון נוסף, אני לא בטוחה שאתה צודק. השיר מלא האנשה של חפצים (התנור, האלמנך/ח), והסבתא מדברת אל ילדה קטנה, לכן התרגום המאניש את הבית הוא לא בלתי אפשרי. אחרת, טבעי יותר לנסח
    it feels chilly in the house
    או
    the house is chilly
    אם כי ייתכן שמבנה הססטינה הוא שמשנה פה את דבריה. אני צריכה קצת לחשוב על זה.

    ברור שהשיר מתרחש בספטמבר, זה צוין במפורש בשורה הראשונה.

    מה דעתכם על השורה "נושרים הסהרונים הקטנים… אל תוך ערוגת הפרחים"? האם עדיף "על ערוגת הפרחים"?

    אני מעריכה מאוד את תגובותיכם. גם גרי. כשאתה לא מגיב אצלי, אני נעלבת – מה יש, אני לא מספיק טובה בשבילך?

  8. גילי הגיב:

    אין ממש כללים בעיסוק הזה, ולא חסרות דוגמאות לסוג ההעברות שאתה מתאר (ע"ע "צדיק נעזב" בתרגום מאיה ערד). אבל במקרים הללו, מקובל לסווג את התוצר שיר שנכתב בהשראת המקור, או פרשנות למקור, ולא סתם תרגום.

  9. רוני ה. הגיב:

    לגם – אני לא מתרגם מקצועי, אז זאת דעה אישית בלבד. תרגום הוא תמיד רצף בין "כאן" ל"שם". ברצף הזה אני מעדיף יותר תרגומים שקרובים ל"כאן" מאשר ל"שם" (כמובן תוך נאמנות למקור). כך למשל, אני אוהב מאד את התרגום של י.ד. ברקוביץ לשלום עליכם, למרות שהוא הוסיף שם הרבה מדמיונו. אבל אני חושב שבמקרה הזה, תרגום השיר לסיטואציה ישראלית בעיירת פיתוח או במושב הוא קצת מוגזם, וגם אם בוודאי יש לו ערך, לא הייתי קורא לו "תרגום" אלא יותר "עיבוד חופשי על פי.."

    לגילי – בהחלט מסכים איתך לגבי "נושרים אל תוך". אכן יותר טוב.

    אבל – (לגילי וגם) – אני ממש חושב ש-IT FEELS COLD זה פשוט קר (לי). זה ביטוי רגיל לגמרי באנגלית ואני לא חושב שבמקור מיוחסת לו כוונה מודעת להאנשה.

  10. גילי הגיב:

    אני בהחלט מסכימה לגבי it feels cold, אבל זה לא מה שכתוב בשיר. בשיר כתוב:
    she thinks the house/
    feels chilly
    הגלישה לשורה הבאה שמה דגש על הבית, וממקדת אליו את תשומת הלב. זה לא it סתמי. ההבדל הוא זעיר, אבל בעיני משמעותי.

  11. רוני ה. הגיב:

    אין מצב ש-The house feels chilly משמעו שהבית קר לו או שהוא מרגיש בצינה, ואין כאן הבדל במשמעות לעומת it. פשוט לא נכון להבין את זה מילולית – תנסי לשאול כל דובר אנגלית

  12. גם הגיב:

    רוני תודה, כן גם אני אוהבת תרגומים שיותר קרובים ל"כאן" אלא אם כן המיקום חיוני לתוכן ולהגיון הפנימי. נכון, עם זאת, שאז זה יצירה חדשה. בקשר לבית שמרגיש צינה…לו הייתי עובדת על זה בעצמי הייתי נועצת בדובר אנגלית שיש לו גם ניסיון או רגישות לשפות זרות. הרי על כך בדיוק דנו באקדמיה ללשון בשבוע שעבר, כאשר הביעו "דאגה" מאנגליזציה של שפה, ז"א לאו דוקא כאשר מאמצים מילה או מונח אלא מאמצים דרכי ביטוי כמו "לקח אמבטיה, לקח תמונה" וכולי. עצם צורת ההתבטאות של
    the house feels chilly
    היא מאד אנגלית, ויתכן שמותר לפרק אותה לאבנים הראשונות ולבחון מחדש בהקשר הנכון.
    כלומר, לבחון את האפשרות להגיד "המכונית מרגישה לי חם" לעומת הצורה העברית "חם מידי במכונית" או משהו כזה. גם בתור תרגיל מחשבתי, לשוני ותרבותי.
    לא בטוחה שהסברתי עצמי
    א

  13. מאלדורור הגיב:

    שפעם,באיזה חוברת של "שבו",או "כרמל",פורסם תירגום של השיר/ססטינה הזה.
    אני לא זוכר מי היה /היתה המתרגם/מתרגמת,אם זו גם כן היתה רות אלמוג,או מישהו אחר,עד כמה שאני רק זוכר,נדמה לי שהתרגום שהיה שם,נראה לי יותר מהתרגום הנוכחי של רות אלמוג,אין לי מושג איזה מהתרגומים היה יותר נאמן למקור,
    אבל פשוט התרגום ההוא מצא חן בעיני יותר,או "תפס" אותי יותר.
    אולי מישהו פה זוכר/יודע על איזו חוברת מדובר,והיה יכול להקליד כאן את התרגום מהחוברת ההיא?

    אני,אגב,עד כמה שדעתי,הקטן,נחשבת,בהחלט לא בעד "עיברות"
    של ספרים/סיפורים/שירים.
    לדעתי,היצירה הספרותית המקורית צריכה להישאר בסביבתה הגיאוגרפית המקורית/הטבעית.
    כל דבר אחר באמת צריך להיקרא יותר "עיבוד",מאשר "תרגום".

  14. גילי הגיב:

    קודם כל – אני רוצה לחזור ולהודות לך על תגובותייך, אני רואה בהן תרומות ואני מקווה שבכל פעם שאפרסם פה תרגום לא תהסס להגיב, גם בתיקונים.
    לגבי שורת המחלוקת: מאוד יכול להיות שאתה צודק – אבל העובדה היא, שאני ורות אלמוג קפצנו באופן עצמאי לאותה פרשנות (לא קראתי את התרגום שלה עד סופו לפני שהתחלתי בעבודתי). אין לי מושג עד כמה טבעית האנגלית של רות אלמוג, על עצמי אני יכולה להעיד שאני דוברת אנגלית לכל דבר (במדדים אחדים האנגלית שלי עולה על העברית שלי). אני לא חושבת שהיעדר שליטה באנגלית הוא שגרם לי ולרות אלמוג לקרוא את השורה כפי שקראנו אותה. אני חושבת שזה משהו במבנה הספציפי של המשפט ובאווירה המאנישה של השיר: האלמנך מדבר, התנור פלאי, הגשם רוקד, הקומקום מזמר, למה שהבית לא יתלונן שקר לו?
    הצלחת לשכנע אותי שזה שווה בדיקה. אגייס לטובת העניין פורום ספרותי חביב באינטרנט, ובו דוברי אנגלית מארה"ב, אנגליה ואוסטרליה, וגם כמה זרים כמוני. נראה מה תהיה תגובתם.

  15. רוני ה. הגיב:

    אני לא בטוח שהבנתי למה התכוונת, אבל אנסה לענות ואולי זה יתקשר לדבריך. אני חושב שיש כל מיני סוגים של שאילות ששפה עושה משפות אחרות. למשל, אפשר לשאול מילים או ביטויים ואפשר לשאול מבנים תחביריים. בשאילות מסויימות אני רואה אפילו יתרון – יש שאילות שמעשירות את השפה. כך נבנית שפה חיה וכך היא עונה על הצרכים התרבותיים של דובריה (גם אם אלו מתבטאים לעיתים בהזדהות ובהטמעות בתרבות אחרת…)

    אבל לא כל שאילה היא טובה בעיני. יש גם כאלו שמשטחות את השפה, לפעמים מילים מושאלות משבשות משמעויות שהיו למילים קודם לכן, יש תרגומים לא מוצלחים משפות אחרות וכו'. ואני חושב שאפשר להעריך את האיכות של שאילות משפות זרות, וזה התפקיד של אנשי האקדמיה ומובילי התרבות (סופרים, מתרגמים וכו') לכוון את זה. הנה כמה דוגמאות:

    דוגמה רעה: to cover שמתורגם מילולית "לכסות" הוא שאילה רעה בעיני. בעברית קיימת המילה "לסקר" ואינני מוצא שום תוספת משמעות שמרוויחים משימוש במילה לכסות. להיפך, במקורות העבריים המילה "לכסות" פירושה דווקא להסתיר, וכאן אנחנו משבשים משמעות של מילה עברית יפה.

    עוד דוגמה רעה: it makes sense שמתורגם לפעמים מילולית ל־"לעשות שכל". באנגלית, sense הוא בכלל מובן, משמעות, הגיון או חוש – ולא שכל. לכן, לא רק שמדובר בביטוי שאינו מוסיף גווני משמעות על ביטויים שאפשר לומר אותם בעברית (נניח: הגיוני, יש בזה היגיון, נשמע לי נכון, ואפילו "מסתדר לי"), אלא שזה תרגום משובש מילולית.

    דוגמה טובה (יחסית): to make a distinction. שמתורגם לרוב ל־"לעשות הבחנה". היתרון הוא שכאן נוספת משמעות שלא ניתנת לביטוי בצורה עברית טהורה (לעשות הבחנה פירושו לא רק להבחין, אלא לתת יחס שונה לכל מובחן), ואין סתירה למשמעויות קיימות.

    הטענה שלי היא ששפה היא דבר מורכב, יש לה משלבים [שימושים] שונים, ויש שפה תקנית יותר (לרוב לא יהיו בה כמעט שאילות משפות זרות) ושפה תקנית פחות. בעיני, חשוב שמי שמכוון את העברית יכיר את הספרות ואת המקורות הלשוניים שלה, שכן אז הוא יכול לתרום להעשרה של השפה מבלי להרוס משמעויות קיימות של מילים. בעיני, היופי של שפה כמו העברית, שבנויה על שורשים, הוא היכולת להעשיר מילה ברקע על ידי המילים שקרובות אליה מאותו השורש. ורוב התרגומים המילוליים משפות זרות משטיחים את השפה ולא מעשירים אותה.

    בדוגמה שלך, התרגום של "המכונית מרגישה לי חם" צורם לי, מכוון שלא רק שהוא סותר שימוש קיים במילה בעברית (הפועל הרגיש לא מקבל אחריו את המילה "לי"), אלא הוא גם מפרק ביטוי שגם באנגלית אין לו משמעות מילולית (תשימי לב, אגב, שהתרגום הזה שונה מאשר התרגום בנוסח השיר: "המכונית מרגישה חמה", שהוא תקני יותר).

    כאשר דובר אנגלית אומר "the car feels hot", תמונת העולם שהוא רואה לדעתי, היא שהמכונית מטיבעה היא חמה ואם יגעו בה (לא רק אני או "לי"!) תהיה הרגשה של חום – ואני חושב שאת המשמעות העמוקה הזאת מאבדים בתרגום המילולי לעברית. בעברית של יום יום הייתי אומר "המכונית חמה" ובעברית גבוהה יותר – "המכונית חמה למגע". אינני רואה שום תוספת משמעות בתרגום המילולי מאנגלית.

    לגילי (ראיתי לפני ששלחתי): תודה.

  16. גם הגיב:

    לקפוץ לכאן ולשוחח על שפה ותרגום. רוני, מה שהתכוונתי הוא לשאול את עצמנו למה "בחרה" האנגלית להשתמש במונח "מרגיש" לגבי מצב חושי מסויים, כלומר להעביר את המוקד ל"אני" ל"סובייקטיבי" וגם למשהו אמוציונאלי לעומת תיאור אובייקטיבי כביכול בעברית. אני לא יודעת אם יש כאן השוואה ערכית של מה יותר טוב או נכון, אלא סתם התבוננות. אני תרגמתי הרבה בחיי, אנגלית עברית, אבל כמעט רק בתחום אקדמי ובעיקר משפטי חוקתי וגם הסכמים סבוכים. האתגר בתחום הזה הוא שונה לחלוטין מן הספרות, וכל זה מרתק בעיני. כאשר מתרגמים חוק, או הסכם, נקודת המבט מוכרחה לעבור "לשדה של היריב" (כלומר השפה אליה מתרגמים) כדי שהעניין יהיה מובן על ידי הקורא הזר שעומד להסתמך על משהו שנכתב לא בשפתו. תרגומים רב לשוניים לעיתים מחייבים לוליינות ממש כדי להשאיר את הזהות בין הכוונות ולטשטש קצוות חדים וכולי. אבל כאמור, המאטריות שונות לחלוטין בתחום הספרותי והשירה, כיון שהמטרה שונה לחלוטין. ישנה גם הרבה פוליטיקה בתרגום המשפטי, וקובעים את הגרסא המחייבת לפי בעל "המאה", לכן כאשר יש לתרגם הסכם רב צדדי ורב לאומי, המנסה לשמור על שוויון לכאורה, מתחילות סוגיות מעניינות של לשון, כוח, ותרגום.
    .מאלדורור
    יש שירים שלא הייתי יכולה לקרוא אותם בהקשר מקומי היסטורי אחר ויש כאלה שכן וכן. שירים "פרטיים" עושים לי יותר חשק לקרוא אותם עם אסוציאציות מוכרות, ואילו אחרים מוכרחים להישאר בסביבתם הטבעית. אתן לך דוגמא, בשנה ראשונה ספרות אנגלית לומדים שיר קטן שנקרא ריצ'רד קורי, מזה שנים אני רוצה לתרגם אותו לעברית לא בתור מה שהוא אלא בהשתלה מקומית, ואף כתבתי כמה גרסאות שדי חביבות על המגירה שלי.
    א.

  17. דיויד הגיב:

    אתה חמוד אתה!

  18. מאלדורור הגיב:

    נו,גם אנחנו היינו מגלים עניין,לא רק המגירה…:-)

  19. גרי אפשטיין הגיב:

    שאני חמוד?
    שיקום.
    או קיי… עכשיו תשב.
    תקום!

  20. גם הגיב:

    תודה על העידוד, באמת אלך לחפש את הניירות המצהיבים, אולי הגיע זמנם לעלות מן המגרה לאיזה בלוג

  21. גילי הגיב:

    אני נאלצת להודות שפשוט צדקת. דוברי אנגלית אחרים ששאלתי לא העלו על דעתם בכלל שהבית יכול להרגיש משהו. מעניין אם זאת הוכחה לכך שאני בכל זאת לא ממש דוברת אנגלית (אם כן, זה המבחן הראשון שלא עברתי!) או סתם פח תרגומי שנפלתי בו, או שבכל-זאת הושפעתי בלי להרגיש מתרגומה של רות אלמוג, אף שהשתדלתי לא להתעמק בו. בכל מקרה, טוב שהתעקשת. בקרוב אפרסם פה תרגום מתוקן.

  22. רוני ה. הגיב:

    האמת, שכבר דאגתי אחרי שכתבתי את זה שאולי הייתי נחרץ מדי: אני לא חסין מטעויות, ועדיף תמיד להשאיר פתח מילוט. אבל הפעם איכשהו פירושים אחרים לא נראו לי סבירים. תודה בכל אופן.

  23. עידן הגיב:

    לאחר קריאת הפוסט הזה כתבתי ברכה לחבר לעבודה שנולד לא תינוק.
    לא יכולתי לעמוד בפיתוי…
    מה דעתכם?

    במזל טוב נולד תינוק,
    ולחיים הביא הוא אור,
    וכל המשפחה שמחה,
    אומרים בשבחו מיום עד לילה
    ונרתמים לעבודה,
    לכבוד הרך יוכן הבית

    מבית החולים נשור לבית
    במרכזו עגלת תינוק.
    ואף אם קשתה העבודה
    על פני הכל רק גיל ואור.
    איכה נוכל לישון הלילה
    הלב מוצף מרוב שמחה.

    חדווה רינה, דיצה שמחה,
    רק הן עכשיו מלוא הבית
    הוא עולמנו יומם ולילה
    מקור האושר הוא תינוק.
    כי חיוכו מלא באור
    עבורו נסכין לכל עבודה.

    לחברים בעבודה,
    בלב הומה ומלא שמחה,
    נספר כיצד הדליק האור
    וכל אשר עשה בבית.
    הוא מלאך הוא, לא תינוק
    נמהר לשוב אליו עם בוא הלילה.

    חלף היום, הגיע לילה,
    אך לא תמה העבודה.
    רודן צעיר הוא התינוק.
    צווים יורה פה בשמחה,
    כי ממלכתו הינה הבית.
    מתי נוכל לכבות האור?

    במחשכים נדליקה אור.
    מי עוד יבדיל בין יום ולילה?
    הזוהי סדום או זהו בית?
    בפרך נעמול בעבודה,
    ואין כל גבול לה לשמחה
    ברגע בו ישן תינוק.

    נמלא הבית זיו ואור.
    זורח התינוק מיום עד לילה.
    בחפץ לב נרתם לכל עבודה – עתה ידענו מהי שמחה.

  24. גילי הגיב:

    משורר בשם John Heath-Stubbs כתב פעם:
    "I have never read a sestina that seemed to me a total failure".
    כמה מרענן לקרוא שיר-ברכה שכזה שאינו חוזר במונוטוניות על אותם חרוזים משעממים ("הנה הגיע למצוות/הנער שכל הדודות אוהבות")
    רק נדמה לי, או שהססטינה הכריחה אותך לתקוף את הנושא מכמה כיוונים שונים (כמה כיף זה תינוק חדש, כמה קשה, כמה גאווה, כמה חוסר שינה)?

  25. עידן הגיב:

    למעשה – רק על עצמי לספר ידעתי.
    הססטינה אינה על התינוק של חברי לעבודה אלא על התינוקת שלי.
    הססטינה מתארת את מה שעברנו – מההתרגשות הראשונה ועד להכרה ששינה היא זיכרון מהעבר.
    סוף טוב – הכל טוב – למרות השחיקה התינוקת היא באמת מקור אושר.

    בחירת מילות הגרעין נעשתה לפי החוויה המתוארת, מבנה הססטינה בהחלט כפה תקיפה מכיוונים שלא חזיתי לפני הכתיבה.

    ולגבי הציטוט – אני חייב לומר שמעולם לא קיבלתי תשבוחות שמאד העליבו אותי.

  26. גילי הגיב:

    נהנתי לקרוא את הססטינה שלך, אני מודה לך מאוד שצירפת אותה כאן. אילו כתב לי מישהו משהו כזה לכבוד הולדת אחד מילדי, היתה זאת המתנה הכי יפה שקיבלנו.

  27. עידן הגיב:

    אני מתפעל מגמישות לשונך.
    תודה על דבריך החמים.

  28. עדי הגיב:

    ססטינה היא שיר שקול, שברב הפעמים אינו חרוז.
    ככלל, הטורים שקולים על פי פנטמטר ימבי, או שש תבניות של ימב.
    תרגומה של רות אלמוג אמנם חוטא לכללי הססטינה, אך גם התרגום שלך, גילי.
    שעטנז של שניהם?

  29. גילי הגיב:

    חזרתי ועיינתי במקור. פנטמטר יאמבי זה לא. לדעתי בישופ עשתה מאמץ מינימאלי לשמור על ארבע (לא חמש) הברות דגושות בכל שורה, וברוב השורות זה בערך יאמב, אבל מאוד בערך. חיפשתי כללים לכתיבת ססטינות, לא מצאתי הרבה התייחסויות למשקל, וגם לפי הדוגמאות שהכרתי הרושם שלי היה שהמשקל פחות משמעותי מאשר בתבניות כתיבה אחרות. אם את/ה יודע/ת אחרת, אשמח לקבל הפנייה למקום בו זה כתוב.

  30. אביעד הגיב:

    בעברית כותבים "אלמנך", לא "אלמנח".

  31. גילי הגיב:

    תודה על התיקון, כבר התייחסתי לכך בתגובה כאן (תגובה שביעית מלמעלה). "אלמנח" זאת צורה שמופיעה במילון אלקלעי. אמרתי לעצמי שאם זה מופיע במילון, אף אם במילון מיושן, מותר לי להשתמש בזה. אהבתי את המשמעות הנסתרת, "אל מנח".

  32. שרה הגיב:

    אולי יש מישהו שיכול להזביר לי למה השם של השיר הוא ססטינה כי אני חושבת שיש לזה משמעות מיוחדת ולא רק הקשר של זה לצורת השיר
    אני כותבת על זה עבודה אז בבקשה אם יש מישהוא שיודע או יש לו איזה רעיון נחמד עזרו לי

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s